חייג'ין

חייג'ין (בסינית: 海禁), או איסורי ים, הייתה מדיניות התבדלות סינית, שהגבילה מסחר פרטי בים, שבקרבת סין בתקופת שושלת מינג ובחלק מתקופת שושלת צ'ינג. על אף היותה המדיניות המוצהרת, היא לא נאכפה בפועל והמסחר המשיך.

האיסור על מסחר ימי פרטי, שהוטל לראשונה על מנת להתמודד עם ספינות פיראטיות יפנית, שתקפו יחד עם פרטיזנים משושלת יואן, היה בתחילה משולל כל יעילות: עד המאה ה-16, בעיקר משום שהפיראטיות וההברחות היו מורכבות בעיקר מסינים שנפגעו מהמדיניות ועודד על ידי כך שסחר החוץ של סין היה מוגבל, לא סדיר ויקר. גם הלחץ הצבאי מצד המונגולים לאחר הקרב הרסני בטומו החליש את החייג'ין. תופעת הפיראטיות צנחה לרמות זניחות רק בשלהי המדיניות הזו בשנת 1567, שהמשיכה בצורה שונה. מה שיצר את מערכת הקנטון של 13 מפעלים, אך גם את הברחת האופיום שהובילה למלחמות הרות אסון עם בריטניה ומעצמות אירופיות אחרות במאה ה-19.

מדיניות החייג'ין אומצה גם ביפן בתקופת טוקוגאווה (מדיניות סאקוקו) ובקוריאה בתקופת שושלת ג'וסון, שהתפרסמה כ-"Kingdom Hermit".

שושלת מינג

רקע

המאה ה-14 הייתה תקופה של כאוס ברחבי מזרח אסיה. מגפת הבועה השנייה החלה במונגוליה בסביבות 1330 וייתכן שהרגה את רוב האוכלוסייה בהיי ובשאנשי ומיליונים במקומות אחרים. מגפה נוספת השתוללה במשך שלוש שנים בין השנים 1351–1354. מרידות קיימות על מונופול המלח הממשלתי ושיטפונות קשים לאורך הנהר הצהוב עוררו את מרד הטורבן האדום. הכרזת המינג בשנת 1368 לא סיימה את מלחמותיה עם שרידים מונגולים תחת טוגון טמורה בצפון ותחת נסיך ליאנג בדרום. המלך גונגמין מקוריאה החל להשתחרר גם מהמונגולים, החזיר את המחוזות הצפוניים של מדינתו, כאשר פלישת הטורבן האדום הרסה את האזורים. ביפן, רסטורציית קנמו השני של הקיסר דייגו השני הצליח להפיל את שוגונות קמקורה אך בסופו של דבר פשוט החליף אותם באשיקאגה החלשה.

השליטה הרופפת על פריפריה של יפן הובילה לכך ששודדי ים הקימו בסיסים באיים המרחבים של התחום, במיוחד צושימה, איקי וה גוטים. "שודדים-גמדים" אלה פשטו על יפן כמו גם על קוריאה וסין.

מסעות האוצר של ג'נג חה הופסקו בגלל עלייה באסרטיביות של המונגולים לאחר לכידתו של הקיסר בקרב טומו בשנת 1449. ההיקף הגדול של הסחר הפרטי בחו"ל גרם לתחרות מחירים לרכישות ממשלת מינג, כמו סוסי קרב עבור החזית הצפונית, והיה צורך להקצות מחדש את הכספים. עם זאת, לאחר סיום מסעות האוצר, הסחר הסיני בתוך אסיה וצפון אפריקה נמשך.