זיכרון מרומז
זיכרון מרומז (נקרא גם זיכרון לא-מוצהר או זיכרון לא-דֶקלֶרָטיבי, וכן זיכרון אימפליציטי, מאנגלית: Implicit memory) הוא מאגר זיכרון המכיל ידע שלא בהכרח יוכל לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. הוא מכיל בין היתר ידע הנוגע למיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות[1].
הזיכרון המרומז הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך והוא כולל בין היתר את הזיכרון הנוהלי.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזיכרון המרומז משפיע על ההתנהגות באופן בלתי מודע והוא אינו מצריך הפעלה של מאמץ מנטלי כדי להיזכר במידע המאוחסן בו[2]. למעשה, אחד מהמאפיינים המרכזיים של הזיכרון המרומז הוא חוסר היכולת של האדם לזכור את ההתנסויות הקודמות אשר הובילו לרכישתו[3].
הזיכרון המרומז בא לידי ביטוי כאשר חוויות מהעבר משפרות את רמת הביצוע של פעולה מסוימת, אשר אינה מצריכה היזכרות מודעת או מכוונת של חוויות אלו[3].
הבחנה בין זיכרון מרומז למפורש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזיכרון המפורש גם הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אך הוא שונה מהזיכרון המרומז בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים[1]. בעוד שהזיכרון המפורש מתייחס ל"מה", הזיכרון המרומז מתייחס ל"איך"[4].
ידע ותהליכים המעורבים בזיכרון המרומז
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזיכרון המרומז מתייחס למספר תופעות בעלות מאפיינים שונים[3]. הוא כולל:
- ידע פרוצדורלי הנמצא בזיכרון הנוהלי[1]. ידע זה מאפשר רכישה של מיומנויות[3]. בחיי היום יום אנשים מסתמכים על הזיכרון המרומז שלהם באמצעות הזיכרון נוהלי, אשר מתייחס לידע הקשור לאופן הביצוע של פעולות.
- הטרמה על ידי חזרה[1]. ההטרמה מובילה להפעלה חלקית של ייצוגים או אסוציאציות בזיכרון, לפני ביצוע פעולה או משימה. אפקט זה מיוחס למערכת הפרוצדורלית[3].
- למידת התניות[1].
- תהליכי הביטואציה[1].
הזיכרון המרומז מוביל לאשליה שיכולה לגרום לאדם להאמין לאמירות ששמע או חווה בעבר, ללא קשר לאמיתות הדברים.
היסטוריה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות טבעו הסמוי, הזיכרון המרומז לא זכה להתייחסות מחקרית עד שנת 1960. בשנה זו המחקר אודות אמנזיה העלה שזיכרון זה לא נפגע במצבים אלו[2].
כאמור, הידע הנמצא בזיכרון המרומז לא תמיד יכול לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. על כן, ניתן להביע אותו דרך ביצוע ולאו דווקא על ידי היזכרות מודעת[4]. בהתאם לכך, הלמידה המערבת את הזיכרון המרומז מתייחסת לשינוי בהתנהגות הנצפית[1]. בעקבות זאת, מטלות לבדיקת הזיכרון המרומז מתבססות על שינויים בהתנהגות וברמת הביצוע של מטלות בעקבות תהליכים שונים של הטרמה[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיכרון מפורש וזיכרון מרומז(הקישור אינו פעיל), באתר infomind
- Measuring Implicit Memory
- The development of implicit and explicit memory
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 1 2 3 V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
- ^ 1 2 3 4 5 Schacter, D. L. (1987). Implicit memory: History and current status. Journal of experimental psychology: learning, memory, and cognition, 13(3), 501.
- ^ 1 2 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
מסלול קידוד המידע בזיכרון | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זיכרון חושי (מיידי) |
| ||||||||||
זיכרון לטווח קצר | זיכרון עבודה | ||||||||||
זיכרון לטווח ארוך |
|