לדלג לתוכן

המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה (מחוז)
Юго-Осетинская автономная область
מדינה / טריטוריה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
בירת המחוז צחינוואלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 20 באפריל 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 3,900 קמ"ר
תאריך נטישה 11 בדצמבר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 99,102 (1989)
קואורדינטות 42°20′00″N 44°00′00″E / 42.333333333333°N 44°E / 42.333333333333; 44 
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האובלסט האוטונומי של דרום אוסטיהרוסית: Юго-Осетинская автономная область[1]) או המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה נוסד בשנת 1922 במסגרת גאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה) והתקיים עד להתפרקותה של ברית המועצות.

האובלסט נוסד באפריל 1922 במסגרת מדיניות של יצירת יחידות טריטוריות אוטונומיות בברית המועצות עבור מיעוטים אתניים, שנקראה קורניזציה (коренизация)‏[2], תחת הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז בתחילה ולאחר מכן תחת גאורגיה הסובייטית (רס"ס גאורגיה). אף שלאוסטים שפה משלהם, האוסטית, היו הרוסית והגאורגית לשפות האדמיניסטרטיביות. כיום אוסטית היא השפה האדמיניסטרטיבית המשמשת את הממשלה הבדלנית בצחינוואלי. בתקופה הסובייטית, תחת השלטון הממשלה הגאורגית, נהנתה דרום אוסטיה ממידה מסוימת של אוטונומיה, בכל מה שקשור לשפה האוסטית ולימודה בבתי הספר. באותו זמן החלו לצבור תאוצה קבוצות לאומניות בגאורגיה. הדבר הביא לחידוש המתיחות הגאורגית-אוסטית, שהגיעה לשיאה בסוף שנות השמונים.

אזור דרום אוסטיה כלל באותם ימים כפרים רבים שהיו מאוכלסים בתושבים שמוצאם האתני היה גאורגי. האוסטים היו מרוכזים בעיקר באזור העיר ג'ווה (נפת ג'ווה) ובבירת המחוז צחינוואלי. בשנות השמונים היוו האוסטים 66% מהאוכלוסייה כאשר הגאורגים בה היוו 33% בלבד. בשנת 1989 התגוררו 60% מהאוסטים בגאורגיה מחוץ לאזור דרום אוסטיה. לאורך השנים נטמעו הגאורגים והאוסטים, באופן כללי, ונישואי התערובת היו נפוצים[3], יותר מאשר כל מיעוט אחר בגאורגיה.

בשנת 1988 נוצרה החזית העממית[4] האוסטית כתגובה ללאומניות הגאורגית הגואה. עד לשנת 1989 הגיעה החזית העממית האוסטית לשלטון במחוז האוטונומי. ב-10 בנובמבר 1989 תבעה החזית העממית כי מעמד המחוז ישונה מאובלסט לרפובליקה, אולם הממשל הסובייטי של גאורגיה דחה את התביעה. הדרישה והדחייה הביאו להפגנות סוערות בשני הצדדים. הממשל הגאורגי לא רק שלא נענה לדרישות האוסטים אלא אף הרחיק לכת והטיל, בספטמבר 1990, חרם על כל המפלגות הפוליטיות במחוז, במהלך הבחירות הפרלמנטריות.

המנהיגים הסובייטים במוסקבה הסכימו לאיחוד של המחוז האוטונומי של דרום אוסטיה לרסס"א צפון אוסטיה. לעומתם דחו המנהיגים הסובייטים של גאורגיה הסובייטית את דרישתה של דרום אוסטיה לאיחוד עם צפון אוסטיה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ‏באוסטית: Хуссар Ирыстоны автономон бӕстӕ;‏ בגאורגית: სამხრეთ ოსეთის ავტონომიური ოლქი‏
  2. ^ קורניזציה (коренизация) - מדיניות הפיכת אזורים בעלי ייחוד אתני ליחידות מנהליות בדרך כלל אוטונומיות, שהונהגה בברית המועצות בשנות העשרים. משמעותו המילולית של המושג הוא "נטיעת שורשים". האזורים שקיבלו אוטונומיה היו לעיתים קרובות אזורי מיעוטים שדוכאו.
  3. ^ דוד סוסלן בעלה של תמר, מלכת גאורגיה, מלכת ממלכת גאורגיה בתקופת תור הזהב שלה, נחשב לאוסטי במוצאו בעיני האוסטים.
  4. ^ חזית עממית - ברית בין המפלגה הקומוניסטית ושאר מפלגות מרכז ושמאל נגד מפלגות הימין.


ערך זה הוא קצרמר בנושא ברית המועצות ובנושא גאורגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.