יונתן כרמון

יונתן כרמון
	יונתן כרמון ב-1984
לידה	28 ביולי 1931; בוקרשט, רומניה
פטירה	6 בפברואר 2020 (בגיל 88); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1946–2020 (כ־74 שנים)
	פרופיל ב-IMDb

יונתן כרמון (28 ביולי 1931 – 6 בפברואר 2020) היה רקדן וכוריאוגרף ישראלי, ניצול השואה. מייסד ומנהל להקת המחול הנושאת את שמו - "כרמון".

ביוגרפיה

נולד בשם יונל קלמן בבוקרשט שברומניה למשפחה בת ארבעה בנים. בשנת 1944, בהיותו בגיל 13, נלקחו הוריו למחנות עבודה, אולם הוא נשלח ברכבת עם אחד מאחיו ועוד כמה עשרות ילדים דרך בולגריה, וטורקיה לארץ ישראל. עם עלייתו ארצה, בהיותו במוסד של עליית הנוער למד בבית הספר החקלאי "עיינות" ונמנה עם גרעין מתיישבי קיבוץ רמת הנגב (שבהמשך פורק וחבריו עברו לקיבוץ משמרות). במקביל לעבודתו החקלאית החל לרקוד אצל גרטרוד קראוס ולאחר מכן גם אצל מיה ארבטובה.^[1] הוריו הגיעו גם הם לישראל בעקבותיו. בזמן מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ולחם במסגרת חטיבת הנגב בבאר שבע, בביר עסלוג' ובנירים. לאחר שחרורו, שב לפעול בתחום המחול. הוא נמשך לתחום ריקודי העם - תחילה כרקדן ומאוחר יותר גם כיוצר, שפעל לצדם של יוצרי הריקודים המבוגרים והמנוסים יותר. התמנה לכוריאוגרף של כינוס המחולות שהתקיים בקיבוץ דליה, ארגן כנסי מחול ותרבות רבים ברחבי הארץ והפך לאחת הדמויות הבולטות בחיי האמנות הישראלית. ב-1953, לאחר שובו מלימודים באירופה, הקים בפתח תקווה את להקת "עלומים" ואחריה את להקת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית.

בתחילת 1956 התבקש להיות המדריך של להקת מחול מרכזית של ההסתדרות. ללהקה נבחרו 26 רקדנים ורקדניות מתוך 130 רקדנים שהגיעו לבחינות.^[2] בהמשך הפכה הלהקה ללאומית וייצגה את ישראל ברחבי אירופה, וכרמון נתמנה למנהלה האמנותי. מעבודתו זו צמחה הלהקה שהקים ונושאת את שמו, "להקת כרמון", אשר פעלה במשך עשרות שנים. בין רבים אחרים, שלמה צח (מאוחר יותר בצמד "אילן ואילנית") ועפרה פוקס־מנור, נמנו על רקדני הלהקה. בעקבות הצלחת המופעים שהעלה כרמון באולם אולימפיה בפריז הציע לו ברונו קוקטרי, מנהל האולם, לשמש כיועץ האמנותי של אולימפיה, שנחשב במשך שנים לאחד מאולמות המופעים היוקרתיים ביותר בעולם. כרמון שימש בתפקיד זה מסוף שנות ה-60 ובמשך שלושים שנה. במקביל לעבודתו באולימפיה הוסיף לפעול בפרויקטים שונים בישראל ומחוצה לה.

ב–1988 נוסד בכרמיאל פסטיבל המחולות השנתי, וכרמון שימש כמנהלו האמנותי ברציפות מהפסטיבל הראשון ועד הפסטיבל של שנת 2000. בניהולו של כרמון הפך הפסטיבל למפגש יחיד במינו בין המחול העממי, האתני והאמנותי לבין המחול הישראלי והעולמי.

בין עבודותיו: כוריאוגרפיה לאופרה אותלו של ורדי, בניצוח אשר פיש, בפסטיבל ישראל 2001, וניהול אמנותי של להקת הסטודנטים ירושלים. כמו כן הוא שימש כמנהל האמנותי של הקתדרה למחול הישראלי במשרד החינוך והתרבות.

