ישראל משה רוזנפלד
 | |||
| לידה |
29 בדצמבר 1952 (בן 71) י"א בטבת תשי"ג ישראל | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||
| מקום מגורים | בני ברק | ||
| מקום פעילות | בני ברק | ||
| תחומי עיסוק | משגיח | ||
| אב | שמואל רוזנפלד | ||
| |||
  | |||
הרב ישראל משה רוזנפלד (נולד בי"א בטבת תשי"ג, 29 בדצמבר 1952) הוא האדמו"ר מדאראג (קרי: דוֹרוֹג).
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בישראל לשמואל וחנה לאה רוזנפלד, ילידי הונגריה שעלו לישראל ב-1949. אביו היה חסיד בעלזא, ובעל משרד להנהלת חשבונות. אמו היא צאצאית של הרב שמואל פרנקל האדמו"ר מדאראג, מחבר הספר "אמרי שפר".
לאחר נישואיו שימש ראש חבורה בישיבת טשיבין ואחר כך משגיח בישיבת מחנה אברהם-חוג חת"ם סופר בבני ברק, בראשות הרב יצחק שלמה אונגר. בשנות ה-90 פרש מהישיבה.
חסידות דאראג
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשלוש שנים לאחר שפרש מתפקידו בישיבת מחנה אברהם, הקים[דרושה הבהרה] חצר חסידית על שם הרב שמואל פרנקל, שכאמור הוא מצאצאיו, והוכתר על ידי דודו הרב משה ובר לאדמו"ר מדאראג.
הקמת החצר, לוותה בביקורת מצד העולם החסידי מכמה סיבות עיקריות: האחת בעולם החסידי מקובל כי חסידות עוברת בירושה מאדמו"ר לבנו או במקרים מיוחדים לחתנו או לנכדו, נדיר שאדם פותח חסידות יש מאין. הסיבה השנייה והבולטת יותר היא כי רוב החסידים שהצטרפו אליה, היו חסידים צעירים שמשפחתם השתייכה לחסידות אחרת ובחסידויות המקוריות ובמשפחות הושמעה ביקורת רבה על נטישת החסידות וההצטרפות לחסידות חדשה. סיבה נוספת הייתה עקב העובדה שחסידיו הצעירים כולם, היו תלמידיו לשעבר מישיבת מחנה אברהם שבה כאמור היה משגיח ולא ראש הישיבה ומעריציו היו חלק נכבד מהתלמידים. תקופה קצרה אחרי שהם עזבו את הישיבה נאלץ הרב יצחק שלמה אונגר שהיה מהרבנים המוערכים לסגור את הישיבה בשברון לב. עם השנים שככה הביקורת.[1]
מוסדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז החסידות והישיבה ממוקמים ברחוב רבי יצחק נפחא בבני ברק. מוסדות החסידות כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כוללים ומפעלי צדקה וחסד.
"המכון להוצאת ספרים דאראג" מוציא לאור חוברות עם דברי התורה של האדמו"ר, המקובצות לשני ספרים מדי שנה. בנוסף מוציא המכון עלון שבועי בשם "ישקו העדרים" וכן חוברת ללימוד יומי של הלכות שמירת הלשון היוצאת מדי חודש. המכון הוציא לאור ספר בשם "רבינו הקדוש מדאראג" על האדמו"ר רבי שמואל פרנקל וכן הדפיס את ספרו "אמרי שפר" בשני כרכים.
חסידות דאראג בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי שמואל פרנקל (ה' בניסן תקע"ה - ט"ו בחשוון תרמ"ב), תלמידו של רבי חיים מצאנז, כיהן כרב ואדמו"ר בקאמאד (הונגרית: Komádi) ובדאראג שבהונגריה. חיבר את הספר "אמרי שפר" על התורה[2].
חתנו, רבי זאב ציטרון (תרי"ז - ט"ז בניסן תרפ"ז) מילא את מקומו ברבנות, ומשנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג. חיבר את הספר אגדות מהרז"צ.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאדמו"ר שבעה ילדים.
- בנו, הרב צבי אשר, משפיע בחצר, חתן רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד האדמו"ר מקרלין לעלוב[3].
- בנו, הרב אפרים פישל, חתן רבי אביגדור יוסף מאיר פולק האדמו"ר מבערגסאז בית שמש.
- חתנו, הרב יעקב אריה קוסטליץ, בן הרב נתנאל יצחק קוסטליץ אב"ד מחזיקי תורה אש קודש.
- חתנו, הרב מרדכי קליין, אב"ד וואשראהלי.
- חתנו, הרב ישראל פאנעט.
- בנו, הרב מרדכי אברהם, חתן הרב אהרן לייב מלוביצקי.
- בנו, הרב יהושע אהרן, חתן הרב עמרם גשטטנר גאב"ד אגודת ישראל, בן רבי נתן גשטטנר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל, כרך 2, הוצאת ספריית בית אל[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלושה ימי התעלות במחיצת האדמו"ר מדאראג שליט"א, אתר טוג
- דארג בחברון: טיש במערת המכפלה, באתר כיכר השבת, 20 באפריל 2009
- צאן קדשים בדאראג: הרבי חילק פעקלאך לילדים, באתר בחדרי חרדים, 6 באוקטובר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחרי חצי יובל: הרבי שהיה למשגיח והקים אימפריה נחשף לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 17 באוקטובר 2019
- ^ יצחק אלפסי, החסידות, עמ' 215
הגה"ק רבי שמואל פרענקעל זצ"ל אב"ד דאראג - ^ משה ויסברג, תיעוד ענק: החתונה הגדולה בחצרות דאראג - אמשינוב, באתר כל רגע