כפר נטר

כפר נטר

מרכז הכפר, 2009
מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	חוף השרון
גובה ממוצע	‎24 מטר
תאריך ייסוד	1939
תנועה מיישבת	האיחוד החקלאי
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	996 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   כפר נטר (למפת נתניה רגילה)   כפר נטר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר נטר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר נטר 32°16′32″N 34°52′18″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10

כפר נטר בין אבן יהודה בתחתית התמונה ונתניה ברקע

כְּפַר נֶטֶר הוא מושב עובדים במישור החוף ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית חוף השרון ומהווה היישוב הצפוני ביותר בה. כפר נטר הוקם בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי בוגרי בית הספר מקוה ישראל. הכפר נקרא על שמו של קָרְל נֶטֶר שיזם והקים את מקוה ישראל והיה גם מנהלו הראשון. חלקו של המושב הוותיק כולל 70 משקים חקלאיים ששטחם כ-30 דונם האחד. ענפי החקלאות העיקריים כוללים פרדסים, מטעי אבוקדו ולולים. כמו כן פועלים במושב כרם יין, חוות סוסים, דיר ושדות ירקות. הרחבת המושב הוקמה בשנת 2001. שכונת ההרחבה כוללת 82 מגרשים בגודל חצי דונם ועליהם בתים פרטיים.

במרכז המושב פועל מועדון תרבות ("בית העם") בו מתקיימות מסיבות חגים, הרצאות, חוגים ופעילויות קהילתיות נוספות. כמו כן פועלים במושב משרדי מזכירות הכפר, סופרמרקט, בית כנסת, מרפאת קופ"ח כללית, מגרש כדורסל ובסמוך לו גן הבנים. במרכז הכפר מתחם גני ילדים הכולל 4 גנים מטעם המועצה האזורית חוף השרון לילדים בגילאי 3–6. במושב 4 גני משחקים לילדים. ילדי כפר נטר לומדים בבית הספר היסודי על שם ויצמן בבית יהושע ובבית החינוך המשותף חוף השרון שבשפיים.

היסטוריה

העלייה לקרקע

כפר נטר הוא היישוב ה-50 מבין 52 יישובי חומה ומגדל. היישוב נקרא על שם קרל נטר מייסד בית הספר החקלאי מקוה ישראל. תאריך העלייה לקרקע היה ב-27 ביולי 1939. גרעין המתיישבים הראשון כלל קבוצה של בוגרי מקוה ישראל, קבוצה של בוגרות בית הספר החקלאי בנהלל ובנות ממשק פועלות בית חנה בת"א, סה"כ כ-25 נפשות. ביום העלייה על הקרקע הגיעו לעזרתם שכנים מיישובים קרובים ויחד הקימו מחנה מוקף גדר ובו מגדל שמירה, 3 צריפים ו-10 אוהלים. החיים במחנה נמשכו 4 שנים. החברים חיו בשיתוף, חיי קומונה. כשנה מיום העלייה לקרקע, היו כבר קרוב ל-1,000 דונם מעובדים. היבולים כללו שעורה, חיטה, אבטיחים, פול, שעועית, בוטנים ומספוא. כמו כן היו חמש בהמות עבודה, עגלה, שתי פרות, שני חמורים, ו-450 פרגיות. ליישוב נוספו אנשים, נערכו חתונות והוקמו משפחות.

המעבר לחלקות הקבע

בשנת 1943 פורק המחנה והתושבים עברו למגורי הקבע. לאורך הכפר נפתחה דרך מדרום לצפון ומשני צידיה החלקות. בראש החלקה ליד הדרך הראשית תוכננו הבתים והמבנים הנוספים כמו לול, רפת וסככה ומאחוריהם - השטח החקלאי. בין כל שתי חלקות הייתה דרך שירות משותפת וצינור מים משותף שהיה צריך להגיע עד קצה החלקה. בחלקה שגודלה כ-25 דונמים גידלו ירקות ומספוא. לחברים לא היה הון עצמי וכל מה שנרכש להקמת המשק היה בכספי התקציב שחולק במשורה. התקציב איפשר "חצי סוס", סוס אחד לשני משקים שכנים וכך גם "חצי עגלה", "חצי מחרשה" ו"חצי משדדה". לאורך הכפר, במקביל לדרך הראשית, מהצד הדרומי עד המרכז, הונח צינור מים שהגיע מקיבוץ תל יצחק הסמוך. התעלה נחפרה בידיים, באתים ובמכושים והמים הספיקו רק בקושי. רק ב-1945 נחפרה באר בצד הדרומי של הכפר. הקידוח המוצלח סיפק מים בשפע וצינור המים הוארך עד קצה הכפר.

באותן שנים ראשונות לא היה תקציב לבניית בתי מגורים, לכן נאלצו התושבים לגור במבני הרפתות. הרפתות נבנו בצורת מלבן בגודל שישה על ארבעה מטרים עם דלת אחת ושני חלונות. המבנה היה עשוי מבלוקים דקים. הגג, שהיה עשוי מפלטות בטון טרומי, נבנה בצורה קשתית שהעניקה לו חוזק ללא שימוש בברזל יקר. כדי למנוע דליפות מי גשמים צופה הגג בשכבת זפת. עד היום ניתן לראות בחלק מהמשקים מבנים ייחודיים אלו.

הכפר גדל ומתפתח

ב-1951 בנתה הסוכנות היהודית בתים לתושבי הכפר. באותן שנים הצטרפו לכפר תושבים נוספים, ביניהם פליטי שואה. הצטרפו גם חיילים משוחררים ששוכנו ברחוב השלום, שהוא כמעט היחיד שאין לו את כל מכסת הקרקע ליד הבית. את שארית הקרקע קבלו תושבי רחוב השלום באדמות חנון, אדמות מצפון לכפר שננטשו על ידי הערבים שנמלטו במלחמת השחרור. בשלב זה מנה הכפר 70 משקים. הרחוב האחרון שיושב הוא זה הסוגר את הכפר מצפון, כיום רחוב האלון. הרחוב יושב על ידי אנשים ותיקים בארץ, חלקם יוצאי קיבוצים, שעברו לעיר ושוב חזרו לחקלאות.

לאורך הכפר הייתה דרך עפר שהיוותה את רחובו הראשי. באמצע שנות ה-60 נסלל כביש בתוואי זה, כיום רחוב ההדרים, והיישוב הפך למסודר ומטופח יותר. ענפי החקלאות השתנו מרפת וירקות לפרדסים ומטעים. בשנת 1970 הוקמה שכונה חדשה בכפר בשם "שיכון בנים", כיום צדו המזרחי של רחוב השיטה, לראשונה ללא חלקות חקלאיות.

שכונת ההרחבה

בשנת 2001 הוקמה שכונת ההרחבה בה 82 מגרשים בשטח של חצי דונם האחד. השכונה מחוברת למושב בכביש ובנוסף בשביל הליכה מרוצף ומואר בלילה שאורכו כקילומטר, העובר דרך השדות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כפר נטר בוויקישיתוף

• דף הפייסבוק של כפר נטר (מחליף את האתר שנסגר)
• ההיסטוריה של כפר נטר (מחליף את האתר שנסגר)
• כפר נטר באתר המועצה האזורית חוף השרון
• כפר נטר, נקודת ישוב חדשה, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים