טנקרדו נווס
 | |||
| לידה |
4 במרץ 1910 מינאס ז'ראיס, ברזיל | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1985 (בגיל 75) סאו פאולו | ||
| מדינה | ברזיל | ||
| מקום קבורה |
Igreja de São Francisco de Assis  | ||
| השכלה |
האוניברסיטה הפדרלית של מינאס ז'ראיס | ||
| מפלגה | מפלגת התנועה הדמוקרטית הברזילאית | ||
| בן או בת זוג |
Risoleta Neves | ||
|
| |||
| פרסים והוקרה | |||
|
הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב | |||
| חתימה |
 | ||
  | |||
טנקרדו דה אלמיידה נווס (בפורטוגזית: Tancredo de Almeida Neves, 4 במרץ 1910, סאו ז'ואאו דל-ריי, מינאס ז'ראיס - 21 באפריל 1985, סאו פאולו). משפטן, איש עסקים ומדינאי ברזילאי, שנבחר להיות נשיאה הראשון האזרחי של ברזיל, בשנת 1985, לאחר למעלה מעשרים שנות שלטון כת צבאית, אך מחלה פתאומית הביאה למותו יום לפני שאמור היה להיות מושבע לתפקידו.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נווס נולד בעיר סאו ז'ואאו דל-ריי, במדינת מינאס ז'ראיס, ולמד משפטים. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו כחבר במועצת עירו בשנת 1934. במהלך שלטון הרודנות המכונה "המדינה החדשה" (Estado Novo) בשנות ה-30, התרחק נווס מהפוליטיקה, ואף נכלא פעמיים, בשנת 1937 ובשנת 1939. עם סיומה של הרודנות, שב נווס לתחום הפוליטי, ובשנת 1947 נבחר למועצה המחוקקת של מדינת מינאס ז'ראיס. שלוש שנים לאחר מכן נבחר לנציג מדינתו בקונגרס הלאומי של ברזיל.
בשנת 1953 מונה על ידי הנשיא ז'טוליו ורגאס להיות לשר המשפטים. הוא לא הספיק לשרת במשרה זו בטרם התאבד וארגס בשנת 1954. בשנת 1960 נבחר למושל מדינתו, מינאס ז'ראיס.
במהלך המשבר הפוליטי שהחל עם התפטרות הנשיא ז'אניו דה סילבה קאדרוס, הוקמה בברזיל מערכת פרלמנטרית. אנשי הצבא והימין בברזיל חששו מסגנו של קאדרוס, ז'ואאו גולאר, שנראה בעיניהם כאיש השמאל הקיצוני, וסירבו לאפשר את כניסתו לתפקיד. הפשרה שהושגה הייתה יצירת משרת ראש ממשלה, אליו הועברו מקצת מסמכויות הנשיא. ב-9 בספטמבר 1961 אישר הפרלמנט ברוב של 259 מול 22 מתנגדים, את בקשת הנשיא ז'ואאו גולאר למנות את נווס, שנחשב לאיש המרכז המתון, לראש ממשלה[1]. ב-30 בספטמבר זכתה ממשלתו של נווס לאמון הפרלמנט[2]. ביוני 1962 התפטרו נווס ושריו כדי שיוכלו להתמודד בבחירות לפרלמנט באוקטובר 1962[3].
נווס, שנחשב לפוליטיקאי מתון, היה ממתנגדיה החריפים של הכת הצבאית שתפסה את השלטון בברזיל, והוא הקים את התנועה הדמוקרטית הברזילאית (MDB). בשנת 1978 נבחר לסנאטור ובשנת 1984 נבחר למושל מינאס ז'ראיס. הוא היה אחד מהעומדים בראש התנועה שדרשה בחירות ישירות לנשיאות ברזיל. לו היו מתקיימות הבחירות היה נווס מועמד האופוזיציה אל מול מועמדותו של הנשיא המכהן ז'ואאו פיגיירדו. הדרישה לא התקבלה.
ב-15 בינואר 1985 נבחר נווס לנשיא על ידי רוב החברים בקונגרס הלאומי של ברזיל. יום לפני כניסתו לתפקיד, ב-15 במרץ 1985, חלה נווס. הוא לקה בכאבי בטן עזים, ובזיהום. בזמן מסע הבחירות שניהל, ובימים המתוחים שלאחר בחירתו, הזניח נווס את בריאותו, וסירב לקבל טיפול רפואי, מחשש שהחלפתו המסודרת על ידי סגנו, ז'וזה סרניי תסוכל על ידי אנשי הכת הצבאית. לאחר שעבר שבעה ניתוחים, מת נווס ב-21 באפריל 1985. הוא הוחלף על ידי ז'וזה סרניי.
הלווייתו של נווס הייתה אחד האירועים הגדולים בהיסטוריה של ברזיל, ושני מיליון איש עברו לפני ארונו. ב-21 באפריל 1986, במלאת שנה לפטירתו, נחקק חוק, המכריז כי על אף שלא זכה לשאת בפועל במשרת הנשיא, ייחשב נווס לכל דבר ועניין כאחד מנשיאי ברזיל.
שדה התעופה הבינלאומי טנקרדו נווס בבלו הוריזונטה קרוי על שמו.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נווס היה נשוי לריזולטה נווס, ולזוג היו שלושה ילדים. בשנת 2002 נבחר נכדו, אאסיו נווס, למושל מדינת מינאס ז'ראיס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Brazil: Victory for the Great Conciliator, כתבה במגזין טיים, 28 בינואר 1985. (באנגלית)
- טנקרדו נווס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נבחר ראש ממשלת בראזיל, קול העם, 10 בספטמבר 1961
- ^ ממשלת נבס זכתה באימון, למרחב, 1 באוקטובר 1961
- ^ סאנטיאגו דאנטאס ירכיב ממשלה חדשה בבראזיל, דבר, 28 ביוני 1962
