יהודי טוב

יהודי טוב
A Serious Man

כרזת הסרט בישראל
בימוי	אית'ן כהן, ג'ואל כהן
הופק בידי	האחים כהן
תסריט	האחים כהן
עריכה	ג'ואל כהן, אית'ן כהן
שחקנים ראשיים	מייקל סטולברג שׂרִי לניק ריצ'רד קיינד
מוזיקה	קרטר בורוול
צילום	רוג'ר דיקינס
מדינה
חברת הפקה	StudioCanal, Working Title Films, רלטיביטי מדיה
חברה מפיצה	Focus Features, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	2 באוקטובר 2009 10 בדצמבר 2009
משך הקרנה	105 דק'
שפת הסרט	אנגלית, יידיש, עברית
סוגה	דרמה קומית, סרט דרמה
תקציב	$7,000,000
הכנסות	$31,514,312
הכנסות באתר מוג'ו	seriousman
פרסים	מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר
תרגום לעברית	נורית יהודאי
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

יהודי טוב (באנגלית: A Serious Man; תרגום מילולי: אדם רציני) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת הקומדיה השחורה, שכתבו, הפיקו וביימו האחים ג'ואל ואית'ן כהן. הסרט, משנת 2009, מספר את סיפורו של פיזיקאי יהודי בשם לארי גופניק, המחפש חיים יציבים בקרב משפחתו, קהילתו ומקום עבודתו, אך נוחל אכזבות בזו אחר זו.

עלילה

הסרט מתחיל בציטוט המיוחס לרש"י: Receive with simplicity everything that happens to you (קבל בפשטות כל מה שקורה לך).

לפני עלילתו העיקרית של הסרט מוקרן סיפור קצר, המתרחש בזמן ובמקום רחוקים מאלה של העלילה העיקרית. הסיפור, ששפתו יידיש, מתרחש בשטייטל במאה ה-19. עגלון יהודי חוזר מאוחר לבקתה שבה הוא מתגורר, ומספר לאשתו שהתעכב עקב תקלה בעגלה, שתוקנה, למרבה המזל, בעזרתו של רבי גרושקוב. "רבי גרושקוב?", שואלת האישה, "הוא הרי מת לפני שלוש שנים, ישבו עליו שבעה. זה היה דיבוק שעזר לך". רבי גרושקוב, שהוזמן להתארח, נכנס אל הבקתה. האישה מציעה לו מרק, אך הוא מסרב בנימוק שאינו רעב. האישה רואה בסירובו לאכול הוכחה נוספת לדבריה שהדמות אינו אלא דיבוק. לאחר ויכוח עם בעלה, כדי להוכיח את צדקת טענתה היא נוטלת דוקרן ונועצת אותו בחזהו של רבי גרושקוב, ומכריזה היות שהדקירה לא גרמה לנזילת דם כלשהי, ברור שהאורח הוא דיבוק. עם סיום דבריה הנחרצים, מתחיל כתם דם להתפשט סביב מקום הדקירה. רבי גרושקוב אומר "אני מבין שאינני רצוי כאן", קם ויוצא מהבקתה, אל החושך והשלג. האישה דבקה בעמדתה שהיה זה דיבוק, ואילו הבעל מביע חשש שכאשר תימצא הגופה, הם יואשמו ברצח.

העלילה העיקרית של הסרט מתרחשת בשנת 1967 במיניאפוליס. גיבור הסרט, לארי גופניק (מייקל סטולברג), הוא פרופסור לפיזיקה, המתמודד עם קשיים משפחתיים: אשתו, ג'ודית (שׂרִי לניק), מעוניינת להתגרש ממנו, כדי שתוכל להתחתן עם ידידם האלמן, סיי אבלמן, המחבק את לארי באהבה מעושׂה; בנו דני, המתכונן לטקס הבר מצווה, מעשן מריחואנה, שאותה הוא רוכש בהקפה מחבר ללימודים (ועקב חוסר יכולת לשלם, נאלץ להתחמק שוב ושוב מחברו); בתו שרה גונבת ממנו כסף, כדי שתוכל לממן ניתוח אף; אחיו המובטל ארתור מתגורר בביתו, ועסוק בכתיבת ספר נומרולוגיה. בביתו שבפרוור מסוכסך לארי עם שכנו הגוי על גבולות המגרש של כל אחד מהם.

