כיתן
 | |
 | |
| חנות של רשת כיתן | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1945–הווה (כ־79 שנים)  |
|
www | |
כיתן היא רשת חנויות המתמחה בשיווק מצעים, מוצרי טקסטיל, וכלי בית בבעלות קבוצת גולף א.ק.. החברה החלה את דרכה כיצרן אריגים וטקסטיל ובבעלותה היו מספר מפעלים שהעסיקו אלפי עובדים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית חרושת כיתן בדרך פנחס רוזן בתל אביב נוסד בשנת 1945 על ידי זלמן ירושלמי[1][2]. בראשית 1950 נסגר המפעל לצורך התארגנות מחדש ואיחוד עם אריגי ציונה[3][4]. במפעל הועסקו כ-80 עובדים[5]. באפריל-מאי 1950 נפתח המפעל מחדש עם 150 נולים חדשים[6]. בספטמבר 1950 התאחד כיתן עם מספר חברות אחרות[7].
ב-1958 החברה הייתה שותפה בהקמת תשלובת של מפעלי טקסטיל בדימונה בשותפות עם "החברה המרכזית למסחר והשקעות". בה פעלה כל שרשרת הייצור מהחוט ועד מוצרי האופנה המוגמרים. טקס הנחת אבן הפינה לתשלובת נערך ב-9 בפברואר 1958[8]. תחילה נפתחה מתפרה, במקום המפעל בתל אביב שנסגר, ואחר כך בית אריגה ומטוויה[9]. בשנת 1962 העסיקה התשלובת כבר 900 עובדים והיא החלה לקולט 400 עובדים נוספים[10]. בהמשך נכנסו כשותפים להשקעה בתשלובת חברת "סער השקעות" ובנק דיסקונט[11]. ב-1964 גם ממשלת ישראל הזרימה לו כסף נוסף ורכשה מניות באמצעות הבנק לפיתוח התעשייה[12]. בשנת 1971 רכשה החברה המרכזית את השליטה במפעל[13], ובניהול גדליה דורון החברה עבר לאיזון תקציבי והחלה להרוויח[14]. בשנת 1972 רכש קונצרן כלל את הבעלות בחברה המרכזית, ו"כיתן-דימונה" עבר לבעלות הקונצרן[15]. באותה שנה דווח כי אחת מכל שלוש משפחות בדימונה מתפרנסות ממפעל כיתן[16].
בשנת 1973 אוחד מפעל כיתן דימונה עם מפעל "טקסטיל בית שאן-נצרת" שגם היה בבעלות קונצרן כלל[17][18]. בעקבות האיחוד נסגרה המחלקה לייצור אריגים בבית שאן ועובדיו פוטרו[19]. הממשלה שילמה לכיתן 2 מיליון ל"י לחודש תמורת הפעלת המפעל[20]. החברה גם במפעל בנצרת עילית. מפעל זה והמפעל בבית שאן נסגרו בסוף שנות ה-90[21][22].
בשנת 1990 הקימה "כיתן" חברת־בת בגרמניה לשיווק מוצריה[23].
בשנת 2007 הקימה כיתן מתפרה במצרים, באותה עת עוד היו בדימונה 550, מהם 450 עובדי ייצור[24] עוד קודם העבירה חלק מהייצור לקבלני משנה בירדן[25]. בעקבות חתימת הסכם הסחר חופשי עם מדינה זו[26]. בעקבות אירועי האביב הערבי סגרה כיתן את הפעילות במצרים וירדן[27].
ביולי 2012, רכש האוליגרך לן בלווטניק את חברת האם של כיתן - כלל תעשיות[28]. מספר חודשים אחר כך החליט לסגור את המפעל בדימונה שבשיאו העסיק כ-2000 עובדים[29]. בשלב זה, לאחר שצבר במהלך השנים הפסדים רבים, נותרה בו פעילות האשפרה בלבד ו-40 עובדיו פוטרו[30].
ביולי 2016, מכרה כלל תעשיות את מתחם כיתן בדרך פנחס רוזן בצפון תל אביב תמורת 180 מיליון שקל[31]. בשטח היה במקור מפעל של החברה ואחר כך היא הקימה עליו מתחם חנויות. במקום מוקם פרויקט מגורים[32].
במרץ 2020, רכש איש העסקים ג'ורג' חורש מכלל תעשיות את השטח של מפעל כיתן בדימונה תמורת 105 מיליון שקל[33].
