לדלג לתוכן

יעל רונן (משפטנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעל רונן
לידה 1968 (בת 56 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי משפטים
מקום לימודים

האוניברסיטה העברית, ירושלים

אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעל רונן (נולדה ב-1968) היא פרופסור חבר בבית הספר למשפטים של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון. היא מומחית למשפט בינלאומי פומבי, ועוסקת בעיקר בתחומי סטטוס טריטוריאלי, זכויות אדם, דיני כיבוש ומעמדם של שחקנים שאינם מדינות. בנוסף לכך היא עוסקת במשפט בינלאומי פרטי.

רונן נולדה וגדלה בירושלים. היא למדה בבית ספר בית חינוך תיכון עירוני ג'. את שירותה הצבאי עשתה כפקידה בבית המשפט הצבאי ברמאללה. בשנת 1992 היא סיימה את לימודיה לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה זכתה בפרס אוברלנדר לתלמיד (ה) מצטיינ (ת) במשפט בינלאומי פומבי וכן במלגות לתלמידים מצטיינים. ב-1996 היא סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

רונן התמחתה במשך חצי שנה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה (העוסקת בהסגרה ובעזרה משפטית למדינות זרות) ובמשך שנה באגף משפט במשרד החוץ. היא הוסמכה כעורכת דין בשנת 1993, ומיד בתום תקופת ההתמחות החלה את הכשרתה כצוערת בקורס הצוערים של משרד החוץ.

ב-1994, בתום תקופת הצוערות, הוצבה באגף משפט במשרד החוץ, שם עבדה עד 1998. במהלך תקופה זו, בה ניהל משרד החוץ את תהליך השלום עם הפלסטינים ואת המשא ומתן על הסכמי אוסלו, הייתה רונן מרכזת המשלחת הישראלית למשא ומתן וחברה בצוות המשא ומתן על הבחירות לרשות הפלסטינית (שהתקיימו בינואר 1996). לאחר חתימת הסכם הביניים (בספטמבר 1995) מונתה לאחראית על נושא זכויות אדם באגף משפט במשרד החוץ. במקביל שירתה כיועצת המשפטית למשלחת הישראלית (שבראשה עמד ד"ר יוסף הדס) לוועדה המרובעת בנושא עקורי 1967. כמו כן כיהנה כיועצת המשפטית לנציגות ישראל לאו"ם במהלך מושבי העצרת הכללית בשנים 1996 ו-1997. ב-1998 מונתה רונן לדוברת שגרירות ישראל בניו דלהי, הודו ואחראית על קשרים עם התקשורת.

ב-2000 פרשה רונן משירות החוץ ופנתה לעבודה אקדמית. היא עבדה כעוזרת מחקר לפרופ' דוד קרצמר וכמרכזת מחקר בהנחית פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' רינה בוגוש בנושא מגדר וגישור לגירושין. מאמרן המסכם את מחקרן[1] צוטט בפסיקת בית המשפט העליון[2].

בשנים 2002–2005 למדה לדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' בהנחייתו של פרופ' ג'יימס קרופורד. עם שובה לארץ ב-2005 החלה רונן ללמד משפט בינלאומי פומבי ומשפט בינלאומי פרטי בקריה האקדמית אונו. ב-2008 קבלה מלגת פוסט-דוקטורט (ע"ש אנג'ל) במרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז תום שנת המלגה היא עמיתת מחקר במרכז. ב-2009 החלה רונן ללמד במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומאז 2010 היא חברת סגל קבוע במוסד. ב-2011 קודמה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לדרגת מרצה בכירה ובשנת 2014 קודמה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לדרגת פרופסור חבר.

רונן מלמדת משפט בינלאומי פומבי ופרטי, קורסים בנושאי זכויות אדם, משפט בינלאומי פלילי, היבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשנים 2012–2015 היא כיהנה כעורכת כתב העת "שערי משפט". בנוסף לכך היא מלמדת באוניברסיטה העברית בירושלים ובמוסדות אקדמיים נוספים. מאז 2008 רונן היא העורכת האקדמית של כתב העת Israel Law Review. כתב העת מתמחה בסוגיות של זכויות אדם, משפט בין-לאומי וציבורי, ובמיוחד בנושאי קונפליקטים משפטיים רלוונטיים לישראל. היא העורכת של הבלוג שיח.זכויות@מינרבה, המתפרסם על ידי מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית בירושלים[3].

רונן מרצה בקביעות בהשתלמויות של הצלב האדום והאגודה לזכויות האזרח בישראל ובהדרכות לסטודנטים המשתתפים בתחרויות הבינלאומיות על משפט הומניטרי, וכן בהשתלמויות של שירות המדינה, בפרקליטות הצבאית ועוד. היא עמיתה בפורום לחשיבה אזורית. רונן חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023[4].

עבודת הדוקטורט של רונן, בנושא "סיומם של משטרים בלתי חוקיים על פי המשפט הבינלאומי", עסקה במתח שבין היעדר תוקף של הכרזות עצמאות וסיפוחים בלתי חוקיים על פי המשפט הבינלאומי לבין הצורך להבטיח יציבות והמשכיות במשפט הבינלאומי ומבחינת זכויות אדם בפרט. עבודתה הסתמכה על הפרקטיקה בעת המעבר לעצמאות של זימבבואה ב-1980, נמיביה ב-1990, המדינות הבלטיות ב-1991, ומזרח טימור ב-2002, בתום האפרטהייד והיעלמות מדינות החסות (הבנטוסטאנים) בדרום אפריקה, ובתוכנית לאיחוד צפון קפריסין עם דרום האי. הדוקטורט התפרסם כספר בהוצאת Cambridge University Press בשנת 2011[5]. מאמר המבוסס על העבודה זכה בפרס למאמר המצטיין ביובל ה-25 של כתב העת הנורדי לזכויות אדם[6].