לפי דרישת ג'ודית, עוזבים לארי וארתור את הבית ועוברים להתגורר במוטל סמוך. ג'ודית מרוקנת את חשבון הבנק המשותף שלהם, ומותירה את לארי ללא פרוטה. אחד מתלמידיו של לארי, קוריאני בשם קלייב, מתלונן שהוכשל בבחינה, אך לארי מסרב לבקשתו לבחינה חוזרת. לאחר שקלייב יוצא ממשרדו של לארי, לארי מגלה על שולחנו מעטפה ובה אלפי דולרים, ומתמלא זעם על ניסיונו של קלייב לשחד אותו. לארי מצפה לאישור הקביעות שלו באוניברסיטה, אך ראש המחלקה מספר לו שהגיעו מכתבי השמצה אנונימיים כנגדו, ומדגיש שהם לא יובאו בחשבון בדיוניה של ועדת המינויים. לארי חושד בתלמיד הקוריאני, ושואל האם המכתבים נכתבו באנגלית עילגת, אך ראש המחלקה עונה שהם נכתבו באנגלית משובחת.

פעילותם של ג'ודית ולארי בעניין גירושיהם נפסקת במפתיע לאחר שסיי נהרג בתאונת דרכים, המתרחשת בדיוק באותו זמן שבו לארי עצמו עובר תאונת דרכים קלה.

דני, בנו של לארי, מזעיק אותו מפעם לפעם לתקן בעיות בקליטת שידורי הטלוויזיה. לארי עולה לגג ביתו, כדי לטפל באנטנה, וממרומי הגג רואה את שכנתו משתזפת בעירום בחצר ביתה, והמראה מרתק אותו. מאוחר יותר הוא ניגש לשיחת חולין עם השכנה (הלבושה), ולאחר מכן היא מופיעה בחלום ארוטי של לארי.

על מנת להתמודד עם קשייו, לארי מבקש את עצתם של רבני הקהילה:

• הראשון, רב צעיר מאוד, מגמגם בשטחיות על פרספקטיבות חדשות להכרת האל, ומציע ללארי לראות את האל אפילו במגרש החניה הנשקף מהחלון.
• השני, רב מנוסה, במקום להתייחס ישירות למצוקותיו של לארי, מספר לו סיפור על רופא שיניים יהודי, שביקש את עצתו לאחר שגילה, לאחר יציקת תבנית לשיניו של פציינט גוי, שבצד הפנימי של שיניו הקדמיות חקוקים אותיות עבריות, היוצרים את המלה "הושיעני". בניסיון להבין את המשמעות של המילה "הושיעני", רופא-השיניים מעיין בספר הזוהר, ושם מגלה את הגימטריה של המלה. הוא כותב לכאורה את המספר שיוצא, מנחש שזה מספר טלפון, ומטלפן למספר- אך ללא תועלת.
  לארי אינו מבין את הרלוונטיות של הסיפור לשאלות שהביאו אותו אל הרב, ודורש תשובה. הרב עונה לו: "תשובה! כמובן! כולנו רוצים תשובה! אבל השם אינו חייב לנו תשובה, לארי. השם אינו חייב לנו דבר. המחויבות היא בכיוון ההפוך". לארי מנסה לקבל תשובה אחת, ושואל מה עלה בגורלו של הגוי, והרבי עונה: "הגוי? למי אכפת?"
• הרב השלישי, רבי מרשק, הוא רב זקן ונכבד, שכבר אינו עוסק בהנחיית חברי הקהילה, ומסתפק במתן ברכות לבני מצווה. לארי מנסה להיפגש עם רבי מרשק, אך נדחה על ידי הרבנית.

לטקס בר המצווה, הנערך בבית הכנסת, דני מגיע מסומם, ומתקשה להתחיל בקריאת התורה. במהלך הטקס ג'ודית מביעה חרטה באוזני לארי על העימות ביניהם, ומציינת שסיי תמיד אהב אותו, ואפילו שלח מכתבים בעניינו לוועדת המינויים. בתום הטקס הולך דני לקבל את ברכתו של רבי מרשק, והרבי מצטט באוזניו שורה מהשיר Somebody to Love של להקת ג'פרסון איירפליין, ומחזיר לו מקלט רדיו שהוחרם ממנו על ידי המורה לעברית. דני שמח לגלות ששטר של עשרים דולר שהחביא במכשיר עודנו נמצא שם.

