וילמוש גולדציהר

וילמוש גולדציהר
Goldzieher Vilmos

לידה	2 בינואר 1849 קיטזה, אוסטריה
פטירה	15 ביוני 1916 (בגיל 67) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה
לימודי רפואה	אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת היידלברג
תפקידים	רופא עיניים
צאצאים	קלרה גולדציהר
מספר צאצאים	2

וילמוש גולדציהר (בהונגרית: Goldzieher Vilmos;‏ קופשני, 2 בינואר 1849 – בודפשט, טרזווארוש, 15 ביוני 1916) היה דוקטור לרפואה (MD) רופא עיניים, פרופסור באוניברסיטה, "יועץ חצר המלוכה ההונגרית" ובעל עיטור קצין מסדר פרנץ יוזף, אביה של קלרה גולדציהר אמנית טקסטיל וגרפולוגית, בן דודו של יצחק יהודה גולדציהר. גיסיו היו בנימין זאב בכר, מזרחן, רב, ואדן הרצוג, המפקח הראשי של רכבות הונגריה (מ.א.ב).

קורות חייו

וילמוש גולדציהר נולד במשפחה יהודית כבנם של איז'אק (יצחק) גולדציהר (1821–1892), סוחר ושל יוליה שטראסר (1826–1917). הוא השלים את לימודיו בבית הספר התיכוני בפוז'ון, בפשט ובווינה ולאחר מכן הפך לסטודנט באוניברסיטאות וינה והיידלברג. בפברואר 1871, הקיבל את התואר ברפואה באוניברסיטת וינה. לאחר מכן חזר להיידלברג, שם שהה שנתיים כמתמחה במרפאתו של אוטו היינריך אנוך בקר. הוא התיישב בבודפשט ב-1874. שם הבחין איגנאץ הירשלר בכישרונו, ובזכות השתדלותו קיבל מלגת לימודים לשנה, אותה בילה בברלין, פראג ולייפציג. לאחר שחזר הביתה, עבד כרופא מטפל בבודפשט. בשנת 1874 הפך לחבר בהסתדרות הרפואית של בודפשט. בשנת 1877, קיבל הסמכה אוניברסיטאית להוראה כפרופסור חבר בפתולוגיה של איברי הראייה באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ובשנת 1895 מונה לפרופסור מלא. ב-1883 מונה לרופא עיניים ראשי של בית החולים המלכה ארז'בט של הצלב האדום, שנוסד באותה תקופה, ובמקביל עמד בראש מחלקת עיניים בפוליקליניקה הכללית. בין 1895 לבין 1901, היה מנהל מחלקת העיניים והמרפאה של בית החולים סנט יאנוש. משנת 1902 - לאחר פרישתה של דיולה שיקלושי - מונה לרופא העיניים הראשי ומנהל המחלקה של בית החולים סנט רוקוש, אותה ניהל עד מותו. הוא היה מיוזמי והמייסדים של "האגודה הלאומית לאפוטרופסות העיוורים" שנוסדה ב-1895, כמו כן שימש לימים כמקדם ומנהל האגודה החברתית התומכת בעיוורים ובעבודת האגודה. הוא היה ממקימי המכון לעיוורים, בשנת 1898 הקים מכון ובית ספר ללקויי ראייה. הוא היה חבר מייסד של האגודה הרפואית של בית החולים הציבורי ב-1888, בו נבחר לסגן הנשיא הראשון (1888–1892) ולאחר מכן למזכיר הכללי מ-1892. בשנת 1903 קיבל את צלב הקצין של מסדר פרנץ יוזף על פועלו בתחום החינוך והספרות הרפואית, ובשנת 1911 הוענק לו גם הכבוד "חבר מועצת חצר המלך" כהוקרה על זכויותיו סביב פעילותו בצלב האדום.

