יואב ירום

יואב ירום
לידה	11 בינואר 1973 (בן 52); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1992–2019 (כ־27 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד פלנ"ט גולני; סגן מפקד יחידת אגוז; מפקד גדס"ר גולני; סגן מפקד חטיבת גולני; מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי; מפקד חטיבת שומרון; מפקד חטיבת אלכסנדרוני; סגן מפקד עוצבת געש; ראש מטה חטיבת גולני (במיל');
פעולות ומבצעים
	המערכה ברצועת הביטחון; מבצע שבר ענן; האינתיפאדה השנייה; מבצע חומת מגן; מלחמת לבנון השנייה; מבצע עופרת יצוקה; מבצע עמוד ענן; מבצע שובו אחים; מבצע צוק איתן; מלחמת חרבות ברזל;

יואב ירום (נולד ב-11 בינואר 1973) הוא קצין בצה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, ששירת כסגן מפקד עוצבת געש. קודם לכן שירת כמפקד חטיבת אלכסנדרוני, מפקד חטיבת שומרון, סגן מפקד חטיבת גולני ומפקד גדס"ר גולני.

ביוגרפיה

ירום נולד וגדל בשכונת דניה בחיפה ולו ארבעה אחים בהם אח תאום. אביו ארצי עבד כפיזיקאי בחברה לייצור מכשור רפואי ואימו אסתי עבדה בתפקיד מנהלתי באוניברסיטת חיפה. סבו וסבתו מצד אימו היו ניצולי השואה. ^[1]

שירותו בצה"ל

בשנת 1992 התגייס לצה"ל ושובץ בסיירת גולני^[2]. בנובמבר 1993 סיים קורס קציני חי"ר, חזר לסיירת והיה אמור להתמנות למפקד צוות. במסגרת חניכת הצוות שהיה אמור להיות בפיקודו, השתתף בדצמבר 1993 בפעילות מבצעית בדרום לבנון, בסמוך למוצב כרכום ברצועת הביטחון, במהלכה נפגע ממוקש ואיבד את רגלו. לאחר תקופת שיקום ביקש לחזור ולשרת בסיירת, וקיבל הבטחה לחזרתו ממפקד החטיבה, משה קפלינסקי, וכי התנאי לכך הוא הצטיינותו בבוחן בר-אור הכולל בין השאר ריצה ל-2,000 מטר. לאחר שעמד במשימה חזר לסיירת ומונה לקצין אמצעי לחימה של היחידה. לאחר מכן מונה למפקד צוות ביחידה^[3].

בהמשך שירת כמפקד פלוגת מסלול של גולני, וכמפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 51, והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון^[4]. בין היתר פיקד על לוחמי הפלוגה במבצע שבר ענן בדרום לבנון, במהלכו הופתע הכוח שהתמקם בקלעת דובאי משלושה מחבלי חזבאללה^[5]. בקרב שהתפתח נהרג חייל מהפלוגה וחייל נוסף מכוח החילוץ. הכוח בפיקודו הרג את שלושת המחבלים וחילץ את הנפגעים, בהם מפקד הגדוד, אילן אטיאס, לשטח ישראל^[6]. בהמשך יצא להשתלמות בצבא ארצות הברית. בשובו מונה למפקד פלנ"ט גולני, והובילה בין היתר במבצע חומת מגן. במסגרת מבצע שערכה הפלוגה בפיקודו בכפר טובאס, נפגע מירי שלושה קליעים במותן וביד במהלך חילוץ מפקד צוות פצוע^[7]. לאחר הבראתו שב לפקד על הפלנ"ט. לאחר מכן מונה לסגן מפקד יחידת אגוז.

