יוסף ידיד הלוי
 | |
| לידה |
1867 ה'תרכ"ז חלב, סוריה  |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1930 (בגיל 63 בערך) ח' באדר תר"ץ ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
? – 8 במרץ 1930 |
| תחומי עיסוק | רבנות ודיינות |
| רבותיו | הרב אברהם חיים עדס |
| תלמידיו | הרב יעקב עדס, הרב עזרא עטיה |
  | |
הרב יוסף ידיד הלוי[1] (ה'תרכ"ז - ח' באדר ה'תר"ץ, 1867 – 8 במרץ 1930) היה אב בית הדין של יוצאי חלב בירושלים, מגדולי רבני העיר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, לרב מרדכי שהיה מלמד ילדים. כנער סייע לאביו בהוראה לילדים, וגם היה לומד עמו. משפחתו הייתה דלת אמצעים, והוא נתמך כלכלית על ידי הרב שאול קצין ונדיבי העיר. נישא ללאה זיאת-שרבתי, ולמד אצל הרב אברהם חיים עדס.
בשנת ה'תר"ן (1889) עלה עם הוריו ובני משפחתו לישראל, והתיישב בצפת, שם למד בבית הכנסת של הרב יוסף קארו. בתקופה זו היה מקורב לרידב"ז, ועסק איתו בלימוד תורה. בצפת חיבר חלק מספריו, ושימש כדיין לצד הרב ישמעאל בן פנחס הכהן והרב שלמה רפאל חכים.
בשנת ה'תר"ע (1910) לערך עלה להדפיס את ספרו "תורת חכם" בירושלים. בעצת דודו, הרב יום טוב ידיד הלוי, עבר כשנה לאחר מכן להתגורר בירושלים עם משפחתו. בתקופה זו נענה לבקשת העדה הבוכרית, והחל לשמש כדיין ומורה הוראה בבית הדין של העדה, לצד הרב אברהם אמינוף והרב יוחנן שמחיוף. לרשותו הועמדה דירה בשכונת הבוכרים, וספריה גדולה שקנה הגביר פנחס אברהמוף.
בהמשך מונה לשמש כאב בית הדין של קהילת יוצאי חלב (יחד עם רבו, הרב אברהם חיים עדס, ועם תלמידו, הרב רפאל שלמה לניאדו).
בסוף ימיו עסק מעט בתורת הקבלה, ועם זאת התנגד ללומדי הקבלה שלא למדו לפני כן ש״ס ופוסקים. שיכל את ארבעת ילדיו שמתו בילדותם בתקופת מגוריו בצפת, ובשנת ה'תרס"ב נולד לו בן נוסף, שלמה, שהאריך ימים.
היה מקורב לרב שלמה אליעזר אלפנדרי.
חתם עם רבנים נוספים בעד היציאה מהוועד הלאומי, והתנגד להוראה בשפה העברית בתלמודי תורה, בטענה כי "הכשרת" השפה בקרב תלמודי התורה תביא להפצת חומרי קריאה בשפה זו כנגד הדת.[2] כמו כן, יש שטענו כי התנגד לספרו של הראי"ה קוק, "אורות";[3] אמנם על אמינותם יצאו עוררין.[4]
הלך לעולמו ב-8 במרץ 1930 (ח' באדר ה'תר"ץ) לאחר מחלה, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. אשתו, לאה, נפטרה בי"ח באלול ה'תרצ"ז.
בנו הרב שלמה ידיד, הדפיס חלק מספרי אביו לאחר מותו. בתו שרה נישאה לרב נעים פינטו והתגוררו בארגנטינה.
| תקופת חייו של הרב יוסף ידיד הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב עזרא עטייה (ראש ישיבת פורת יוסף)
- הרב יעקב עדס
- הרב יעקב קצין
- הרב רפאל שלמה לניאדו
- הרב דוד הררי רפול
- הרב ארי חיימוף
- הרב שמחה חיימוף
- הרב דוד סתהון דבאח (הרב הראשי של החלבים בבואנוס איירס)
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכת יוסף - דיני ברכות ועוד, חלק א', ירושלים ה'תרפ"ה
- ברכת יוסף - דיני ברכות ועוד, חלק ב', ירושלים ה'תרפ"ז
- ויחי יוסף - הלכות גיטין ועוד, ירושלים ה'תרפ"ט
- ימי יוסף - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ירושלים ה'תרע"ג (באתר היברובוקס)
- ברכת חכם
- תורת חכם
- ימי יוסף בתרא - שו"ת ד' חלקי שו"ע
- ספר פסק מהגר"י ידיד הלוי בעניין הסרת רב ראשי ממשרתו, ירושלים ה'תשנ"ג
ימי יוסף בתרא - ידיד, יוסף מרדכי, 1866-1930 (page 1 of 481), באתר hebrewbooks.org
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח. מקובר, חכמי ארם צובא - מסכת חייהם המופלאים של מאורי האומה שחיו בארם צובה, ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 194 - 200)
- גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס״ב (עמ' 106 - 131)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חכם יוסף ידיד הלוי, באתר החכם היומי
- יוסף ידיד הלוי, באתר "החכם היומי"
יוסף מרדכי ידיד (1866-1930), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היה חותם יוסף מרדכי ידיד הלוי (בצירוף שם אביו, כמנהג בארצות ערב אז)
- ^ וזה לשונו בספר 'שארית יוסף' ח"ג חיו"ד סימן ב (עמ' קז): "וגם הלימוד העברי שנתחדש היום שמלמדים החופשים שפה עברית, ובכתבי עברים הוא רע מאוד".
- ^ מנחם מנדל גרליץ, "מרא דארעא ישראל" ירושלים תשס"ג, עמ' שה
- ^ איתם הנקין, החרם על רי"מ פינס בירושלים וקשריו עם גיסו רבי דוד פרידמן, המעין תשרי תשס"ט