הצייד (סרט)
 | |
| מבוסס על | דרקון אדום |
|---|---|
| בימוי |
מייקל מאן  |
| הופק בידי | דינו דה לורנטיס |
| תסריט | מייקל מאן |
| עריכה |
דב הניג |
| שחקנים ראשיים |
בריאן קוקס אדוארד נורטון רייף פיינס |
| מוזיקה |
מיצ'ל רוביני |
| צילום |
דנטה ספינוטי |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
De Laurentiis Entertainment Group |
| חברה מפיצה |
De Laurentiis Entertainment Group, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 15 באוגוסט 1986 |
| משך הקרנה |
117 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | מותחן פסיכולוגי |
| תקציב | 15,000,000$ |
| הכנסות | 8,620,929$ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 manhunter |
| סרט הבא | שתיקת הכבשים |
| סרטים בסדרה | שתיקת הכבשים, חניבעל, חניבעל: מקור הרוע |
| תרגום לעברית | צייד אדם |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הצייד (באנגלית: Manhunter, ובעברית: צייד אדם) הוא מותחן אמריקאי משנת 1986 מאת ובבימויו של מייקל מאן, בהתבסס על הנובלה מאת תומאס האריס "דרקון אדום". במרכז הסרט ניסיונותיו של ויל גרהם (ויליאם פיטרסן), בלש משטרתי מיומן, לתפוס רוצח סדרתי (טום נונאן) שמשתמש בקניבליזם כדי להפגין את עליונותו על האחרים, וכל זאת מתוך הערצה והערכה עמוקה לד"ר חניבעל לקטר (בריאן קוקס), שבו נעזר גרהם כדי לפענח את המניעים הפסיכולוגיים של הרוצח. לסרט נעשה רימייק בשנת 2002 בשם "דרקון אדום". הרימייק בוים על ידי ברט ראטנר וצולם על ידי דנטה ספינוטי, צלם "הצייד". בסרט כיכבו אדוארד נורטון בתפקיד ויל גרהם, רייף פיינס בתפקיד פרנסיס דולרהייד ואנתוני הופקינס בתפקיד חניבעל לקטר.
הסרט הוא העיבוד השני לספר של תומאס האריס, לפניו הוסרט ספרו של האריס "יום א' השחור" בשנת 1977, ברם הסרט הוא העיבוד הראשון לספר שבו מככבת דמותו של חניבעל לקטר הקניבל. אחריו באו שתיקת הכבשים, חניבעל, דרקון אדום וחניבעל: מקור הרוע.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליאם פיטרסן לוהק לתפקיד ויל גרהם, לאחר שלתפקיד נבחנו שחקנים כמו ריצ'רד גיר, פול ניומן ומל גיבסון. פטרסון חקר את אופן העבודה במשטרה על ידי פגישות עם שוטרים אמיתיים ומסמכים מהימנים שהוכנו על ידי המשטרה והועברו לידיו בידי צוות ההפקה באופן מסווג.
- טום נונאן לוהק לתפקיד פרנסיס דולרהייד, הרוצח. לדבריו, נונאן עשה 50 שכיבות סמיכה ביום כדי להתכונן לתפקיד. בעת צילומי הסרט, נונאן למד על טבעם של רוצחים סדרתיים ושמר על מרחק מהשחקנים ששיחקו את רודפיו, כדי ליצור תחושה אותנטית כאילו הוא באמת נרדף.
- דניס פארינה, שחקן שכבר עבד עם מאן בעבר, לוהק לתפקיד מפקדו של ויל גרהם, ג'ק קרופורד. פארינה קרא, בנוסף לתסריט, את הנובלה "דרקון אדום", כדי להבין את המניעים של דמותו.
- קים גרייס, שלוהקה לתפקיד אשתו של גרהם, עבדה עם מאן בפרק אחד של "מיאמי מחלק מוסר". "זמן המסך" שלה ב"צייד אדם" מועט.
