לדלג לתוכן

ליגת העל בכדורסל נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל בכדורסל נשים
עונת 2024/2025 בליגת העל בכדורסל נשים
כינוי ליגת אתנה Winner
תחום כדורסל נשים
ארגון מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים
איגוד הכדורסל בישראל
מדינות ישראלישראל ישראל
קבוצות 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים הליגה הלאומית בכדורסל נשים
אלופה נוכחית אליצור רמלה (13)
מירב הזכיות אליצור תל אביב (14)
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורסל נשים
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדורסל נשים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.wbl.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נטע רפאל (בכחול, אליצור תל אביב) ודקיה כהן (בלבן, הפועל ראשון לציון) במשחק בין הקבוצות בהיכל הספורט גן נחום, ראשון לציון, 2021

ליגת העל בכדורסל נשים (נקראת גם "ליגת אתנה Winner") היא הליגה הבכירה בכדורסל נשים בישראל. הליגה, שנקראה בעבר "הליגה הלאומית בכדורסל נשים", מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים.

אלופת הליגה לעונת 2023/2024 היא קבוצת אליצור רמלה, בפעם ה-13 בתולדותיה. אליצור תל אביב היא שיאנית הזכיות בליגה עם 14 אליפויות.

הליגה הראשונה בכדורסל נשים הוקמה בשנת 1957. בתחילה הליגה הייתה מחולקת לשתי טבלאות (צפון ודרום) ואלופות המחוזות היו משחקות ביניהן משחק אחד מכריע על האליפות. בלטו בה אגודות נשים של מועדוני כדורסל ותיקים כגון מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים, ושתי הראשונות היו לזוכות הכמעט בלעדיות במהלך שני העשורים הראשונים. הדבר השתנה רק בשנת 1976, עת ייסדה אליצור תל אביב שליטה ארוכה בליגה ושרשרת אליפויות שנמשכה 19 שנים (כולל זכיות של אליצור חולון, עימה התאחדה בסוף שנות ה-80). מאמצע שנות ה-90 חל שינוי עם הצטרפות שחקניות מברית המועצות לשעבר ומאבקי האליפות ניטשו בעיקר בין קבוצת אליצור רמלה לא.ס. רמת השרון.[1][2] בעשור השני והשלישי של המאה ה-21 שלטו בליגה בעיקר אליצור רמלה ומכבי בנות אשדוד (6), כשאחת מהן הופיע בגמר בכל שנה, ונערכו ביניהן תשעה גמרים ישירים (חמש זכיות לרמלה וארבע לאשדוד) כולל חמישה ברציפות בשנים 2011–2015.

הקבוצות הזוכות במקומות העליונים בליגה או בגביע המדינה משתתפות בליגת היורוקאפ, בה מתחרות קבוצות בעלות הישגים דומים מרחבי אירופה. א.ס. רמת השרון הגיעה לגמר בעונת 1999 ולמקום שלישי בעונת 2005, ואליצור רמלה הצליחה לזכות בגביע היורוקאפ בעונת 2011. השתתפות ביורוליג ניתנת אופציה לזוכה באליפות אם תציב תקציב גבוה להשתתפות במפעל.

משחקי הליגה משודרים בערוץ הספורט. זוהי ליגת הנשים היחידה בישראל שמשחקיה משודרים בשידור חי.[3] בעשור הראשון הליגה היוותה תחרותיות רבה עם תחילת השתתפות שחקניות מליגת ה-WNBA ומשחקי הליגה משכו קהל רב. שחקניות ידועות מליגת ה-WNBA אשר שיחקו בליגה הן מוואדי מאביקה, דיאנה נולאן, שריל פורד, דוואנה בונר (אנ') וליז קמבייג' (אנ'). על אף חשיבותה של הליגה לענף כדורסל הנשים בישראל, בעשור השני החלה פיחות בסיקור התקשורתי ומעמדה של הליגה נשחק, מה שהביאה לכך שכל פתיחת עונה מתקשה מנהלת הליגה להבטיח את קיומה הכלכלי וקושי במשיכת ספונסרים לקבוצות. נושא זה נידון בבג"ץ בשנת 2016 בטענה כי הליגה מופלית מבחינה תקציבית ביחס לכדורגל ולכדורסל גברים.[3] כתוצאה מהגשת העתירה התחייב משרד התרבות והספורט לחתום על הסכם שיווק מתחדש רב שנתי בין המנהלת לפרויקט אתנה וכן להכפלה פי שלושה של התמיכות הכספיות הישירות המועברות מהמועצה להסדר ההימורים לקבוצות ליגת העל, שנקראת על כך "ליגת אתנה Winner".

בעקבות ההסכם שנחתם תקציב הליגה הוכפל בעשור השלישי והגיע לשיא כל הזמנים, אך רמת הסיקור התקשורתי והגעת הקהל לאולמות נשאר נמוך יחסית, בעוד רמת הליגה ירדה עקב אי תמיכת הרשויות בקבוצות.