הוא נפטר בתל אביב ב-6 בפברואר 2020.^[3] נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא. מאות חומרי תיעוד על פעילותו של כרמון נצברו בביתו ובמחסניו של מנהלה האדמיניסטרטיבי של להקת כרמון, אלון שמידט, ועברו בשנת 2018 דיגיטציה ורישום בספרייה הלאומית^[4]. לאחר מות כרמון, נרשם גם ארכיונו האישי בספרייה^[5].

להקת כרמון

להקת כרמון הוקמה בשלהי שנות ה-50 ובלטה בתחומי הריקוד והשירה העממיים. הלהקה נחשבה לשגרירת התרבות הטובה ביותר של ישראל בתפוצות באותן שנים וזכתה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי למחולות עם בליל שבצרפת^[^{דרוש מקור]}. בהמשך, הצליחה בהופעותיה בכל רחבי אמריקה והופיעה בתוכנית הטלוויזיה היוקרתית של אד סאליבן בארצות הברית^[^{דרוש מקור]}.

המחולות שיצר כרמון ללהקתו שילבו בין המחול הפולקלוריסטי לבין המחול האמנותי, המודרני, הבלט הקלאסי ומוטיבים מיצירות בולטות באמנות הישראלית. כרמון שילב בתוכניות הלהקה שירי עם ופולקלור מהזמר הישראלי החדש והישן. המנהל המוזיקלי של הלהקה היה גיל אלדמע שעיבד את השירים וניגן על האקורדיון. תקליטי הלהקה יצאו בחברת התקליטים הבינלאומית "ואנגארד" ובארץ הודפסו בחברת הד ארצי. במרבית ההופעות של הלהקה בארץ ובעולם, ליווה את הלהקה, האקורדיוניסט המחונן, יוסי קוגוט, שלימים פתח את מועדוו הבמבוק המפורסם בנתניה, ואף ליווה אומנים כמו דליה עמיהוד . זמרים ישראלים רבים החלו דרכם בלהקת כרמון ואחרים השתלבו בהופעות הלהקה מחוץ לישראל, ביניהם: שושנה דמארי, יפה ירקוני, "אילן ואילנית" (כרמון הגה את השם כצמד), מייק בראנט, מיכל טל, בועז שרעבי (שהופיע אצלו כנגן חלילית), יזהר כהן, החלונות הגבוהים, האחים והאחיות, ושלמה בר.

הופעות הלהקה התמעטו בתקופת עבודתו של כרמון באולימפיה. ב-1980 הקים כרמון את להקת ירושלים שנתמכה על ידי עיריית ירושלים ובהמשך על ידי תורמים מחוץ לישראל. מאוחר יותר, עקב ירידה בתמיכת הממסד, יצאה הלהקה לפגרה עד שבפסטיבל המחולות של כרמיאל בשנת 1988 חזרה להופיע בפרויקטים שונים על פי כוריאוגרפיות של יונתן כרמון. בשנת ב-1996, לאחר עזיבתו את הפסטיבל, חידש כרמון את הופעות הלהקה בישראל ומחוצה לה, בתוכניות "געגועים" ו"ללכת שבי אחריי".

בשנת 1967 התחוללה סערה בעקבות מקרה שחברי להקת כרמון החזירו טיסה שיצאה מלונדון לארצות הברית חזרה ללונדון, כי הגישו לקבוצה הישראלית אוכל כשר, בזמן שהם התעקשו לאכול מזון לא כשר. הרב הראשי הרב אונטרמן ושורה של בכירים פוליטיים ואנשי חינוך פרסמו הודעת גינוי על הפרשה.^[6]

הוקרה

ב-2004 בטקס הענקת פרסי משרד התרבות ליוצרים ולמבצעים בתחום המחול, הוענק ליונתן כרמון פרס על מפעל חיים. בין הדברים שנכתבו בנימוקי השופטים: "יונתן כרמון הנו אחד מהיוצרים החשובים שקמו למדינת ישראל בתחום המחול... הוא יצר סגנון מחול סיפורי ותיאטרלי בהשראת הפולקלור היהודי והישראלי... בחזונו האמנותי, באישיותו הוא העמיד דורות של רקדנים".

