לדלג לתוכן

המצאות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגלית והמצאות בישראל
1. גלולת מצלמה

2. טיל פופאי 3. אפיליידי

4. מרכבה עם מעיל רוח
מטוס הלביא

בישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה המצאות, תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים שמקורם בישראל זכו לתהודה עולמית.

מכניקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מסחטת ההדרים שנודעה גם בשם כ"מסחטת זקנסברג" – פותחה על ידי יצחק זקסנברג ב-1928.
  • שיטה ממוכנת להפרדת רגבי אדמה ואבנים מתוצרת חקלאית ומכונה להפרדת קש ועלים – פרופסור רון פלר.
  • גשר הגלילים – גשר נייד, שתוכנן ופותח על ידי יחידת יפת"ח בפיקודו של תא"ל דוד לסקוב וישראל טל, לשם צליחתה של תעלת סואץ.
  • רב-בריח – מערכת נעילה רב-בריחית. אברהם בחרי ומשה דולב. 1973.
  • SoftWheel – גלגל ללא חישורים משולב בולם זעזועים לאופנים וכיסאות גלגלים. זו צורה חדשה של גלגל שחוסכת במשקל הגלגל, באנרגיה לצורך תפעולו, ומונעת תקרים.
  • חם-חסם – שסתום בטיחותי אוטומטי הממוקם בין ברז האמבט לצינור וחוסם באופן אוטומטי את זרימת המים החמים כאשר הטמפרטורה שלהם עולה מעל 49–50 מעלות צלזיוס. גלעד וולף, ישראלי מכפר מימון.[1]
  • מחסום נייד נגד כלי רכב ומשאיות – חברת מפרם.
  • מנוע בעירה פנימי ליניארי בעל משקל עצמי נמוך – הומצא על ידי שאול יעקובי. חברת אקוואריוס מראש העין שהוקמה ב-2014.
  • מנוע חשמלי בעל טופולוגית מנוע ייחודי, בטכנולוגיה הקרויה סטטור טרפזואידלי המאפשרת לייצר מנועים קטנים קלים וזולים יותר מהקיימים. חברת EVR Motors מפתח תקווה שנוסדה בידי אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי.

רובוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דולפין – רובוטים לניקוי בריכה – חברת מיטרוניקס קיבוץ יזרעאל. 1983.[2]
  • ReWalk – ערכת סיוע להליכה ביונית המאפשרת למשותקי גפיים לעמוד זקוף, ללכת ולטפס במדרגות.[3]
  • SpineAssist – מערכת הנחיה רובוטית לניתוח עמוד שדרה על ידי מזור רובוטיקה. 2004.
  • קפסולה אנדוסקופית זעירה מונחת מרחוק – לשיטוט בתוך גוף האדם – צוות בראשות ד"ר גבור קושה, מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהאם בבוסטון.[4]
  • מדפסת כיס – התקן רובוטי זעיר שמטייל על הנייר ומדפיס את הקבצים מהמכשיר הנייד בקצב של דף בדקה. חברת ZutaLabs.[5]
  • מערכת רובוטית למשימות חקלאיות בחממות ירקות – המערכת מבצעת באופן אוטומטי מטלות כמו האבקה, קצירה, גיזום, ובקרה באמצעות ראיה ממוחשבת. חברת MetoMotion ממשגב.
  • רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים – החברה פיתחה משפחה של רובוטים המנקים באופן אוטומטי ואוטונומי את הפאנלים הסולאריים מידי לילה באמצעות מיקרופייבר וללא שימוש במים. חברת אקופיה מהרצליה.
  • רובוט קטיף פירות – המערכת מבוססת על רחפנים שמאתרים את הפירות באמצעות ראיה ממוחשבת, וקוטפים את הפירות באמצעות זרוע ומעבירים אותם למיכל ממוחשב. חברת תבל.[6]

מכשור ביתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סיר פלא – סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים.[7]
  • ציפוי מיקרוני לצנרת מים – פותח על ידי חברת A.C.T. (אקט טכנולוגיות ציפוי מתקדמות).[8]
  • אפיליידי – תולש שערות חשמלי. פותח בידי יאיר דר ושמעון יהב, ויוצר על ידי מפעל "מפרו" מקיבוץ הגושרים.
  • ארגונית לעיוורים – פותחה על ידי חברת ואריסייט.
  • פלטפורמה טכנולוגית ייחודית להעברת אנרגיה וחישה של חומרים באמצעות קרינת RF – ממומש בתנור שהבישול בו מבוקר ומבוצע על פי פרופיל ממוחשב. חברת גוג'י שנוסדה בשנת 2006. בטכנולוגיה של החברה משתמשת חברת מילה הגרמנית.

רפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות ותהליכי ריפוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרופת הקופקסון שפותחה במכון ויצמן למדע
  • פיתוח תרופת הקופקסון המשפיעה על מערכת החיסון ומשמשת כתרופה לטרשת נפוצה. פותחה במכון ויצמן למדע בידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבאום
  • פיתוח האינטרפרון (המתחרה לקופקסון). התרופה מסייעת להאט את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה. פותחה בידי פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע
  • פיתוח האזילקט לטיפול במחלת פרקינסון ובמחלת אלצהיימר, על ידי פרופ' מוסא יודעים וג'ון פינברג מהטכניון.
  • ריבסטיגמין (שם מסחרי אקסלון), לטיפול במחלת אלצהיימר, על ידי מרטה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית.
  • פיתוח תרופת הדוקסורובצין, לטיפול בסרטן השחלות והשד, שפותחה על ידי פרופ' אברהם גביזון באוניברסיטה העברית.
  • דוקסיל (Doxil) – הננו–תרופה הראשונה בתולדות הרפואה שאושרה על ידי ה-FDA ואשר במשך למעלה מעשרים שנות שימוש קליני טיפלה ביותר מ-700,000 חולי סרטן מסוגים שונים ברחבי העולם. פרופ' יחזקאל ברנהולץ, ופרופ' אלברטו גביזון מהאוניברסיטה העברית.
  • NGenla – הורמון גדילה ארוך טווח שמיועד לילדים עם מחלה הנקראת growth hormone deficiency, ההורמון פותח על ידי חברת PROLOR Biotech הישראלית שהקים היזם שי נוביק שמכר את החברה לחברת אופקו ב $560 מיליון, נשאר לנהל את PROLOR למשך שנתיים לאחר המכירה, וחתם עם חברת פייזר הסכם שיתוף פעולה שבו פייזר המשיכה את ניסויי הפאזה השלישית. התרופה הצליחה בניסויי הפאזה השלישית וקיבלה אישורי שיווק ב-18 מדינות כולל יפן, כל מדינות ה-EU וארצות הברית. שוק הורמון הגדילה השנתי הוא כ - $4 מיליארד.
  • טיפול בסרטן על ידי עירוי תאי T עם קולטנים כימריים (CAR T cell), שפותח על ידי פרופ׳ גדעון גרוס ופרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן.
  • פיתוח תרופת ELELYSO – תרופה נגד מחלת גושה. חברת פרוטליקס. ד"ר יוסף שאלתיאל.
  • פיתוח תרופת הנקסובריד לטיפול בכוויות – התרופה עשויה מאנזימים המופקים מגבעולי אננס וג'ל סטרילי, וייחודה בכך שהיא מעכלת רקמות פגועות מבלי לפגוע בתאים הבריאים. פרופ' ליאור רוזנברג. חברת מדיוונד מיבנה.[9]
  • פיתוח תרופת הפוליהיל לטיפול בפצעים כרוניים קשיי ריפוי. מבוסס על טכנולוגיה המשלבת משחה במרקם נוזלי ובה חומרים המעודדים גידול תאים, יחד עם כדוריות פוליסטרן טעונות במטען שלילי. חברת מדיוונד מיבנה.
  • פיתוח ND0612 – תרופה למחלת פרקינסון הנמצאת בניסוי שלב III. חברת נוירודרם.[10] נרכשה על ידי חברת מיצובישי טנאבה בלמעלה ממיליארד דולר.
  • יצירת מעקפים בהנדסה גנטית – יצירת כלי דם חדשים שיעקפו סתימות בעורקים באמצעות הנדסה גנטית של רקמת כלי דם בריאה. פרופ' משה פליגלמן ופרופ' בזיל לואיס, מבית החולים כרמל בחיפה. חברת MGVS.
  • טיפול פוטו-דינמי לסרטן הערמונית – הטיפול מבוצע בשני שלבים, בשלב הראשון מבוצע עירוי תוך-ורידי של תרופה רגישה לאור המופקת מבקטריוכלורופיל, הקרויה "תוקד מסיס". בשלב השני נחשף הגידול לאור לייזר אינפרה-אדום קרוב, באמצעות סיבים אופטיים דקים, אשר מוחדרים לרקמת הערמונית בסיוע שיטות דימות מדויקות. האור מפעיל את התרופה באופן מקומי וגורם ליצירת מולקולות רעילות המובילות במהרה לחסימת כלי הדם של הגידול ולהריסתם, ובסופו של דבר למות הגידול, מבלי לפגוע ברקמות השכנות ובתפקודן. פותחה על ידי פרופ' יורם סלומון מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ופרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע.
  • הצלת הראייה במחלת ניוון רשתית באמצעות השתלת תאי גזע עובריים – פרופ' בנימין ראובינוף, פרופ' אייל בנין, וד"ר אסנת בוהדנה־קשטן, בית חולים הדסה. ירושלים. חברת Cellcure.
  • קסדת Deep TMS – גריית מוח באמצעות סלילים אלקטרומגנטיים המייצרים שדות מגנטיים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות נפשיות כדיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. חברת בריינסווי.
  • טיפול בטרשת עורקים ומניעת אי-ספיקת לב – באמצעות פולימר ביו-קליני המפחית את הפלאק בעורקים ואת הדלקת במערכת כלי הדם. פותח על ידי פרופסור איילת דוד מהמחלקה לביו-כימיה ופרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופסור יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר כלי הדם במרכז הרפואי "שיבא".
  • ExAblate – מכשיר אולטרסאונד מונחה MRI לטיפול בעומק הגוף באופן לא פולשני. המערכת משגרת אלומות גלי קול ממוקדות שמעלות את הטמפרטורה של הרקמה הנגועה ל-60 מעלות ומשמידה אותו. יתרונות השיטה שלא מצריכה אשפוז, עם פרופיל בטיחות גבוה, סיכון נמוך לזיהום וסיבוכים והתאוששות מהירה. חברת אינסייטק מתמקדת בטיפול לשרירנים ברחם, סרטן הערמונית, ובטיפול במוח ברעד ראשוני במחלת פרקינסון. הוקמה ב-1999 על ידי ד"ר קובי (יעקב) וורטמן.[11][12][13]
  • שתל אלחוטי זעיר המנטר בעורק הראשי השמאלי את תפקודי הלב ולחץ הדם בחולים הסובלים מאי ספיקת לב. חברת וקטוריוס מתל אביב. נוסדה ב-2011 על ידי אורן גולדשטיין, ד"ר אייל אוריון ורוני ויינשטיין.
  • שיטה להדפסה תלת-ממדית של רקמת לב מתפקדת על בסיס התאים מגוף החולה עצמו, פותחה על ידי פרופ' טל דביר במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.[14][15]
  • דבק ביולוגי לאיחוי רקמות רכות כמו בקע ואיחוי המעי הגס לאחר כריתה חלקית – חברת המכשור הרפואי לייפבונד. הוקמה ב-2007 על ידי ישי אתר ואורן פרייס בלום. נמכרה ב-2020 לחברת המכשור הרפואי בארד.
  • אופטיון – קסדת גירוי חשמלי לטיפול בסרטן המוח – המכשיר מייצר למוח אותות החשמליים שמופנים כלפי הגידול, מונעים את התחלקות התאים, ומאטים את התקדמות המחלה. המוצר משווק לחולים בסרטן מוח מסוג גליובלסטומה, שחלופות הטיפול בו מוגבלות ביותר. החברה מפתחת מוצרים לטיפול בסרטן ריאות, סרטן לבלב וסרטן השחלות. חברת נובוקיור הוקמה בשנת 2000 על ידי פרופ' יורם פלטי מהטכניון ומנוהלת על ידי המנכ"ל אסף דנציגר והיו"ר ויליאם דויל.
  • סירקדין – תרופה לטיפול בהפרעות שינה מבוססת מלטונין. חברת נעורים שהוקמה על ידי נאוה זיסאפל.[16]

