יחסי טורקיה–קירגיזסטן
| יחסי טורקיה–קירגיזסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| טורקיה | קירגיזסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 199,951 |
| אוכלוסייה | |
| 87,545,061 | 7,222,566 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,108,022 | 13,988 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,657 | 1,937 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי | רפובליקה |
יחסי טורקיה–קירגיזסטן הם היחסים דו-צדדיים בין קירגיזסטן לטורקיה.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולידריות פאן-טורקית [1] [2] גרמה לטורקיה להרחיב את הקשרים[3] עם קירגיזסטן. לאחר מכן, טורקיה חתמה על הסכמי סיוע תרבותיים, [4] כלכליים, [5] וטכניים [6] רבים עם קירגיזסטן ונתנה חסות על חברותה המלאה [7] ב- ECO, הסכם סחר אזורי שחברותיו המקוריות היו איראן, פקיסטן וטורקיה.[3]
לטורקיה לא היו משאבים כלכליים הולמים [8] כדי להקל על הידרדרותה הכלכלית של קירגיזסטן, שהייתה הגרועה ביותר בחבר המדינות. לאחר הכישלון של מיזמים משותפים רבים בקירגיזסטן, [9] טורקיה הגיעה למסקנה שקירגיזסטן קטנה מדי וענייה מכדי להיות כדאית כלכלית [10][11] בלי סיוע רוסי, וכיוון מחדש של מדיניותה כדי להגדיר באופן צר את תמיכתה כספקית של סיוע טכני [12] והשקעות.
לאחר פירוק ברית המועצות, מדיניות החוץ הטורקית תפסה הזדמנות להשיג יישור קו עם המדינות השונות דוברות טורקית במרכז אסיה. טורקיה ארגנה במהירות חילופי דברים דיפלומטיים עם ראשי הממשלה של קירגיזסטן העצמאית החדשה, והפכה למדינה הראשונה שהכירה בקירגיזסטן ב-16 בדצמבר 1991. יחסים דיפלומטיים בין שתי מדינות כוננו ב-29 בינואר 1992. השגרירויות נפתחו באופן הדדי בבישקק ובאנקרה ב-1992.
מדיניות החוץ הפאן-טורקית הזו הכניסה את טורקיה לתחרות עם רוסיה. קירגיזסטן בסופו של דבר התחברה יותר לרוסיה. היא סיפקה מקור בר-קיימא לסיוע כלכלי יותר מאשר אנקרה; הצבאות של מדינות אלה אומנו על ידי הצבא הסובייטי לשעבר והרגישו קרובים לצבא הסובייטי לשעבר; והתשתית של האזור הייתה קשורה לרוסיה.[13]
עד שנת 2019, יותר מ-100 הסכמים ופרוטוקולים דו-צדדיים נחתמו בין שתי המדינות כדי להניח את הבסיס המשפטי ליחסים, ונערכו מספר רב של ביקורים הדדיים רמי דרג.[14]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נפח הסחר בין שתי המדינות היה בשווי 519 מיליון דולר בשנת 2019 (יצוא/יבוא טורקי: 442/77 מיליון דולר). [15]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קירגיזסטן מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה וקונסוליה כללית באיסטנבול.
- טורקיה מחזיקה בקירגיזסטן שגרירות בבישקק.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Akiner, Shirin. Islamic Peoples of the Soviet Union: An Historical and Statistical Handbook. New York: Routledge, 1986.
- ^ Adshead, Samuel Adrian M. Central Asia in World History. New York: St. Martin's Press, 1993.
- ^ 1 2 Akiner, Shirin, ed. Economic and Political Trends in Central Asia. New York: Routledge & Kegan Paul, 1992.
- ^ Aziz, Sartaj. "The Rediscovery of Central Asia," Economics Review [Karachi], 23, June 1999, pp. 15-17.
- ^ Dienes, Leslie. "Economic Geographic Relations in the Post- Soviet Republics," Post-Soviet Geography, 34, October 1993, pp. 497-529.
- ^ Fierman, William, ed. Soviet Central Asia: The Failed Transformation. Boulder, Colorado: Westview Press, 1991.
- ^ Hostler, Charles Warren. The Turks of Central Asia. Westport, Connecticut: Praeger, 2003.
- ^ Akchurin, Marat. "Soviet Muslims: Seeking Reform, Not Revolution," World and I, 6, October 1991, pp. 86-93.
- ^ Pilkington, John. "Kyrgyzstan: A Tale of Two Journeys," Geographical Magazine, 65, April 1993, pp. 8-12.
- ^ Rotor, Igor. "Kyrgyzstan: Capitalist Experiment in Central Asia," Current Digest of the Post-Soviet Press, 44, April 8, 1992, pp. 4- 5.
- ^ Pryde, Ian. "Kyrgyzstan: The Trials of Independence, "Journal of Democracy, 5, January 1994, pp. 109-20.
- ^ Andreyev, Nikolai. "What Future for Uzbekistan, Kirgizia, Turkmenia?" Current Digest of the Post-Soviet Press, 44, July 22, 1992, pp. 8-11.
- ^ Turan, I. 1984 “The Evolution of Political Culture in Turkey,” in Modern Turkey: Continuity and Change, ed. Ahmet Evin. Opladen, Germany: Leske Verlag+Budrich GmbH, pp.85–112.
- ^ "Relations between Turkey and Kyrgyzstan". Ministry of Foreign Affairs of Turkey.
- ^ "Economic Relations between Turkey and Kyrgyzstan". Ministry of Foreign Affairs of Turkey.