הוא עבד גם כעורך של הנספח לרפואת עיניים, "עיתון רפואת העיניים", שפורסם כתוספת לעיתון הרופאים של בודפשט. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה מיוזמי הטיפול והתמיכה בחיילים שאיבדו את ראייתם במהלך המלחמה.

גולדציהר היה חבר נספח, מלא וכבוד בכמה אגודות רפואת עיניים זרות (וינה, ברלין, פראג, פריז, לביב וקרקוב).

הוא גם לקח חלק בחיי הדת היהודיים: היה חבר:

• באגודה הספרותית היהודית-הונגרית
• ומזכיר הקהילה היהודית של פשט.

הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני (B-57-11).

משפחתו

אשתו הייתה ברטה פרוינד (1848–1924), בתם של הנריק פרוינד ושל ז'ופיה הרץ.

ילדיהם:

• קלרה גולדציהר (1881–1962). בעלה היה אאורל רומאן (1874–1944) פקיד בנק.
• מיקשה גולדציהר (1883–1969). אשתו הייתה מרגיט שטראסר.

מחקריו ופרסומיו העיקריים

• A szaruhártya szalagszerű elhomályosodásáról: Bandförmige Hornhauttrübung (Budapest, 1879)
• Die Therapie der Augenkrankheiten (Stuttgart, 1881)
• Az idült ragályos szemgyulladások: a trachoma, klinikai tanulmány (Budapest, 1888)
• Über die Anwendung des Atropins in der Augenheilkunde (Bécs, 1888)
• A szemészet kézikönyve (Budapest, 1891)
• Emlékbeszéd Helmholtz Hermann fölött (Budapest, 1895)
• Adatok a conjunctivitis blennorrhoica gyógytanához (Budapest, 1903)
• A szembetegségek gyógyítása (Budapest, 1903)
• A szemtükör az általános diagnostika szolgálatában (Budapest, 1904)
• Adalékok a látóideg pathologiájához (Budapest, 1904)
• Adalék a glaukoma therapiájához (Budapest, 1904)
• Szemtekekörüli (peribulbaris) felhámdaganatokról: egy ábrával (Budapest, 1904)
• A trachoma kórtana: referátum: előadta a Magyar Szemorvosok Kongresszusán 1905. június 11-én (Budapest, 1905)
• Adalék a hályogműtétek után keletkező endogén fertőzés kérdéséhez (Budapest, 1906)
• Glaucomakérdések (Budapest, 1906)
• A cyklodialysis megitéléséhez: közlemény a Szent Rókus Közkórház szemészeti osztályáról (Budapest, 1908)
• Az uvea iris, corpus ciliare, chorioidea, az üvegtest, a retina és nervus opticus megbetegedései, amblyopia és amaurosis (Budapest, 1911)
• Mikor szabad a szürke hályogot operálni? (Budapest, 1912)
• Atrophia nervi optici és salvarsan (Budapest, 1912)
• Közlemények a gyakorlati szemészet köréből (Budapest, 1912)
• Adatok a galvanokaustikus eljárás technikája és indicatióihoz (Budapest, 1913)
• Adalék a sympathiás szemgyuladás pathologiájához: a Szent Rókus-kórház szemészeti osztályáról (Budapest, 1913)
• A galvanokaustikus eljárás a szemészetben (Budapest, 1913)

הנצחה

ב-22 בנובמבר 2010 לרגל יום הולדתו נחשף לוח זיכרון במכון לעיוורים.

לקריאה נוספת

• אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001
• קארוי קפרונצאי: וילמוש גולדציהר (8 באוגוסט 1976) שבועון רפואי, 117. שנה, 32. שִׁיר
• Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• Magyar orvoséletrajzi lexikon. (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
• יאנוש נמט: על עבודתו של וילמוש גולדציהר (1 ביוני 2011) Ophthalmology, 148.
• בלה רונה: פרופסור חדש באוניברסיטה (21 ביוני 1895) שוויון, 14. שנה, 25 מספר 2.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילמוש גולדציהר בוויקישיתוף