יפים יזראילביץ' זלאטין

יֶפִים יִזְרַאִילֵבִיץ' זְלַאטִין
Ефим Израилевич Златин

אין תמונה חופשית
לידה	20 באוגוסט 1913 מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	23 באוגוסט 1965 (בגיל 52) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית העלמין דונסקויה החדש
מדינה	ברית המועצות
השתייכות
תקופת הפעילות	1935–1937 1942 – 1945
דרגה	לייטננט (סגן משנה)
תפקידים בשירות
מפקד מחלקת מרגמות ברגימנט הסיור מס' 225 המעוטר באוגדת הסיור מס' 78 המעוטרת של בהארמייה ה-64 (לאחר קרב סטלינגרד שונה שמה לארמיית המשמר השביעית)
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה חזית וורונז' חזית הערבה
עיטורים
גיבור ברית המועצות (26.10.1943) עיטור הכוכב הזהב מס' 1360 עיטור לנין (26.10.1943; 26.10.1943) 2 עיטורי הכוכב האדום (22.07.1943; 12.09.1943)

יפים איזריילביץ' זלאטין (20 באוגוסט 1913 – 23 באוגוסט 1965) היה גיבור ברית המועצות.

ביוגרפיה

נולד ב-20 באוגוסט 1913 במוגילב במשפחת פועלים יהודיים. בוגר הפקולטה לעבודה. שירת בצבא האדום ב-1935–1937. עם תחילת פלישת ורמאכט לשטח ברית המועצות שוב גויס לצבא. בחזית - מאז דצמבר 1942.

מפקד כיתת המרגמות של רגימנט הסיור המעוטר מס' 225 (דיוויזיית הסיור המעוטרת מס ה-78, בארמיית המשמר השביעית, שלחמה בחזית הערבה), כסמל המעוטר הצטיין בספטמבר 1943 בעת צליחת דנייפר ליד העיר ורכנדנפרובסק. לאחר שצלח לאי גלינסק-בורודאייבסקי באפיק הנהר, תפסה כיתתו עמדת ירי ובסיוע האש שלה הדפה כמה התקפות נגד של האויב. 25 בספטמבר 1943 זלאטין היה בין נפגעי הלם ונפצע, אך נשאר בשירות.

ב-26 באוקטובר 1943, בצו של הנשיאות של הסובייט העליון של ברית המועצות, הוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות.

ב-1944 סיים את לימודיו בבית הספר הצבאי-פוליטי בלנינגרד הקרוי על שם אנגלס.

ב-1945, בשל מצבו הבריאותי, השתחרר מהשירות הצבאי בדרגת לייטננט (סגן משנה).

חי ועבד במוסקבה. נפטר ב-1965 ונקבר בית העלמין דונסקויה החדש.