זונה גייל
 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1874 פורטייג', ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1938 (בגיל 64) שיקגו, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Silver Lake Cemetery |
| מקום מגורים |
ניו יורק |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
William Llewellyn Breese (1928–1938) |
| פרסים והוקרה |
פרס פוליצר לדרמה (1921) |
  | |
זונה גייל (באנגלית: Zona Gale; 26 באוגוסט 1874 - 27 בדצמבר 1938) היא הייתה סופרת ומחזאית אמריקאית, והאישה הראשונה שזכתה בפרס פוליצר לדרמה בשנת 1921 על המחזה "Miss Lulu Bett" אשר מבוסס על ספרה.
גייל הייתה גם פעילה פוליטית, ועסקה בתחומים כגון זכויות נשים, פציפיזם ועוד. היא כתבה בסגנונות שונים, כמו ריאליזם, אימפרסיוניזם ומיסטיציזם, ורוב סיפוריה מבוססים על עיירת הולדתה, פורטג׳.[1][2][3]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בגיל צעיר פיתחה גייל אהבה לקריאה והחלה לקרוא את מסעות ההלך, גן העדן האבוד, התנ"ך ושייקספיר. היא סיכמה במחברתה את העלילה של כל ספר שסיימה לקרוא. באותה תקופה החלה גייל לכתוב יצירות ספרותיות משלה, כגון סיפורים ושירים.
זונה גייל הייתה בת יחידה, בעלת קשר חזק עם משפחתה, והם השפיעו רבות על חייה ועל יצירותיה. אביה, צ׳ארלס גייל (Charles Gale), עסק בספרות ובפילוסופיה והחשיב את עצמו כפילוסוף אידיאליסטי. הוא האמין בכוחות על-אנושיים והעביר את האמונה הזאת לבתו, מה שהשפיע על עבודותיה המיסטיות. אמה של גייל, אליזה בירס גייל (Eliza Beers Gale), תמכה בה מאוד, והעתיקה ושמרה את כל כתביה הראשונים. נוסף לכך, היא עודדה את גייל להגיש בגיל 13 "ספר" ל"Youth’s Companion". אמה של גייל נטעה בה את האמונה הפרסביטריאנית. בשנת 1923 נפטרה אמה של גייל. לאחר מותה גייל טענה שקיבלה מאמה מאות מסרים רוחניים, ובעקבותיהם היא החלה לכתוב סיפורים בסגנון יותר מיסטי. שש שנים לאחר מכן, בשנת 1929, אביה של גייל נפטר.
בשנת 1928, כשגייל הייתה בת 54, היא נישאה לוויליאם ל. בריס (William L. Breese), אלמן, בנקאי ויצרן לבנים. לאחר החתונה גייל עברה לביתו של בריס, שגר יחד עם בתו, ג׳ולייט בריס (Juliette Breese). בהמשך הזוג אימץ יחד ילדה בשם לזלין (Leslyn) .[1][2]
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1891 גייל החלה ללמוד באוניברסיטה של ויסקונסין במדיסון (University of Wisconsin), בתקופה בה מעט נשים זכו להזדמנות להשכלה גבוהה. ציוניה של גייל היו גבוהים מהממוצע, בייחוד באנגלית. גייל זכתה במספר פרסים בספרות, ופרסמה את סיפורה הראשון בעיתון ״Milwaukee", עבורו קיבלה שלושה דולרים.
בשנת 1895 גייל סיימה את לימודיה לתואר ראשון בספרות, בשנת 1899 קיבלה תואר שני בספרות, ובשנת 1901 קיבלה תואר שני נוסף.
גייל הייתה חברת מועצת המנהלים (Board of Regents) של אוניברסיטת ויסקונסין משנת 1923 ועד שנת 1929, כהוקרה על מאמציה לספק לנשים שוויון הזדמנויות בחינוך. בשנת 1929 קיבלה גייל תואר כבוד מאוניברסיטת ויסקונסין, ובשנת 1935 היא נבחרה להיות חלק ממועצת המבקרים של האוניברסיטה.[1][2][4]
פטירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1938 גייל הגיעה לשיקגו כדי לקבל טיפול רפואי לאחר שסבלה משיעול ממושך. היא אושפזה בבית החולים בשיקגו עם דלקת ריאות, וב-27 בדצמבר 1938 היא נפטרה. זונה גייל נקברה בפורטג', העיירה בה בילתה את מרבית חייה.