ראש המחלקה רומז ללארי שוועדת המינויים תאשר בקרוב את הקביעות שהוא מצפה לה. לארי, שלשולחנו הגיע חשבון לפירעון על סך אלפי דולרים מעורך דינו של ארתור, שהסתבך בפלילים, מחליט בצער לקחת את השוחד שקיבל מקלייב, ומשנה את הציון שלו מנכשל לעובר. הרופא של לארי מבקש ממנו להגיע מיד לשיחה על צילום חזה שעבר. באותו זמן מגיעה סופת טורנדו לבית הספר של דני. בזמן שהמורה לעברית נאבק ללא הצלחה במנעול המרתף, שבו התלמידים אמורים להתגונן מפני הסופה, צופים דני וחבריו בסופה המתקרבת, ודני מנסה לפרוע את חובו לספק הסמים שלו.

שחקנים

בניגוד לסרטים קודמים של האחים כהן, שאליהם לוהקו שחקנים נודעים לתפקידים הראשיים, בסרט זה מרבית השחקנים אינם מוכרים לצופים.

• מייקל סטולברג: לורנס "לארי" גופניק, פרופסור לפיזיקה החי עם משפחתו במיניאפוליס. סטולברג לוהק לסרט על פי משחקו בתיאטרון בניו יורק. בהתחלה הוא נבחן עבור תפקיד בפרולוג שבסרט, אך הוא נקרא בחזרה כדי להיבחן על הקטעים של ארתור ולארי ובסופו של דבר שיחק בתפקיד הראשי.
• ריצ'רד קיינד: ארתור, אחיו המובטל של לארי העוסק בנומרולוגיה ומסתבך בפלילים. קיינד הוא המפורסם מבין שחקני הסרט, בזכות השתתפותו בסדרות הטלוויזיה "משתגעים מאהבה" ו"ספין סיטי".
• שׂרִי לניק: ג'ודית גופניק, אשתו של לארי המבקשת להתגרש ממנו. בגלל אמונם של האחים כהן בה הם התייעצו איתה בקשר לפרטי האופי של דמותה.
• פרד מלמד: סיי אבלמן, מאהבה של ג'ודית גופניק.
• אהרון וולף: דני גופניק, בנם של לארי וג'ודית. נרדף
• ג'סיקה מקמאנוס: שרה גופניק, בתם של לארי וג'ודית. שרה מעוניינת לעשות ניתוח באפה ולכן גונבת כסף מארנקו של לארי, שחושד שג'ודית היא הגנבת.
• אלן מנדל: הרבי מרשק.
• אדם ארקין: דון מילגרם, עורך דינו של לארי.
• ג'ורג' ויינר: הרבי נכטנר.
• איימי לאנדקר: גברת ויויאן סמסקי; בריאיון עם לאנדקר, היא אמרה ששמה הפרטי של גב ויויאן סמסקי מתבסס על שמה האמיתי של שכנתם של האחים כהן.
• קתרין בורוביץ: מימי נודל.
• אלן לואיס ריקמן: ולוול.
• ילנה שמואלנזון: דורה.
• פיבוש פינקל: טרייטל גרושקוב
• סיימון הלברג: הרבי סקוט גינזלר. הרב הראשון עמו מתייעץ לארי. שמה של הדמות לא הופיע בסרט אלא רק ברשימת הקרדיטים שבסופו.
• אנדרו ס. לאנץ: מארק סלרסון.
• ג'ק סיילר: הווארד אלתר (נער באוטובוס)
• טים הרלן מרקס: נהג האוטובוס של בית הספר העברי.
• בנג'י פורטנוי: רוני נודל.
• ברנט בראונשווייג: מיץ' ברנדט.
• ארי הופטמן: ארלן פינקל.
• מייקל לרנר: סולומון שלוץ
• דוד קאנג: קלייב. תלמיד של לארי שמנסה לשחד אותו כדי שייתן לו ציון עובר.
• סטיב פארק: אבא של קלייב.
• פיטר ברייטמאייר: מר ברנדט.

אודישנים פתוחים לתפקידים של דני ושרה נערכו ב-4 במאי 2008, במרכז Sabes הקהילה היהודית בסנט לואיס פארק, מינסוטה, באחד המיקומים המתוכננים לצילום הסרט. אודישנים פתוחים נוספים עבור תפקידה של שרה נערכו ביוני 2008 בשיקגו, אילינוי.

הפקה

בתחילת כתיבתו של התסריט על ידי האחים כהן, ניתן משקל שווה לדמויותיהם של לארי גופניק ובנו דני, אך במהלך פיתוח התסריט עבר הדגש אל לארי.

