לדלג לתוכן

טויוטה קורולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טויוטה קורולה
Toyota Corolla
טויוטה קורולה סדאן 2019
טויוטה קורולה סדאן 2019
מאפיינים כלליים
נקרא גם טויוטה קורולה אלטיס (וייטנאם)
סאיון iM (האצ'בק)
יצרן טויוטה
שנות ייצור 1966 - היום
הרכבה איסטנבול טורקיהטורקיה טורקיה
סיווג מכונית משפחתית

טויוטה קורולה (אנגלית: Toyota Corolla) היא סדרה של מכוניות משפחתיות קטנות מתוצרת חברת טויוטה היפנית, שהפכה פופולרית ברחבי העולם מאז הוצגה ב-1966. ב-1997 הפכה הקורולה למכונית הנמכרת ביותר בכל הזמנים - יותר מ-35 מיליון מכוניות נמכרו עד 2007, ובכך עברו מכירותיה את מכונית החיפושית. בשנת 2013 יוצרה הקורולה ה-40 מיליון[1].

השם "קורולה" היא חלק מהמסורת של טויוטה להשתמש בשם "כתר" עבור דגמים עיקריים: קורונה למשל, היא כתר בלטינית. קורולה היא בלטינית כתר קטן, וקאמרי הוא כתר ביפנית.

הקורולה מיוצרת ביפן, ברזיל (סאו פאולו), קנדה (קיימברידג', אונטריו), סין (טיינג'ין), הודו (בנגלור), אינדונזיה, מלזיה, פקיסטן, הפיליפינים, דרום אפריקה, טאיוואן, תאילנד, טורקיה, בריטניה, וונצואלה.

המודלים הראשונים היו בהנעה אחורית, המאוחרים יותר בהנעה קדמית, ומודלים מסוימים 4X4.

1966-1970 הדור הראשון (E10)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור הראשון של הטויוטה קורולה

הדור הראשון של דגם הקורולה הוצג לראשונה באוקטובר 1966 והיה בעל מנוע חדשני בנפח 1,077 סמ"ק ותיבה בעלת 4 הילוכים ידניים או תיבה אוטומטית עם 2 הילוכים. התוכנית המקורית הייתה לבנות מנוע שיהיה קטן מ-1000 סמ"ק על מנת ליהנות מהטבות מס, אך בסופו של דבר הוגדל נפח המנוע על מנת להתחרות עם ניסאן דאטסן, שיצאה לשוק מספר חודשים קודם לכן ונחשבה ליריבה הגדולה. הקורולה שווקה ב-3 גרסאות: סדאן, סטיישן וספרינטר - גרסה ספורטיבית של הקורולה שיועדה לשוק היפני בלבד.

במרץ 1968 יוצאו הדגמים הראשונים לארצות הברית. באוגוסט 1969 הוגדל המנוע ל-1,166 סמ"ק.

1970-1974 הדור השני (E20)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1970 יצא לשוק הדור השני שזכה להגדלה של 49 מ"מ בבסיס הגלגלים ועיצוב חדש בעל מראה מעוגל יותר. בדור השני הוצעו דגמים עם נפח מנוע של 1,400 ו-1,600 סמ"ק. הדגמים, בעלי התיבה האוטומטית, הציעו תיבה בעלת 3 הילוכים. הקורולה מדור זה הייתה הדגם הראשון שיוצר במפעלי החברה באינדונזיה.

1974-1979 הדור השלישי (E30, E40, E50, E60)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור השלישי

באפריל 1974 נכנס הדגם החדש, שהביא עמו צורה עגולה יותר, והקורולה הפכה להיות גדולה וכבדה יותר. הדור השלישי של הקורולה זכה להצלחה גדולה במכירות בארצות הברית, כתוצאה ממשבר האנרגיה העולמי שהתפתח בתחילת שנות השבעים.

1979-1983 הדור הרביעי (E70)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 המודל עוצב מחדש והביא עמו את הקצוות המרובעים. בנוסף לכך הקורולה הפכה קלה יותר לטיפול, והוכנס בה מנוע חדש מסוג A.

