ליברליזם כלכלי

ליברליזם כלכלי היא תאוריה כלכלית ליברלית מבוססת על עקרונות של חירות אישית, רכוש פרטי והתערבות ממשלתית מוגבלת. התאוריה השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים כלכליים מתוך ההנחה שמערכות כלכליות שואפות לאזן את עצמן באופן טבעי וזאת אם יתנו ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. תפקידה של הממשלה מוגבל אפוא להגנה על זכויות קניין, אכיפת חוזים המספקים מוצרים ציבוריים ושמירה על ביטחון פנים וחוץ.^[1]

עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית, ג'ון סטיוארט מיל והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר".

האסכולה האוסטרית, רואה בעצמה כמייצגת את התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלאסית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על–פי משנתו של לודוויג פון מיזס.

עקרונות היסוד של הליברליזם הכלכלי הם

חירות הפרט: ליברליזם כלכלי שם דגש חזק על חירות הפרט, הכוללת את חופש הבחירה, חופש ההתאגדות, חופש העיסוק וחופש הקניין.^[2]
השוק החופשי: ליברליזם כלכלי תומך בשוק חופשי שבו היצע וביקוש קובעים את המחירים, ללא התערבות ממשלתית.^[2]
תחרות: תחרות בריאה בשוק מעודדת יעילות וחדשנות.^[2]
זכויות קניין: הגנה על זכויות קניין פרטיות חיונית לצמיחה כלכלית ולחירות הפרט.^[2]
ממשלה מוגבלת: תפקיד הממשלה צריך להיות מוגבל להגנה על זכויות הפרט, אכיפת החוק ומתן שירותים ציבוריים חיוניים.^[2]

יתרונות הליברליזם כלכלי

צמיחה כלכלית: ליברליזם כלכלי מוביל לצמיחה כלכלית חזקה יותר מאשר מודלים כלכליים אחרים.^[2]
יעילות: שוק חופשי יעיל יותר בהקצאת משאבים מאשר התערבות ממשלתית.^[2]
חדשנות: תחרות בשוק מעודדת חדשנות ופיתוח טכנולוגיות חדשות.^[2]
חירות: ליברליזם כלכלי מגן על חירות הפרט ומאפשר לאנשים לחיות את חייהם כרצונם.^[2]
הוגנות: ליברליזם כלכלי מבוסס על עקרון ההוגנות, לפיו לכל אדם יש זכות שווה להזדמנויות.^[2]

ביקורות על ליברליזם כלכלי

אי-שוויון: ליברליזם כלכלי עלול להוביל לאי-שוויון כלכלי משמעותי.^[2]
חוסר יציבות: שווקים חופשיים עלולים להיות לא יציבים ולגרום למשברים כלכליים.^[2]
ניצול: ליברליזם כלכלי עלול לאפשר ניצול של עובדים על ידי מעסיקים.^[2]
הזנחת צרכים ציבוריים: ליברליזם כלכלי עלול להוביל להזנחת צרכים ציבוריים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.^[2]

הוגים קלאסים התומכים בליברליזם כלכלי

אדם סמית': פילוסוף וכלכלן סקוטי, נחשב לאבי הכלכלה המודרנית. סמית' תמך בשוק חופשי שבו היצע וביקוש קובעים את המחירים. לטענתו, התערבות ממשלתית בשוק גורמת יותר נזק מאשר תועלת ו"יד נעלמה" מכוונת את השוק החופשי לטובת הכלל.^[3]

ג'ון סטיוארט מיל: פילוסוף וכלכלן אנגלי, תמך בחירות הפרט ובשוק חופשי תוך הגנה על זכויות חברתיות. מיל תומך בהתערבות ממשלתית מינימלית בכלכלה. לדעתו, הממשלה צריכה להתמקד בהגנה על זכויות הפרט, אכיפת החוק ומתן שירותים ציבוריים חיוניים. מיל מתנגד לסוציאליזם ולכל צורה אחרת של התערבות ממשלתית נרחבת בכלכלה. בנושא השוק החופשי, מיל מאמין ששוק חופשי הוא המערכת הכלכלית הטובה ביותר. לטענתו, שוק חופשי מוביל לצמיחה כלכלית, יעילות וחדשנות והוא תומך בתחרות חופשית ובזכות הקניין הפרטי.^[4]

לודוויג פון מיזס: כלכלן אוסטרי, ממייסדי האסכולה האוסטרית, טען נגד התערבות ממשלתית בכלכלה.^[2]

על פי תפיסתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, באדם יש יסוד אנוכי, המניע אותו לקדם את האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טוענים תומכי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-אבולוציוני המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "היד הנעלמה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.

הוגים מודרניים התומכים בליברליזם כלכלי

פרידריך האייק: כלכלן ופילוסוף אוסטרי, ממייסדי אסכולת שיקגו, הדגיש את חשיבות חירות הפרט והשוק החופשי.^[5]

מילטון פרידמן: כלכלן אמריקאי, זוכה פרס נובל לכלכלה, תמך במדיניות מוניטרית יציבה ובשוק חופשי.^[2]

רוברט נוזיק: פילוסוף אמריקאי, תיאר את התפיסה הליברלית-כלכלית במאמרו "The Economic Theory of Liberalism".^[2]

ראו גם

לקריאה נוספת

הלל גרשוני, כסף של אחרים, הוצאת סלע מאיר 2022
Economic Liberalism באתר WallStreetMojo

קישורים חיצוניים

יוזמה חופשית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Encyclopedia of Violence, Peace, & Conflict, ScienceDirect (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ Mark R Reiff, TWO THEORIES OF ECONOMIC LIBERALISM, University of California at Davis Faculty Fellow, Safra Center for Ethics Harvard University, 2008-2009
^ ADAM SMITH LL.D. F.R.S., INQUIRY INTO THE NATURE AND CAUSES OF THE WEALTH OF NATIONS.
^ John Stuart Mill, On Liberty, 10 בינו׳ 2011
^ F.A. Hayek, The Road to Serfdom, London and New York, 1944

[1] Encyclopedia of Violence, Peace, & Conflict, ScienceDirect (באנגלית)

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ Mark R Reiff, TWO THEORIES OF ECONOMIC LIBERALISM, University of California at Davis Faculty Fellow, Safra Center for Ethics Harvard University, 2008-2009

[3] ADAM SMITH LL.D. F.R.S., INQUIRY INTO THE NATURE AND CAUSES OF THE WEALTH OF NATIONS.

[4] John Stuart Mill, On Liberty, 10 בינו׳ 2011

[5] F.A. Hayek, The Road to Serfdom, London and New York, 1944

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.