יחסי דרום אפריקה – יפן
| יחסי דרום אפריקה – יפן | |
|---|---|
|
|
| |
| דרום אפריקה | יפן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,219,090 | 377,915 |
| אוכלוסייה | |
| 64,316,398 | 123,480,343 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 377,782 | 4,212,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,874 | 34,118 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית |
יחסי דרום אפריקה–יפן הם היחסים הדו-צדדיים בין רפובליקת דרום אפריקה לבין יפן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת יחסי הסחר בין יפן לבין דרום אפריקה כיום, נמצאת בשנת 1643 כאשר יאן ואן ריבק, איש מינהל באימפריה ההולנדית ביקר לראשונה בדג'ימה שבנגסאקי. אל ריבק התלווה יאן ואן אלסראק (אנ'), שייצג את חברת הודו המזרחית ההולנדית.
בשנת 1898, פורויה קומהי היה איש העסקים היפני שפתח עסק בדרום אפריקה. החנות בקייפטאון נקראה "Mikado Shōten" (בתרגום לעברית: חנות הקיסר). החנות נותרה פתוחה עד שנת 1942, עת הוחרמה על ידי ממשלת דרום אפריקה.
בשנת 1918 פתחה יפן קונסוליה בקייפטאון.
יפן החלה לסחור עם דרום אפריקה במשאבים טבעיים מאז שנות ה-60, חרף הסנקציות הבינלאומיות נגד משטר האפרטהייד במדינה. כתוצאה מכך, התקבלו יפנים במדינה בתואר לבנים של כבוד לקול מחאות האופוזיציה והעיתונות על כך שהיפנים קיבלו זכויות מיוחדות. מן הצד השני, תמיכתה של יפן במשטר האפרטהייד הביאה לביקורת מצד מדינות אחרות באפריקה. בשנת 1983 אמר שגריר טנזניה ליפן, אחמד חסן דיריה (אנ'), אמר כי הרווחים שנוצרו מהתיירים היפנים סייעו לחיזוק משטר האפרטהייד.
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 ייצאה יפן לדרום אפריקה סחורות ובעיקרן מכונות וחלקי חילוף למכוניות בשווי 281.6 מיליארד ין, וייבאה סחורות ובעיקרן מכוניות ומתכות יקרות בשווי 542.6 מיליארד.
נכון לדצמבר 2016 קיימות השקעות יפניות בשווי 115.5 מיליארד ין בכלכלת דרום אפריקה.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לאוקטובר 2017 מתגוררים בדרום אפריקה 1,505 אזרחי יפן. לעומתם, נכון ליוני 2018 מתגוררים ביפן 918 אזרחי דרום אפריקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחסי יפן–דרום אפריקה, באתר משרד החוץ היפני
- שגרירות יפן בדרום אפריקה(הקישור אינו פעיל)
- שגרירות דרום אפריקה ביפן