בדיקות רפואיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מכשור רפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים – באמצעות "אצבעון" המולבש על האצבע בעת השינה. המצאה של פרופ' פרץ לביא, בניהול גיורא ירון. חברת איתמר מדיקל.
  • קסדה לאיתור דימומים מוחיים – פותחה על ידי ד"ר ברוך בן דור, מנכ"ל חברת אינפרא סקנר. הקסדה משתמשת באור אינפרא-אדום באורך גל המסוגל לחדור רקמות ועצמות.
  • טייטו קר – מכשיר לבדיקה רפואית ביתית, פותח על ידי דדי גלעד, מנכ"ל טייטו.
  • בדיקת דם לאבחון מחלות תורשתיות בעוברים, מייתרת בדיקת מי שפיר. פרופ' גאונה אלטרסקו וד"ר דויד זאבי, בית החולים שערי צדק.[17]
  • מערכת לאבחון נגיף ה'סארס' בתוך שעה – צוות פיתוח בראשותה של ד"ר שפרירה שי מחברת ביושאף החיפאית. 2003.[18]
  • מיכשור אופטי שמתממשק לסמרטפון לבדיקת סרטן צוואר הרחם – חברת mobileodt.[19]
  • טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם – ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS, דבר שיוזיל את המכשיר פי מאה ויותר לעומת המכשירים המבוססים על נורת להט. מלבד המחיר מדובר במכשיר קטן יותר, באיכות תמונות גבוהה, בהדמאה מולטי ספקטרלית ועוד. חברת ננו-אקס אימג'ינג מנווה אילן שאותה ייסד רן פוליאקין.
  • התקן לניטור סימנים חיוניים – התקן בתצורת שעון יד או מדבקה לניטור רציף, לא פולשני ומדויק של 19 סימנים חיוניים הכוללים בין היתר: לחץ דם, ריווי חמצן בדם, קצב נשימה, קצב לב, תודעה, תפוקת לב, סיכון לשבץ, טמפרטורת גוף, צעדים וזיעה. המכשיר מבוסס על סנסור לד בטכנולוגיה אופטית. חברת ביוביט (BioBeat). מייסדים: אריק בן ישי, יוחנן מאי וישראל סרוסי.

מכשור רפואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכשיר לייזר CO2 לשימושים רפואיים מדגם שרפלן 40C, פרי פיתוחו של עוזי שרון
  • שרפלן – מכשיר לייזר רפואי שמחליף את איזמל המנתחים, פרי פיתוחם של עוזי שרון ויצחק קפלן. 1972.[20]
  • מכשיר לייזר לטיפול בחולי גלאוקומה – הטיפול כולל איתור מיקום ההקרנה באמצעות עיבוד תמונה והקרנה של פולסי לייזר אל גבולות האישון. תהליך אשר מאיץ את תהליך ניקוז הנוזלים מהעין, ומפחית בכך את הלחץ התוך עיני. התהליך מתרחש בשנייה אחת פעם בשנה וחוסך טיפול ממושך בטיפות. חברת בלקין לייזר הוקמה בשנת 2013, על ידי פרופ' מיכאל בלקין וד”ר זיו קרני.
  • מזרק מיוחד ללקיחת דמים מפגים – ייחודו של המזרק שאפשר להחזיר את כדוריות הדם האדומות למניעת אנמיה בפגים.
  • הדמית פנים כלי דם באמצעות עיבוד תמונה בזמן אמת עבור צנתורים – חברת וולקנו. הוקמה על בסיס טכנולוגיה צבאית של חברת רפאל. נרכשה על ידי חברת פיליפס.
  • הולוגרמה של אברי החולה בזמן אמת – חברת Imaging LTD יצרה מנגנון שיאפשר למנתחים ליצור הולוגרמות של האיבר המנותח בזמן אמת, ההולוגרמה מציגה את האנטומיה האמיתית של החולה במצב מציאותי.
  • PillCam – גלולה לבדיקת מעי ווושט – פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג. המערכת כוללת מצלמה דיגיטלית זעירה עם מקור אור שנבלעת כגלולה ומצלמת את כל מערכת העיכול. המערכת משדרת את התמונות למקלט שנלבש כחגורה.
  • מחט עירוי "חכמה" – מחט עירוי (וונפלון) בעלת חיישן שנותן אינדיקציה קולית מידית בהחדרה נכונה לווריד. פותח בידי חברת ווסקולר הישראלית.[21]
  • משאבות ומדבקות אינסולין – חברת מדינגו. נרכשה בידי חברת רוש השווייצרית.
  • מסתמי לב הניתנים להחלפה באמצעות צינתור – חברת ונטור. נרכשה בידי חברת מדיטרוניק.
  • חיישני גוף – חיישן זעיר העוקב ומדווח על תפקוד הלב בטכנולוגיה אלחוטית, שפותח על ידי חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" הישראלית, הושתל בלב מספר אנשים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון באמצעות צנתור.[22]
  • Foresee Home – מכשיר ביתי לבדיקה עצמית לגילוי מוקדם אצל חולי מחלת AMD, לגילוי החמרה במצב, פותח על ידי חברת נוטל ויז'ן.[23]
  • עגלת תרופות ממוחשבת – מערכת לחלוקת תרופות מנוטרות מחשב, שבמרכזה עגלת תרופות ממוחשבת, שמורידות את אחוז התרופות השגויות שניתנות לחולים בבתי חולים – פותחה על ידי חברת MDG Medical.[24]
  • אוקסימטר ידני – מתקן המודד את רמת החמצן בדם ואת מהירות הדופק, דבר המאפשר לחולי אסתמה להפחית את השימוש במשאף במידה ניכרת. הומצא על ידי המהנדס ישראל סרוסי ופרופסור ארתור אידלמן.
  • Profound – אנליזה של ראייה ממוחשבת של צילומים רפואיים. המוצר מאפשר לכל אדם להעלות צילומי CT ולקבל ניתוח מעמיק וחוות דעת רפואית עליהם. באמצעות אלגוריתמים מבוססי ראייה ממוחשבת לעיבוד צילומים רפואיים. פותח על ידי חברת Zebra Medical.
  • מערכת iLogic לאבחון מחלות ריאה – ניווט צנתר לאזור הריאה לצורך ביופסיה או אבחון מחלות אחרות בריאות, תוך הפקת מפה תלת־ממדית של מסלול האנדוסקופ מרגע כניסתו לגרון, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות בתחומי עקיבה אלקטרו-מגנטית, עיבוד תמונה וכלים אנדוסקופיים. חברת סופר-דיימנשן שהוקמה על ידי פנחס גלבוע. נרכשה על ידי חברת קובידיאן האמריקנית ב-2012.[25]
  • מכונות MRI קומפקטיות ושקטות לסריקת כף יד ופגים. חברת Aspect Imaging (אספקט אימג'ינג) הישראלית.[26]
  • SleepSense – חיישן ניטור השינה של סמסונג, שמנטר מדדי נשימה, דופק ותנועה ללא מגע ישיר בגוף האדם. פותח על ידי חברת EarlySense מרמת גן.
  • HeartView – מכשיר אק"ג נייד וסלולרי שמאפשר דיאגנוזה, ניטור והעברת מידע של סימפטומים קרדילוגים למוקד תמיכה. חברת ארוטל, 2014.
  • MDcure – מכשיר חשמלי טיפולי שיוצרת שדה אלקטרומגנטי וגורם לשיפור זרימת הדם, הרגעת השרירים, והפחתת הכאב. חברת ארוטל.
  • Universal Neonatal Foot Orthotics‏ (UNFO) – סדים אוניברסליים ביומכנים לתיקון עיוות בכפות רגלי תינוקות ללא צורך בניתוחים, פרי פיתוחו של ד"ר דאיזדה איזק, 2010.
  • PrePex – מכשיר זול לברית מילה ללא ניתוח. מיועד לעולם השלישי כדי למנוע התדבקות באיידס. חברת סירק טק-מד.
  • שעון לביש לזיהוי הפרעות בקצב הלב וניטור פרמטרים חיוניים נוספים – המכשיר מזהה פרפור עליות אשר גורם להיווצרותם של קרישי דם שגורמים לשבץ מוחי. קארדיאק-סנס מקיסריה.
  • קלאריטי – תצוגת עילית לבישה ושקופה למנתחים המקרינה מציאות מדומה ורבודה על משקף תוך כדי ביצוע ניתוח – חברת ביוניקס. חברת בת של אלביט.
  • מכשיר קומפקטי לקרינת פרוטונים לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים, שיחודו בעיקר בגודלו ובעלות נמוכה יחסית לטכנולוגיה מהסוג הזה. חברת P-Cure נוסדה ב-2007 על ידי ד"ר מיכאל מאראש.
  • IceSense3 – מכשיר להקפאת גידולים סרטניים באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי, בהליך זעיר-פולשני. התהליך מתבצע באמצעות החדרת מחט דקה לאזור הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה סאונד או CT והזרמה של חנקן נוזלי שהורס את הגידול מבלי לפגוע ברקמות הבריאות. הטיפול אורך כ-20 דקות בהרדמה מקומית ואינו מצריך חדר ניתוח. חברת אייסקיור (IceCure) שנוסדה ב-2012.
  • סדרת מכשירי לייזר לטיפולי קוסמטיקה, להסרת גלאוקומה עינית, ולהסרת שקדים, גידולים ואבני כליות. חברת לומינוס מיקנעם. נרכשה בפברואר 2020 ב-1.2 מיליארד דולר על ידי קרן ההשקעות בארינג פריווט אקוויטי אסיה.
  • מכשיר AnapnoGuard לניטור ובקרת הנשמה – מורכב ממכשיר בקרה עם צג דיגיטלי וסט צינוריות (צנרר תוך קני) המספק בקרה רציפה של הלחץ של הצינורית המנשימה הנמצאת במערכת הנשימה של החולה ואף מבצע במקביל פינוי אוטומטי של הפרשות. חברת הוספיטק מכפר סבא שנוסדה ב-2006.
  • התקן סיוע לתהליך האינטובציה – חברת גייד אין מדיקל מנצרת שנוסדה ב-2015.
  • גלולת רנטגן נבלעת – בדיקה באמצעות גלולת הרנטגן מאפשרת לזהות פוליפים טרום סרטניים במעי הגס ואמורה להחליף בדיקת סקר רגילה. המערכת מורכבת מגלולה שבה מצוי מקור קרינת רנטגן, מערכת לבישה של בקרה ושליטה המאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות. ותוכנה מבצעת מיפוי דו-ממדי ותלת-ממדי של הדופן הפנימי של המעי הגס. הבדיקה איננה פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת. חברת צ'ק-קאפ מעוספיה.
  • אולטרסאונד ביתי - מכשיר אולטרסאונד זעיר שמאפשר סריקת נשים הריוניות משבוע 14. המכשיר מאפשר בפעם הראשונה בעולם, סריקה ופיענוח של דופק עובר, מי שפיר, מיקום השליה, תנועות ועוד והכל מהבית וסריקה על ידי משתמשת לא מיומנת. המכשיר הומצא ופותח על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין. לאחר מספר שנים פלסאנמור החברה באמצעותה פותחה הטכנולוגיה קיבלה השקעה של 50 מיליון דולר מ-GE שגם מפיצה את המוצר באירופה, ארצות הברית ויפן. הטכנולוגיה שד"ר זוננשיין המציא, התפתחה לייצור מוצר למדידת זקיקים לנשים בתהליך הפריה חוץ גופית IVF ולמדידת נוזלים בריאה לחולי כליות ואי ספיקת לב.

אופטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המצלמה הזעירה בעולם – מצלמה שגודלה 0.99 מילימטר, בעלת רזולוציה של 45,000 פיקסלים, המיועדת להשתלב באנדוסקופ זעיר, פותחה על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין מחברת מדיגוס מעומר.[27]
  • האופטופון – מכשיר המאפשר חישה מרחוק באמצעות האור. משמש לציתות ומדדים רפואיים ממרחק, פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.[28]
  • חיישן דופק אופטי – נמצא בשימוש במכשירים רבים. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.
  • סיב אופטי זעיר שעוביו כעשירית מילימטר (כעובי שערה) שיכול לשמש כאנדוסקופ לכלי דם. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.
  • Therm-App – מצלמה תרמית ממוזערת ראשונה מסוגה המתממשקת לסמארטפונים. המצלמה ברזולוציה של 384 על 288 פיקסלים ומגיעה לטווח של מאות מטרים. חברת אופגל מכרמיאל. 2014.
  • מצלמה אולטרה-ספקטראלית ממוזערת – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' אברהים עבדולחלים ופרופ' אדריאן שטרן.
  • חיישן LiDAR (סורק לייזר) ללא חלקים נעים שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי. החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת־ממדי של שטח מרוחק ומבוסס על חישת אור שמתייחס אל האור כגל, ויש לו יתרונות טכנולוגיים כמו אי סינוור של אור שמש וקבלת וקטור תנועה. אוריקס ויז׳ן. (Oryx Vision). הוקמה ב-2009 על ידי דוד בן-בסט.
  • חיישן LiDAR (סורק לייזר) קטן וזול שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי. החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת־ממדי של שטח מרוחק בעלות נמוכה. חברת אינוביז (Innoviz). הוקמה בשנת 2016. לחברה חוזה עם BMW שצפויה להיות הראשונה שתתקין את החיישן ברכביה.
  • חיישן מולקולרי, ספקטרומטר אופטי זעיר, שמזהה הרכב חומרים באמצעות אור תת-אדום שמוקרן עליו מקרוב ומשדר את הנתונים לסמרטפון. חברת SCiO.
  • הצפנה אופטית באמצעות "מריחת" המידע בממדי הערוץ והזמן – מריחת המידע בערוץ ביצירת רפליקות אופטיות על פני כל התדר של הסיב, כך שהרעש שהמידע מייצר בסיב, יהיה מתחת לרמת הרעש הנורמלית של הסיב, דבר שיסתיר את המידע. ומריחת המידע בזמן באמצעות אפנון של הפאזה האופטית, כך ההספק יפוזר על פני ציר זמן ארוך יותר. פרופסור דן שדות, ראש המעבדה לתקשורת אופטית באוניברסיטת בן-גוריון.
  • מצלמת SWIR (אינפרה אדום באורך גל קצר) ממוזערת ברזולוציית HD, בעלות נמוכה. מיועדת לתעשיית הרכב, כדי למנוע תאונות דרכים בתנאי תאורה קשים. חברת TriEye. הוקמה בשנת 2017 על ידי אבי בקל, פרופסור אוריאל לוי ועומר קפח.
  • Viper – מצלמה תרמית FIR (אינפרא אדום באורך גל ארוך) ממוזערת, דלת הספק וזולה בטכנולוגיית מיקרו-בולומטר, הכוללת בינה מלאכותית לסיווג אובייקטים. לדברי החברה החיישן מסוגל לזהות הולכי-רגל במרחק של יותר מ-200 מטר. מיועדת בעיקר לתעשיית הרכב. חברת AdaSky מיקנעם עילית שהוקמה בשנת 2016 על ידי אבי כץ.ST תייצר את מצלמת הרכב של AdaSky מיקנעם, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏22 בפברואר 2018
  • שבב אופטי – שתל בעין שמחזיר ראיה לעיוורים – הפתרון שמעניק ראיה פונקציונלית מורכב ממשקפיים שמעבירים אנרגיה לשתל באמצעות קרן לייזר, ומשתל שמכיל חיישן בשחור לבן ברזולוציה של 600 פיקסלים (24x24). חברת ננו-רטינה מהרצליה שהוקמה ב-2010.

ביוטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • DNA מוליך חשמל – הפרופסורים אורי סיון, ארז בראון ויואב איישן מהטכניון השתמשו ברצפי DNA, כדי ליצור חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
  • מערכת חישוב DNA – מערכת החישוב הביולוגית הזעירה בעולם, על פי ספר השיאים של גינס, שמשתמשת בחומר הגנטי DNA כבדלק וכבמרכיב חישובי כאחד – פותחה בשנת 2003 בידי פרופ' אהוד שפירא וצוותו ממכון ויצמן למדע. פרופ' שפירא זכה על כך בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004.
  • אותות עצביים של המוח על צג מחשב – צוות בראשותו של אילון ועדיה מהמרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית הצליחו לתרגם אותות עצביים מהמוח לתנועה, ולהציגה על גבי מסך מחשב.
  • שיטה לגידול תאי עצם במעבדה והשתלתם בחולים – פותחה על ידי חברת הביוטכנולוגיה בונוס ביוגרופ.[29]

ביומימטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ייצור סיבים הזהים בתכונותיהם לסיב קורי העכביש, שמאופיינים בחוזק, אלסטיות, עמידות ומשקל נמוך. חברת סיביקס מטריאל סאינסס, ירושלים.

ננוטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ציפוי ננומטרי שנוגד חלודה וקורוזיה – פותח על ידי פרופ' שמואל קניג, ראש הפקולטה להנדסה במכללת שנקר.[30]
  • ננו-חוט – חומר שבשניים מממדיו הוא בסדר גודל ננומטרי, ורק "הממד הארוך" שלו אינו ננומטרי. ננו חוטים עשויים להועיל כמוליכים למחצה; אולם טרם התגלה מלוא המידע שיאפשר את השימוש המלא בהם בתעשיית האלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה. פרופ' ארנסטו יוסלביץ וחברי קבוצת המחקר שלו במכון ויצמן למדע.
  • חומר מיגון ננוטכנולוגי מהחזקים בעולם – חזק פי 4–5 מפלדה. אחד מיישומיו NanoLub – חומר סיכה מוצק לשיפור הביצועים של חלקים נעים, במצבי עומס קיצוניים. פותח על ידי פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן וד"ר מנחם גנוט מנכ"ל חברת ApNano Materials, מרחובות, 2005.[31]
  • מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם – המערכת הפועלת ללא מגע ישיר בדוגמת החומר הנמדדת, רגישה פי 10,000 ממערכות מדידה תרמית סורקות שהיו קיימות עד כה, ומסוגלת למדוד שינוי של מיליונית מעלה. פרופ' אלי זלדוב ותלמיד המחקר דורי הלברטל מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע.[32]
  • מכונת דפוס דיגיטלית ננוגרפית – קטגורית דפוס דיגיטלי חדשה, המבוססת על דיו ננומטרי. תהליך זה מאפשר להדפיס על כל חומר סטנדרטי ללא צורך בהכנה, ציפוי או ייבוש. ההדפסה בעלת עמידות גבוהה לשחיקה ולשריטות, ועלות ההדפסה הננוגרפית זולה יותר כיוון שהיא בעובי של 500 ננומטרים בלבד – כמחצית מעובי הצבע בהדפסות אופסט אופייניות. בני לנדא. חברת לנדא לאב מרחובות.[33][34]
  • כרמל – מדפסת להדפסת תלת-ממד במתכת ובקרמיקה – טכנולוגיה המבוססת על התזת דיו המורכב מננו-חלקיקים, לייצור חלקים מדויקים במהירות ובטמפרטורות נמוכות מאוד. חברת Xjet, מרחובות.

טכנולוגיית מים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תהליך זרחין – שיטה שהמציא אלכסנדר זרחין להתפלת מי ים.
  • התפלת מי ים באמצעות אוסמוזה הפוכה – על ידי פרופ' סידני לוב וחברות ישראליות.
  • מערכות להפקת מי שתייה נקיים מהאוויר וממים מזוהמים – תוך שימוש נמוך במקורות אנרגיה. אריה כוכבי, חברת Water Gen.[35]
  • כלי רכב להתפלת מים – חברת גל מובייל.
  • חיישן זעיר לבדיקת איכות המים – החיישן בגודל מחזיק מפתחות בודק אם המים ראויים לשתייה באמצעות בדיקת השדה החשמלי שמסביב למים. חברת "לשתות". הוקמה על ידי ד"ר אלן באואר ונתנאל רייש ב-2015.

טפטפות

ביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק קל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת-מקלע עוזי
מיקרו-תבור X95

טילים, פצצות ופגזים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלילה – טיל שיוט ו"חימוש משוטט" מתקדם

מערכות הגנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיפת ברזל – מערכת הגנה אווירית נגד רקטות ארטילריות
טיל החץ ליירוט טילים בליסטיים

כלי טיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטוס הלביא
  • נשר וכפיר – מטוסי קרב ישראליים המבוססים על מיראז' 3 ומיראז' 5.
  • לביא – פרויקט לפיתוח מטוס קרב קטן וקל מתכנון מקומי אך עם מנוע סילון אמריקאי. הפרויקט בוטל לאחר שיוצרו שלושה מטוסי אב טיפוס.
  • כלי טיס בלתי מאוישים מונעי מדחף – מזל"טים מונעי מדחף פותחו לראשונה בעולם על ידי התעשייה האווירית לישראל וחברת תדיראן בסוף שנות השבעים של המאה העשרים. ישראל הפכה למובילה טכנולוגית עולמית בתחום עם דגמים רבים שפותחו בישראל. חלק מהדגמים נמכרו למדינות שונות, בהן גם ארצות הברית (כגון ה-RQ-2 פיוניר וה-RQ-5 האנטר) ומדינות האיחוד האירופי.
  • מסוק רובוטי לא מאויש – מסוק קל וקומפקטי עם משקל המראה מרבי של 35 ק"ג, ויכולת העמסה של 5 ק"ג ואורכו הכולל הוא 2.54 מטר. המסוק בעל טווח תקשורת של עד 150 ק"מ, תקרת גובה של עד 10,000 רגל, ומהירות שיוט של 45 קשר (81 קמ"ש). חברת סטדי-קופטר מכפר מכבי.
  • בומרנג – כטב"מ מבצעי עם מנוע חשמלי השוקל 9 ק"ג שיכול לטוס במשך יותר מתשע שעות באמצעות מערכת ההנעה החשמלית מימנית של הורייזן. 2009. חברת בלובירד ("blue Bird").
  • כלי טיס לא מאויש שממריא ונוחת אנכית – חברת בלובירד ("blue Bird")
  • "אליס" – המטוס החשמלי הראשון בעולם המיועד להטסה של 9 נוסעים לטווח של עד אלף קילומטר בהטענה בודדת. מקור האנרגיה של המטוס הם 70 אלף סוללות ליתיום הפזורות במטוס. הקיבולת הכוללת שלהם היא 980 קילוואט שעה. למטוס שלשה מנועים חשמליים במהירות 450 קמ"ש. חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) ממושב קדימה. מייסד ומנכ"ל החברה הוא עומר בר-יוחאי.

כלי שיט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Seagull – סירת סיור בלתי-מאוישת – כלי שיט רב-שימושי אוטונומי המיועד לבצע משימות צבאיות שונות כמו איתור צוללות ומוקשים, לוחמה אלקטרונית, משימות סיור והגנה על מתחמים, לחימה, ומיפוי תת-ימי. חברת אלביט.

לוויינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב קרבי משוריין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנק המרכבה על 4 דורותיו

כלי רכב בלתי מאוישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמדת קטלנית חמושה במק"כ M2 בראונינג

הישרדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אפוד להגנה מפני קרינת גמא – אפוד עופרת מצופה בפלדה במשקל 15 ק"ג שמגן על אזור אגן הירכיים שבו מרוכזים כ-50 אחוז מתאי מח העצם, מפני קרינה רדיואקטיבית. ד"ר אורן מילשטיין ודניאל לויט. חברת סמטראד מתל אביב.
  • חליפת חלל להגנה מפני קרינה קוסמית – החליפה שפותחה לטיסות חללית ה-EM1 למאדים, מגינה על תאי מח העצם באיברים השונים. החליפה הוצגה בתחנת החלל הבינלאומית בינואר 2020. חברת סמטראד מתל אביב.
  • "ספיידר" – מערכת חילוץ אישית לחילוץ לכודים מרבי קומות בשיטת הסנפלינג עם מנוע הידראולי – חברת "מוסרות טכנולוגיות" מנתיבות.
  • "סקיי סייבר" – תיק גב לחילוץ לכודים בבניינים רבי קומות. התיק שמכיל כבל חסין אש באורך של עד 350 מטר, נחגר על הגוף, ומצויד בקרס לתפיסה בנקודת היציאה. חברת סקייסייבר חילוץ מירושלים.
  • מעלית מתקפלת חיצונית, הממוקמת על גג בנין לחילוץ המוני מבניינים – בעת אירוע חירום נפרסת המערכת מעבר לדופן הבניין ונפתחת בצורה שמאפשרת לה לנוע לאורך הבניין כמעלית, המערכת מאפשר להוריד דיירים ולהעלות צוותי חירום. ד"ר יוני שמשוני. מנהל חברת אסקייפ מהיישוב קדימה.
  • השרוול – מערכת לחילוץ המוני שמותקנת באופן קבוע בקומות הגבוהות בבניינים רבי-קומות, אשר נפתחת באופן מבוקר בשעת חירום. לאחר הפעלת המערכת, נגלל שרוול הצלה המורכב מקפיץ פלדה, התומך בשרוול בד חסין אש ומעוגן לקרקע. חברת AES מנורדיה.

מחשוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרת מחשבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבד פנטיום עם טכנולוגיית MMX שפותחה בישראל
מעבד Core i5-6500 תוצרת אינטל מארכיטקטורת "Skylake" שפותחה בישראל.
  • המעבד למחשבים האישיים הראשונים של IBM – אינטל 8088 המעבד שעליו התבסס IBM PC עוצב בישראל במעבדת אינטל בחיפה.[43] בעקבותיו פותחו דורות נוספים של מעבדי אינטל מישראל ביניהם: מעבד אטום (דור שני), מעבד פנטיום עם פקודות MMX, מעבדי Pentium M מסדרת "סנטרינו" (בניאס, דותן, מרום, יונה), ומעבדי Core מהדור השני (Sandy Bridge),[44] השלישי (Ivy Bridge), השישי (Sky Lake)[45] השביעי (Kaby Lake),[46] השמיני, התשיעי (Coffee Lake ו-Coffee Lake Refresh בהתאמה) והעשירי (Comet Lake).
  • שבב בינה מלאכותית Spring Hill – מבוסס על ליבות Ice Lake בטכנולוגיית 10 ננומטר שפותחו בקבוצת C2DG הישראלית, כאשר מרכיב הבינה המלאכותית פותח במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.
  • פיתוח ה-MMX – סט פקודות וקטוריות לטובת האצת מולטימדיה שהוכללו לראשונה במעבד פנטיום P55C. אינטל חיפה. 1997.
  • AVX – סט הרחבה לארכיטקטורת קבוצת הפקודות x86 ‏(instruction set architecture) של מעבדי אינטל ו-AMD שהוצעה על ידי אינטל במרץ 2008 ונתמכה על ידי אינטל עם מיקרו-ארכיטקטורת המעבדים "Sandy Bridge", שפותחה בסניף הישראלי של אינטל.
  • קינקט – בקר שליטה באמצעות חישה של תנועות גוף שמבוסס על חיישן אופטי וחיישן עומק תת-אדום. בטכנולוגיה הזו לכל פיקסל קיים עומק. חברת פריים-סנס. זכויות לשימוש נרכשו בידי מיקרוסופט, לשימוש באקס בוקס 360. החברה נרכשה בידי חברת אפל ב-2013.[47]
  • RealSense – חיישן עומק מבוסס אינפרא אדום. אינטל חיפה. מבוסס על טכנולוגיה של חברת Omek Interactive שנרכשה בידי אינטל.
  • MV4D – חיישן עומק שמאפשר מיפוי תלת־ממדי של הסביבה אף בעת תנועה וטכנולוגיה של יצירת מודלים תלת־ממדיים – חברת Mantis Vision. פתח תקווה. החברה שותפה של גוגל בפרויקט Tango.[48]
  • מערך חיישנים לתלת־ממד ורזולוציה משופרת – טכנולוגיה המבוססת על מערך חיישנים מיניאטוריים ויצירת תלת תמונת תלת־ממדית באמצעות אלגוריתם שמשלב את האותות מכל החיישנים. חברת LinX Computational Imaging. הוקמה על ידי זיו אטר ואנדריי טובצ'ינגרבקו, בשנת 2011. נרכשה על ידי חברת אפל.[49]
דיסק און קי
  • דיסק און קי – זיכרון פלאש נייד שהופך להיות דיסק וירטואלי באמצעות יציאת USB. פיתוח של חברת אם-סיסטמס בראשותו של דב מורן.
  • עט סורק – קויקשנרי – סורק זעיר בגודל עט עבה, שסורק מילה או משפט מהכתוב ומתרגם אותו לשפה אחרת, או שומר אותם בזיכרון המכשיר להעברה למחשב האישי – פותח בידי חברת ויזקום הירושלמית.[50]
  • מקלדת לייזר – מקלדת וירטואלית שמוקרנת על גבי קיר או שולחן ומאפשרת להקליד למחשבי כף יד וטלפונים סלולריים. פותח על ידי חברת lumio הישראלית.[51]
  • מצלמת משקפיים לכבדי ראייה ולעיוורים – פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם. חברת אורקם טכנולוגיות הירושלמית.
  • וולט-פלאש – זיכרון פלאש בגודל כרטיס אשראי, בעובי 1.9 מ"מ. פותח על ידי חברת וולטקס.
  • השתתפות בפיתוח מחשב העל החזק בעולם BlueGene/L – אנשי IBM חיפה השתתפו במאמץ של IBM לייצר מחשב חדשני, המבצע 70.72 מיליארד פעולות חישוב בשנייה, עבור משרד האנרגיה של ארצות הברית.
  • דפוס אופסט דיגיטלי – פיתוח מכונת דפוס שמשתמשת בדיו נוזלי צבעוני. מהפכה בעולם הדפוס. גמישות, מהירות, מיזעור, אוטומציה והוזלה של תהליכי דפוס. חברת אינדיגו (HP Indigo) שהוקמה ב-1977 על ידי בני לנדא ונמכרה לחברת HP.[52]
  • טיונר טלוויזיה דיגיטלי זעיר למכשירים ניידים – מוצר "כרמל" למכשירי אייפון ואייפד של חברת סיאנו.[53]
  • נאנו ספיידר – מודול זעיר המשלב מקלט ואנטנת GPS בגודל של כ-4x4 מילימטר, בעל צריכת חשמל נמוכה לשימוש בשעונים חכמים, התקנים לבישים ומצלמות דיגיטליות. חברת OriginGPS.
  • Raptor AR – משקפי מציאות רבודה לרוכבי אופניים, המבוססים על טכנולוגיות התצוגה העלית הצבאיות של חברת אלביט. חברת Everysight. פארק מת"מ בחיפה.
  • אוריון – מאתר תשדורות אלחוטיות בזמן אמת (Wi-Fi Direction Finder). פותח על ידי חברת ג'נובייס (JENOVICE).
  • מדפסת תלת-ממד להדפסת מעגלים מודפסים (PCB) – תהליך שמאפשר לייצר אבות טיפוס של מעגלים מודפסים במהירות ובסודיות. חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) מנס ציונה.
  • הדמיית דופלר באמצעות WIFI – פיתוח שבב שיכול לבצע באמצעות נתבים הדמיית דופלר ולזהות פעילות אנושית כמו מיקום של אנשים בחדר, ואף הליכה, ישיבה, קימה ונפילה. חברת סלנו מרעננה.
  • שבבי ה-SiOx ReRAM – שבבי זיכרון לא נדיף שאמור להחליף את שבבי הפלש. יתרונן במהירות העבודה, בהספק הנמוך, במיזעור שהוא מתחת ל-28 ננומטר, במחזורי טעינה ועוד. חברת Weebit Nano.
  • מעבדים לבינה מלאכותית – חברת הבאנה לאבס. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי אביגדור וילנץ, דוד דהן ורן חלוץ. נרכשה על ידי אינטל.
  • שבב זעיר לתיוג מוצרים המשמש כחיישן IoT – מדבקת שבב אלקטרוני בגודל בול דואר עם תקשורת בלוטות', שאינו תלוי במקור כוח חיצוני, בעלות של כמה עשרות סנטים. החיישן מוצמד למוצר או חפץ ומאפשר לו לשדר מידע מסוגים שונים: מיקום, משקל, טמפרטורה וכדומה. חברת וויליוט מקיסריה, שהוקמה ב-2016 על ידי טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי.
  • מעבד בינה מלאכותית Hailo-8 – מעבד בינה מלאכותית לתחום הרכב בעל הספק נמוך. על פי נתוני החברה למעבד עוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה, ויעילות של 3TOPS לכל ואט. חברת היילו טכנולוגיות התל אביבית.
  • חיישנים לדימות תלת-ממדי של חומרים באמצעות קרינת רדיו – חברת Vayyar מיהוד. נוסדה על ידי רביב מלמד, נפתלי חייט ומירי רטנר ב-2011.
  • Thunderbolt – ממשק לחיבור התקנים חיצוניים למחשב במהירויות גבוהות. הממשק פותח על ידי אינטל ישראל, הפך לתקן של USB 4.
  • חיישן אינפרה אדום קצר גלים SWIR ברזולוציה של 1920x1536 – חברת SCD בבעלות משותפת של חברות רפאל ואלביט ממכון לשם שבגליל העליון.
  • V-chip – מכ"ם-על-שבב זעיר המבוסס על טכנולוגיית גלי רדיו (RF) היכול לזהות עצמים בדיוק רב, גם דרך קירות, וגם דרך גוף אנושי. משמש חברות בתחום בטיחות הרכב וניטור קשישים. חברת Vayyar. הוקמה בשנת 2011 על-ידי רביב מלמד, נפתלי חייט ומירי רטנר.[54]

מדעי המחשב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי פיתוח ושפות תכנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מג'יק – מחולל יישומים הראשון ללא קוד, שנעשה בו שימוש רב בצה"ל. מג'יק מערכות.
  • Wizdom – מחולל יישומים דור רביעי, הראשון בטכנולוגיה של תכנות מונחה עצמים. חברת מ.ל.ל.
  • Concurrent Prolog – שפת תכנות עילית לחישוב מקבילי ומבוזר שפותחה בידי פרופ' אהוד שפירא.

טכנולוגיות ותקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • WHDI – תקן לתקשורת וידאו אלחוטית באבחנה גבוהה בתדר 5Ghz. פותח על ידי חברת אמימון.[59]
  • טכנולוגיית HDBaseT – הפכה לסטנדרט עולמי בקישוריות ומאפשרת להפיץ תוכני מולטימדיה באיכות אולטרה HD למרחקים ארוכים (עד 100 מטר) ללא דחיסה. חברת Valens.
  • מציאת קשר בין רעשי המעבד לתוכן העיבוד – עדי שמיר וערן טרומר ממכון ויצמן למדע, מצאו כי מעבדיהם של מחשבים המבצעים הצפנה משמיעים צלילים, שבאמצעותם ניתן לדלות מידע על החומר המוצפן.
  • העברת מפתחות הצפנה באמצעות סיבים אופטיים – קבוצת חוקרים בראשות ד"ר קובי שויער מאוניברסיטת תל אביב[60]
  • טעינה אלחוטית – של מכשירים חשמליים, חברת Powermat.
  • טכנולוגיית מעקב אישונים – שמאפשרת לשלוט במכשיר, וגם לזהות מצבי חירום נוירולוגיים. חברת uMoove.
  • פלטפורמות מבוססות ראייה ממוחשבת – לשליטה במכשירים ללא מגע. חברת EyeSight.
  • ממשק אחיד לממשקי תכנות (APIs) – חברת RapidAPI, שהוקמה על ידי אידו ג'ינו ומיקי חסלבסקי ב-2015.[61]
  • WiGig – תקן להעברת נתונים ובמיוחד וידאו באופן אלחוטי בתדר 60GHz, תוך שימוש בתקן קישוריות 802.11ad. נועד במיוחד להזרמת וידאו באיכות גבוהה למסכים קרובים ובמכשירי VR. אינטל ישראל.
  • חיזוי מזג אוויר באמצעות ניתוח אותות ממשדרי סלולר – חברת ClimaCell, שנוסדה בידי שמעון אלקבץ, איתי זלוטניק ורעי גופר. לניתוח אותות סלולר ישנם יתרונות על פני מכ"מים.[62]
  • אימות אוטומטית של תכנוני שבבים, חברת וריסיטי (Verisity) שהוקמה בשנת 1988 על ידי יואב הולנדר. נמכרה לחברת קיידנס בשנת 2005 תמורת כ-315 מיליון דולר.

תוכנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטרנט וסייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חומת האש המסחרית הראשונה פותחה על ידי חברת צ'ק פוינט, שעוסקת בתחום אבטחת המידע עד היום.
  • ICQ – תוכנת מסרים מיידיים שפותחה על ידי החברה הישראלית מיראביליס. פותחה על ידי ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר ואריק ורדי.
  • Wix – פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט ללא צורך בידע מוקדם
  • תוכנת (VoIP) הראשונה שיכלה לשדר בין מחשב לפלאפון – פותחה על ידי חברת ווקלטק הישראלית.[63]
  • Viber, יישום קנייני חוצה-פלטפורמות המשמש להעברת מסרים מיידיים וביצוע שיחות על גבי רשת האינטרנט (VoIP) שפותח במקור על ידי חברת Viber Media.
  • כספת מידע מאובטחת – אבטחת חלקים בתוך מערכת המחשוב הארגונית מחדירות, פותחה על ידי חברת סייבר ארק.
  • חשיפת נקודות תורפה במערכות מחשב באופן אוטומטי. אלגוריתם שמחקה את אופן הפעולה של האקר אנושי, מבצע מאות אלפי מבדקי חדירות בזמן קצר. חברת Cronus Cyber החיפאית.
  • מוצר לאבטחת הרשת הארגונית – אבטחת הרשת הארגונית ובידודה מהאינטרנט בטכנולוגיית isolation באמצעות שרת חוצץ של החברה שמהווה מעין "קיר זכוכית", כך שהגישה לרשת האינטרנט תהיה מסוננת מפוגענים. גיא גוזנר ודן אמיגה. חברת פיירגלאס. 2013. נרכשה על ידי חברת סימנטק.
  • תוכנה לאבטחת אפליקציות – המיועדת לזיהוי ותיקון חולשות אבטחה בקוד המקור באפליקציות וכן חסימת פרצות אבטחה באפליקציות ווב ומובייל. חברת צ'קמרקס (Checkmarx) הרמת גנית, שנוסדה ב-2006 על ידי מתי סימן ועמנואל בן זקן. נרכשה על ידי חברת ההשקעות הפרטית האמריקאית הלמן פרידמן, ב-1.15 מיליארד דולרים ברבע הראשון של 2020.
  • הגנת GPS – מיכשור להגנה על מקלטי GPS מחסימה באמצעות משדרים. חברת אינפינידום.
  • מערכת לניתוח תנועת כלי שיט, ניהול סיכונים בים וזיהוי חריגות – חברת ווינדוורד התל אביבית. הוקמה ב-2011 על ידי עמי דניאל ומתן פלד.
  • פגסוס – תוכנת מעקב וריגול לטלפונים חכמים לשימוש גופי ביטחון ומדינות. חברת NSO מהרצליה פיתוח. הוקמה ב-2009 בידי עמרי לביא, שלו חוליו, וניב כרמי.

תקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משדר נייד לשידור וידאו חי – באמצעות מקבץ של אמצעי תקשורת זמינים כמו סלולר, רשתות אלחוטיות וכדומה המייתר ניידת שידור. חברת LiveU.
  • טכנולוגיית WAM – טכנולוגיה לאיפנון מיטבי על גל נושא, שמאפשר ליהנות מטווחי תדרים, פס רחב וצריכת הספק יעילים יותר על התשתיות הקיימות. בסיס לתקשורת דור חמישי. חברת MagnaCom. הוקמה על ידי יוסי כהן ואמיר אליעז ב-2012. נרכשה על ידי חברת ברודקום ב-2016.
  • טכנולוגיה להעברת צילומי וידאו באיכות גבוהה מאוד, ממספר רב של מוקדי צילום ללא השהייה. הטכנולוגיה ממומשת ברחפנים ובמצלמות קולנוע. חברת אמימון (Amimon). פרופ' מאיר פדר, ד"ר צבי רזניק, גיא דורמן ורון יוגב.

מוזיקה ותנועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דו-קרב הפנדלים, שיטה לקביעת המנצח במשחק כדורגל שמסתיים בשוויון, הומצאה על ידי הישראלי יוסף דגן. השיטה הוצגה לראשונה בשנות ה-70 ומאז הפכה לאמצעי שובר שוויון סטנדרטי בטורנירי כדורגל ברחבי העולם, המעניקה סיום דרמטי ומכריע למשחקים שהסתיימו בתיקו.

רכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • VCT – מערכת ממוחשבת לבדיקת כלי רכב, שבדקה 56 רכיבים ב-12 דקות. יונה בן דוד מייסד ויו"ר קומפיוטסט. שנות ה-70.
  • דלקן – אמצעי המאפשר רכישת דלק ללא תשלום מזומן או אשראי לציי רכב. פותח על ידי דויד קלריך ודב טלמור. חברת אורפק. 1983.
  • מערכת עזר לנהיגה – חברת מובילאיי הירושלמית פיתחה שבב ייחודי לרכב, שבאמצעות ראייה ממוחשבת ינהל פונקציות שונות בנהיגה ממוחשבת כמו מניעת התנגשות, שמירה על נתיב ועוד.[64][65]
  • תקשורת בין מכוניות ובינן לבין תשתיות הדרך – טכנולוגיית ה-V2X מאפשרת לרכבים אוטונומיים להבין את הכוונות של כלי רכב אחרים, ומאפשרת תיאום בין כלי רכב לכלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות דוגמת רמזורים, באופן שמונע תאונות דרכים ומגדיל את ניצולת הכבישים. חברת Autotalks. יצרנית השבבים הממונעים מכפר נטר.[66]
  • פלטפורמת ענן לאיסוף ושיתוף מידע מכלי-רכב מקושרים – ניתוח דפוסי נהיגה. אוטונומו (Otonomo) מהרצליה פיתוח.
  • הסעה שיתופית – אפליקציה שמאפשרת לחלוק נסיעה ברכבי הסעות. חברת Via. הוקמה ביוני 2012 על ידי דניאל רמות ואורן שובל.
  • ווייקייר – (WayCare) – מערכת לימוד מכונה וביג דאטה שחוזה עומסים ותקלות בתנועה על פי מקורות שונים כמו חיישני תנועה, ואפליקציות ניווט ויכולה להגיב בזמן אמת, וגם לעדכן את הנהגים בתזמון התנועה באמצעות השילוט הדיגיטלי. הוקמה על ידי עידן האן ושי סוזן בשנת 2014.
  • מערכת התרעה מוקדמת לנהג קטר מפני התנגשות במכשולים על גבי מסילת הרכבת, בתנאי מזג אוויר ותאורה קשים – מבוססת על טכנולוגיית עיבוד תמונה, ומצלמות ייעודיות, לזיהוי עצמים ברזולוציה גבוהה ולמרחק של למעלה מ-1,500 מטר. חברת Rail vision שנוסדה בינואר 2015.
  • מערכת לסריקת תחתית כלי רכב – מערכת סריקה אוטומטית לגילוי סיכוני אבטחה בתחתית כלי רכב באמצעות טכנולוגיות של למידת מכונה וראייה ממוחשבת בתלת-ממד באמצעות מערך של 5 מצלמות ברזולוציה גבוהה. חברת UVeye. נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, ואוהד חבר.
  • מערכת דיווח אוטומטית לגורמי הצלה ורפואה – מערכת לניתוח של פציעות נוסעים בעת תאונות דרכים ודיווח רפואי בזמן אמת לגורמי רפואה. המערכת מסתמכת על התקני הרכב: חיישני רכב וקישוריות. חברת MDGo.
  • מערכת ניהול ותזמון רמזורים אוטומטית וחכמה – המערכת מנטרת, אוספת ומסווגת בזמן אמת' נתונים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל באמצעות חיישני מצלמה, מכ"ם ורכיבי תקשורת V2I שמותקנים על גבי הרמזורים, כדי לתזמן ביעילות את הרמזורים. חברת נו-טראפיק (NoTraffic) שהוקמה ב-2016.
  • מערכת מכ"ם מיניאטורית לרכב. המערכת מבוססת על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה, והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם של ארבה מפיק תמונה רב-ממדית של האובייקטים הנייחים והניידים שבסביבת הרכב. המערכת מקבלת את המידע המגיע מ-48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה. ויכולה לבצע עד 10,000 חישובי נקודות בכל תמונה, בקצב של 30 תמונות בשנייה. המערכת יכולה לאתר עד 450 אובייקטים שונים בכל תמונה, בטווח של עד 300 מטר ובזווית סריקה אופקית של 100° וברזולוציה אופקית של מעלה אחת. חברת Arbe מתל אביב שנוסדה בשנת 2015.
  • טקסיבוט, רכב רובוטי למחצה להסעת מטוס בנמל תעופה – הרכב נשלט על ידי הטייס, ומסיע את המטוס מה"שרוול" בנמל התעופה, למסלול ההמראה ובחזרה – ללא שימוש במנועים. הגרירה מאפשרת חסכון בדלק, הפחתה ברעש ובנזקי גופים זרים הנשאבים למנוע בעת ההסעה. פותח ומיוצר על ידי התעשייה האווירית.
  • כביש אלקטרומגנטי לטעינה חשמלית – כביש שמוטמנים בו סלילים מגנטיים מתחת לנתיבי הנסיעה, הטוענים את הסוללות של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית בזמן הנסיעה. חברת אלקטריאון וירלס מבית ינאי, שהוקמה בשנת 2013 על ידי אורן עזר וחנן רומבק.
  • מערכת לרכב אוטונומי המבוססת על ראייה ממוחשבת – מערכת QuadSight מבוססת על שימוש בשתי מצלמות תרמיות של FLIR ובשתי מצלמות אופטיות, שמדמות יכולת ראייה סטריאוסקופית. המערכת מבצעת היתוך מידע בין החיישנים השונים. חברת פורסייט (Foresight) מנס ציונה.
  • פלטפורמה לרכב חשמלי בארכיטקטורת גלגל פינתי – הפלטפורמה כוללת מרכב וארבעה גלגלים כאשר כל גלגל מכיל מנוע חשמלי, בלמים, והיגוי. חברת REE אוטומוטיב נוסדה ב־2013, בידי בראל ואחישי סרדס.
  • מיפוי של מצב הכבישים באמצעות קבלת מידע "תחושתי" מחיישני הרכב – יכולת לדרג מקטעי כביש ולהתריע על ליקויים כמו סדקים, בורות ואזורים חלקלקים באמצעות נסיעה רגילה. חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה.