בשנת 2005 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדס"ר גולני, והוביל אותו במלחמת לבנון השנייה^[8], בין היתר בקרב בינת ג'בייל^[9]. את תפקידו סיים בשנת 2007. בהמשך מונה לסגן מפקד חטיבת גולני בשנים 2008–2009, כולל במהלך מבצע עופרת יצוקה. לאחר מכן שימש כמפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי. ב-17 במאי 2012 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת שומרון, והוביל אותה בין היתר במהלך החיפושים אחר שלושת הנערים הישראלים החטופים ביוני 2014 ובמבצע לחיסול תשתיות החמאס ביהודה ושומרון. בשנת 2014 מונה למפקד חטיבת אלכסנדרוני^[10]. ב-17 ביולי 2016, מפקד פיקוד הצפון, אביב כוכבי, מינה צוות מומחים בראשותו של ירום, לתחקור ולבחינת נסיבות האירוע בו נהרגו שני חיילי צה"ל מפיצוץ רימון במוצב בחרמון^[11]. ב-20 באוגוסט 2017 סיים את תפקידו כמח"ט ומונה לסגן מפקד עוצבת געש ולאחר סיום תפקידו השתחרר מצה"ל ב-2019.

בשירות המילואים שירת כראש מטה חטיבת גולני. במלחמת חרבות ברזל נפצע בינוני בכפר שמע בלבנון, בתקרית שבה נהרגו האזרח זאב ארליך והחייל גור קהתי ונפצע קשה מפקד פלוגה^[12]. נפתחה חקירת מצ"ח על נסיבות התקרית. ירום, שכמח"ט שומרון שיתף פעולה עם ארליך במשימות ארכאולוגיות,^[1] הגיש תצהיר לראש אכ"א בו טען שהזמין את ארליך משיקול מבצעי, כדי למפות את האתר ולאתר מחבלים שהסתתרו בו.^[13] חיילים שהשתתפו בפעילות טענו כי לא היה צורך מבצעי בפעילות ומטרתו הייתה לבצע סיור לארליך.^[14]^[15]

בעקבות התקרית ביקש לסיים את תפקידו בשירות המילואים כראש מטה חטיבת גולני^[16].

כאספן עתיקות

ירום הוא אספן עתיקות, בדומה לאביו ולאחיו.

במאי 2016 הציג זאב ארליך, במסגרת כנס של עמותת "מרכז בשבילנו", ממצאי מחקר שלדבריו ערך יחד עם ירום. נושא המחקר היה השאלה האם העיר המקראית תבץ היא אותו היישוב המוכר כיום כעיירה הפלסטינית טובאס. בסוף המצגת המתארת את המחקר הציג ארליך תמונה של ירום במדי צה"ל באחד מהסיורים שלדבריו ערכו באיזור טובאס.^[1]

לאחר שחרורו מצה"ל הקים בבנימינה בית מכירות פומביות המתמקד במטבעות ובולאות בשם "ארץ אספנות".

ב-2021 הוגש נגד ירום, נגד אחיו ואביו כתב אישום בגין אחזקת פריטי עתיקות שלא כחוק, האישומים נגדו בוטלו לאחר עסקת טיעון עם אחיו שלקח על עצמו את האחריות והורשע בפרשה.

חיים אישיים

ירום נשוי ואב לשניים, מתגורר במושב אביאל שליד בנימינה.^[1]

לקריאה נוספת

משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2008, מסת"ב 9789654827256
יוני שטבון, תחת אש, תל אביב: ידיעות ספרים, 2016, מסת"ב 9789655643121

קישורים חיצוניים

יואב ירום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יואב ירום באתר גדס"ר גולני
אחיקם משה דוד, הלוחם עם הפרוטזה ימונה למח"ט שומרון, באתר nrg‏, 8 בדצמבר 2011
רוני דניאל, ‏הסיקור שהפך לסיפור: כשהחדשות משתלבות בתחנות חייהם של אנשים, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2013
גור מגידו, מפקד נערץ — וגם אספן עתיקות: האיש שהוביל אל האסון במצודה בלבנון, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2025

