הפסד

בחשבונאות, הפסד הוא מצב בו הפעילות העסקית של יחיד או תאגיד מביאה לכך שההוצאות גדולות מההכנסות, כך שהתוספת לערך של העסק היא שלילית (בניגוד לרווח, שבו התוספת לערך חיובית). הפסד ניתן לזיהוי בפרויקט מסוים, כחלק מבחינת הכדאיות של פרויקט זה. בדו"חות הכספיים של התאגיד מוצג ההפסד בדו"ח רווח והפסד. בדומה לרווח, כך גם ההפסד עשוי להופיע בשלבים שונים: הפסד גולמי, הפסד תפעולי וכדומה.

מס הכנסה על ההפסד

מס הכנסה מוטל על הרווח המושג בפעילות העסקית. המס השנתי לעולם אינו שלילי, ולכן בשנה שבה נגרם הפסד, היחיד או התאגיד אינו משלם מס הכנסה, אך לא מקבל החזרי מס בגין ההפסד. עם זאת, ניתן להעביר את ההפסד לשנות המס הבאות, לשם קיזוזו מרווחים באותן שנים.

בישראל עוסקים בכך סעיפים 28 ו-29 לפקודת מס הכנסה.

הזכות לקזז הפסדים מרווחי השנים הבאות יוצרת שווי כלכלי להפסד לצורכי מס של חברה. את ההפסד יכולה לנצל החברה עצמה, בהמשך פעילותה העסקית, וכן יכולה לנצל אותו חברה שתרכוש את החברה המפסידה (במגבלות הקבועות בדיני המיסים). עובדה זו עומדת בבסיס המוטיבציה לרכישת חברה עם הפסדים. מדובר בתכנון מס לגיטימי.

פסיקת ביהמ"ש העליון קבעה כללים וסייגים לאפשרות לקזז רווחים מהפסדי עבר שנצברו בחברה שנרכשה, אולם פסיקה זו קובעת כי לא כל רכישה של חברה בהפסדים מהווה עסקה מלאכותית (הפסולה לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה). כאשר מדובר בחברה הממשיכה את פעילותה המקורית או כאשר המוטיבציה העיקרית היא הניסיון לשקם את החברה המפסידה, סביר שיתאפשר לנישום לקזז את הרווחים שייווצרו לאחר הרכישה מהפסדי המס הצבורים של החברה.

לאור כל האמור מחושב בדרך כלל השווי של חברה בהפסדים כשווי מגן המס שלה, בתוספת ההון העצמי הנקי שלה (נכסים בניכוי התחייבויות). שווי מגן המס של הפסדים צבורים שווה לרוב לסך ההפסדים המוכרים לצורך מס כפול שיעור המס האפקטיבי של הנישום-הרוכש, שכן זהו סך המס הצפוי להיחסך אצל הנישום-הרוכש בגין הרכישה.