יעקב חורגין

יעקב חורגין
לידה	23 בדצמבר 1898; יפו, האימפריה העות'מאנית
פטירה	12 בפברואר 1990 (בגיל 91)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	יקיר רמת גן

יעקב חורגין (יעקב יהושע חורגין; י' בטבת ה'תרנ"ט, 23 בדצמבר 1898 – י"ז בשבט ה'תש"ן, 12 בפברואר 1990) היה סופר עברי ועורך ספרים ועיתוני ילדים, חוקר תולדות היישוב בתקופת המנדט הבריטי. שימש כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1956 זכה בפרס למדן.

קורות חייו

יעקב חורגין נולד בשכונת נווה שלום (מנשייה) שהוקמה ליד יפו בתחילת שנות ה-1890, כעשר שנים לפני היווסדה של "אחוזת בית" (תל אביב). הוא הסופר האשכנזי הראשון שנולד, גדל והתחנך בארץ. הוא למד למד בתלמוד תורה "שערי תורה" שהוקם על ידי אביו שמואל יצחק, שהיה מחלוצי העלייה הראשונה. מגיל 12 המשיך את לימודיו בבית הספר ךבנים "עזרה" (רשת חינוך שהוקמה על ידי יהודי גרמניה עם תוכנית לימודים שכללה את השפה הגרמנית), אותו סיים בהצטיינות וקיבל מלגת לימודים בבית המדרש למורים בירושלים. בשנות מלחמת העולם הראשונה גויס כרבים מבני היישוב אל מערך הלחימה של הצבא העות'מאני. תפקידו היה מתורגמן השפות: ערבית, טורקית וגרמנית של מפקד יחידת הנדסה צבאית גרמנית, ועמה נדד ברחבי ארץ ישראל וסביבתה. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הצבא הבריטי שימש כמתורגמן בחיל הרפואה הבריטי, ובין השאר עבד בבית חולים לפצועי האויב בצפון חצי האי סיני. בסתיו 1917 ערב כיבושה על ידי הצבא הבריטי, חזר לירושלים.

ב 1918 נשא לאישה את שושנה סגל בת משפחה מהישוב הישן בטבריה, עבור לגור שם ושימש כמורה בבית ספר יסודי בשנים 1920–1930. בשנים אלה החל לפרסם שירים, סיפורים ומאמרים.

בשנת 1930 עבר לגור ברמת גן, כאן עבד כמורה בבית ספר יסודי עד שנות ה-1950.

בשנים 1933-1936 שימש כעורך עיתון הילדים "בוסתנאי לנוער", היה חבר מערכת העיתון "הבוקר" וזמן מה אף שימש כעורך המוסף הספרותי של העיתון.

בשנים 1936–1939 היה יושב ראש ועדת התרבות של התאחדות האיכרים.

בשנת 1943 התמנה כעורך כתב העת "הבוקר לילדים".

בשנים 1952–1954 היה מרצה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

בשנים 1955–1970 שימש כפרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

בבחירות לכנסת הרביעית בשנת 1959 היה ברשימת המועמדים של מפלגת הציונים הכלליים.

יעקב חורגין נפטר בשנת 1990 , והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול. על שמו נקרא רחוב בכפר סבא.

יצירתו

בראשית שנות העשרים החל לפרסם את שיריו וסיפוריו בכתבי העת "השילוח" ו"הפועל הצעיר".

בשנת 1928 פרסם את סיפורו הראשון "מעשה חליל" (על אהבה בין שני צעירים ערבים) כספר בסדרת ספרונים בעריכתו של פסח גינזבורג.

בשנת 1929 הופיע ספרו הראשון "סיפורים" בהוצאת מצפה, תל אביב.

בשנת 1934 הופיע ספרו "מפנקסו של מורה", הכולל רשימות על ילדים שהיו תלמידיו.

בשנת 1943 הופיע מבחר סיפוריו בשני כרכים: א. בעלי הנאה ב. בלהט קדם.

ב 1957 הופיע קובץ הסיפורים "אלומות".

ב 1964 הופיע ספרו "גלריה אמריקנית" הכולל רשימות על הווי החיים בארצות הברית.