תעופה וספנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טפטפת – אביזר, המשחרר מים בזרמים קטנים ("טפטוף"). הומצאה על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו בתחילת שנות ה-60. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.
  • קביעת 16 היסודות הדרושים לגידול צמח ומינונם המדויק – הבסיס להידרופוניקה, גידולי חצץ, טפטפות וכדומה. פרופ' מאיר שורץ. המכון לחקר הנגב. שנות ה-70 של המאה ה-20.
  • זרעי מלפפונים היברידיים – ייצור זרעים של מלפפונים ומלונים, מלפפונים עמידים למלח ומלפפונים המתאימים לקציר מכני. פרופ' עזרא גלון ממכון ויצמן. גלון ועמיתיו המציאו טכניקה להפקת זרעי מלפפונים היברידיים ללא האבקה ידנית. שנות ה-50 של המאה ה-20.[67]
  • ביות האוגר הזהוב – נעשה על ידי פרופ' שאול אדלר, מומחה בתורת הטפילים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1930.
  • TraitUP – טכנולוגיה המאפשרת הכנסת חומרים גנטיים לזרעים מבלי לשנות את הדנ"א שלהם, באופן מיידי וביעילות לשיפור הצמחים לפני שהם נזרעים. פותחה על ידי פרופ' אילן סלע וד"ר חיים רבינוביץ', האוניברסיטה העברית.
  • איסוף טל מהאוויר להשקיית גידולים חקלאיים – חברת טל-יה.
  • עגבניית דניאלה – זן עגבנייה שפותח על ידי ד"ר אהוד קופליוביץ ונעמי גביש, מטפחים בצוותו של פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. זן עמיד במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ויבול גדול הנחשב כיום לאחד הזנים הנפוצים ביותר בעולם.[68][69][70]
  • השבחה ופיתוח של זני צמחים – פעילות רבה של מכון וולקני ביצירת זני פירות וירקות ללא הנדסה גנטית, בדגש על שיפור תכונות כמו עמידות בתנאים מיוחדים של מזג אוויר וצריכת מים, שיפור טעם, עמידות למחלות, גידול מהיר, פירות חסרי גרעין ועוד.
  • גידול חקלאי במדבר – חקלאים ישראלים צברו ניסיון בפיתוח חקלאות בתנאי מדבר וכך מדינות שונות בעולם קיבלו ייעוץ וסיוע בנושא מישראל.
  • הדברה טבעית – חומרי הדברה ממקורות טבעיים או על בסיסי תמציות צמחים, חברת "דע קדם" ממושב גן חיים.
  • הדברה ביולוגית משולבת – הדברה בגידולים חקלאיים באמצעות בעלי חיים וחרקים שפוגעים בחרקים המזיקים. חברת ביו ביי. קיבוץ שדה אליהו.
  • בריכות דגים אקולוגיות – המערכת מאפשרת לגדל דגים כמעט בכל מקום על ידי ביטול הבעיות הסביבתיות בחקלאות דגים קונבנציונלית, ללא תלות בחשמל או בקרבת מים. חברת GFA.
  • מערכות ערפול ולחות – מערכות המאפשרות צינון אזורים ומזעור שימוש בחומרי הדברה (מגנ"ז – מערפל גב נפח זעיר, מט"ז, "מיסטר קול", ו"גליל"). חברת א.ר.ן.[71]
  • אבטיח קטן במשקל 2 ק"ג, הזהה בטעמו לאבטיח הרגיל – אבטיח קטן, במשקל שני קילוגרמים בלבד, מדובר בפיתוח ישראלי של החברה "הזרע ג'נטיקס", אשר פיתחה את "האבטיח האישי" על סמך מחקרי שוק, בהם נמצא ש-90% מהישראלים בוחרים לקנות חצי אבטיח, בשל הקושי שבנשיאתו של אבטיח שלם הביתה. 2006.[72]
  • אבטיח צהוב – מי שעומד מאחורי הזן החדש הוא החקלאי אורי רבינוביץ שמתגורר במושב צופית הסמוך לכפר סבא.[73]
  • תפוח מזן "ענה" (אנ') – פותח באמצעות הכלאת שני זני תפוחים, על ידי אבא שטיין, חבר קיבוץ עין שמר.

אנרגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דודי שמש
  • דוד שמש – מתקן ביתי שממיר אנרגיה סולארית באנרגיה תרמית, על פי החוק בישראל כל מבנה חדש מחויב בו. חוסך כארבעה אחוז באנרגיה הלאומית. פותח על ידי ד"ר צבי תבור.[74]
  • מעגל רנקין אורגני (ORC) – מעגל רנקין המסתמך על נוזל עבודה בעל מסה מולקולרית גבוהה, ואשר טמפרטורת נקודת הרתיחה שלהם נמוכה משל מים, ומאפשרת ניצול חום טבעי מהאדמה, מקולטי חום פשוטים ומהתפרקות של זבל אורגני. הומצא בידי צבי תבור ויהודה ברוניצקי.
  • תחנת כוח תרמו־סולארית בטכנולוגיה של השוקת הפרבולית, שמבוססת על מראה שמרכזת את קרינת השמש אל צינור במוקד הפרבולה שהשמן התרמי שבו מתחמם לטמפרטורה גבוהה והחום מועבר למים שהופכים לקיטור ומניעים טורבינה. הטכנולוגיה בה משתמשת התחנה פותחה במקור בשנות ה־80 של המאה ה־20, על ידי חברת לוז מירושלים ומומשה על ידי חברת נגב אנרגיה בתחנות הכוח באשלים.
  • תחנת כוח תרמו־סולארית בטכנולוגיה של מגדל שמש, שמורכב משדה שבו מגדל שמש וסביבו עשרות אלפי הליוסטטים, שהן מראות שעוקבות אחרי השמש, ומרכזות את הקרינה לעבר הדוד בראש המגדל, שבו מחממים מים לטמפרטורה של מאות מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה שמייצרת חשמל. הטכנולוגיה פותחה במכון ויצמן שבו היה מגדל שמש ניסיוני. הטכנולוגיה מומשה בתחנות כוח בקליפורניה ובאשלים על ידי חברת ברייטסורס.
  • ארובות שרב – פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון מפתח טכנולוגיה חליפית לייצור חשמל ולהתפלת מים, בעלות נמוכה, המבוססת על קירור אוויר מדברי חם, בארובה שגובהה 1000 מטר וקוטרה 500 מטר.
  • שיטה להפרדת מימן מהמים – ד"ר אברהם כוגן ממכון ויצמן למדע, פיתח מערכת שמשתמשת באנרגיה סולרית בשילוב עם מסנן תרמי, שמאפשר הפרדת המימן מהמים.
  • טכנולוגיה ייחודית להפקת מימן בכלי רכב כדלק אלטרנטיבי – הומצא על ידי פרופ' אמנון יוגב ואל"ם (במיל.) אלי גמזון.[75]
  • CPV – טכנולוגיה פוטו-וולטאית מרוכזת – ייצור חשמל ומים חמים באמצעות תאים פוטו וולטאים. פותח על ידי חברת זניט-סולארי מקיבוץ יבנה.[76]
  • חלון שמייצר חשמל – פותח על ידי חברת פיתגורס סולאר.[77]
  • טכנולוגיה שהופכת כל משטח לפאנל סולארי – טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להפוך כל משטח לפאנל סולארי שמייצר אנרגיה – מגגות וקירות של בניינים, דרך מבני תשתיות ועד כבישים. חברת Solar Paint.[78]
  • תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה – התקן ביו-פוטו-אלקטרוכימי המבוסס על ממברנות מעלי תרד. חומר הגלם של ההתקן הוא מים ותוצריו הם זרם חשמל, מימן וחמצן. הדוקטורנטים רועי פנחסי, דן קלמן וגדיאל סאפר בהנחיית הפרופסורים נעם אדיר, גדי שוסטר ואבנר רוטשילד. הטכניון, 2016.[79]
  • תחנות כוח על קו החוף להפקת חשמל מגלי הים – הימצאותן של התחנות על קו החוף מוזיל ומפשט את התחזוקה שלהן. חברת אקו ווייב פאואר נוסדה ב-2011 על ידי אינה ברוורמן ודייוויד לב. לחברה תחנת כוח מחקרית בנמל יפו.
  • יריעות סולאריות גמישות – המוצר מיועד ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. היריעות אלסטיות וקלות משקל וניתנות לפריסה על משטחים לא שטוחים. הנצילות של היריעות עומדת על 13.6%. חברת אפולו פאוור מיקנעם. הוקמה בשנת 2014. אפולו פאוור ואאודי יפתחו פתרונות סולאריים לכלי-רכב מקבוצת פולקסווגן, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏21 ביולי 2020
  • סוללות נקיות – סוללות המבוססות על סוג ייחודי של ברזל, שפירוקן אינו מלווה בפיזור חומרים רעילים בסביבה, פותחו על ידי פרופ' סטיוארט ליכט מהטכניון.
  • מערכת אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס ומים – מערכת אגירה ירוקה בשם AirBattery שאוגרת חשמל כאוויר דחוס, ובעת הצורך ניתן לפרוק את האוויר הדחוס ליצירת חשמל בניצולת של 81%. פותחה על ידי חברת אוגווינד בשנת 2021.[80]

מסחר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פלטפורמת פרסונליזציה וניהול חוויית משתמש ייעודית למשווקים – חברת דיינמיק יילד, שהוקמה ב-2012, ונרכשה על ידי חברת מקדונלד'ס ב-300 מיליון דולר.

משחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במבה
    במבה
  • ביסלי גריל
    ביסלי גריל
  • שקדי מרק
    שקדי מרק
  • פתיתים בצורת קוסקוס
    פתיתים בצורת קוסקוס
  • חריץ גבינה צפתית
    חריץ גבינה צפתית

שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש: סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המצאות בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איתי גל, פיתוח ישראלי מונע כוויות באמבטיה אצל ילדים, באתר ynet, 20 ביוני 2007
  2. ^ אתר החברה
  3. ^ ReWalk: חוזרים ללכת, באתר "חדשנות ישראלית"
  4. ^ פיתוח ישראלי: קפסולה שתנתח אותנו מבפנים, באתר nrg, באתר nrg
  5. ^ יניב אביטל, ZUtA Labs הירושלמית משיקה את המדפסת הרובוטית שלה וזוכה בפרס החדשנות [CES 2015], באתר גיקטיים, ‏7 בינואר 2015
  6. ^ Technology – Tevel, www.tevel-tech.com
  7. ^ "Roast in the Wonder Pot", The Kosher For Pesach Cookbook (1978). Jerusalem:Yeshivat Aish HaTorah Women's Organization, p. 58.
  8. ^ הודעות לעיתונות-דצמבר 2004, 3 מדליות זהב הוענקו להמצאות ישראליות ביריד המצאות בקוריאה (26.12), באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
  9. ^ NexoBrid : הג’ל החדשני שמשנה את הטיפול בכוויות, באתר "חדשנות ישראלית"
  10. ^ ND0612 : רפואה שמובילה לעתיד יציב יותר, באתר "חדשנות ישראלית"
  11. ^ רות נווה, רמב"ם: תוך שעות ניתוח חדשני העלים רעידות הפרקינסון, באתר ynet, 23 במרץ 2016
  12. ^ אלביט מדיקל: אינסייטק קיבלה אישורים למכשיר האקסבלייט ביפן ובאירופה, ‏19 בדצמבר 2016
  13. ^ אתר החברה
  14. ^ איתי נבו, לב בהדפסה אישית, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 באפריל 2019
  15. ^ אבי בליזובסקי, ‏חוקרים ישראלים הצליחו להדפיס לב מתאי גזע מושרים של אדם; האם בעתיד ידפיסו לבבות מתאי החולים עצמם?, באתר "הידען", 16 באפריל 2019
  16. ^ גלי וינרב, ‏נאוה זיסאפל: "יהיה קשה בארה"ב; זה כמו למכור שעוני קרטייה בהונג-קונג", באתר גלובס, 26 בנובמבר 2009
  17. ^ ד"ר איתי גל, פריצת דרך ישראלית: בדיקת דם פשוטה תחליף דיקור מי שפיר, באתר ynet, 31 באוגוסט 2015
  18. ^ חברת ביושאף – BioShaf מחיפה פיתחה בהצלחה ערכה לאבחון מוקדם של חולי סארס, באתר הידען, ‏4 בנובמבר 2003
  19. ^ Sarah L. Bedell, Lena S. Goldstein, Amelia R. Goldstein, Andrew T. Goldstein, Cervical Cancer Screening: Past, Present, and Future, Sexual Medicine Reviews 8, 2020-01-01, עמ' 28–37 doi: 10.1016/j.sxmr.2019.09.005
  20. ^ Isaac Kaplan and Uzi Sharon: CURRENT LASER SURGERY, Annals of the New York Academy of SciencesVolume 267, Issue 1, Article first published online: 16 DEC 2006
  21. ^ איתי גל, פיתוח ישראלי: מחט עירוי המאתרת בעצמה את הווריד, באתר ynet, 16 במרץ 2005
  22. ^ אתר למנויים בלבד גלית יצחק-אוגנוב, חיישן זעיר מושתל בלב של חולים עם אי ספיקת לב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בינואר 2007
  23. ^ שירות הידען, ‏מכשיר שפותח בישראל יציל את ראייתם של מיליוני מבוגרים בעולם, באתר "הידען", 27 בפברואר 2008
  24. ^ אתר החברה
  25. ^ שניר הנדלר, בלעדי ל"כלכליסט" - אקזיט מרשים: סופר-דיימנשן הישראלית נמכרת ב-350 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2012
  26. ^ מכונת MRI קומפקטית: Aspect Imaging הישראלית מגייסת 30 מיליון דולר, באתר גיקטיים
  27. ^ הכירו את המצלמה הקטנה בעולם שעומדת לשנות את פני הרפואה, באתר nrg,‏ 20 במאי 2011
  28. ^ דרור גלוברמן, ‏צפו: מיטב הפטנטים של המוח היהודי, באתר ‏מאקו‏, 13 ביולי 2011
  29. ^ ד"ר איתי גל, פריצת דרך כחול לבן: מדענים ישראלים הצליחו לגדל עצם - שהוזרקה לחולים שנרפאו, באתר ynet, 15 באוגוסט 2019
  30. ^ פיתוח ישראלי: ציפוי ננומטרי המונע החלדה של פלדה, באתר ישראל היום
  31. ^ אבי בליזובסקי, ‏החומר הננוטכנולוגי ApNano Materials הוכר כחומר מיגון מהחזקים בעולם, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2005
  32. ^ מגזין מכון ויצמן, מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם, באתר הידען, ‏18 בינואר 2017
  33. ^ לנדא תחשוף בתערוכת דרופה את מכונת הדפוס הדיגיטלית B1 המדפיסה 13,000 גיליונות לשעה, באתר landanano, ‏24 במרס, 2016
  34. ^ לנדא תחשוף מכונת דפוס ננוגרפית אולטרה-מהירה, בהזנת גליונות ברוחב מטר לאריזות גמישות, באתר landanano, ‏24 במרץ 2016
  35. ^ אתר למנויים בלבד נדן פלדמן, להפוך אוויר למים: המוח הישראלי שיוכל לפתור את משבר המים העולמי, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2014
  36. ^ אורה קורן, ה"תבור" של סמי קצב יורה בלבנון, באתר הארץ, 26 ביולי 2006
  37. ^ מתקדמת מגננת המטוסים נגד טילי קרקע אוויר, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2003
  38. ^ המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים, באתר nrg, 2005
  39. ^ עמיר רפפורט, רפאל חשפה בסלון האווירי בפריז: מערכת ליירוט רחפנים באמצעות לייזר, באתר israeldefense, ‏20 ביוני 2017
  40. ^ מערכת אתר משרד הביטחון, נמר (נגמ"ש מרכבה), באתר משרד הביטחון
  41. ^ Thunder Generator, באתר Armytec
  42. ^ גיא גרימלנד, הסטארט-אפ הישראלי קמרו פיתח מערכת שמאפשרת לראות דרך קירות, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2008.
  43. ^ אינטל מציינת 40 שנות פעילות בישראל, באתר אינטל
  44. ^ אבי בליזובסקי, רוני פרידמן בריאיון ל-Chiportal לכבוד השקת מעבדי סנדי ברידג':"מדובר בשבב מהפכני", באתר chiportal, ‏6 בינואר 2011
  45. ^ אסף גלעד, סן פרנסיסקו, "מעבד סקיילייק שפותח בישראל יצר אפקט וואו בתעשייה", באתר כלכליסט, 2 בספטמבר 2015
  46. ^ אינטל השיקה את סדרת המעבדים החדשה שפיתחה בישראל, באתר וואלה, 4 בינואר 2017
  47. ^ צחי הופמן ושמוליק שלח, ‏אפל רכשה את פריים-סנס הישראלית ב-350 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2013
  48. ^ גיוס: Mantis Vision, השותפה הישראלית של גוגל, מגייסת 9.7 מיליון דולר, באתר גיקטיים, ‏4 ביוני 2015
  49. ^ אפל רכשה את Linx הישראלית תמורת 20 מיליון דולר, באתר TechTime‏, 15 באפריל 2015
  50. ^ אתר החברה
  51. ^ אתר החברה
  52. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, המפץ הגדול של אינדיגו, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2014
  53. ^ פיתוח ישראלי: האייפד הופך לטלוויזיה ללא חיבור לרשת, באתר nrg
  54. ^ מאיר אורבך, עיניים ביוניות להצלת חיים: Vayyar גייסה 108 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2022
  55. ^ JPEGmini – כיווץ חכם הדור הבא, 2011
  56. ^ האוניברסיטה העברית, ‏פרס קיי לחוקר מהאוניברסיטה העברית על פיתוח שמאפשר הצגת תקציר מצילומי אבטחה, באתר "הידען", 31 במאי 2010
  57. ^ שיטה לתמצות מידע חזותי שפותחה במכון ויצמן למדע, באתר מכון וייצמן, ‏16 בינואר 2012
  58. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, הטכנולוגיה הישראלית שעוזרת לעיוורים לראות, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2014
  59. ^ ליאור קורן ו"dtown", פיתוח ישראלי: קולנוע ביתי ללא כבלים, באתר ynet, 23 ביולי 2008
  60. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏חוקרים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו מערכת אופטית ליצירת קודי הצפנה שאינה מוגבלת במרחק, באתר "הידען", 8 בפברואר 2011
  61. ^ אתר למנויים בלבד אלירן רובין, עוד לא בן 19: הצעירים הישראלים שגייסו 3.5 מיליון דולר מהמשקיעה של פייסבוק, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2016
  62. ^ גל כהן, מתחת לרדאר: החברה שיודעת על איזה גג ירד גשם בעוד 6 שעות בדיוק, פורבס ישראל, 16 בנובמבר 2017
  63. ^ ynet ו-PC Magazine, על מפת הטכנולוגיה: הישראלים שבפנים, באתר ynet, 9 במאי 2008
  64. ^ גיל מלמד ו"עסקים", מכוניות שלא מתנגשות, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2007
  65. ^ אתר החברה
  66. ^ אבי בליזובסקי, אוטוטוקס תמחיש באמצעות מערכת מציאות מדומה את טכנולוגיית ה-V2X שפיתחה למניעת תאונות דרכים, באתר chiportal, ‏16 מאי 2017
  67. ^ פרופ' עזרא גלון, 2014-1927, באתר מכון וייצמן
  68. ^ https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4277.pdf רשומות ילקוט פרסומים הודעה בדבר רישום זכות מטפחים של זני צמחים בספר זכויות 4277 עמוד 1611 19/01/95
  69. ^ יניב זינגר, מחקר בסין: זן עגבניה ישראלי - שיאן הייבולים, באתר ynet, 21 בפברואר 2002
  70. ^ עמירם כהן, "כשאומרים לך שהמחקר שלך לא יוביל לשום מקום - זה הסימן להמשיך", באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2011
  71. ^ אתר החברה
  72. ^ דנה פאר, אבטיח אישי, באתר נענע 10, ‏9 ביולי 2006 (ארכיון)
  73. ^ דליה מזורי, צהוב על הסכין: זן חדש של אבטיחים, באתר nrg, ‏14 ביולי 2011
  74. ^ צבי פלטיאל, דוד-שמש - שמיש גם בחורף, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  75. ^ שירות הידען, ‏אנג'יניואיטי טוענת לפריצת דרך בתחום הפקת מימן לשימוש כדלק חלופי, באתר "הידען", 22 בספטמבר 2005
  76. ^ יעל עברי-דראל, פיתוח ישראלי: תופסים את השמש בקרניים, באתר ynet, 20 באפריל 2009
  77. ^ אתר החברה
  78. ^ פשוט וזול: מוצר ישראלי חדשני הופך כל משטח לפאנל סולארי, באתר Globes
  79. ^ חוקרים מהטכניון פיתחו תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה, באתר TechTime‏, 21 בספטמבר 2016
  80. ^ נעה פישר, חדש: שיטת האגירה הייחודית שמספקת חשמל לקיבוץ בערבה, באתר ynet, 12 בדצמבר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המצאות_בישראל&oldid=39041397"