זכוכית מגדלת
זכוכית מגדלת היא עדשה קמורה יחידה המשמשת לקבלת דמות מוגדלת של עצם. משתמשים בזכוכית המגדלת כדי לראות בפירוט עצמים קטנים, או כיתוב זעיר.
במוצרי תוכנה ובאתרי אינטרנט רבים משמש סמל של זכוכית מגדלת לסימון הפעולה "חיפוש".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכוכית מגדלת היא אחד ממוצרי האופטיקה המצויים בשימוש הציבור הרחב מזה מאות שנים. היא מוזכרת רבות בספרות בלשית מן המאות הקודמות, כגון סיפורי שרלוק הולמס. אם כי כיום בלשים, מדענים, שענים, אנשים עם לקות ראייה ואנשים אחרים הזקוקים להגדלת הנראה, משתמשים במכשירים משוכללים יותר. דוגמאות למכשירים כאלה הן המיקרוסקופ האופטי, הטלסקופ והטלוויזיה במעגל סגור. רבים מן המכשירים האלה מכילים עדשות שדומות לזכוכית המגדלת.
ניתן להשתמש בזכוכית מגדלת גם להדלקת אש, באמצעות מיקוד קרני השמש. שימוש כזה בעדשות תועד לראשונה על ידי ארכימדס ביוון העתיקה. שימוש זה כיום הוא בגדר קוריוז בלבד.
מבנה ואופן הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכוכית מגדלת היא מכשיר פשוט המורכב מעדשה אחת, מסגרת וידית אחיזה. העדשה עשויה מזכוכית או מפלסטיק, ובדרך כלל מוקפת במסגרת ומחוברת לידית אחיזה קצרה. דגם אחר של זכוכית מגדלת מכיל רגלית להצבה על שולחן העבודה, במקום ידית אחיזה.
זכוכית מגדלת מתבססת על התופעה שבה דמותו של גוף הנמצא בין עדשה מרכזת למוקד שלה (u<f), היא גדולה יותר מהגוף, רחוקה יותר מהעדשה לעומת הגוף וישרה יחסית לגוף. דמות זו היא דמות מדומה משום שהיא אינה נוצרת בעקבות מפגש של קרני אור ממשיות, אלא בעקבות מפגש המשכיהן.
ההגדלה של זכוכית מגדלת תלויה ברדיוס הקימור שלה ובחומר שממנו היא עשויה (היא מבוטאת בנוסחת לוטשי העדשות). כדי לקבל דמות מוגדלת מקסימלית, על המרחק שבין העצם לעדשה להיות קטן ממרחק המוקד. במעבדות נהוג לשבץ את הזכוכית המגדלת במתקן נייח וקבוע, במרחק מתאים מהשולחן משיקול של נוחות.