רשת החנויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 רכשה כיתן חלק מנכסי חברת "אתא" שפשטה את הרגל, בהם את רשת חנויות "טתה" וזיכיון הייצור והשיווק בישראל של המותג "ליווייס" של חברת לוי שטראוס ושות'[34][35]. על בסיס רשת חנויות "טתה" הוקמה רשת חנויות האופנה לגברים ונשים "גולף"[36][37]. החנות הראשונה נפתחה באוקטובר 1987, וגדלה תוך שנה וחצי לרשת בת 13 חנויות. שבמקביל נסגרו החנויות המקוריות שהפעילה רשת "טתה", שהיו קטנות יחסית ומוקמו בחזית המסחרית של רחובות במרכזי הערים[38][39]. פעילות המותג "ליווייס" אוגדה בחברת בת בשם "טנגו" שכלל מפעל ייצור בכפר ירכא ורשת חנויות בישראל. "טנגו" הייתה גם בעלת רישיון לייצור ושיווק "ליווייס" באירופה[40]. ב-2005 ויתרה "כיתן" על זיכיון "ליווייס", לאחר ירידה חדה בפופולריות שלו בישראל[41].
בהמשך הרשת התרחבה לתחומי פעילות נוספים והתארגנה מחדש תחת חברת החזקות בשם קבוצת גולף א.ק., שהיא בבעלות חברת האם כלל תעשיות, והונפקה בבורסת תל אביב בשנת 2000[42]. במסגרת זו הוקמה רשת חנויות "כיתן" לשיווק מוצרי מפעלי החברה, בעיקר מצעים. בינואר 2002 מותגה רשת "כיתן" מחדש תחת השם "רשת גולף אנד קו." שהחלה לשווק גם מוצרי טקסטיל לבית, כלי מטבח ושולחן, ריהוט, כלי אמבט ומוצרים נוספים לבית[43]. שש שנים אחר כך, ב-2008, החליטה החברה האחות "כיתן תעשיות" להקים שוב רשת חנויות תחת המותג "כיתן" לשיווק מוצריה[44][45].
בשנת 2014 רכשה "קבוצת גולף א.ק." את החברה האחות "כיתן תעשיות", לאחר שזו סגרה את כל פעילות הייצור שלה, וכל המוצרים של רשת החנויות שלה החלו להיות מיובאים מקבלני משנה ברחבי העולם[46]. מאז רשת "כיתן" פועלת שוב תחת "קבוצת גולף א.ק.".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כיתן- גיא נרדי, שימור מפעל כיתן: "זה יהיה המנהטן של דימונה", באתר גלובס, 26 במרץ 2018
- גיל קליאן, דנקנר יצא, והמפעל נסגר: כיתן מפסיקה את פעילות בדימונה; 40 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "זלמן ירושלמי (ירוזלימסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1511
- ^ ספר העיתונאים 1959, עמ' 388
- ^ נסגר ביח"ר כיתן, על המשמר, 6 במרץ 1950
- ^ נסגר כיתן, הַבֹּקֶר, 6 במרץ 1950
- ^ פיטורים שרירותים של כל פועלי "כיתן", קול העם, 6 במרץ 1950
- ^ 150 נולים אוטומטיים לביח"ר כיתן, דבר, 12 במאי 1950
"כיתן" נפתח שוב, הארץ, 17 במאי 1950 - ^ התאחדו ארבעה מפעלי טכסטיל, מעריב, 1 באוקטובר 1950
- ^ אבן-פינה למפעלי טקסטיל בדימונה, קול העם, 11 בפברואר 1958
- ^ יורחב מפעל כיתן דימונה, דבר, 17 במאי 1961
- ^ 400 עובדים נוספים ייקלטו ב"כיתן דימונה", למרחב, 29 ביולי 1962
- ^ "סהר" להשקעות רכשה זכויות, הַבֹּקֶר, 12 במרץ 1964
יציאת בנק דיסקונט מ"כיתן דימונה" תלויה במו"מ עם משקיעי-חוץ, הַבֹּקֶר, 24 בנובמבר 1965 - ^ הממשלה קנתה מניות במפעל "ביתן דימונה", על המשמר, 8 בנובמבר 1964
- ^ "כיתן דימונה" - עבר לשליטת החברה המרכזית, דבר, 19 באפריל 1971
- ^ "כיתן דימונה" חיסלה את כל הפסדי העבר, מעריב, 15 ביולי 1971
- ^ דוד ליפקין, קשיים בביצוע מיזוג מפעלי הטקסטיל של "כלל", דבר, 8 ביולי 1973
- ^ מרים גורן, רק במטוויה אין נשים, דבר, 19 ביוני 1972
- ^ טקסטיל בית שאן וכיתן דימונה ימוזגו, דבר, 20 במרץ 1973
- ^ הושלם מיזוג כיתן עם טקסטיל בית שאן, מעריב, 10 ביולי 1975
