וויצק
 | |
| כתיבה |
גאורג ביכנר  |
|---|---|
| סוגה |
social drama |
| הצגת בכורה |
8 בנובמבר 1913 |
| שפה |
גרמנית |
  | |
ווֹיְצֶק (Woyzeck) הוא מחזה מאת גאורג ביכנר (1813–1837), שראה אור רק לאחר מותו, בשנת 1879, והועלה לראשונה ב-8 בנובמבר 1913 בעיר מינכן.
לשם העלאת המחזה היה צורך לערוך שינויים מקיפים בכתבי היד הרבים של המחזה, שכן ביכנר נפטר בגיל 23 ממחלת הטיפוס לפני שהשלים את כתיבתו. טיוטת כתב היד נעלמה ורק בשנת 1879 נמצאה[1].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה מציג קטעים מתוך חייו של החייל הפשוט פרנץ וויצק, שעושה ככל שביכולתו כדי לקיים את חברתו מריה ואת בנם המשותף מחוץ לנישואין. לשם כך הוא אף משמש שפן ניסיונות אצל מדען אכזרי. מריה בוגדת בו עם חייל אחר, בדרגת סרן. חשדו של וויצק מתעורר מיחסם הקריר של חבריו, עד שהוא מבחין במריה ובמאהבה רוקדים בפונדק. לאחר התבוסה למאהב הבכיר והחזק ממנו הופכות ההזיות מהן סבל עוד קודם לכן לשאיפות לרצח. לבסוף הוא משיג סכין, מחלק את כל רכושו ודוקר את מריה למוות.
לפי המחקר המדעי הנוכחי, משקפת עלילת המחזה לפחות מקרה פלילי אמיתי אחד או אורגת יחדיו מספר מקרים כאלו. ביכנר עיבד למחזהו עובדות מתוך מקרים פליליים אמיתיים ואף אימץ את השם וויצק לצורך המחזה שלו מתוך שמו של יוהאן כריסטיאן וויצק, שבהתקף קנאה רצח את קריסטיאן ווסט, אלמנה עמה חי והיה לאדם האחרון שהוצא להורג בכיכר השוק של לייפציג.
"וויצק" נחשב ל"דרמה פתוחה" וזאת בניגוד למבנה ה"דרמה הסגורה" של אריסטו, כמו למשל במחזה "מרי סטיוארט" של שילר. הדרמה הפתוחה היא אוסף חופשי של סצינות בודדות, חסרות תלות תוכנית או כרונולוגית מדויקת ביניהן. גם המבנה הקלאסי של חמש המערכות לא מתקיים.
המחזה שימש כבסיס לאופרה ווצק מאת אלבן ברג[2]. הצגת הבכורה של האופרה נערכה בברלין ב-1925[3].
הפקות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]וויצק עלה לראשונה בישראל בתיאטרון הקאמרי, בתרגום דן מירון; בימוי: שמואל בונים; תפאורה ותלבשות: יגאל תומרקין; מוזיקה: גארי ברתיני[4]. הצגת הבכורה נערכה ב-14 באוקטובר 1963[5].
בשנת 1973 עלה המחזה בתיאטרון החאן, בתרגום ועיבוד של נחמי דרימר, בבימוי מייקל אלפרדס[6].
בשנת 1978 עלה בתיאטרון הבימה בתרגום שמעון זנדבנק ובימוי של דוד לוין[7].
בשנת 1991 עלה על ידי אנסמבל עיתים. במסגרת האנסמבל עיבדה, ערכה וביימה רינה ירושלמי את המחזה יחד עם מעצב הבמה והתפאורן משה שטרנפלד[8].
בשנת 2004 עלה בתיאטרון המעבדה בבימויו של עמיר קליגר בשנת 2004[9].
בשנת 2006 הוא הועלה בתיאטרון מלנקי[10].
הוא תורגם לעברית בידי דורי פרנס ועלה בתיאטרון הקאמרי, ב-30 בספטמבר 2010, בבימויו של איתי טיראן ובכיכובם של טיראן ורותי אסרסאי[11].
בשנת 2016 הועלה המחזה בתיאטרון אלפא, בתרגומו של ידידיה יצחקי ובבימויו של דוד ברסלבי, עם מוראד חסן בתפקיד וויצק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וויצק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק אברהמי, לקראת בכורה - קטע משובח - "וויצק" בתיאטרון הקאמרי, מעריב, 4 באוקטובר 1963
- ^ ציפי שוחט, אלבן ברג עוד שיפר את ביכנר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2005
- ^ <וויצק> של בארג— זו הפעם הראשונה בפריס, הארץ, 13 בדצמבר 1963
- ^ בועז עברון, <<וויצק>> – בתיאטרון הקאמרי, הארץ, 18 באוקטובר 1963
- ^ "וויצק" הועלה בקאמרי, על המשמר, 14 באוקטובר 1963
- ^ ביקורות:
עדית זרטל, אחרי בכורה - וויצק הוא ישראלי, דבר, 13 במרץ 1973
טוביה מנדלסון, הישראלי המושפל - ללא תפאורה, דבר, 8 במרץ 1973 - ^ שרית פוקס, נסים עזיקרי מחפש את החייל וויצק, מעריב, 14 באפריל 1978
- ^ ביקורות:
שוש אביגל, ירושלמי עשתה את זה שוב, חדשות, 7 באוקטובר 1991
תמי לוביץ, מהמלט לוויצק, חדשות, 12 ביולי 1990 - ^ ציפי שוחט, עיבוד חדש ל"וויצק" בתיאטרון המעבדה, באתר הארץ, 15 באפריל 2004
- ^ עדי עוז, עיתון העיר תל אביב, כולנו וויצק, באתר הארץ, 9 ביולי 2006
- ^ ביקורות:
אייל מלובן, עכבר העיר, "וויצק": איתי טיראן רוצה לברוא את העולם, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2010
מיכאל הנדלזלץ, וויצק: רצח יפה, חיזיון מצמרר, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2010