כרמון הוכרז כזוכה בתחום המחול בפרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת 2008.^[7] כמו כן בעל עיטור מסדר האמנויות והספרות של צרפת.^[8]

ב-2016 זכה בפרס אריק איינשטיין ליוצרים ותיקים.^[9]

ב-2018, זכה בפרס מפעל חיים על תרומתו למחול הישראלי במסגרת פסטיבל "אשדודאנס".^[10]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יונתן כרמון בוויקישיתוף

יונתן כרמון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יונתן כרמון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יונתן כרמון, דף שער בספרייה הלאומית
ארכיון יונתן כרמון, בספרייה הלאומית
ארכיון יונתן כרמון-אלון שמידט, בספרייה הלאומית
מידע על יונתן כרמון בקטלוג הספרייה הלאומית
אורי קיסרי, מה מרקיד את יונתן כרמון?, מעריב, 1 בפברואר 1961
צוות אשכול מחול, ברכות ליונתן כרמון, הכוריאוגרף שהגדיר את "הישראליות", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2018
הלך לעולמו המנהל האמנותי הראשון וממייסדיו של פסטיבל מחול כרמיאל, blinker
עופר אדרת, "ייסדתי אופנת ריקוד": עם לכתו של יונתן כרמון, באתר הארץ, 13 בפברואר 2020
להקת כרמון מופיעה במסעדת תרנגול הזהב בתל אביב, 1962, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

מירי קרימולובסקי, השפה והרוח ה"כרמונית", במגזין רוקדים, אפריל 2020
גדלית נוימן, גדולים מהחיים: לזכרם של הכוריאוגרפים יונתן כרמון ויואב אשריאל, במגזין רוקדים, 2023

הערות שוליים

^ אורי קיסרי, מה מרקיד את יונתן כרמון?, מעריב, 1 בפברואר 1961
^ אהרן להב, ריקוד נגד הזרם, דבר, 24 במאי 1957
^ אחיה ראב"ד, הרקדן והכוריאוגרף יונתן כרמון הלך לעולמו בגיל 88, באתר ynet, 6 בפברואר 2020
^ ארכיון יונתן כרמון-אלון שמידט, בספרייה הלאומית
^ ארכיון יונתן כרמון, בספרייה הלאומית
^ הרבנות הראשית מגנה התנהגותה המחפירה של "להקת המיוזיקל"
^ ציפי שוחט, 10 הזוכים בפרס לנדאו של מפעל הפיס, באתר הארץ, 10 בפברואר 2008
^ תמרה שרייבר, ‏הפסנתרן והמנצח גיל שוחט יקבל את תואר אביר מסדר האמנויות והספרות, באתר גלובס, 11 במאי 2009
^ שני ליטמן, הוכרזו הזוכים בפרס איינשטיין ליוצרים ותיקים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
^ מיה אשרי, הכוריאוגרף יונתן כרמון זכה בפרס מפעל חיים, באתר הארץ, 31 ביולי 2018

[קיסרי-1] אורי קיסרי, מה מרקיד את יונתן כרמון?, מעריב, 1 בפברואר 1961

[2] אהרן להב, ריקוד נגד הזרם, דבר, 24 במאי 1957

[3] אחיה ראב"ד, הרקדן והכוריאוגרף יונתן כרמון הלך לעולמו בגיל 88, באתר ynet, 6 בפברואר 2020

[4] ארכיון יונתן כרמון-אלון שמידט, בספרייה הלאומית

[5] ארכיון יונתן כרמון, בספרייה הלאומית

[6] הרבנות הראשית מגנה התנהגותה המחפירה של "להקת המיוזיקל"

[7] ציפי שוחט, 10 הזוכים בפרס לנדאו של מפעל הפיס, באתר הארץ, 10 בפברואר 2008

[8] תמרה שרייבר, ‏הפסנתרן והמנצח גיל שוחט יקבל את תואר אביר מסדר האמנויות והספרות, באתר גלובס, 11 במאי 2009

[9] שני ליטמן, הוכרזו הזוכים בפרס איינשטיין ליוצרים ותיקים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015

[10] מיה אשרי, הכוריאוגרף יונתן כרמון זכה בפרס מפעל חיים, באתר הארץ, 31 ביולי 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]