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ גור מגידו, מפקד נערץ — וגם אספן עתיקות: האיש שהוביל אל האסון במצודה בלבנון, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2025
^ גל פרל פינקל, אתו ללבנון: ספר חדש על מלחמה שבחרנו (ואסור) לשכוח, באתר זמן ישראל, 17 בדצמבר 2019.
^ חיים הר-זהב, "לבנון המלחמה האבודה", הוצאה עצמית, תל אביב, 2019, עמוד 224.
^ עמוס הראל, "בפלוגה שלנו אין הומור שחור", הארץ, 15.12.1998
^ אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, 10 בספטמבר 1999
^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 229-232.
^ המ"פ שנפצע אתמול בכפר טובאס איבד רגל בלבנון, באתר הארץ, 14 ביוני 2002.
^ עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, ידיעות ספרים, 2008. לבנון, עמודים 104–110.
^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 189.
^ אריאלה רינגל הופמן, מח"ט בערימת שחת, ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 11 באפריל 2014
^ יוחאי עופר ויאיר קראוס, הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו מפיצוץ רימון בגולן, באתר nrg‏, 17 ביולי 2016.
^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, מחדל בלבנון: זאב חנוך ארליך, בן 70, הצטרף לכוח צה"ל - ונהרג בהיתקלות, יחד עם לוחם, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024;
יניב קובוביץ, ארליך הוכנס ללבנון לביקור פרטי במבצר עתיק, החייל שנהרג אבטח את כניסתו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
^ יואב זיתון, בעקבות מות החוקר והלוחם במבצר בלבנון: רמ"ט גולני ביקש לסיים את תפקידו, באתר ynet, 25 בנובמבר 2024
^ המקור, עונה 24, פרק 1: ההיתקלות במבצר בלבנון | חדשות 13, באתר רשת 13
^ בר פלג, "זה היה כמו טיול": חיילים ששירתו עם גור קהתי סיפרו מה קרה במבצר בלבנון, באתר הארץ, ‏20 בדצמבר 2024
^ איתי בלומנטל, אחרי מותו של האזרח בלבנון: רמ"ט גולני ביקש לסיים את תפקידו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בנובמבר 2024

[מגידו-1] ¹ ² ³ ⁴ גור מגידו, מפקד נערץ — וגם אספן עתיקות: האיש שהוביל אל האסון במצודה בלבנון, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2025

[2] גל פרל פינקל, אתו ללבנון: ספר חדש על מלחמה שבחרנו (ואסור) לשכוח, באתר זמן ישראל, 17 בדצמבר 2019.

[3] חיים הר-זהב, "לבנון המלחמה האבודה", הוצאה עצמית, תל אביב, 2019, עמוד 224.

[4] עמוס הראל, "בפלוגה שלנו אין הומור שחור", הארץ, 15.12.1998

[5] אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, 10 בספטמבר 1999

[6] משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 229-232.

[7] המ"פ שנפצע אתמול בכפר טובאס איבד רגל בלבנון, באתר הארץ, 14 ביוני 2002.

[8] עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, ידיעות ספרים, 2008. לבנון, עמודים 104–110.

[9] עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 189.

[10] אריאלה רינגל הופמן, מח"ט בערימת שחת, ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 11 באפריל 2014

[11] יוחאי עופר ויאיר קראוס, הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו מפיצוץ רימון בגולן, באתר nrg‏, 17 ביולי 2016.

[12] יואב זיתון, אלישע בן קימון, מחדל בלבנון: זאב חנוך ארליך, בן 70, הצטרף לכוח צה"ל - ונהרג בהיתקלות, יחד עם לוחם, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024;
יניב קובוביץ, ארליך הוכנס ללבנון לביקור פרטי במבצר עתיק, החייל שנהרג אבטח את כניסתו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024

[13] יואב זיתון, בעקבות מות החוקר והלוחם במבצר בלבנון: רמ"ט גולני ביקש לסיים את תפקידו, באתר ynet, 25 בנובמבר 2024

[:0-14] המקור, עונה 24, פרק 1: ההיתקלות במבצר בלבנון | חדשות 13, באתר רשת 13

[15] בר פלג, "זה היה כמו טיול": חיילים ששירתו עם גור קהתי סיפרו מה קרה במבצר בלבנון, באתר הארץ, ‏20 בדצמבר 2024

[16] איתי בלומנטל, אחרי מותו של האזרח בלבנון: רמ"ט גולני ביקש לסיים את תפקידו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בנובמבר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]