תשומת לב רבה ניתנה למציאת אזור מגורים שישקף את הסגנון האדריכלי שנדרש לסרט, כפי שנראתה שכונת ילדתם של האחים כהן בשלהי שנות ה-60. נבחנו אזורי מגורים אחדים, ולבסוף נבחר אזור בלומינגטון. המראה בסרט מתבסס, בין השאר, על ספרו של בראד זלר, Suburban World: The Norling Photographs, שבו תצלומים של בלומינגטון בשנות ה-50 וה-60.

צלם הסרט, רוג'ר דיקינס, חזר לשתף פעולה עם האחים כהן, לאחר שנעדר מסרטם הקודם, "לקרוא ולשרוף". זהו סרטו השמיני של דיקינס עם האחים כהן. למעצבת התלבושות, מרי זופרס, זהו סרטה התשיעי עם האחים כהן.

צילומי הסרט החלו ב-8 בספטמבר 2008 במינסוטה. הסצנות בקולג' שבו מלמד לארי צולמו בקולג' הקהילתי נורמנדייל בבלומינגטון. סצנות אחדות צולמו בסנט אולף קולג', בזכות התאמתו לאדריכלות התקופה. סצנות בית הכנסת צולמו בבית הכנסת "בני אמת" בסנט לואיס פארק. סצנות צולמו גם במשרד עורכי הדין משבשר וספנס במיניאפוליס, שהעומד בראשו, רונלד משבשר, הוזכר בסרט כעורך הדין שנשכר על ידי לארי להגן על אחיו, ארתור. הצילומים הסתיימו כעבור 44 ימים, ב-6 בנובמבר, מוקדם מכפי שתוכנן ותוך עמידה בלוח הזמנים.

פסקול

פסקול הסרט חובר על ידי קרטר בורוול, שהלחין את כל סרטיהם של האחים כהן מלבד "אחי, איפה אתה?". הפסקול כולל שירים אחדים מהאלבום Surrealistic Pillow של להקת הרוק "ג'פרסון איירפליין": "Somebody to Love",‏ "Today",‏ "Comin' Back to Me" ו-"‎3/5 of a Mile in 10 Seconds". כן נכללים בפסקול השיר "Machine Gun" מאלבומו של ג'ימי הנדריקס "להקה של צוענים" וקטעי שירה ביידיש, בהם שיר של מארק ורשבסקי בביצועו של סידור בלרסקי.

השיר "Somebody to Love" משתלב גם בעלילת הסרט: בתום טקס הבר-מצווה הולך דני לקבל את ברכתו של רבי מרשק, והרבי מצטט באוזניו שורה מהשיר.

פרשנות

שם הסרט

שמו המקורי של הסרט, A Serious Man, נלקח מעדות של לארי גופניק על עצמו: I've tried to be a serious man. מפיצי הסרט בישראל בחרו שלא לתרגם את שם הסרט לעברית ("אדם רציני"), אלא לתת לו שם חדש - "יהודי טוב". שם זה אכן משקף את תוכן הסרט, משום שלארי גופניק, גיבור הסרט, עונה על התדמית בקרב יהדות אמריקה של "יהודי טוב" (אם כי לא אורתודוקסי): לילדיו קוראים דניאל ושרה ולאשתו ג'ודית (יהודית), הוא שולח את בנו ללימודי עברית, בנו חוגג בר מצווה בעלייה לתורה, אשתו אינה מסתפקת בגירושים אזרחיים אלא דורשת גט, והוא מחפש עצה אצל שלושה רבנים. על מעשיו של שכנו הגוי הגס הוא מביט בתיעוב מסוים.

בכרזת הסרט בישראל מודגשת מרכזיותה של היהדות בסרט גם בבחירת הגופן שבו נכתב שם הסרט, גופן המזכיר בעיצובו כתב סת"ם (אלמנט עיצובי זה אינו מופיע בכרזה באנגלית, שעליה מתבססת הכרזה בעברית).

שפת הסרט

שפתו של הסיפור הקצר, המקדים את העלילה העיקרית של הסרט, היא יידיש. גיבורי העלילה המרכזית של הסרט מדברים אנגלית, אך שפתם מתובלת במילים עבריות. דני לומד עברית, והמורה כותב בעברית על הלוח תרגיל בהטיית הפועל "הלך", תוך שהוא מקריא את שהוא כותב. ג'ודית מודיעה ללארי על רצונה ב"גט" ממנו. המילה "הושיעני" חרותה בשיניו של הפציינט באותיות עבריות. אלוהים מוזכר פעמים אחדות בכינוי "השם".

