יצחק טוביה וייס
הרב וייס (מימין) | |||||
לידה |
26 באוגוסט 1926 ט"ז באלול ה'תרפ"ו פזינוק, צ'כוסלובקיה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 ביולי 2022 (בגיל 95) ב' באב ה'תשפ"ב ירושלים, ישראל | ||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
מדינה | סלובקיה | ||||
השכלה | ישיבת בית יוסף | ||||
תקופת הפעילות | ? – 30 ביולי 2022 | ||||
תפקידים נוספים | ראש ישיבת חכמת התורה בירושלים | ||||
רבותיו | משה שניידר | ||||
| |||||
הרב יצחק טוביה וייס (לפעמים ווייס; בהונגרית: Weisz Tibor; ט"ז באלול ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926 – ב' באב תשפ"ב, 30 ביולי 2022) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה במודיעין עילית
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפזינוק (Pezinok), ליד ברטיסלאבה בצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), לריקל ולשלמה (סלומון) וייס, סוחר עצים. בבקרים למד בבית-הספר החילוני המקומי, ואחרי הצהריים למד עם מלמד. ב-1939 ניצל בקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי ניקולס וינטון,[1] והיגר ללונדון לבדו, כשמשפחתו נותרת מאחור. למד בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר.
לאחר נישואיו, למד בכולל גייטסהד אצל הרב אליהו דסלר, ולאחר עלייתו של הרב דסלר לארץ ישראל התמנה כאחד מהממונים על הנהלת הכולל.
כעבור מספר שנים, שב להתגורר בלונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת הרמה בראשות הרב אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הרב שלמה בומגרטן. הוא התמנה לרב בית המדרש צעירי אגודת ישראל "69" (בקומה השנייה של בנין בית הכנסת "תורה עץ חיים" של הרב בומגרטן) בעיר.
בשנת ה'תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך התמנה לדיין בבית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר.
החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית ב-14 ביולי 2003 (י"ד בתמוז ה'תשס"ג) לאחר פטירת קודמו בתפקיד, הרב ישראל משה דושינסקי. בהתחלה התגורר בשכונת ארזי הבירה ובית מדרשו היה בבית הכנסת "גאלנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר זמן נקנה בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים תחת פיקודו, והוא היה מוסר בו שיעור מדי שבוע. כן מסר שיעור פרטי בהלכה מדי ליל ששי בביתו עבור יחידים מרבני העיר ובני תלמידיו מלונדון.
בשנת ה'תשע"ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לתושבי ירושלים בשם "פאר התורה", והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, עברה הישיבה לראשות הרב פרץ מאירסון, חתנו של הרב רפאל סולובייצ'יק, והחלה להיקרא "חכמת התורה". הרב וייס נשאר ראש ישיבה בישיבה.
הרב וייס היה נשוי לשלוש נשים, אשתו השנייה הייתה אלמנתו של אוריאל צימר.[2]
בשנת ה'תשפ"ב לקה בזיהום ברגלו, ובחודש סיון אושפז בבית החולים הדסה עין כרם לתקופה של עשרה ימים.[3] כחודש לאחר שחרורו מבית החולים החריף הזיהום, והוא פונה שוב לבית החולים, שם הורדם והונשם.[4] נפטר שם בליל שבת ב' באב תשפ"ב (30 ביולי 2022).[5] הלווייתו התקיימה ביום ראשון, ג' באב, 31 ביולי, בירושלים, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים.[6]
לרב וייס היו בן ושלוש בנות מאשתו הראשונה. הוא מחותן של הרב יצחק לעבאוויטש. בנו הרב שלמה זלמן נתמנה כממלא מקום אביו בבית הכנסת שלו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קונטרס "זכרונות ועובדות" לדמותו (מנחם אב תשפ"ב, מאת, הרב טוביה הלוי פלק בן לתלמידו הרב יצחק זוקל הלוי פלק).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל פריד, מי אתה הגאב"ד? פרופיל, באתר כיכר השבת, י"ג בתשרי תש"ע
- יהושע רודניק, אבן מקיר תזעק: מודעות האבל על פטירת מרן הגאב"ד זצ"ל, באתר המחדש, ג' באב ה'תשפ"ב
- רשימת הפרסומים של יצחק טוביה וייס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מרא דכולא תלמודא: אחר מיטתו של מרן הגאב"ד זצוק"ל, באתר המחדש, ביוני 2022
- יצחק טוביה בן שלמה ווייס (1926-2022), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יקי אדמקר, המכתב המרגש של מנהיג העדה החרדית למי שהציל אותו בשואה, באתר וואלה, 15 ביולי 2015
- ^ משה ויסברג, אבל ב'עדה החרדית': אשת הגאב"ד - נפטרה, באתר בחדרי חרדים, 13 בדצמבר 2019
- ^ שימי שפר, גאב"ד 'העדה החרדית' אושפז בבית החולים, באתר כיכר השבת, 6 ביוני 2022;
איציק ברנדויין, גאב"ד ירושלים שוחרר מבית החולים לאחר התייצבות במצבו, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2022 - ^ שימי שפר, התדרדרות חמורה במצבו של גאב"ד העדה החרדית, באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2022
- ^ נינה פוקס, קובי נחשוני, ברוך דיין האמת: מנהיג "העדה החרדית" הלך לעולמו, באתר ynet, 30 ביולי 2022
- ^ מות מנהיג העדה החרדית: עשרות אלפים בהלוויית הרב יצחק טוביה ווייס, נבדק ב-2022-08-02
העדה החרדית | |||||
---|---|---|---|---|---|
קהילות |
| ||||
נשיאי העדה החרדית | הרב יואל טייטלבוים (ה'תש"י–ה'תשל"ט) | ||||
גאב"ד | הרב יוסף חיים זוננפלד (ה'תר"פ–ה'תרצ"ב) • הרב יוסף צבי דושינסקי (ה'תרצ"ב–ה'תש"ט) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תש"ח–ה'תשי"ב) • הרב יואל טייטלבוים (ה'תשי"ב–ה'תשל"ט) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ט-ה'תשמ"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב יצחק טוביה וייס (ה'תשס"ג-ה'תשפ"ב) | ||||
ראב"ד | הרב משה נחום ולנשטיין (ה'תר"פ-ה'תרפ"א) • הרב מרדכי לייב רובין (ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ט) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ח) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תרצ"ח–ה'תש"ח) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תש"ח–ה'תשכ"ח) • הרב דוד יונגרייז (ה'תשכ"ח–ה'תשל"ב) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ב–ה'תשל"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשל"ט–ה'תשמ"ט) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל יעקב פישר (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב משה שטרנבוך (ה'תשס"ג-מכהן) | ||||
שונות | בד"ץ העדה החרדית • העדה • העדה החרדית הספרדית • כשרות בד"ץ העדה החרדית |