- ^ פוטרו 77 פועלי־האריגה במפעל הטקסטיל בבית־שאן, מעריב, 1 בספטמבר 1976
- ^ פת מציע להפסיק תמיכת הממשלה ב"כיתן בית־שאן", דבר, 22 באפריל 1979
- ^ אורנה רביב ודוד חיון וגדי גולן, כיתן סוגרת את מפעל הטוויה והאריגה בנצרת; מפטרת את 250 עובדיו, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1997
דוד חיון, נחתם הסכם הפיצויים ל-110 העובדים שפוטרו ממפעל כיתן בבית-שאן, באתר גלובס, 25 בדצמבר 1996 - ^ אורנה רביב, טקסטיל הולך ונעלם, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1997
- ^ נווית זומר, כיתן הקימה חברת־בת בגרמניה לשיווק מוצריה, חדשות, 11 ביולי 1990
- ^ הדס מנור, מנכ"ל כיתן: המפעל במצרים לא יפגע בפעילות הייצור בדימונה, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
- ^ תמר בן-יוסף, ירדן, לפני הכל, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
- ^ אורה קורן, ישראל וירדן חתמו על הסכם סחר משופר המעניק הקלות נוספות לייבוא מירדן, באתר גלובס, 5 בדצמבר 1996
- ^ יובל אזולאי, חברות טקסטיל חוששות מהמצב במצרים - וחוזרות לישראל, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2011
- ^ מיכאל רוכוורגר, נחתמה עסקת כלל תעשיות: משפחת לבנת יוצאת כדי להמנע מלווה בודד, באתר TheMarker, 5 ביולי 2012
- ^ יובל אזולאי, המפעל נסגר: כיתן מפסיקה את הייצור בדימונה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2012
- ^ גיל קליאן, דנקנר יצא, והמפעל נסגר: כיתן מפסיקה את פעילות בדימונה; 40 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2012
- ^
ערן אזרן, כלל תעשיות השלימה את מכירת מתחם כיתן בצפון תל אביב ב-180 מיליון שקל, באתר TheMarker, 24 ביולי 2016
- ^ אמיתי גזית, עד סוף השנה: ייהרס מתחם כיתן סנטר בנאות אפקה - במקומו ייבנו 4 מגדלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2018
- ^ גולן חזני, ג'ורג' חורש רכש את השטח של מפעל כיתן המיתולוגי בדימונה, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
- ^ צחי נגה, מועצת פועלי תל“אביב דואגת לעובדי טתה, חדשות, 15 ביולי 1986
- ^ צחי נוגה, כיתן זכתה בזיכיון של ליוויס, חדשות, 31 במרץ 1987
- ^ נווית זומר, ארגון מחדש ברשת גולף, חדשות, 22 ביוני 1988
- ^ נווית זומר, רשת גולף פותחת עוד חנויות ברחבי הארץ, חדשות, 6 ביוני 1991
- ^ נווית זומר, טתה נסגרת, חדשות, 27 בספטמבר 1988
- ^ שירה ברויאר, אופנה- בגולף מטפלים בך, חדשות, 11 ביוני 1989
- ^ ענת מידן, המהפך של ליווייס, חדשות, 17 במאי 1991
- ^ ורד שרון-ריבלין, זיכיון מותג הג'ינס ליוויס עובר מכלל תעשיות ליבואנית דיזל, באתר גלובס, 3 במרץ 2005
- ^ קרן צוריאל, הנפקה תפורה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
- ^ ורד שרון-ריבלין, גולף מותחת את מותג הבית לתחומי המגבות והמצעים, שבהם פועלת החברה האחות כיתן, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2002
- ^ אילנית חיות, בעקבות יציאת כיתן מרשת גולף: המשביר יפתח 20 נקודות מכירה למותג בסניפיו, באתר גלובס, 29 ביולי 2008
- ^ אילנית חיות, גולף, מאחורייך: כיתן משקיעה 5 מיליון שקל במותג KITAN HOME, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2009
- ^ אביב לוי, גולף תרכוש את החברה האחות כיתן ב-11 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 במאי 2014