אלמנטים אוטוביוגרפיים

זהו סרטם הראשון של האחים כהן שגיבוריו הם יהודים. הוא מתרחש בפרוור של מיניאפוליס, עיר ילדותם של האחים כהן. שנת התרחשותו, 1967, היא השנה שבה ג'ואל כהן, המבוגר מבין שני האחים, חגג בר מצווה, בדומה לדני שבסרט.

הדיבוק

הסיפור הקצר שבתחילת הסרט, על הדיבוק, חובר אף הוא על ידי האחים כהן, לאחר שלא מצאו סיפור עממי מתאים. לדבריהם אין לסיפור הקצר זיקה עלילתית לסרט שבהמשכו, וכל מטרתו היא לקבוע את האווירה המתאימה. לפי פרשנותו של מבקר הקולנוע רוג'ר איברט קיימת זיקה עלילתית: בני הזוג שבסיפור הקצר הם אבות אבותיו של לארי גופניק, שבהכניסם דיבוק לביתם המיטו קללה על משפחתם. ציור דיוקנו של האורח החשוד כדיבוק, רבי גרושקוב, נראה לרגע על הקיר במשרדו של רבי מרשק.

חיפוש משמעות

הסיפור הקצר שבפתח הסרט מבוסס כולו על אמונה מיסטית בדיבוק - "אלוהים קילל אותנו", אומרת האישה על ביקורו של הדיבוק בביתם. הקללה, כך נראה, רובצת גם על לארי גופניק ומשפחתו, גיבורי העלילה העיקרית, המתרחשת בשנת 1967. בעלילה זו המיסטיקה אינה גלויה, אך ניתן לראותה מסתתרת מאחורי האירועים שבסרט. משמעותם של האירועים המתרחשים בחייו מטרידה את לארי, ומבקר הקולנוע יאיר רוה רואה גם בזיהוי משמעותו של הסרט אתגר לצופה:

והנה באים האחים כהן ומייצרים סרט שבו המשמעות חומקת. ויותר מזה: ניתנת לפיענוח לכל כיוון אפשרי. אנשים שלא מאמינים באלוהים ימצאו בסרט הוכחה לכך שהסרט טוען שאין אלוהים. שזה משונה, כי אני רואה בסרט הזה הוכחה מובהקת לכך שיש אלוהים, ושאנחנו כולנו בידיו, אלא שהוא גם משחק איתנו מחבואים ומסתתר מאיתנו, וגם לא נותן לנו תשובות חד משמעיות על השליחות שלנו בעולם ועל למה קורים לנו הדברים כפי שהם קורים. וגיבור "יהודי טוב" מתחרפן מהעובדה שלא ברורה לו החוקיות של חייו, והמשמעות שלהם, ותפקידו בהם, בשעה שאת כל חייו הוא מקדיש לפיענוח חוקיות והצבתן בתוך נוסחאות מתמטיות.

— יאיר רוה

על פי דעות אחרות, לסרט מסר אקזיסטנציאליסטי, השוזר את ההקדמה וגוף הסרט ברצף אירועים ברוטלי אליו מושלך גיבור הסרט המנסה לשווא לפענח ולצקת בו משמעות. הוא מתחיל כאיש המדעים המדויקים, אך בדומה לנושא שאותו הוא מלמד - תורת הקוונטים - הוא עצמו מאבד את היכולת לפענח "מה באמת מצבו של החתול" ואט אט עובר לשים מבטחו בסמכויות דתיות, שגם הן מתגלות כולן כמשענת קנה רצוץ.

הסרט ערוך באופן שמדגיש את שלושת הביקורים אצל הרבנים השונים - והאכזבה ההולכת וגוברת - כאבני הבניין והפרקים שמהם מורכב הסרט. הרב הראשון, הצעיר, מדבר בסגנון אמריקאי מלוקק, אך אומר לו שהכול תלוי באופן בו הוא מסתכל על הדברים ועליו להסתכל על האל בצורה שונה. הרב השני, המבוגר יותר, מספר לו סיפור מיסטי סתום שהמסקנה ממנו היא שהכול בעצם חסר משמעות ומעשי האל סתומים. הרב השלישי, גדול הרבנים המוצג כשיא שאליו לא מצליח לארי להגיע - נפגש לבסוף רק עם בנו, חתן בר המצווה. בפגישתם מצטט הרב את המילים הראשונות בשיר "מישהו לאהוב" של להקת Jefferson's airplane, מונה את שמות חברי הלהקה, מחזיר לדני את הטרנזיסטור שהוחרם בשיעור העברית, ואומר לו להיות ילד טוב. הרב השלישי בעצם ממחיש את משפט הפתיחה של הסרט "קבל את הדברים כפשוטם": כאשר האמת היא שקר והשמחה שבך מתה, כדאי שתמצא מישהו לאהוב (אהבה לאדם או לאל). אולם לארי נשאר עם עצמו ועם הצורך להתמודד עם ערכיו המוסריים מול עולם נשבר.

