המשרד לביטחון המדינה של סין
 סמל המשרד | |
 משרדי המשרד לביטחון המדינה והמשרד לביטחון הציבור, מחוז חוּבֵּיי, ווהאן | |
坚定纯洁、让党放心、甘于奉献、能拼善赢  | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
| תחום שיפוט |
הרפובליקה העממית של סין |
| סוכנות אם | ממשלת סין |
| סוכנות בת |
China Institutes of Contemporary International Relations |
| תאריך הקמה | 1983 |
| שר | צ'ן ונקינג |
| תאריך כניסה | נובמבר 2016 |
| מטה מרכזי |
בייג'ינג |
| עובדים |
110,000 |
| תקציב | בין 3 ל-4 מיליארד דולר[1] |
| שמות קודמים |
מחלקת החקירות של הוועדה המרכזית של מק"ס המחלקה המרכזית לעניינים סוציאליים |
|
www | |
  | |
המשרד לביטחון המדינה של סין (בסינית מפושטת: 国家安全部; בסינית: 國家安全部; בפין-יין: Guójiā Ānquán Bù או Guóānbù) הוא סוכנות הביון ושירות ביטחון הפנים של הרפובליקה העממית של סין. זהו ארגון הביון הממשלתי הגדול ביותר בסין. המשרד הוקם ביוני 1983 כיורש מחלקת החקירות המרכזית והמחלקה המרכזית לעניינים סוציאליים. הארגון ידוע יותר בכינוי הקג"ב הסיני. השר לביטחון המדינה הנוכחי מאז 2016 הוא צ'ן ונקינג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון הביון המרכזי של סין העממית הוקם ב-1949 כזרוע של המפלגה הקומוניסטית של סין בשם "המחלקה המרכזית לעניינים סוציאליים" שהפכה עד מהרה למחלקת החקירות המרכזית.
בתקופת מלחמת האזרחים הסינית המחלקה המרכזית לעניינים סוציאליים סיפקה למנהיגי המפלגה הקומוניסטית של סין דיווחים על התרחשויות ואירועים בעולם - מידע שנאסף ממקור גלוי בעיקר: ידיעות של סוכנויות חדשות ועיתונים זרים. במהלך שנותיה הראשונות המחלקה הסתמכה על סיוע חיצוני שהגיע מהמודיעין הצבאי הסובייטי. לאחר שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את כל עמדות הכוח במדינה, הפך המערך המודיעיני לשחקן בכיר בפוליטיקה הסינית. לי קֵנוֹנג, ראש המחלקה המרכזית לעניינים סוציאליים וסגן שר החוץ הסיני היה נוכח באופן קבוע בישיבות הפוליטביורו הסיני כמשקיף עליון.
לאחר ייסוד הרפובליקה העממית של סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50, בכל שגרירות סינית בניכר היה משרד מחקר וחקירות שהיה הזרוע המודיעינית שתפקידה היה לאסוף מודיעין על המדינה בה שוכנת השגרירות. המשרד הכיל צוות מודיעיני ממחלקת החקירות המרכזית, כאשר משימות לניתוח מידע הופקדו על הלשכה השמינית של מחלקת החקירות המרכזית שנודעה בציבור החל משנת 1978 תחת השם המכון ליחסים בינלאומיים זמניים.
מיד לאחר מהפכת התרבות של מאו, לי קנונג הלך לעולמו ואת מקומו ירש לוּאוֹ קינגצ'אנג. באותה עת, קאנג שנג היה ראש המחלקה המרכזית לעניינים סוציאליים וחבר הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית בסין, שפיקח באופן אישי על פעילויות מחלקת החקירות המרכזית. בתקופת מהפכת התרבות בסין פורקה מחלקת החקירות המרכזית וראשיה נשלחו למחנות חינוך מחדש ברחבי סין. תפקידי המחלקה הועברו לידי המחלקה השנייה של המטה הכללי של הצבא העממי של סין.
המחלקה הוקמה מחדש בתחילת שנות ה-70, עם מותו של לין בייאוֹ. כאשר עלה דנג שיאופינג לשלטון הוא הצהיר כי המערך המודיעיני לא חייב לעשות שימוש בשגרירויות ככיסוי לפעילויותיו. הוא הרחיב את עצמאותו של המודיעין הסיני ופיתח מדיניות לשלוח סוכנים למדינות זרות במסווה של עיתונאים ואנשי עסקים.
ז'וּאוֹ שאוז'נג, שעבד במערך הביון המרכזי הסיני היה ראש המשרד הראשי של מחלקת החקירות המרכזית ב-1976. במהלך הקונגרס הלאומי ה-12 של המפלגה הקומוניסטית הסינית ב-1982, ראש המשרד המרכזי לענייני טאיוואן האשים את ז'ואו כמי שתכנן לנקוט בצעדים כנגד ראש ממשלת סין ז'ואו אן-לאי, אף שלבסוף הוא זוכה מכל האישומים, נפלו סיכוייו להתמנות לשר לביטחון המדינה.