חורגין כתב רומנים וסיפורים רבים לילדים. הוא ערך וכתב בעיתוני הילדים והנוער: "בוסתנאי לנוער" ו"הבֹקר לילדים". והשפעתו הייתה רבה על ילדים ונוער בעיקר בשנות הארבעים, ובהם הסופר אהוד בן עזר לפי עדותו, ורבים אחרים.

חורגין הוא אמן החדירה ההומורסיטית לנפש האדם השייך לתרבות שהייתה זרה לחלוצים בארץ ישראל: רבים מסיפוריו עוסקים בחיי הנפש של גברים ונשים ערביים, וכן בחיי הנפש של בני היישוב הישן, אשכנזים ומזרחיים או בחיי הנפש של צעירים ילידי הארץ. שליטתו בלשונות המקומיות והיכרותו עם המרחב הפלסטיני אפשרה לו תיאורים מפורטים ואותנטיים של החיים ואורח המחשבה של בני המזרח. הבנתו העמוקה בנפש האדם באשר הוא אדם ניכרת בתיאורי דמויות של נשים ערביות (כגון קטטה בין שתי רקדניות בטן), מטהר גופות סודני, קצב טברייני, מורה למוזיקה בחולות נוה צדק ועוד. הוא גם תיאר בדייקנות ובחוכמה את האופן שבו הבינו תושבי המקום את הציונות.

יצירותיו לילדים, ובעיקר הרומנים ההיסטוריים שלו, זכו לפופולריות רבה, אך שייכותו הברורה למחנה הימין והשקפותיו המפוכחות על הציונות לא תרמו למעמדו בקריית הספר התל אביבית, ורק בשנות ה-1980 חזר והתגלה ערך יצירתו למבוגרים על ידי חמוטל בר-יוסף במהלך הכנת תוכנית לימודים חדש לבתי הספר העל-יסודיים.

בשנות ה-1960 וה 1970 תיעד מבצעי גבורה של לוחמי האצ"ל והלח"י.

מכתביו (מבחר)

ספרות יפה למבוגרים:
מעשה חליל: (ספור), (תל אביב): הוצאת גינזבורג, [תרפ"ז].
ספורים, ירושלים ותל אביב, הוצאת תרבות, תרפ"ט.
מפנקסו של מורה, תל אביב, הוצאת ארץ, תרצ"ד

כתבי יעקב חורגין, תל אביב: הוועדה להוצאת כתבי יעקב חורגין על ידי הוצאת צ’ ליימן, תש"ג–תש"ד.

מבעד לצעיף: שני ספורים, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, [תש"ח לערך].

גלריה אמריקנית: סיפורים וריפורטאג’ות ממסעות בארצות הברית, תל אביב: ניב, (תשכ"ד).

ילקוט סיפורים, ליקטה והוסיפה מבוא והסברים: חמוטל בר-יוסף, תל אביב: "יחדיו", (תשמ"ב 1981)

פרופסור ליאונארדו, ירושלים: הוצאת כתר, 1990, בעריכת יגאל שוורץ, אחרית דבר: חמוטל בר-יוסף.

ספרות לילדים
הקנאים הצעירים, תל אביב: הוצאת יזרעאל, 1935, ירושלים: כתר, 1989.
חומת אגריפס: ספור היסטורי, ברלין ותל אביב: הוצאת שטיבל, (1932).
חלום ליל פסח, ציורים: משה מטוסובסקי, העורך הפדגוגי: י’ רבקאי, תל אביב: ח’ מרגולין, [תש"ד].
טירת כסף, ציורים: איזה הרשקוביץ, תל אביב: יזרעאל, 1945, תשט"ז 1956.
יהלֹם הפלאים: ספורים לילדים, תל אביב: הוצאת עמיחי, (תשט"ז).
ירושלים בלהבות: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, 1936, תש"י, תשט"ז 1956 – תשכ"ה 1965.
ירושלים ושמרון: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, (תשכ"ה).
מות גבורים: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, [תרצ"ז?].
מעם קרנות המזבח: פרשה תנ"כית, תל אביב: עמיחי, (תשי"ח). .
מרד החמורים: ספורים לילדים, תל אביב: עמיחי, (תשכ"ז 1966).
הנביא מאספהן, תל אביב: יזרעאל, (תשי"א).
הגמדים והענק השחור: ספורים לילדים, תל אביב: עמיחי, (תשכ"ז 1966).
ועכשו, ילדים, שקט: חמשה ספורים לקטנים, תל אביב: עמיחי, (תשי"ט).
אל המלוכה: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, 1944, תשט"ז 1956.
בין חיתו אדם: ספור, תל אביב: יזרעאל, תרצ"ט–ת"ש 1938–1940, יזרעאל (תשי"ג–תשי"ח 1957).
בארמון דפניס: ספור, תל אביב: (נצר), תש"א-1941
הבלש משכונת הצריפים: ועוד ספורים, ועוד ספורים, תל אביב: ש’ שרברק, (1957).
הבלשים מכתה ו’, ציורים: בינה גבירץ, תל אביב: יזרעאל, (תשכ"ז c1966).
במבוכה: ספור היסטורי, תל אביב: יזרעאל, (1936).
בשכבר הימים: סיפורים היסטוריים, צייר: מ’ אריה, תל אביב: עמיחי, [תשכ"ח].
בשליחות המלך שלמה: סיפור, איורים: אורי בן יהודה, תל אביב: יזרעאל, תשל"א 1970.

