לדלג לתוכן

טרק-סגפרדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרק-סגפרדו
Trek - Segafredo
לוגו הקבוצה
לוגו הקבוצה
מידע על הקבוצות
קוד UCI TFS
אופניים טרק
מיקום לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג (2011–2013)
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (2014–היום)
תאריך ייסוד 2011
תחום כביש
סטטוס UCI World Tour
צוות מקצועי ראשי
מנהל כללי Luca Guercilena עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל ספורטיבי Kim Andersen, איוואן באסו, Steven de Jongh, ירוסלב פופוביץ', Luc Meersman, Dirk Demol, Adriano Baffi, פביאן קנצ'לארה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים
2011
2012
2013
2014–2015
2016–היום
לאופרד טרק
רדיושק–ניסאן
רדיושק–לאופרד
טרק פאקטורי–רייסינג
טרק–סגפרדו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרק-סגפרדואנגלית: Trek-Segafredo) היא קבוצת רכיבה מקצוענית, שרשומה בארצות הברית ושייכת לדרג הוורלד טור. לקבוצה ניצחון בגרנד טור אחד, עם כריס הורנר בוואלטה אספנייה 2013.

היסטוריה ופעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה ב-2011 בשם "לאופרד–טרק", וכללה רוכבים בכירים כמו האחים אנדי ופרנק שלק, פביאן קנצ'לרה, ינס וויגט ועוד. הקבוצה רשמה עונת בכורה מוצלחת, עם ניצחונות בקטעים בטירנו - אדריאטיקו, בטור דה פראנס, בטור דה סוויס וגם במונומנט ג'ירו די לומברדיה בסוף העונה, בנוסף לכך היא סיימה שנייה בטור דה פראנס לאחר שאנדי שלק היה שני לקאדל אוונס. אך על ההישגים האלו העיב המוות של רוכב הקבוצה ווטר וויטלנד בקטע השלישי בג'ירו ד'איטליה, שמת לאחר התרסקות במהירות גבוהה. כתוצאה מהמוות שלו כל הקבוצה עזבה את התחרות ביום למחרת.

ב-2012 הקבוצה המשיכה להתחזק וצירפה לשורותיה רוכבים בכירים כמו יאקוב פוגלסן, אנדראס קלודן וירוסלב פופוביץ'. קנצ'לרה, פוגלסן וג'אקומו ניצולו הם הרוכבים הכי הישגיים של הקבוצה בעונה הזו, שלושתם עם ארבעה ניצחונות שלושתם עם ארבעה ניצחונות. בין ניצחונותיו של קנצ'לרה יש גם קטע בטור דה פראנס. השם של הקבוצה שונה ל"רדיושק–ניסן" והם הפכו לגלגול ההמשך של קבוצת רדיושק.

ב-2013 העונה רשמה את אחת העונות המוצלחות בתולדותיה, עם ניצחון ברונדה ון פלנדרן ובפריז - רובה, בשני המרוצים ניצח פביאן קנצ'לרה. בנוסף לכך הקבוצה ניצחה בחמש אליפויות לאומיות, אך רגע השיא הגיע כאשר כריס הורנר ניצח בוואלטה אספנייה ובשלושה קטעים במרוץ, מקדים את וינצ'נצו ניבאלי. בנוסף לכך, קנצ'לרה ניצח גם קטע בודד במרוץ[1].

טרק פאקטורי-רייסינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הקבוצה עברה להיקרא "טרק פאקטורי-רייסינג", ועברה להיות רשומה בארצות הברית לאחר שעד 2013 הייתה רשומה בלוקסמבורג. רוכב הקבוצה, פביאן קנצ'לרה, ניצח שנית ברונדה ון פלנדרן. ב-2015 הקבוצה רשמה עונה בינונית, שהתוצאות הבולטות בה היו ניצחונות בשני קטעים בוואלטה אספנייה.

טרק-סגפרדו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 חברת הקפה האיטלקית סגפרדו הפכה לספונסר הראשי של הקבוצה, והשם שונה ל"טרק-סגפרדו". ניצחונותיה הבולטים של הקבוצה היו בסטראדה ביאנקה עם פביאן קנצ'לרה, ובקלאסיקה סן סבסטיאן עם באוקה מולמה בתום העונה, קנצ'לרה שהיה אחד הרוכבים הבולטים בקבוצה ורכב בה מאז הקמתה של הקבוצה, פרש.

ב-2017 אלברטו קונטדור הצטרף לקבוצה לעונה אחת בלבד לאחר שקבוצת טינקוף בה רכב התפרקה. הוא הספיק לסיים חמישי בוואלטה אספנייה ולנצח את הקטע ה-20 במרוץ.

ב-2018 הקבוצה ניצחה בגראן פרמיו ברונו בגלי עם באוקה מולמה, קטע בטור של קליפורניה עם תומאס סקוויינס הלטבי, וקטע בוולטה אה קטלוניה עם יארלינסון פאנטאנו.

ב-2019 הקבוצה ניצחה את קטגוריית מלך ההר בג'ירו ד'איטליה, שגם ניצח את הקטע ה-16 במרוץ. בסוף העונה הקבוצה רשמה שני הישגים גדולים, הראשון מביניהם היה הניצחון של באוקה מולמה בג'ירו די לומברדיה, והשני היה הניצחון של מאדס פדרסן באליפות העולם באופני כביש.

סגל הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקבוצה גם קבוצת נשים פעילה, שהרוכבות הבולטות בה הן אלן ואן דייק, לטיזייה פטרנוסטר, אליסה לונגו - בורגיני, וליזי דייגנן.

פרשיות סמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2017, ה־UCI הודיעו שאנדרה קרדוסו, אחד מרוכבי הקבוצה נמצא חיובי בשימוש של EPO והושעה מהקבוצה עקב כך. עוד רוכב של הקבוצה שנמצא חיובי בשימוש של EPO הוא יארלינסון פאנטאנו באפריל 2019, וגם הוא הושעה ולאחר מכן פרש מרכיבה תחרותית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרק-סגפרדו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]