לדלג לתוכן

וארונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וארונה
वरुण
וארונה רוכב על מקארה
וארונה רוכב על מקארה
תרבות הינדואיזם, בודהיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים סויטן
אב קאשיאפה
אם אדיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים האדיטיאס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מאנו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וארונהסנסקריט: वरुण) היה אל השמיים, המים, האוקיינוסים ומגן האלמוות במיתולוגיה ההודית.

וארונה הוא בנו של קאשיאפה (אחד משבעת החכמים הקדומים) ובעלה של וארוני אלת היין והחוכמה ביחד הם שולטים במעמקי הים. נשקו של וארונה הוא פאשה (סוג של לולאה) ויש אומרים שהוא אביה של ושיסטה.[דרוש מקור]

חלק ניכר מהאגדות עליו הן סביב מאבקו עם אל קדום יותר בשם אינדרה. וארונה נוצח ואינדרה תפס את מקומו כמלך האלים. ב"ריג ודה", קובץ של מזמורים הינדואיסטים, קיים מזמור העוסק בבקשתו של המלך הרישצ'נדרה מווארונה שהלה יוליד לו בן, והאל נעתר לבקשתו.[1]

בשכבה המוקדמת של הריג ודה וארונה הוא אל החוק המוסרי והמעניש של כל החוטאים ולאחר מכן הוא מצוין גם כאל המערב. מפני שהיה מיוחס פעם לאל השמיים יש הטוענים שהיה פעם מלך האלים, אך הובס בידי אינדרה ויש אפילו שאומרים שוארונה הוא גלגול של אינדרה בים.

וארונה מוזכר גם באפוס ראמאיאנה שם יש דיאלוג בין ראמה לווארונה. בסיפור ראמה רוצה לחצות את האוקיינוס על מנת להגיע ללנקה ממלכתו של רוואנה בשביל להציל את אשתו סיטה. במשך שלושה ימים ושלושה לילות ראמה מתפלל לוארונה אך האל לא מגיב. לבסוף ראמה אומר לאחיו לקשמנה שאם האל לא מבין בטפילות עדינות הוא יבין באלימות קשה. בבוקר הרביעי ראמה הכועס מתכנן לשרוף את האוקיינוס כולו על מנת שהוא וצבא הקופים שלו יוכלו להגיע אל לנקה. לאחר שראמה יורה כמה חצים וארונה הגדול עולה מהים ואומר לראמה שהים הפכפך ועמוק, ולא ניתן לשינוי לכן אינו יכול לחצות אותו, אבל וארונה כן עוזר לראמה לבנות גשר עד ללנקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וארונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Eric Powell, proto-indo-european-schleichers-fable Telling Tales in Proto-Indo-European, באתר "Archaeology" (באנגלית)