1983-1987 הדור החמישי (E80)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור החמישי

בדור החמישי שיצא במאי 1983 רוב הדגמים עברו להנעה קדמית. העיצוב של הפגוש הקדמי הפך למשופע והפינות הפכו חדות. באוקטובר 1984 נוספה מכונית בתצורת האצ'בק להיצע ונמכרה בשם קורולה XF ביפן וקורולה קומפקט בגרמניה. בשנת 1985, נמכרו הקורולה ספרינטר בארצות הברית גם כדור החמישי של השברולט נובה.

1987-1991 הדור השישי (E90)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השישי הוצג לראשונה במאי 1987 והביא עמו סגנון מעט יותר עגול ואווירודינמי. דור זה היה הראשון שנמכר בישראל החל מנובמבר 1991 ועד לתחילת 1993[2].

1991-1995 הדור השביעי (E100)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1991 עוצבה הקורולה להיות גדולה וכבדה יותר ובעלת צורה מעוגלת לחלוטין, כיאה לשנות ה-90.

הדגם שווק בישראל ב-3 רמות גימור לבחירה, החל מ-XLI הבסיסית שצוידה בהגה כח, נעילה מרכזית ומזגן מקורי, דרך גרסת ה-" XLI PLUS" שכללה גם טסות וצמד חלונות חשמל בהרכבה מקומית, ועד גרסת -"XLI Super" (בהמשך GLI) המהודרת שכללה גם פגושים בצבע הרכב, 4 חלונות חשמל, טסות מקוריות לגלגלים, מושב אחורי מתפצל והגה כח מתכוונן. גרסת ה-5 דלתות כללה גם כוונון מראות חשמלי, שמאוחר יותר הצטרף גם לשאר הדגמים. כאופציה, ניתן היה לצייד את הרכב בחישוקי מגנזיום, ספולר אחורי ומערכת רדיו-טייפ/דיסק בהתקנה מקומית. מאוחר יותר שודרג גם מפרט הבטיחות שלה עם בלמי ABS וצמד כריות אוויר. דור זה שהיה הראשון ששווק במלואו בישראל מכר בה יותר מ-20,000 מכוניות[3].

הדור השמיני (E110)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור השמיני גרסה אמריקאית

במאי 1995 עוצבה הקורולה מחדש. אך השיווק שלה מחוץ ליפן החל רק ב-1997. שינוי נוסף היה שהדגם שהגיע לצפון אמריקה, היה שונה לגמרי מזה שנמכר בשאר העולם.

הדור השמיני, בגרסה שנמכרה בשאר העולם

הדגם החדש התהדר בחזית חדשה שכללה צמד פנסים עגולים בכל צד, אך למרות צמיחה קלה בממדים החיצוניים עם 4.3 מטרים לאורך (3+ס"מ), 1.69 מטר לרוחב ו-1.39 מטר לגובה (0.5+ס"מ לשניהם) בסיס הגלגלים היה זהה ועמד על 246 ס"מ. שינויים חיצוניים בוצעו, ושיפורים טכנולוגים נוספו. הקורולה שווקה בישראל למשל עם מנוע בנזין 1600 סמ"ק שהפיק 111 כ"ס, והוצע בשילוב לתיבה ידנית 5 הילוכים או אוטומטית 4 הילוכים. הביצועים היו זריזים מהמקובל עם 12.5 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 175 קמ"ש (בדגם האוטומטי). הדגם זכה למתיחת פנים בשנת 2000 בעיקר בפן המכני. מדור זה נמכרו בישראל כ-26 אלף רכבים[4].

הדור התשיעי (E120,E130)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור התשיעי

בנובמבר 2000 יצא הדור התשיעי של הקורולה ביפן, עם טכנולוגיה חדישה על מנת להכניס את הדגם למאה ה-21. הדגם נכנס לצפון אמריקה במרץ 2002 (מודל 2003).