לארי חולם שלושה חלומות, ובשלושתם הוא מאפשר לעצמו ליפול ולוותר על ערכיו, ולהתמודד עם השלכות העלולים להתרחש. החלום של הסקס עם השכנה, ויתר לעצמו על נאמנות, או אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך, תוך כדי הוא מבין שאשתו אכן בגדה בו, לכן הוא מתעורר בבהלה. החלום על העזרה לאחיו, כאשר הוא שולח אותו בסירה, לחצות את הגבול לקנדה, ונותן לו את המעטפה, עם כסף השוחד, נגמר בירי על אחיו. גם מחלום זה הוא מתעורר בבהלה. ויכול להיות שההשלכות של, מה יקרה אם, שמתרחשים בחלום, הן המסר שהוא מקבל, על הפעולות הרצויות שלו מהאל. כמו דרכי הנביאים, שחווים התגלויות בחלום.

בדומה לסרטים קודמים של האחים כהן, גם בסרט זה מסר ברור בדבר חשיבות הבית והמשפחה, והקשר בין בני הבית. דני, הבן הצעיר, מתלונן שוב ושוב על "חוסר קליטה" (של הטלוויזיה), ואכן מפגין חוסר עניין מוחלט בגורלו של אביו, שמצדו אינו מודע כלל לשלל בעיותיו המטרידות של בנו.

כמו גם בסרטים אחרים של האחים (למשל "אחי, איפה אתה?"), הגיבור נאלץ לעזוב את ביתו ולהיאבק כדי לחזור אליו.

ייתכן שזהו המסר העיקרי של האחים אחרי ככלות הכול - לא לאבד את הצלם המוסרי גם בחיים אכזריים חסרי משמעות - שוב רמיזה לקירקגור והוגים אקזיסטנציאליסטים אחרים, הקוראים לשמור על חירות מוסרית בעולם ללא פשר. אחרי הכל, במהלך הסרט לארי נשאר נאמן לאחיו, לאשתו ולקודים המוסריים שלו. הוא כמעט מפסיד את אשתו לסיי, סמל מוקצן לצביעות המוחצנת האמריקאית, שמאחורי המילים היפות גוזל בפועל את אשתו, זורק אותו מביתו ואף כותב נגדו מכתבי נאצה, אך סביר שמותו של סיי הוא מסר של האחים לעליונות המוסרית של לארי, שיוצא בלי פגע מתאונה באותה השעה בדיוק.

אך העלילה אינה נגמרת ב"הפי אנד". לקראת סוף הסרט לארי מוותר לראשונה על ערכיו, נשבר ונכנע לאיומי הסטודנט הקוריאני הסוחט אותו בתחילת הסרט. תוך שבריר שנייה, רופאו של לארי מטלפן אליו, וקורא לו לסור לפגישה עמו. ניתן לראות זאת כבשורה מרה, הניתן ללארי כגמול הגורל או כגמול מאלוהים, עבור לקיחת השוחד.

פיזיקה

מתוך הסרט: סיום הצגתו של עקרון האי-ודאות

לארי גופניק הוא פרופסור לפיזיקה, ועיסוקו זה בא לידי ביטוי בסצנות אחדות בסרט. בשיחתו עם קלייב, הסטודנט שנכשל, לארי מסביר את הזיקה ההדוקה שבין פיזיקה למתמטיקה:

אי אפשר להבין פיזיקה בלי להבין את המתמטיקה. המתמטיקה מסבירה איך זה פועל. היא הדבר האמיתי. הסיפורים שאני מספר לכם הם רק לצורך התיאור. אלה משלים. הם עוזרים לצייר את התמונה. אפילו אני לא מבין את עניין החתול המת. רק המתמטיקה מסבירה את זה.

גישתו זו של לארי מודגמת בשתי סצנות שבהן הוא ניצב ליד הלוח, באחת הוא מסיים את הניסוח המתמטי של הפרדוקס של "החתול של שרדינגר", ובאחרת הוא מסיים את הניסוח המתמטי של עקרון האי-ודאות.

