לדלג לתוכן

יזדגרד השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יזדגרד השני
לידה המאה ה־5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 457 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הסאסאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דינאג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יַזְדְגֶרְד השני - מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 438457, בנו ויורשו של בהראם החמישי.

בתחילת שלטונו פתח יזדגרד במלחמה נגד האימפריה הביזנטית לאחר שהקימה ביצורים על שטח פרסי סמוך לחרן. הוא הצליח להפתיע את הביזנטים, אך נתקל בשיטפון שמנע ממנו להתקדם לעומק שטחה של האימפריה. הקיסר הביזנטי שנגדו נלחם יזדגרד, תאודוסיוס השני, היה מעוניין לסיים את המלחמה, ושלח את מפקד הצבא שלו לפתוח במשא ומתן עם יזדגרד. בסופו של המשא ומתן הוחלט ששתי האימפריות לא תבנינה ביצורים על שטחי הספר שלהן.

בעיצומו של המשא ומתן עם האימפריה הביזנטית תקפה ממלכת קידאריט את האימפריה הסאסאנית. יזדגרד השיב מלחמה שערה והצליח לדחוק את הקידאריטים אל מעבר לנהר אמו דריה (450). באחרית ימיו נלחם שנית עם הקידאריטים והדף התקפה מחודשת שלהם.

יזדגרד, שבימיו בא לידי ביטוי הכלל "דינא דמלכותא דינא" ("Cujus regio, ejus religio"), פעל בקנאות כלפי המיעוטים הדתיים, ובפרט נגד הנוצרים; הוא רדף את הנוצרים, הורה לסלק אותם משורות הצבא ודרש מהנוצרים שבארמניה להמיר את דתם, באמרו "צריך שדת אדוניכם תהא דתכם, כי עלינו לתת לאלוהים דין וחשבון על אודותיכם". כשהתקוממו נגדו הארמנים בראשות ורטן, דיכא את המרד והגלה את ראשי המדינה לפרס.

את היהודים רדף יזדגרד במידה פחותה; הוא אסר על אמירת קריאת שמע בפומבי, מפני שיש בה ייחוד השם, ועל שמירת השבת (455). מחלק מהגזרות הצליחו היהודים להתחמק בתחבולות שונות. על פי דברי רב שרירא גאון לאחר שיזדגרד גזר על השבת "בקשו חכמים רחמים מן השמים ובא תנין ובלע את המלך יזדגרד בבית משכבו ובטלה הגזרה"[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יזדגרד השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ היסטוריה של היהודים, פול ג'ונסון, עמוד 159