- בריאן קוקס לוהק לתפקיד ד"ר חניבעל לקטור, על סמך ביצועיו כרוצח סדרתי בסרט אימה טלוויזיוני. בעת האודישן שלו, קוקס הוכרח להסתובב עם הגב לבוחנים, כדי שלא יראו את פניו ויסתמך רק על קולו. משראו הבוחנים כי טוב, נבחר קוקס לתפקיד.
- ג'ואן אלן לוהקה כריבה מקליין, חברתו העיוורת של הרוצח דולרהייד. כהכנה לתפקידה, אלן ביקרה במכון הניו יורקי לחקירת העיוורון, והסתובבה עם מסכה שכיסתה את פניה כאשר יצאה לטייל. אלן הופיעה בעבר עם השחקן הראשי, פטרסון, בהפקות תיאטרון מסחריות.
- סטיבן לאנג לוהק לתפקיד פרדי לאונדס, העיתונאי החטטן, על סמך היכרותו ארוכת השנים עם מאן, והיותם חברים טובים שמשתפים פעולה לעיתים קרובות.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכותרת לתסריט הסרט הייתה במקור "דרקון אדום". דינו דה לורנטיס, שהפיק את מרבית סרטי חניבעל לקטר, שינה את השם ל"צייד אדם" עם הפצתו לבתי הקולנוע. מאן לא אהב את שמו החדש של הסרט, כי מצא אותו "נחות", אך נאלץ לעמוד בנסיבות. דה לורנטיס שינה את השם כדי שלא יחשבו שזהו המשכו של הסרט "דרקון לחימה" שאותו הפיק ועסק באמנויות לחימה. הסרט צבעוני ברוח של מאן.
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-15 במרץ 1986, והסכומים שגרף בתחילת השבוע שבו הוקרן היו לא רעים, אם כי המצב הידרדר בהמשך. בצרפת, "הצייד" הוקרן ב-9 בנובמבר 1987, וזכה בפרס הביקורת הצרפתית; הבכורה בבריטניה נדחתה במשך זמן רב, עד שהוקרנה לציבור הרחב ב-24 בפברואר 1989; בפולין הוא הוקרן לראשונה ב-11 בינואר 2009. בספטמבר של אותה שנה, הוקרן הסרט ב-3D. ב-19 במרץ 2011 הוקרן הסרט מחדש באיכותו המקורית לציון 25 שנה להסרטתו. הבמאי, מייקל מאן, היה נוכח באירוע.
הסרט יצא במהדורת DVD ב-10 באוקטובר 1998. ב-2000 יצאה להקרנה מוגבלת גרסת הבמאי שלו, וב-2003 היא יצאה על גבי DVD.
הסרט יצא על גבי תקליטור HD-DVD בידי חברת MGM (מחזיקת הזכויות על סרטי לקטר) שלוש פעמים, ב-2004, ב-2007 וב-2009, כחלק מערכה הכוללת את כל סרטי חניבעל לקטר ו"בונוסים" האופייניים למהדורות אלה, כגון סיפורי "מאחורי הקלעים" למיניהם.
פסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסקול הסרט יצא במהדורה מוגבלת על גבי מדיות בדצמבר 1986. הפסקול יצא מחדש לחנויות על גבי תקליטור במרץ 2010.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הצייד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הצייד", באתר נטפליקס
"הצייד", באתר AllMovie (באנגלית)
"הצייד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הצייד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"הצייד", באתר Metacritic (באנגלית)
"הצייד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
| "חניבעל לקטר" מאת תומאס האריס | ||
|---|---|---|
| דמויות | חניבעל לקטר • קלריס סטארלינג • ג'ק קרופורד • ויל גראהם • פרדריק צ'ילטון • פרנסיס דולרהייד • בפאלו ביל • מייסון ורגר • פרדי לאונדס • בדליה דו מאורייר | |
| ספרים | הדרקון האדום (1981) • שתיקת הכבשים (1988) • חניבעל (1999) • חניבעל: מקור הרוע (2006) | |
| סרטים | הצייד (1986) • שתיקת הכבשים (1991) • חניבעל (2001) • דרקון אדום (2002) • חניבעל: מקור הרוע (2007) | |
| טלוויזיה | חניבעל (2013–2015) • קלריס (2021–) | |