טיטניק (סרט, 1943)

טיטניק
Titanic
בימוי	ורנר קלינגלר, הרברט סלפין
הופק בידי	וילי רייבר
תסריט	הרברט סלפין, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
עריכה	Friedel Buckow
שחקנים ראשיים	סיביל שמיץ; תאודור לוס; Fritz Böttger (Walter Donald Douglas); Theo Shall (William McMaster Murdoch); Karl Meixner; Herbert Tiede (Charles Lightoller); שרלוטה תילה (מדליין אסטור); Hermann Brix; Karl Schönböck (ג'ון ג'ייקוב אסטור הרביעי); קלוד פארל; Charlotte Tiedemann; Walter Steinbeck; ורנר שארף; Lieselott Klingler; בפסקה זו 7 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מוזיקה	Werner Eisbrenner
צילום	פרידל בן-גרונד
מדינה	גרמניה
חברת הפקה	UFA
חברה מפיצה	UFA, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	7 בפברואר 1950
משך הקרנה	85 דק'
שפת הסרט	גרמנית
סוגה	סרט תעמולה, סרט אסונות
	דף הסרט ב־IMDb

טיטניק (גרמנית: Titanic) הוא סרט תעמולה גרמני נאצי המתאר את טביעתה של טיטניק. הסרט יצא לאקרנים בנובמבר 1943 בשטחים הכבושים של גרמניה בזמן המלחמה. הסרט לא שודר בגרמניה עצמה. מטרתו של הסרט, כפי שיוזף גבלס תיאר אותו היה להרים את המורל של העם הגרמני. אך לאחר הקרנה אחת הובהר כי הסרט לא ביצע את פעולתו והוא לא חזר להקרנה נוספת. הסרט משתמש בסיפור טביעתה של טיטניק כרקע לסיפור גבורתו של הקצין הנאצי פטרסון ואהובת ליבו.

עלילה

הסרט מציג את בעלי המניות של חברת האוניות וייט סטאר ליין. המניות של החברה ירדו והנשיא ברוס איזמי וחבריו מחליטים לנצל את הפלגת הבכורה כדי לבצע הונאה. הם מוכרים את המניות שלהם, במטרה להמשיך ולהוריד את המניות ואז לרוכשן שוב בזול לפני שהטיטניק תגיע ליעדה. כאשר הטיטניק תגיע לניו יורק יום לפני התאריך המצופה המניה תחזור למחירה המקורי וכך ירוויחו הון. על מנת להשיג את התוצאה הרצויה חיוני שטיטניק תפליג במהירות שיא, ובקו ישר ליעדה. זאת למרות הסכנה ההולכת וגוברת של קרחונים. הקצין הראשון הגרמני פטרסון מתחנן בפני איזמי, והקברניט להאט את הקצב אך הם לא מקשיבים. הוא מנסה לשכנע גם את הנוסעים החשובים של הספינה אך נתקל רק בתגובות המדברות על חוזקה של הטיטניק והיותה בלתי ניתנת לטביעה. בינתיים רואים את הנוסעים הבריטים, מתנהגים בצורה נלוזה, רודפי בצע, ובוגדניים. לבסוף הטיטניק פוגעת בקרחון. הם מתחילים בפינוי האנשים. הגרמנים מהמחלקה השלישית דואגים אחד לשני ומסרבים לעזוב בלי לנסות לעזור לאחרים. בעוד שאנשי המחלקה הראשונה מאבדים את עשתונותיהם. פטרסון מסכן את חייו פעמים רבות כדי להציל את חייהם של נשים וילדים רבים, כמו גם את אהובתו, אשת חברה רוסית שירדה מנכסיה.

הפקה

הפקת הסרט הייתה קשה^[1]. ההפקה התחילה ב-1942 כשמצבה של גרמניה היה טוב. אך ככל שהזמן עבר המצב בחזית השתנה. המתח והקשיים הנובעים ממצב המלחמה שגרמניה הייתה בו השפיעו על כל המעורבים בסרט. סט הסרט הושפע ממזג האוויר, ומהפצצות של בעלות הברית. המורל היה נמוך ורבים שתו. הבמאי סלפין קיבל תלונות כי המלחים הטרידו את הנשים השחקניות בסרט. לאחר שהעז להתלונן על המצב, הבמאי נעצר על ידי גבלס, ונרצח בתאו^[2]. השחקנים מרדו כנגד גבלס אך הוא איים עליהם וכך השתיק אותם. גבלס הביא את ורנר קלינגלר כבמאי וכך הסתיימה הפקתו.

לקראת סיום המלחמה הספינה בה השתמשו לצלם את הסרט, קאפ ארקונה, שימשה להרג אסירי מחנות הריכוז. הנאצים מלאו את הספינה בחמשת אלפים אסירים, ביניהם יהודים לא מעטים, ושלחו אותה לשוט באוקיינוס עד שהופצצה.