תיעוד וחקר היסטוריה וספרות עברית חדשה

מבצעים במחתרת, תל אביב: הוצאת הדר, תשכ"ה.
התקפת משטרת רמת-גן: מפי המבצעים, תל אביב: הוצאת שלח, תשי"א, תשל"ה.
רשימת המאמרים של יעקב חורגין באתר רמב"י

עריכה

נוה-צדק: למלאת 55 שנה לקיומה: כ’ ניסן תרמ"ז – כ’ ניסן תש"ב, היוזם והמנהל: דוד תדהר, תל אביב: הוצאת סיפור פשוט – חנות ספרים, [הקד’ תשס"ז].
שלשלת הגבורה: דמיות וספורים מדברי ימי עמנו, ציורים: צבי מלבנצ’יק, תל אביב: אל המעין, (1946).
(עם יצחק זיו-אב וש’ שמואלי), רמת גן, תרפ"ב–תש"ז – 1921–1946: ספר יובל, רמת גן: הוצאת המועצה המקומית, [1946].
יד לגבורים: קובץ לזכר מארעות תרפ"א בפתח תקווה, כ"ז ניסן תרפ"א–כ"ז ניסן תש"ו, פתח תקווה: ועדת היובל שע"י עיריית פתח תקווה, (הקד’ תש"ו).

לקריאה נוספת

אריה בן-יוסף, יעקב חורגין – חלוץ המספרים ה"צברים",האומה, 76 (תשמה) 239–243 1985.
חמוטל בר-יוסף, מבוא לספר יעקב חורגין: ילקוט סיפורים, תל אביב, יחדיו 1981, עמ' 18-7 (שם גם רשימת מאמרים שנכתבו על חורגין)
י' רמון, לתולדות יהודי יפו: ר’ שמואל יצחק חורגין המחנך, הלמדן והמשכיל, הדאר, נ (תשלא) 430, 1971.
גרשון שקד, יעקב חורגין – הסיפור באפיקו הטבעי, ידיעות אחרונות – תרבות, ספרות, אמנות, (31.5.1979) 21, 27 ; (8.6.1979) 23; (15.6.1979) 23; (29.6.1979) 21, 24.
חמוטל בר יוסף, "אחרית דבר" בתוך: יעקב חורגין פרופסור לאונרדו, כתר 1990, עמ' 270-253

קישורים חיצוניים

ד״ר ניצה דורי,עיצוב דמויות מזרחיות ביצירתו של יעקב חורגין, יוני 2018
יעקב חורגין, דף שער בספרייה הלאומית
יעקב חורגין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

יעקב חורגין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
יעקב חורגין, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
על יעקב חורגין, יצירתו והתקבלותה, באתר של אלי אשד
על יעקב חורגין והבוקר לילדים, באתר תרבות ישראל (הקישור אינו פעיל, 27 באוקטובר 2017)
אלה 25 המועמדים הראשונים של הציונים הכלליים לכנסת הרביעית: פרופ' יעקב חורגין, מעריב, 20 באוקטובר 1959
יעקב חורגין באתר האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
חמוטל בר-יוסף, המרקם האנושי בסיפוריו הקצרים של יעקב חורגין, באתר מרכז מורשת מנחם בגין, 17 בדצמבר 2020

הערות שוליים