הקמת המשרד לביטחון המדינה הסיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1983 ליוּ פוּז'י, מזכ"ל הפוליטביורו של הוועדה המרכזית והשר לביטחון הציבור (שהיה אחראי על המשטרה בסין) קידם את רעיון הקמתו של המשרד לביטחון המדינה אשר יאחד את מחלקת החקירות המרכזית עם המחלקה לסיכול ריגול וחתרנות של המשרד לביטחון הציבור. הצעד אושר על ידי הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית וביוני 1983 הקונגרס הלאומי העממי אישר אף הוא את הקמת המשרד לביטחון המדינה והוחלט להכפיפו ישירות למועצת המדינה. על המשרד החדש הוטל להבטיח את "ביטחון המדינה באמצעים יעילים כנגד סוכני אויב, מרגלים ופעילויות אנטי מהפכניות המופנות לחבלה או פגיעה במערכת הסוציאליסטית של סין".
לין יוּן, סגן השר לביטחון הציבור התמנה לשר הראשון של המשרד לביטחון המדינה. ב-1985 על המחלקה הראשית של הלשכה לסיכול ריגול (שהופרדה מהמשרד לביטחון הציבור) הוטל להתמקד בארצות הברית. מאוחר יותר מונה לין יון לראש הלשכה לסיכול ריגול.
ג'יה צ'וּנוואנג מונה לשר לביטחון המדינה ב-1985, עם פיטוריו של לין יון. ביטחון הציבור ומחלקת החקירות המרכזית היו ליחידות סמך של המשרד לביטחון המדינה. באותה עת פותחה מדיניות לשלוח סוכני ביון סיניים לשירות בן 6 עד 10 שנים ולעיתים אף יותר, תלוי בסוג המשימה ואיכות ביצועהּ. באמצע ספטמבר 1996 הוועדה הצבאית המרכזית ומועצת המדינה אישרו שיתוף פעולה בין מחלקת המטה הכללי והמשרד לביטחון המדינה, הווי אומר שיתוף פעולה בין המודיעין הצבאי הסיני למודיעין האזרחי, שיתוף הפעולה הבין משרדי הזה התמקד באיסוף מודיעין וריגול בהונג קונג, מקאו, טאיוואן ומדינות נוספות. במהלך שנות ה-90 כמאה ועשרים סוכנים הופעלו בארצות הברית, קנדה, מערב וצפון אירופה וביפן תחת מסווה של אנשי עסקים, תעשיינים, בנקאים ועיתונאים.
בפברואר 2011 פשטו בלשי משטרת טאיפיי על ביתו של האלוף לואו שיין ג'ה, בן 51 ומי שכיהן כקצין הקשר והאלקטרוניקה הראשי של צבא טאיוואן, זאת בחשד לריגול בעבור המודיעין הסיני וליתר דיוק הלשכה השנייה במשרד לביטחון המדינה. בחיפוש המדוקדק שנערך בביתו נמצאו מסמכים מסווגים רבים וביניהם גם כאלה העוסקים בשיתוף הפעולה הצבאי שבין הרפובליקה הסינית לארצות הברית ובפריסת מערכת תקשורת חשאית חדשה של צבא טאיוואן. הסינים יצרו עמו קשר לראשונה כבר בשנת 2002, כאשר שירת בנציגות הטאיוואנית בתאילנד והוא גויס באמצעות סוכנת סינית שפיתתה אותו, השניים ניהלו רומן ארוך וב-2004 משרכשה את אמונו החל להעביר לה מסמכים סודיים ומידע חסוי לאנשי המודיעין בלשכה 2 של המשרד הסיני לביטחון המדינה. ה-CIA כבר חשדו ברומן הזה ובטיבו, לאחר שביצעו מעקב אחריו בחשד לריגול, אולם אזהרותיהם באוזני הטיוואנים נפלו על אוזניים ערלות ושירותי המודיעין המסכל בטאיוואן לא עשו דבר, אלא רק לאחר שנערכה חקירה חשאית מקיפה. האלוף (גנרל-מייג'ור) שיין ג'ה נעצר על ידי כוחות הביטחון הטאיוואנים.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לשכה 1 - ביטחון פנים
- לשכה 2 - ביון חוץ
- לשכה 3 - טאיוואן, מקאו והונג קונג
- לשכה 4 - טכנולוגיה
- לשכה 5 - מודיעין פנימי
- לשכה 6 - הלשכה סיכול ריגול וחתרנות
- לשכה 7 - אכיפת חוק, לוחמה בסמים
- לשכה 8 - מחקר: המכון ליחסים בינלאומיים זמניים
- לשכה 9 - פיקוח פנימי ומאבק במסתננים
- לשכה 10 - איסוף מודיעין טכנולוגי ומדעי
- לשכה 11 - מודיעין אותות, מחשבים ואלקטרוניקה.
- הלשכה ליחסי חוץ
השר לביטחון המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השר לביטחון המדינה מתמנה לתפקיד על ידי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ובאישור הקונגרס העממי ומועצת המדינה הסינית.[2]
| № | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | לינג יון | יוני 1983 | ספטמבר 1985 |
| 2 | ג'יה צ'ונוואנג | ספטמבר 1985 | מרץ 1998 |
| 3 | צ'ו יונגין | מרץ 1998 | אוגוסט 2007 |
| 4 | גנג הוצ'אנג | אוגוסט 2007 | נובמבר 2016 |
| 5 | צ'ן ונגינג | נובמבר 2016 | מכהן |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המשרד לביטחון המדינה של סין (בפוטונהואה)- מידע על הארגון באתר פדרציית המדענים האמריקאים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gertz, Bill, China’s Intelligence Networks in United States Include 25,000 Spies, Washington Free Beacon
- ^ Ministry of State Security search, China Vitae