יחסי איטליה–ליטא

יחסי איטליה–ליטא
איטליה	ליטא
שטח (בקילומטר רבוע)
301,340	65,300
אוכלוסייה
59,260,374	2,846,932
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,254,851	77,836
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,050	27,340
משטר
רפובליקה	רפובליקה

יחסי איטליה–ליטא הם יחסי החוץ בין הרפובליקה האיטלקית לליטא.

היסטוריה

הדוכסות הגדולה של ליטא

המגעים הראשונים בין ליטא לאיטליה התנהלו דרך הכס הקדוש במהלך המאה ה-13. היה זה מינדאוגאס, הדוכס הגדול של ליטא, שהיה הראשון שניסה להכניס את הקתוליות למדינה האלילית. לאחר שהמיר דתו לקתוליות והטביל את האוכלוסייה הליטאית, שלח מינדאוגאס את משלחתו לאפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, שב-17 ביולי 1251 העניק את הזכויות להינריק, הבישוף של קולם, להכתיר את מינדאוגאס למלך ליטא. עם זאת, הטקס נערך רק שנתיים לאחר מכן. בשנת 1263 נרצח מינדאוגאס על ידי קושרים והליטאים חזרו שוב לעבודת אלילים.

בשנת 1317 כתב האפיפיור יוחנן העשרים ושניים מכתב לגדימינאס, הדוכס הגדול של ליטא, והזמין אותו להמיר את דתו לקתוליות. גדימינאס קיבל מכתבים רבים נוספים שנשלחו על ידי הכס הקדוש, אך הוא תמיד סירב בנימוס להצעה. ההמרה המובהקת של ליטאים התרחש רק בשנת 1387.

עם זאת, גם לאחר תאריך זה הייתה האלילות האמונה השלטת בליטא. לכן, אין זה מפתיע שאנאה פיקולומיני (1406–1464), הבישוף של ורמיה ומאוחר יותר האפיפיור פיוס השני, דיבר בחריפות על ליטא. עם זאת, הוא הקדיש לארץ לפחות שלוש מעבודותיו. לעומת זאת יאן דלוגוש (1415–1480), בן זמנו הפולני של האפיפיור, טען בעבודתו כי ליטאים צאצאים מהרומאים. רעיון זה עלה במיוחד לאחר 1518, אז זיגמונט הראשון, מלך פולין, התחתן עם בונה ספורצה, הדוכסית ממילאנו. בנו זיגמונט השני, מלך פולין הפך למלך בשנת 1548 ולאירוע זה קיבל את היצירה בלטינית "דה מוריבוס טרטורום, ליטואנורום ומושורום", שנכתב על ידי האציל מיכאלו ליטואנוס, שם הוא טוען כי מדינת ליטא נוסדה בתקופה הרומית וכי במקור ליטאים דיברו לטינית. כדי להוכיח את טיעונו, מיכאילו ליטואנוס מונה יותר משבעים מילים הדומות בשתי השפות.

עד מהרה אלסנדרו גוגניני האיטלקי (1554–1614), ששירת בצבא הליטאי, כתב עבודה בלטינית "Sarmatiae Europeae descriptio", שם הוא מקדיש תשומת לב רבה לליטא וחוזר שוב על התיאוריה בדבר מוצאם הרומי של הליטאים. אלברטוס ווייק-קויאלוביץ' הליטאי (1606–1677) השתמש ביצירתו של גוגניני כמקור לכתיבת ההיסטוריה שלו על ליטא בשני כרכים - "Lituanae pars prior‏" (1650) ו-"Lituanae pars seconda‏" (1669). הוא כותב על מוצאם הרומי המשוער של ליטאים בלהט ובשכנוע רב.

בשנת 1570 הקימו הישועים את מכללת וילנה שבשנת 1578 קיבלה זכויות אוניברסיטאיות מהאפיפיור גרגוריוס השלושה עשר. מקדש ידע זה משך אליו סטודנטים איטלקים רבים: אחד המפורסמים ביותר הוא סטפנוס לורנטיוס ביסיוס (בערך 1720–1790), שכתב את הדוקטורט בפדובה ועבד בטורינו ובוונציה. כשהוזמן לווילנה לימד הפרופסור אנטומיה ואוסטיאולוגיה, הכין מספר מחקרים מדעיים, עבד כרופא וניהל את הפקולטה לרפואה באוניברסיטה.

האיטלקים תרמו משמעותית להתפתחות האמנויות בליטא. הדוכס הגדול זיגמונט אוגוסט הזמין לווילנה אמנים רבים ממדינות זרות שונות, בעיקר מאיטליה, שהביאו לעיר את תרבות הרנסאנס והבארוק האיטלקיים, אוניברסיטת וילנה והסמינר שלה היו דוגמאות לאדריכלות איטלקית. הציירים האיטלקים, כמו זאנוביו דה ג'יאנוטי, ג'ובאני סיני, ג'ובאני ג'אקו מקראגליו וג'ובאני בטיסטה פרדיאני דה לוקה, השאירו את עבודותיהם בקתדרלת וילנה, בכנסיית סנט אן, בכנסיית סנט מישל ואחרים. מאוחר יותר פייטרו פרטי וג'ובאני מריה גאלי, יחד עם סופרים מקומיים, תכננו את כנסיית סנט פול וסנט פיטר, יצירת המופת האדריכלית והפיסולית, במימון מיקולא קאזימייראס פאקאס (1624–1682). ההטמן הגדול של ליטא והמושל של וילנה. יתר על כן, חבר נוסף ממשפחתו של פאקאי, קריסטופאס זיגמנטאס פאקאס (1621–1684), ייסד מתחם בארוק מדהים נוסף, מנזר פז'יסליס בקובנה, שתוכנן על ידי לודוביקו פרדו הוונציאני. לאחר מותו של פאקאס, החליפו אותו פייטרו וקרלו פוטיני, ואילו ג'ובאני מרלי, מישל ארקנג'לו פאלוני וככל הנראה גם פייטרו פרט הנ"ל יצרו פסלים וציורי קיר שעדיין נראים סביב וילנה.

אמנים ליטאים מפורסמים רבים התבגרו באווירת האמנות והאדריכלות האיטלקית. אף על פי שעל סף המאה ה-20 ומאוחר יותר הייתה זו פריז שהשפיעה בעיקר על האמנויות בליטא, בכל זאת איטליה נותרה מכה עבור אמנים ליטאים.

ליטא העצמאית

איטליה הכירה בליטא ב-13 במאי 1922, והייתה אחת המדינות הראשונות שהקימו בה נציגות דיפלומטית. ממשלת איטליה מעולם לא הכירה בכיבוש הסובייטי כלגיטימי, ורומא במהלך כל תקופת הכיבוש נותרה מקלט לפעילים הפוליטיים והתרבותיים. ב-26 באוגוסט 1991 הכירה איטליה בעצמאותה המחודשת של הרפובליקה של ליטא וב-30 באוגוסט 1991 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

נציגויות דיפלומטיות

• איטליה מחזיקה בליטא שגרירות בוילנה.
• ליטא מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי איטליה–ליטא בוויקישיתוף

• יחסי איטליה–ליטא, באתר שגרירות ליטא באיטליה