לזכרה של גייל, הקים בעלה בריס את ספריית זונה גייל בריס (Zona Gale Breese memorial library) בפורטג׳, ויסקונסין.[2][5]
פעילות מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיתונות ותחילת דרכה כסופרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת דרכה המקצועית, גייל הייתה נחושה להיות עיתונאית. לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטה עברה למילווקי שבויסקונסין על מנת למצוא עבודה בעיתונות. היא החלה לעבוד בעיתון ״Evening Wisconsin" וקיבלה תפקידים העוסקים בנושאים אופייניים לנשים, כגון חתונות, אירועים חברתיים ותיאטרון. אט אט היא התקדמה בעולם העיתונות, קיבלה תפקידים נחשבים יותר, ועברה לעבוד ב-״Milwaukee Journal".
בשנת 1901 עברה גייל לניו יורק והחלה לעבוד בעיתון ״Evening New York". לאחר שנה עזבה את עבודתה בעיתון והחלה לעבוד כמזכירה אישית של המשורר האמריקאי, אדמונד קלרנס סטדמן (Edmund Clarence Stedman). בעזרת קשריו של סטדמן, גייל פרסמה סיפורים קצרים במגזינים והחלה להשקיע יותר בקריירה שלה כסופרת. בשנת 1903 הפכה גייל לסופרת עצמאית ומכרה את סיפורה הראשון למגזין "Success".[1][2]
פעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גייל הייתה פעילה פוליטית. היא תמכה בליברליזם ובסוציאליזם, והאמינה בשוויון, בשיתוף פעולה, ובתמיכה ממשלתית בחברה. בנוסף, היא תמכה בזכויות נשים, פציפיזם, צמחונות, ביטול הוצאות להורג, ואיסור של אלכוהול וטבק. גייל פרסמה ספר אנטי מלחמתי בשם ״Heart's Kindred" בשנת 1915. הספר לא נחל הצלחה גדולה, אך היא עצמה המשיכה לתמוך בפציפיזם דרך מפלגת נשים לשלום.
דעותיה הפמיניסטיות של גייל קיבלו ייצוג רב ביצירותיה, בעבודות כגון ״A Daughter of the Morning", "Birth", "Miss Lulu Bett", "Faint Perfume". בשנת 1923 גייל עזרה לכתוב את חוק שוויון הזכויות בוויסקונסין.[2]
יצירות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה הראשון של גייל, ״אי הרומנטיקה״ (Romance Island), פורסם בשנת 1906, אבל ההצלחה הראשונה שלה הייתה ספר המורכב מאוסף סיפורים קצרים בשם ״כפר החברות״ (Friendship Village), שיצא לאור בשנת 1908. אותן הדמויות הופיעו ב-83 סיפורים לאורך 11 שנים, עד שסיימה לפרסם את כולם בשנת 1919. הסיפורים ייצגו את אמונתה של גייל שכל בני האדם שווים, והראו את אנשי הכפר כתמימים ובעלי לב טוב. בסיפוריה האחרונים באוסף, גייל העלתה נושאים יותר שנויים במחלוקת, כגון דעות קדומות גזעניות, פציפיזם ואנטישמיות.
לפי המבקרים, בשנת 1918, עם פרסומו של הספר ״Birth״ התחילה גייל לכתוב בסגנון הריאליסטי. בשנת 1920, פרסמה גייל את סיפורה המצליח ביותר, ״Miss Lulu Bett״, ולאחר שנה עיבדה את הסיפור למחזה, אשר זיכה אותה בפרס פוליצר לדרמה והפך אותה לאישה הראשונה שזכתה בפרס זה. בשנת 1923, פרסמה את ספרה ״Faint Perfume״, אשר היה ספרה האחרון בסגנון הריאליסטי.
בעבודותיה המאוחרות יותר, אשר כללו ספרים, ביוגרפיות, שירה וסיפורים קצרים, גייל הציגה סגנון אימפרסיוניסטי יותר, ולאחר מות אמה החלה לכתוב יותר בסגנון מיסטי. ספרה האחרון של גייל, מגנה (Magna), פורסם בשנת 1939 לאחר מותה.[1][2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Zona Gale, Britannica
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Gale, Zona (1874–1938), encyclopedia.com
- ^ Gale, Zona, 1874-1938, Wisconsin Historical Society
- ^ Portage student wins Gale essay contest, Newspapers.com, 15.3.2020
- ^ Wm. Ll. Breese Dies at Hospital at Age of 90, Newspapers.com, 15.3.2020