טולום
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים |
12 מ'  |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
מאיה |
| תקופות |
מאיה |
| אתר ארכאולוגי | |
| אתר אינטרנט |
https://www.inah.gob.mx/zonas/99-zona-arqueologica-de-tulum |
| מיקום | |
| מדינה |
מקסיקו |
| קואורדינטות | 20°12′53″N 87°25′44″W / 20.214722222222°N 87.428888888889°W |
|
(למפת מקסיקו רגילה) | |
  | |
טולום (בספרדית: Tulum, במאיה יוקטקית: Tulu'um) היא אתר ארכאולוגי של תרבות המאיה מהתקופה הפרה-קולומביאנית. טולום שימשה כעיר נמל מרכזית עבור העיר קובה. נמצאת כ-130 ק"מ דרומית לעיר קנקון. מבני העיר נמצאים על צוק בגובה של כ-12 מטר בחוף המזרחי של חצי האי יוקטן בים הקריבי, במדינת קינטנה רו שבמקסיקו.
טולום הייתה אחת הערים האחרונות שיושבה ונבנתה על ידי אנשי המאיה, ושיאה היה בין המאות ה-13 וה-15. היא אף שרדה כ-70 שנה לאחר כיבוש מקסיקו על ידי הספרדים.
טולום היא השער לשמורת הביוספרית סיאן קאאן, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1987. שמורה זו נחשבת כמערכת האקולוגית השופעת ביותר על פני כדור הארץ הכוללת בתוכה חופים, שוניות אלמוגים, ג'ונגל, דיונות וסנוטות.[1]
בשנת 2015 הצטרפה טולום כאחת מהערים שנכללות בתוכנית העיירות הקסומות של מקסיקו.[1] בתוכנית זו נכללות עיירות שיש להן תכונות סמליות, אגדות, היסטוריה, עובדות חשובות ועוד. בחירתה של טולום נובעת מכל אחד מביטוייה החברתיים-תרבותיים של העיר וחשיבותם היום היא הזדמנות מצוינת לשימוש תיירותי.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נראה ששמה המקורי של העיר היה זאמה (Zama), כלומר "עיר השחר", מאחר שפנתה למזרח. טולום ניצבת על צוק גבוה מעל הים הקריבי. השם "טולום" בשפת המאיה משמעו "גדר" או "חומה". לעיר היו כניסות מהיבשה ומהים, והיא שימשה נקודת מעבר למסחר, בעיקר לאובסידיאן. מוערך שבטולום חיו בין 1,000 ל-1,600 תושבים.
לטולום ארכיטקטורה אופיינית לאתרי המאיה שבחוף המזרחי של חצי האי יוקטן: מדרגות סביב בסיס המבנה, היושב על מבנה רחב יותר. הדלתות היו בדרך כלל צרות, עם עמודי תמיכה רחבים. בכל חדר היו חלון אחד או שניים, עם מזבח ליד הקיר העורפי. גג המבנה היה עשוי מקורות וענפים.
רוב מבני העיר נבנו מחוץ לחומה המקיפה את האזור הקדוש שהיה שמור לשליטי העיר, כאשר המקדש (אל-קסטייו) היה למעשה המבנה הגדול ביותר בעיר וצורתו החיצונית דומה לפירמידה והושפעה רבות מהתרבות הארכיטקטונית מהציוויליזציה הטולטקית.[3] בטולום שלושה מבנים עיקריים: המקדש (אל-קסטייו), היכל הפרסקאות ומקדש האלים היורדים.
אתר התיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאתר תיירות, טולום מספקת מגוון של ממצאים בשטח קטן יחסית, עם נוף מרהיב של החוף הסמוך והים בצבע טורקיז. באתר מסתובבות איגואנות רבות. מאתר העתיקות יורדות מדרגות ישירות לחוף הסמוך והרבה מהמבקרים בוחרים לסיים בו את הביקור ולהירגע על החוף לאחר הליכה באתר העתיקות. קרבתה הרבה של טולום לקנקון, לפלאיה דל כרמן, לאי קוסומל ול"ריביירה מאיה", הפכה אותה לאתר תיירות מבוקש ותיירים רבים מבקרים במקום. בסמוך לעיר ישנן סנוטות רבות ופארקי-שעשועים מיוחדים (Xel-Ha ו-Xcaret).
בסמוך לאתר הארכאולוגי שוכנת העיר טולום, שבשנת 2020 מנתה אוכלוסייתה כ-46,721 תושבים כאשר מתוכם 52.2% גברים וכ-47.8% נשים. בשנה זו אוכלוסיית העיר צמחה ב-65.3% בהשוואה למספר התושבים שהיו בה בשנת 2010.[4]
בשנת 2005 פגע במקום הוריקן וילמה, אך לא גרם נזקים משמעותיים. עם זאת, סקר שנערך בשנת 2022 מצא כי יותר מ-50% מבתיהם של תושבי טולום אינם ערוכים להתמודד מול הוריקן מקטגוריה שנייה ומעלה.[5]
החל משנת 2012 מתקיים בעיר פסטיבל טכנו (Day Zero) המושך אליו תיירים מכל העולם. הפסטיבל התחיל כחגיגה של תרבות שבט המאיה בג'ונגל שבאזור.
בתרבות פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]טולום מופיעה במשחק המחשב Assassin Creed 4: Black Flag כמפקדה של ארגון הסתרים של המתנקשים, ומתרחשים בה כמה אירועי מפתח. עיצוב האתר במשחק קרוב מאוד למראהו האמיתי.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הריסות טולום: היכל הפרסקאות וברקע המקדש -
מקדש האלים היורדים -
פירמידת קסטיו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טולום (בספרדית)- Tulum, באתר Encyclopedia.com (באנגלית)
- טולום ותרבות המאיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טולום, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Secretaría de Turismo, Tulum, Quintana Roo, gob.mx (בספרדית)
- ^ Secretaría de Turismo, Programa Pueblos Mágicos, gob.mx (בספרדית)
- ^ Mark Cartwright, Tulum, World History Encyclopedia (באנגלית)
- ^ Tulum: Economy, employment, equity, quality of life, education, health and public safety, Data México (באנגלית)
- ^ Joel F. Audefroy, Risks and Threats on the Coast of Quintana Roo: The Case of Tulum, México, IntechOpen, 2022-10-17. (באנגלית)