שני רעיונות פיזיקליים אלה, במשמעותם הפופולרית, נקשרים לעלילת הסרט. בחלק ניכר מעלילת הסרט לארי מתחבט באי-ודאות שהוא שרוי בה, וחותר בלא הצלחה להפכה לוודאות.

סוף הסרט

בדומה לסרטים נוספים של האחים כהן, כגון "ארץ קשוחה", גם סרט זה מותיר את הצופה עם שאלות פתוחות: מה רצה הרופא לומר ללארי בדחיפות לאחר שראה את צילום החזה שלו? מה עלה בגורלו של לארי בעקבות זאת? האם הצליח המורה לעברית למלט את תלמידיו למרתף קודם שהסופה הגיעה אליהם? בדומה לחתול של שרדינגר, שלארי מספר עליו לתלמידיו, גם לארי ודני נמצאים בסוף הסרט במצב של ספק חיים ספק מתים.

הקשרים תנ"כיים

• לארי גופניק כאיוב: מבקרי קולנוע אחדים התייחסו לדמיון שבין לארי לבין איוב. המבקר רוג'ר איברט רואה את גורלו של לארי כמשקף את הפסוק מספר איוב: ”אָדָם, יְלוּד אִשָּׁה - קְצַר יָמִים וּשְׂבַע-רֹגֶז”. ברוח זו, שלושת הרבנים, שאליהם פונה לארי בניסיון לברר מדוע עולה כך בגורלו ואינו זוכה לתשובה של ממש, הם מקביליהם המודרניים של שלושת רעי איוב. בניגוד לאיוב, שבשלב מסוים מקלל את היום בו נולד ומייחל למות, לארי נאחז בחיים ואין בפיו טענות - הוא רק רוצה להבין. טענות ישירות יותר כנגד אלוהי ישראל הגורם לאדם סבל ולא אושר, נשמעות בסרט מפיו של ארתור גופניק, אחיו של לארי, הסובל צרות בחייו לא פחות מאחיו.
• לארי גופניק כדוד המלך: כאשר לארי שהה על גג ביתו, ראה את שכנתו, גברת סמסקי, עושה אמבטיית שמש בעירום בחצר ביתה, וחשק בה. בכך יש שחזור של תחילת מעשה דוד ובת שבע, שבו התהלך דוד המלך על גג ביתו, ראה את בת שבע, אשת אוריה החתי, מתרחצת, וחשק בה. הקישור המקראי רומז גם לרקע של ניאוף או בגידה עם אשת איש, העומד בתשתית המתח בין לארי ואשתו המעוניינת להחליפו בסיי.
• העימות בין לארי לסיי, שבשיאו מת סיי ולארי תוהה אם זה בגללו ואם "השם" מנסה לומר לו משהו, מקבל משנה תוקף באמצעות ההרמז לקין והבל בשמות המשפחה של הגיבורים, אבלמן (הבל) וגופניק (קין).

Abraxas

בשלב מסוים בסרט לארי חוזר וצועק שהוא אינו רוצה Abraxas (שם תקליט של להקת סנטנה), אינו מעוניין ב-Abraxas ומעולם לא ביקש Abraxas. השם Abraxas או Abrasax משמש בתאולוגיה הגנוסטית לציון כוח עליון. הגנוסיס מדבר על חלוקת העולם לכוחות אבסולוטיים של טוב ורע, ובכך מעניק משמעות עמוקה לצעקתו של לארי.

ככל הנראה בכוונה, הכניסו האחים את התקליט Abraxas לסרט המתרחש ב-1967 (לפי לוח השנה המופיע בסרט) אף על פי שהתקליט יצא 3 שנים לאחר מכן.

ביקורת ופרסים

אורי קליין, מבקר הקולנוע של "הארץ", הסתייג מהסרט, ואמר:

"יהודי טוב" מבקש להעלות מגוון שאלות אתיות וקיומיות הנובעות ממכלול המשברים שלארי נתון בהם; אך כפי שללארי אין הכלים להתמודד עמם, כך נדמה שגם לאחים כהן אין הפעם כלים כאלה. סרטם, במקום להתעמק בהשלכות של סיפורו של לארי - גם אם ללארי עצמו אין יכולת לעשות זאת - מתאים את עצמו יתר על המידה למגבלותיו של לארי, והתוצאה נהפכת בהדרגה לאוסף סצינות בעלות אופי קומי שהוא לעתים קרובות מדי צפוי, לעתים תמוה ולעתים קרובות עוד יותר טרחני (ולכמה מסרטיהם של האחים כהן בעבר כבר הייתה הנטייה לטרחנות). הצרה המרכזית של הסרט היא שנדמה שלאחים כהן לא אכפת מלארי וגם לא מאף אחת מהדמויות הנוספות בסרט.

