לדלג לתוכן

יוסף מוהליבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף מוהליבר
יוסף מוהליבר ב-1932
יוסף מוהליבר ב-1932
יוסף מוהליבר ב-1932
לידה 13 בנובמבר 1872
ראדום, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1943 (בגיל 70)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1920
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר יוסף מוהליבר (מוהילבר; י"ב בחשוון ה'תרל"ג, 13 בנובמבר 1872, ראדום, האימפריה הרוסיתו' באדר א' ה'תש"ג, 10 בפברואר 1943, ירושלים, פלשׂתינה-א"י) היה איש חינוך עברי, מנהל הגימנסיה העברית בירושלים.

מוהליבר נולד לשלמה בעיר ראדום שבאזור פולין (אז תחת שלטון האימפריה הרוסית), נכדו וחניכו של רבי שמואל מוהליבר. אמו שרה הייתה בתו של הרב הלל מיליקובסקי.

נסמך לרבנות, למד שפות ונשלח על ידו סבו ללימודים בבית הספר הגבוה לחקלאות במונפלייה שבצרפת. במהלך לימודיו היה מייסדי אגודת "עתידות ישראל", במשותף עם חיים מרגלית קלווריסקי ויהושע בוכמיל. בשנת 1894 הוסמך כאגרונום ועבר לקניגסברג שבגרמניה, שם סיים בשנת 1900 לימודי דוקטורט בפילוסופיה ופדגוגיה. במהלך תקופה זו ייצג את סבו כציר בקונגרס הציוני הראשון (1897). הוא הביא לקונגרס מכתב מאת סבו שבו הוא פירט את עיקרי משנתו הציונית, והוא הוקרא במלואו במהלך פתיחת הקונגרס.

באותה תקופה נישא לדבורה, בת אייזיק קבק. בשובו לפולין היה פעיל בחוגים הציוניים בביאליסטוק, שבה שימש רב מטעם בין השנים 19021915. מוהליבר ניהל את חברת "צדקה גדולה" ושימש יו"ר אגודת "חובבי שפת עבר", ניהל את תלמוד התורה על שם קלונימוס זאב ויסוצקי והביא לייסוד ספרייה ציבורית בעיר. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה וכיבוש העיר על ידי גרמניה, נמלט לאודסה וחי בה בין השנים 19161920. באותה עת נוסד בה בית מדרש עברי למורים מרשת "תרבות", ומוהליבר התמנה למנהלו. בשנת 1918 השתתף באספה הלאומית היהודית (שבעקבות "חוק האוטונומיה הלאומית" שחוקקה הרפובליקה העממית של אוקראינה) בקייב.

עם סגירת בית המדרש על ידי השלטונות בשנת 1920, עלה מוהליבר לארץ ישראל ושימש בירושלים סגן מנהל בית המדרש העברי למורים (19201923) ומחליפו של שלמה שילר כמנהל הגימנסיה העברית בירושלים (19231943). פעילותו הציבורית נמשכה כיו"ר הציונים הכלליים ב' בירושלים ויו"ר מרכז הסתדרות המורים. מטעם הוועד הפועל הציוני נבחר ליו"ר הוועדה לסידור החינוך. בשנת 1931 השתתף כציר בקונגרס הציוני הי"ז.

יצחק שלו, מחבר הספר פרשת גבריאל תירוש, למד בגימנסיה העברית בתקופת ד"ר מוהליבר. המנהל ד"ר רוזנבלום, אחת הדמויות בספר, הוא בן דמותו של ד"ר מוהליבר.

ד"ר מוהליבר נפטר בשנת 1943, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

ד"ר מוהליבר היה נשוי לדבורה לבית קבק. בניהם: שמואל (שנולד זמן קצר לאחר פטירת הרב שמואל מוהליבר ונקרא על שמו), הארכיטקט שלמה מוהליבר ואריה מוהליבר, שהיה מאבות השחמט הארצישראלי. בתו של שמואל היא מיה מוהליבר, שהייתה סגנית מנכ"ל משרד הבריאות.

  • Joseph Mohilewer, Wundt's Stellung zum psychophysischen Parallelismus, (Inaugural-Dissertation), Konigsberg I. Pr., 1901 (בגרמנית)
  • דעותיו והשקפותיו של רבי שמואל מוהילבר: לקטים מתוך כתביו - נערכו וסודרו על ידי נכדו ד"ר יוסף מוהילבר, ירושלים, 1923

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.