מחקריה של יעל רונן מתמקדים באופן שבו תחומי משפט שונים – זכויות אדם, משפט הומניטרי, משפט בינלאומי פלילי – חלים ביחס לשחקנים במשפט הבינלאומי שאינם מדינות, כגון מעין-מדינות, ולמצבים שאינם מצבי ריבונות, כמו כיבוש או טענות ריבונות שאינן מוכרות. מאמרה בנושא "המדינה"[7], נזכר בפסיקת בית המשפט המחוזי[8]. רונן כתבה מספר מאמרים בנוגע להשלכות של הצעדים של הפלסטינים ושל הרשות הפלסטינית לקראת הכרה בינלאומית במדינה, בין היתר מבחינת אחריותם על פי דיני זכויות אדם, וסמכות בית הדין הפלילי הקבוע בנוגע למעשים שבוצעו בשטח שהפלסטינים טוענים לגביו שהוא "מדינת" פלסטין. עבודתה של רונן עוסקת גם בהיבטים שונים של אחריותה וכוחה של מדינת ישראל ביחס לשטח. מאמרה בנושא תחולתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[9] נזכר בפסיקת בית המשפט העליון בפסק דין בנוגע לתפיסת מקרקעין פלסטינים פרטיים על מנת להקים מגורי ארעי למפוני עמונה ב"עמונה צפון"[10].

בנוסף לכך, עסקה רונן בעבודתם של בתי דין בינלאומיים, בכתיבה משותפת עם פרופ' שבתאי רוזן על הפרקטיקה של בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) ומחקרם על עבודתם של בתי הדין הפליליים הבינלאומיים וכן של מסגרות מדינתיות שהוקמו בעקבות המלחמה ביוגוסלביה, וכן ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמזרח טימור.

תחום נוסף שבו היא עוסקת הוא מעמדם של תושבי מזרח ירושלים במסגרת המשפט הישראלי, בעיקר בהקשר של מעמדם כתושבים שאינם אזרחים.

מבחר פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • David Kretzmer and Yaël Ronen, The Occupation of Justice (Oxford University Press, 2nd ed, 2021)
  • Yaël Ronen, Transition from Illegal Regimes under International Law (Cambridge University Press 2011)
  • Yaël Ronen, The Iran Nuclear Issue (Hart 2010).
  • Shabtai Rosenne and Yaël Ronen, The Law and Practice of the International Court, 1920-2005, vol 1 (4th edn, Brill 2006)

מאמרים נבחרים בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Right to be Erased and War Crimes’ in Russell Buchan and Asaf Lubin (eds), The Rights to Privacy and Data Protection in Armed Conflict (CCDCOE 2022)
  • ‘International Human Rights Aspects of Repatriating Israeli Settlers from the West Bank’ in Omer Bartov (ed), Israel-Palestine: Lands and Peoples 78-100 (Berghahn Books 2021)
  • ‘Responsibility of Businesses operating in the Israeli Settlements in the West Bank’ in Joseph E David, Yaël Ronen, Yuval Shany and JHH Weiler (eds), Strengthening Human Rights Protections in Geneva, Israel, the West Bank and Beyond (Cambridge University Press 2021)
  • ‘On Prisoners, Family Rights and Collective Punishment: The Namnam Case’ (2019), 914 International Review of the Red Cross (2021)
  • ‘Palestine in the ICC: Statehood and the Right to Self-determination in the Absence of Effective Control’, 18 Journal of International Criminal Justice’ 947-966 (2020)
  • ‘Taking the Settlements to the ICC? Substantive Issues’ 111 AJIL Unbound 57-61 (2017)
  • ‘Israel, Palestine and the ICC — Territory Uncharted but Not Unknown’ (2014) 12 Journal of International Criminal Justice 7
  • ‘Human Rights Obligations of Territorial Non-State Actors’ (2013) 46 Cornell International Law Journal 21
  • (with Amir Paz-Fuchs) ‘Occupational Hazards: Labor Law in the Occupied Territories’ (2012) 30 Berkeley Journal of International Law
  • ‘ICC Jurisdiction over Acts Committed in the Gaza Strip’ (2010) 8 Journal of International Criminal Justice 3
  • ‘Avoid or Compensate? Liability for Incidental Injury to Civilians Inflicted During Armed Conflict’ (2009) 42 Vanderbilt Journal of Transnational Law 181

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רינה בוגוש, רות הלפרין-קדרי, יעל רונן, "מגדר וגישור בהליכי גירושין", המשפט, כרך ז (תשס"ב) 335
  2. ^ בע"ם 919/15, 1709/15, פלוני נ' פלונית (19.7.2017)
  3. ^ שיח.זכויות@מינרבה
  4. ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
  5. ^ Yaël Ronen, Transition from Illegal Regimes under International Law, Cambridge University Press, 2011
  6. ^ Yaël Ronen, Human Rights and Territorial Claims: Transition from Unlawful Regimes in International Law, Nordic Journal of Human Rights 26, 2008
  7. ^ "המדינה", ברובי סיבל ויעל רונן (עורכים), משפט בינלאומי (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, נבו, מהדורה שלישית, תשע"ו-2016)
  8. ^ תא (י-ם) 5074/03 ע.ג. ו-17 אח' נ' הרשות הפלסטינית (16.7.1017)
  9. ^ יעל רונן, ‏תחולתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בגדה המערבית, שערי משפט ז תשע"ד 149
  10. ^ בג"ץ 794/17 זיאדה ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ואח'(31.10.1017)