— אורי קליין

מבקר הקולנוע יאיר רוה התרשם לטובה מהסרט, וציין:

הסרט הזה מלא פרדוקסים והלצות, שאולי אומרים הכל, ואולי אינם אומרים דבר, אבל האחים כהן – מאמינים או לא, תלמידים חכמים בגמרא או לא – מגלים לנו שוב שהם המקוריים, השנונים והערמומים שביוצרי הקולנוע כיום.

— יאיר רוה

אליה ליבוביץ הביע התלהבות רבה מהסרט, בציינו:

אם לרוב נהוג לקטלג סרטי קולנוע לפי דפוסים מקובלים כגון דרמה, מתח, פעולה, קומדיה, מחזמר, פארסה או טרגדיה, הרי שסרט זה הוא קטגוריה מיוחדת, שכן מדובר למעשה במאמר. ולא סתם מאמר, אלא המאמר העמוק והחשוב ביותר שחובר בשנים האחרונות בנושא המרכזי שבו הוא עוסק: מהי יהדות. מן הראוי שצפייה בו תהיה מטלת חובה על כל פוליטיקאי ישראלי, ובעצם על כל אזרח יהודי בוגר במדינה - אף שהמאמר קשה להבנה, הן בשל מקוריותו והן בשל המדיום האמנותי המיוחד שבו הוא מעוצב.

— אליה ליבוביץ

השחקן מייקל סטולברג היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר: עבור הסרט הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.

לקריאה נוספת

• דייוויד טולרטון, "איוב מהפרברים? יהודי טוב ותפיסת התנ"כי אצל הצופה", המדרשה 17, סתיו 2014, 91 - 99

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהודי טוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יהודי טוב (באנגלית)
• "יהודי טוב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "יהודי טוב", באתר נטפליקס
• "יהודי טוב", באתר AllMovie (באנגלית)
• "יהודי טוב", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "יהודי טוב", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "יהודי טוב", באתר Metacritic (באנגלית)
• "יהודי טוב", באתר אידיבי
• "יהודי טוב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• התסריט המלא של הסרט (באנגלית)
• אורנה קסטל, 2010, "יהודי טוב" – סרטם של האחים כהן: דת ופרוורסיה, פסיכולוגיה עברית
• אורי קליין, עכבר העיר אונליין, יהודי טוב: האם העם היהודי לא סבל מספיק?, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
• גיתית גינת, עכבר העיר אונליין, יהודי טוב: מעשייה פסיכולוגית מבריקה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2009
• יאיר רוה, "יהודי טוב", הביקורת, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 11 בדצמבר 2009
• ציון נאנוס, האחים כהן - זה טוב ליהודים?(הקישור אינו פעיל), חדשות ערוץ 2, 29 בנובמבר 2009
• שמוליק דובדבני, נפש יהודי בוכיה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2009
• שוש להב, "יהודי טוב" - טרגי-קומדיה שחורה, מורכבת ומסקרנת(הקישור אינו פעיל), באתר "עניין מרכזי", 10 בדצמבר 2009
• רומי מיקולינסקי‏, טוב ליהודים?, באתר וואלה, 9 בדצמבר 2009
• מאיר שניצר, יהודי לא מגחיך יהודי, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2009
• מיכל הניג, סרטי הסתיו: A Serious Man, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2009
• מה קורה ב"יהודי טוב"?, באתר "נענע10", 7 בדצמבר 2009
• אליה ליבוביץ, קריאה נוספת בסרטם של האחים כהן "יהודי טוב", באתר הארץ, 5 במרץ 2010
• רעיה מורג, למי אכפת מה קרה לגוי, באתר הארץ, 12 במרץ 2010

• yanayak, A Serious Man Production Notes, Focus Features, October 2, 2009
• Katey Rich, Interview: Joel And Ethan Coen On A Serious Man, Cinema Blend, 1.10.2009
• Katey Rich, Exclusive Interview: A Serious Man Star Michael Stuhlbarg, Cinema Blend, 2.10.2009

• יוחאי עתריה, יהודי טוב, פרוטוקולים: היסטוריה ותאוריה, גיליון 27, 2013
• יעל שוב, איוב - גרסת השטן(הקישור אינו פעיל), באתר Time Out תל אביב, 10 בדצמבר 2009