רכב זה נמכר בישראל בגרסאות סדאן והאצ'בק, עם מנוע 1600 סמ"ק, עם 132 כוחות סוס. דור זה זכה לציון של 4 כוכבים במבחני הריסוק האירופאים, ובגרסת הבסיס כלל רק 2 כריות אוויר. דור זה מכר בממוצע כ-9,000 מכוניות בישראל.

הדור העשירי (E140,E150)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור העשירי

הדור העשירי הוצג לראשונה באוקטובר 2006. ההשקה בצפון אמריקה נדחתה לינואר 2008 (מודל 2009). רכב מסוג זה שימש כמכונית השרד של נשיא בוליביה לשעבר, אבו מוראלס, למרות שנחשב צנוע יותר מרכבי הפאר של המנהיגים בעולם.

בישראל המכונית נמכרה בהתחלה עם תיבה רובוטית. ורק בשלהי 2009 החלו להגיע גרסאות עם תיבה אוטומטית פלנטרית[5]. הממדים שלו היו גדולים משל משפחתיות מתחרות ואף היה לו צריכת דלק עדיפה עליהם. הרכב זכה להצלחה בישראל עם יותר מ-10,000 רכבים שנמכרו מדגם זה מדי שנה. ובסך הכל עלו מדור זה 69 אלף רכבים בישראל.

הדור האחד-עשר (E160,E170)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדור האחד-עשר (לפני מתיחת פנים)
הדור השנים-עשר

הדור האחד עשר של הקורולה החל להימכר משנת 2013. לראשונה הקורולה כללה מסך מוליטמדיה, והיא שומרת על מרווח פנים נכבד עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ. המכונית הגיעה לישראל עם מנוע של 1600 סמ"ק המפיק 132 כוחות סוס, עם תיבת הילוכים רציפה.

הדור השנים עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השנים עשר אשר החל שיווקו בשנים 2018, הוא הראשון אשר הציג גרסה היברידית. ברכב זה חל שיפור באזור הבטיחות, והמולטימדיה וכן בנוחות הנסיעה. דור זה גם נאלץ להתמודד עם ירידה במכירות של מכוניות קומפקטיות בעולם לטובת רכבי פנאי.

מכירות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה ארצות הבריתארצות הברית

ארצות הברית[6]

האיחוד האירופיהאיחוד האירופי

אירופה[7]

הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין

סין[8]

קנדהקנדה

קנדה[6]

אוסטרליהאוסטרליה

אוסטרליה[9]

2000 230,156 112,072 - - -
2001 245,023 87,109 - - -
2002 254,360 138,499 - - -
2003 325,477 148,529 - - -
2004 333,161 186,997 - 44,563 -
2005 341,290 203,360 - 46,533 -
2006 387,388 163,649 - 44,182 -
2007 371,390 85,407 65,844 40,474 -
2008 351,007 119,120 165,271 57,736 -
2009 296,874 8,534 157,457 53,933 39,013
2010 266,082 51,189 172,053 38,680 41,632
2011 240,259 69,889 170,467 36,663 36,087
2012 290,947 63,481 151,887 40,906 38,799
2013 302,180 67,987 146,480 44,449 43,498
2014 339,498 83,301 171,487 48,881 43,735
2015 363,332 69,194 47,199 42,073
2016 360,483 67,876 45,626 40,330

לפי ארגון בדיקת הרכב האירופאי יורו NCAP, דירוג הקורולה בדגמיה האחרונים:

  • 1998: 3 כוכבים (23 נקודות) לנוסע מבוגר, 2 כוכבים (15 נקודות) להולך רגל.
  • 2002: 4 כוכבים (28 נקודות) לנוסע מבוגר, 2 כוכבים (11 נקודות) להולך רגל.
  • 2007: 5 כוכבים (34 נקודות) לנוסע מבוגר, 4 כוכבים (39 נקודות) לילד, ו-3 כוכבים (23 נקודות) להולך רגל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טויוטה קורולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]