חילות המשלוח במלחמת יום הכיפורים

חילות המשלוח במלחמת יום הכיפורים היו חילות משלוח שנשלחו על ידי מדינות ערב ואחרות לעזרת צבא מצרים וצבא סוריה במלחמתם כנגד ישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים. חילות המשלוח שהיו גדולים בהיקפם השתתפו בחלק מהקרבות או שנרתמו להגנת העורף המצרי והסורי ובכך איפשרו הפניית כוחות הצבא המקומיים למשימות לחזיתות. הכוחות שנשלחו הביאו להרעה ביחסי הכוחות לרעת ישראל ולשחיקת כוחות צה"ל שנאלצו לנהל קרבות מתמשכים כנגד כוחות רעננים. בסוריה מנעו חילות המשלוח ככל הנראה את התמוטטות צבא סוריה שהתקשה לבלום את השריון הישראלי בתנועתו לעבר דמשק.

רקע

במסגרת ההכנות של מצרים וסוריה למלחמת יום הכיפורים, קיימו מדינאים ואנשי צבא מצרים וסוריים סדרה של מפגשים עם עמיתיהם במדינות ידידותיות ובקשו מהם סיוע כאשר תפרוץ מלחמה בינן לבין ישראל. חלק גדול מהמדינות נעתרו לבקשת הסיוע והתחייבו להעמיד לרשות מצרים או סוריה חילות משלוח מסוגים שונים ובגדלים שונים. חלק מהמדינות אף התחייבו להשתתף בעלות הכספית של המלחמה העתידית בישראל. בין המדינות שנאותו לשלוח כוחות צבאיים בעת מלחמה כנגד ישראל היו לוב, אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו, סודאן, כווית ועוד. משפרצה מלחמת יום הכיפורים פנו מצרים וסוריה לידידותיהן וביקשו לממש את הבטחותיהן לשליחת כוחות שיצטרפו למלחמה.

חילות המשלוח

משפרצה המלחמה, החלו המדינות לארגן כוחות צבאיים ולהעבירם למצרים ולסוריה. חלק מהכוחות נע על גבי מובילי טנקים, משאיות וכלי רכב אחרים. חלק אחר הוטס למדינות היעד. חילות המשלוח זרמו לחזיתות בהדרגה ושינו את יחסי הכוחות לרעת צה"ל (גם לפני הגעת חילות המשלוח היה יתרון כמותי ברור לצבאות מצרים וסוריה).

להלן פרטי חילות משלוח שנשלחו במהלך המלחמה:

המדינה השולחת	הכוח שנשלח	מדינת היעד	פרטים נוספים
עיראק	דיוויזיה משוריינת 3 דיוויזיה משוריינת 6 שלוש חטיבות חי"ר 3 טייסות מיג 21 טייסת מיג 17 טייסת הוקר האנטר	סוריה מצרים	חיל המשלוח העיראקי היה הגדול ביותר שנשלח במלחמה (כלל כמעט את כל צבא עיראק). הכוח השתתף בקרבות לצד צבא סוריה החל מיומה השישי של המלחמה כנגד כוחות צה"ל שכבשו את המובלעת הסורית בארבעה קרבות גדולים והביא לבלימה של כוחות צה"ל בדרכם מזרחה לכוון דמשק. הכוחות העיראקיים הרעננים והגדולים תקפו את כוחות צה"ל ואילצו אותו לנהל קרבות מגננה והביאו לשחיקה מצטברת בכוחות השריון. טייסת ההאנטרים שהוכפפה לחיל האוויר המצרי ביצעה משימות תקיפה של כוחות צה"ל בסיני.
	דיוויזיה משוריינת	סוריה	חיל המשלוח הירדני השתתף בקרבות גדולים במחציתה השנייה של המלחמה וסייע בעצירת כוחות צה"ל בדרכם מזרחה לכוון דמשק יחד עם הכוחות העיראקיים ואחר כך הסוריים.
איראן	73 מטוסי קרב	מצרים
	חטיבת חי"ר 40 טנקים 40-50 נגמשים 5 מטוסי האנטר	סוריה מצרים	כווית שלחה למצרים במהלך המלחמה גדוד חי"ר שהתמקם בגדה המערבית של תעלת סואץ, ונלחם בכוחות צה"ל ממערב לתעלה. חיל משלוח, שנשלח לסוריה שכלל סוללת תותחים וגדוד טנקים. אלה החלו בתנועה לכיוון סוריה אך לא הספיקו לקחת חלק במלחמה.
	גדוד צנחנים גדוד שריוניות	סוריה	חיל המשלוח שלח לסוריה שכלל גדוד צנחנים וגדוד שריוניות AML נטל חלק במלחמה במובלעת: השתתפות מה של השריוניות בקרבות באותו אזור. בנוסף העבירה ערב הסעודית לירדן כוח גדול יותר של שתי חטיבות חי"ר, גדוד טנקים, 54 קני ארטילריה וחמישה מסוקים אך כוחות אלה תגברו את כוחות הצבא הירדני שנותרו בשטח ירדן ולא השתתפו בקרבות.
לוב	חטיבת שריון (כ-100 טנקים) 2 טייסות מיראז' 5 18 קני ארטילריה 3 מסוקים	מצרים	מטוסי המיראז' של צבא לוב היו אותם המטוסים שפותחו בשיתוף ישראל והוזמנו על ידה אך נמכרו לבסוף ללוב עקב האמברגו הצרפתי על ישראל. המיראז'ים הלוביים לקחו חלק במתקפה האווירית על ישראל ביומה הראשון של המלחמה, ולקחו חלק בתקיפת כוחות ישראלים גם בימי הלחימה האחרים. אחת הטייסות אוישה על ידי טייסים מצריים.
	חטיבת שריון חטיבת חי"ר 18 קני ארטילריה טייסת מיג 21 טייסת מיג 17 טייסת סוחוי 7	מצרים	בסך הכל העמידה אלג'יריה לרשות מצרים 59 מטוסי קרב. המטוסים הועברו בין ה-9 ל-11 באוקטובר. בנוסף שילמה לברית המועצות 200 מיליון דולר עבור רכש אמל"ח מצרי ו- 100 מיליון דולר עבור רכש אמל"ח סורי.
	חטיבת חי"ר 12 טנקים חטיבת חי"ר 30 טנקים 12 נגמ"שים	מצרים סוריה	סיפקה חילות משלוח הן למצרים והן לסוריה. מרבית הכוחות המרוקאים הוצבו בסוריה ביולי 1973 במרחב שבאחריות דיוויזיה 7 הסורית. עם פרוץ המלחמה השתתפו במתקפה בצפון רמת הגולן. לאחר כיבוש המובלעת על ידי צה"ל ביום החמישי למלחמה, לא יזמו עוד המרוקנים פעולות התקפיות.
	גדוד חי"ר	מצרים
סודאן	חטיבת חי"ר 30 טנקים 14-12 קני ארטילריה	מצרים
	טייסת מיג 21	מצרים
	גדוד טנקים	סוריה

השפעת חילות המשלוח על המלחמה

חיל המשלוח הכוויתי בסוריה

ההשפעה של חילות המשלוח על הלחימה בחזית רמת הגולן הייתה משמעותית. חילות המשלוח הרעננים שהגיעו בכמויות גדולות מאוד (מעל שלוש דיוויזיות) לאזור "המובלעת" (תא שטח בגולן הסורי שנכבש ב-11 וב-12 באוקטובר ששהו בו אוגדות 210, ו-36 של צה"ל) הביאו לעצירה ביוזמה ההתקפית של כוחות צה"ל ולניהול קרבות מגננה מפני תקיפותיהם. לאחר שהוכנסו כוחות אלה לחזית הלחימה לא הצליח עוד צה"ל לכבוש שטחים משמעותיים.

בחזית סיני לעומת זאת, הקימו חילות המשלוח קו הגנה עורפי ממערב לתעלה. כוחות אלה איפשרו לכוחות מצרים ששהו בקו ההגנה השני להתפנות ולנהל קרבות כנגד כוחות צה"ל שממערב לתעלה. בעיקר כוונו ההתקפות המצריות על הכוחות המתפנים לעבר ראש הגשר בדיראסוור.

לקריאה נוספת

• יהודה ואלך (עורך), אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שלישי, ירושלים: הוצאת כרטא, 1983, עמ' 94.