לדלג לתוכן

יוסף זערור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף זערור
يوسف زعرور
לידה 1902
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 1969 (בגיל 67 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות עיראקעיראק עיראק ישראלישראל ישראל
כלי נגינה קאנון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
התזמורת של רשות השידור העיראקית, (חמישה מתוכם יהודים, יוסף זערור שני משמאל), 1938[1]
התזמורת של רשות השידור העיראקית (יוסף זערור יושב באמצע)
יוסף זערור יחד עם משפחתו

יוסף זערורערבית: يوسف زعرور; 1902 בגדאד[2] - ‏1969,[3][4] ישראל) היה נגן קאנון יהודי-עיראקי בעל שם עולמי ומנהל תזמורת רשות השידור העיראקית בשנות ה-30 של המאה ה-20.[2]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיראק (1902-1951)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1902 בבגדאד למשפחה אצילית ומרובת ילדים. בילדותו נסחף אחרי המוזיקה והמנגינות בבית הכנסת ובנה לעצמו כלי נגינה דמוי קאנון, וזאת בניגוד לרצון הוריו שחששו שהעיסוק במוזיקה יפגע בלימודיו הכלליים ובלימודי התורה בישיבה. בגיל ארבע עשרה הצטרף לקבוצת אנשים שהתפרנסו משירי ברכות בשמחות. בגיל שמונה עשרה קנה לעצמו קאנון ראשון ותוך זמן קצר שלט היטב בכלי המורכב והחל לנגן גם על חליל, כינור וצ'לו. בגיל עשרים פתח בית-ספר ללמודי נגינה בכלים השונים שזכה להצלחה רבה. בהיותו כה מומחה בידע הרחב שרכש ובשמיעתו האבסולוטית, התחלפה נגינתו על הקאנון מנגינה עממית לנגינה אמנותית ומודרנית והוא רכש מעמד מכובד מאוד בעולם המוזיקה בבגדד.[2] ב-1931 אף השתתף בבגדד במופע של סמי אל שאווה (ער'), מגדולי הכנרים במוזיקה הערבית, ופגש את גדולי המלחינים והזמרים, מוחמד עבד אל-והאב, ואת אום כולתום, שהגיעו לעיראק.[2]

זערור היה מלווה בנגינתו על הקאנון את הזמר העיראקי המפורסם מוחמד אלגובנצ'י (ער') ויחד נסעו לברלין כדי להקליט על גבי תקליטים וסלילים רסיטלים. רבים מאלה שודרו בברלין בתחנה ששידרה בשפה הערבית. כמו כן, הוא ולהקתו הופיעו בברלין בפני הקהילה העיראקית שם.[2]

בשנת 1932, בקונגרס הבינלאומי הראשון של המוזיקה הערבית בקהיר במצרים, התזמורת הרשמית שייצגה את עיראק בקונגרס הייתה בניצוחו ובניהולו של יוסף זערור. הוא אף זכה במקום הראשון וקיבל מדליה.[2] ב-1936, מונה זערור לנהל את המחלקה המוזיקלית בתחנת השידור בבגדד. המינוי ניתן לזערור על ידי ראש הממשלה דאז, נורי סעיד.[2] במסגרת עבודתו זו, בחן מוזיקאים רבים לצורך הקמת שלושה הרכבי נגינה: להקה עיראקית, כורדית ומצרית. כעורך תוכניות המוזיקה בתחנה, בחן מוזיקאים רבים לצורך שילובים בתוכניות אלו ודאג לשלב מוזיקאים יהודים. בנוסף, הקים להקה נוספת עם נגנים מוסלמים מבגדד שהייתה מנגנת בימי שבת וחגים יהודיים.[2] באופן פרטי הופיע בפני המלך, שרי הממשלה וראש העיר בגדאד.[5]

בישראל (1951-1969)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע בארץ בטרם קום המדינה ב-1944 וחזר לעיראק. ב-1951 מימש את שאיפתו לעלות לארץ ישראל,[5] וזאת על אף כישרונו הרב ותפקידו הנכבד כמנהל בתחנת השידור בבגדד.[2] ב-1956 בזמן מבצע קדש, אנשי ה-BBC החרימו רסיטלים שלו שהוקלטו בעיראק עבור התחנה אחרי מלחמת העולם השנייה, בשל היותו יהודי.[2]

הלחין שירים רבים ומנגינות המושמעים עד היום.[2][5] בין השאר, נחשב למי שהביא להכרתו ולגדולתו של נאזם אל-ע'זאלי בקרב קהילת המוזיקה הערבית.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Traditional Iraqi Music, באתר dangoor.com, מגזין The Scribe ‏ ליהדות בבל, עמוד 41
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 עיראקים יוצאי בבל, פייסבוק
  3. ^ سامي موريه, يوسف زعرور الموسيقار الموهوب, באתר watar7.com, ‏ 12 בינואר 2016 (בערבית)
  4. ^ سامي موريه, يوسف زعرور الموسيقار الموهوب في ذكريات ابن حفيده داوود زعرور, באתר elaph.com, ‏ 11 בינואר 2016 (בערבית)
  5. ^ 1 2 3 סיפורה של אספרנס מורדוך-זערור מעיראק, הסיפור נגבה ונכתב על ידי שרונה שלסקי במסגרת תוכנית “לכל איש יש שם” במרכז יום ע”ש מנדלבוים בהנהלתה של עדינה שץ, רמת-גן