הפיגוע בדיזנגוף סנטר
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
 | |
| חזית הקניון לאחר הפיגוע | |
| תאריך | 4 במרץ 1996 |
| מקום | דיזנגוף סנטר, תל אביב, ישראל |
| מטרה |
דיזנגוף סנטר  |
| קואורדינטות | 32°04′34″N 34°46′29″E / 32.076027777778°N 34.774777777778°E |
| סוג | פיגוע התאבדות |
| הרוגים | 13 |
| פצועים | 125 |
| מבצע | הג'יהאד האיסלאמי |
|
(למפת תל אביב רגילה)   הפיגוע בדיזנגוף סנטר | |
  | |
הפיגוע בדיזנגוף סנטר היה פיגוע התאבדות שאירע בתענית אסתר (ערב חג הפורים) תשנ"ו, 4 במרץ 1996 מחוץ לדיזנגוף סנטר שבתל אביב, בצומת הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג'. בפיגוע, שבוצע על ידי מחבל מתאבד חבר ארגון חמאס[1] או הג'יהאד האסלאמי,[2][3] נרצחו 13 בני אדם ונפצעו 125.[4][5]
הפיגוע התרחש לאחר הריגתו של המחבל שכונה "המהנדס" יחיא עיאש ב-5 בינואר 1996, וחמאס התייחס אליו כאחד מ"פיגועי הנקמה" שבאו בעקבות הריגתו (ביניהם פיגוע שנעשה יום לפני כן בירושלים).
מחבל מתאבד בשם ראמז עבד אל-קאדר עובייד (رامز عبد القادر عبيد)[6] ממחנה הפליטים ח'אן יונס הוברח לישראל דרך מעבר קרני בידי ערבי ישראלי והגיע ליעדו בקניון. משהבחין במאבטח בכניסה לקניון שינה את תוכניתו ופוצץ עצמו במרכזו של מעבר חצייה בסמוך לדיזנגוף סנטר, במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג'. משקלו של המטען שנשא המחבל היה כ-20 ק"ג, והוא כלל מסמרים ופיסות מתכת להגברת הרסס.[7]
הפיגוע אירע בתענית אסתר שלפני פורים, ובין הנפגעים היו חמישה בני נוער. ממדי ההרס וכמות הנפגעים וההרוגים הגבוהה שמנתה גם ילדים פגעו קשות במורל הציבור הישראלי. בין היתר זכורה הפריצה בבכי לעיני התקשורת של השחקנית חני נחמיאס בזמן שהופיעה במחזמר "צלילי המוסיקה" ביום הפיגוע.[8]
בעקבות הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הפיגוע הקימה ממשלת ישראל את המטה ללוחמה בטרור והציבה בראשו את עמי אילון. בנוסף הורתה הממשלה לצה"ל להחריף את המאבק בתנועת חמאס, וצה"ל הידק את השליטה בקו התפר, פשט על ארגונים של חמאס בחברון ואטם את מבניהם ואת בתיהם של 11 מחבלים מתאבדים וסייענים. עודכנו נוהלי הבדיקה במעבר קרני, ששימש למעבר סחורות בין רצועת עזה לישראל, וציוד לגילוי חומר נפץ הוטס לישראל מארצות הברית והוצב במעברים היבשתיים בין ישראל לרשות הפלסטינית.
הפיגוע ואלו שקדמו לו עוררו דיון ציבורי בסוגיות שונות, ביניהן מדיניות ישראל אל מול הרשות הפלסטינית; סוגיית אי-סיכול ארגוני הטרור הפלסטיניים מצד הרשות; שיקולי העלות והתועלת שבהריגתו של יחיא עייש; וסוגיות כלליות של התמודדות עם טרור במישורים רבים.
בסמוך למקום האירוע הוקמה אנדרטת זיכרון, ולצדה מתקיים אירוע זיכרון שנתי.
שמואל הספרי כתב את "אשה בעל בית", המתבסס על מאורעות בדיוניים בעקבות הפיגוע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמר ברגר, דיוניסוס בסנטר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טל לוי ולין, 4.3.1996 פיגוע התאבדות קטלני בדיזנגוף סנטר, באתר הארץ, 4 במרץ 2009
- יוני פיגל, "פיגוע ההתאבדות בדיזנגוף סנטר, 4 מרץ 1996" - באתר קרן ענבר אל מול הטרור
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל אריאל אמיר, 20 שנה לפיגוע בדיזינגוף: "מדכא, כאילו אובדן הבנות היה לחינם", באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2016
- ^ תחילה פורסם בתקשורת שהפיגוע בוצע על ידי איש חמאס, אולם, ב[מאמר של בן כספית שפורסם במוסף מעריב ב-5 ביוני 2020, טוען יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, שהפיגוע בוצע על ידי איש הג'יהאד האסלאמי ושהוא היה נקמה על הרג ראש הג'יהאד האסלאמי בעזה שבא בעקבות הפיגוע בבית ליד
- ^ בן כספית, "צריך לכבוש את עזה": יצחק אילן בראיון מיוחד - הפרק השני, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2020
- ^ משטרת מחוז תל אביב - פרקי היסטוריה: שנות התשעים (הקישור אינו פעיל, 25 בנובמבר 2022)
- ^ דו"ח שנתי, משטרת ישראל, 1996, עמ' 39
- ^ דף המחבל
- ^ פיגוע ההתאבדות בדיזנגוף סנטר, 4 מרץ 1996, באתר inbar (באנגלית)
- ^ חני נחמיאס ראיון בעקבות פיגוע בסנטר פורים 96.