הרכב הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 8 ל-10 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. ההחלטה על עליית ליגה או ירידה מורכבת בענף זה בעיקר מההיבט התקציבי ויכולת להעמיד תקציב ראוי לליגה הבכירה. כל קבוצה רשאית להחתים שתי שחקניות זרות, ושחקנית בוסמנית (אירופאית) אחת לליגה כאשר קבוצות המשחקות במפעלים האירופיים רשאיות לצרף שחקנית בוסמנית נוספת אשר רשאית לשחק רק במפעל האירופאי בלבד.

הקבוצות בליגה בעונת 2024/2025

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו הליגה כוללת 10 קבוצות:

קבוצה עיר מאמן אולם ביתי מושבים
אליצור חולון חולון אוהד גולדברג אריאל שרון 500
אליצור רמלה רמלה מויה טאצ'י אולם קריית מנחם 2,000
א.ס. רמת השרון רמת השרון רועי לוין אולם אורנים 1,000
הפועל כפר סבא כפר סבא יניב פילו היכל היובל 680
הפועל לב ירושלים ירושלים לימור פלג היכל הספורט מלחה 2,000
הפועל פתח תקווה פתח תקווה גלעד כץ יצחק שמיר 400
הפועל ראשון לציון ראשון לציון זיו ארז היכל הספורט גן נחום 1,500
מכבי בנות אשדוד אשדוד שירה העליון היכל טוטו הקריה 2,100
מכבי חיפה חיפה עומרי צרילין ביכורים 750
מכבי עירוני רמת גן רמת גן רועי לזר אולם זיסמן 1,500

שיטת המשחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הסדירה משוחקת בשיטת שני סבבים של 9 משחקים בכל סיבוב, ובסיום העונה הסדירה הקבוצות שסיימו במקומות 1–6 מעפילות לפלייאוף העליון והקבוצות שסיימו במקומות 7–10 משחקות בפלייאוף התחתון.

הפלייאוף העליון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות שהעפילו לפלייאוף העליון ממשיכות בסבב משחקים אחד של 5 משחקים בשיטה של המשך הליגה תוך שמירת הנקודות מהליגה הסדירה, ובסיום הסבב 4 הקבוצות שסיימו במקומות 1–4 מתמודדות בשיטת ההצלבה. הקבוצה במקום ה-1 משחקת מול הקבוצה במקום ה-4 והקבוצה במקום ה-2 משחקת מול הקבוצה במקום ה-3 בסדרות הטוב מ-5, כשלמדורגת גבוה יותר יש יתרון ביתיות.

שתי המנצחות בסדרות חצי הגמר מעפילות לגמר, של הטוב מ-5 שבסיומו מוכתרת אלופת המדינה.

הפלייאוף התחתון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות שסיימו במקום 7–10 ממשיכות בסבב נוסף בשיטה של המשך הליגה תוך שמירת הנקודות מהליגה הסדירה. כל קבוצה משחקת 3 משחקים בסבב זה, והקבוצה שמסיימת אחרונה בסיום הסבב יורדת לליגה הלאומית.

הקבוצות שסיימו במקומות 7–8 את העונה הסדירה מארחות שני משחקי בית, והקבוצות שסיימו במקומות 9–10 מארחות משחק בודד.

זכיות לפי עונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה אלופה סגנית סדרת הגמר
1957/58 מכבי תל אביב משחק אליפות
1958/59 מכבי תל אביב
1959/60 הפועל ירושלים הפועל יגור 23–21
1960/61 הפועל תל אביב ללא פלייאוף
1961/62 הפועל תל אביב
1962/63 הפועל יגור
1963/64 מכבי תל אביב
1964/65 מכבי תל אביב
1965/66 מכבי תל אביב
1966/67 מכבי תל אביב
1967/68 מכבי תל אביב
1968/69 הפועל תל אביב
1969/70 הפועל תל אביב
1970/71 מכבי תל אביב
1971/72 מכבי תל אביב
1972/73 מכבי תל אביב
1973/74 הפועל תל אביב
1974/75 הפועל תל אביב
1975/76 מכבי תל אביב
1976/77 אליצור תל אביב
1977/78 אליצור תל אביב
1978/79 אליצור תל אביב
1979/80 אליצור תל אביב
1980/81 אליצור תל אביב
1981/82 אליצור תל אביב
1982/83 אליצור תל אביב
1983/84 אליצור תל אביב
1984/85 אליצור תל אביב
1985/86 אליצור תל אביב/קריית אונו
1986/87 אליצור תל אביב
1987/88 אליצור תל אביב
1988/89 אליצור תל אביב
1989/90 אליצור תל אביב בני יהודה תל אביב
1990/91 אליצור תל אביב/חולון
1991/92 אליצור חולון
1992/93 אליצור חולון
1993/94 אליצור חולון א.ס. רמת השרון 3–2
1994/95 אליצור חולון ללא פלייאוף
1995/96 אליצור רמלה אליצור חולון
1996/97 אליצור חולון
1997/98 אליצור רמלה אליצור חולון 3–1
1998/99 א.ס. רמת השרון בני יהודה תל אביב 3–0
1999/00 אליצור רמלה נירוסופט כרמיאל 3–1
2000/01 אנדה רמת השרון נירוסופט כרמיאל 3–2
2001/02 אנדה רמת השרון מכבי רעננה 3–1
2002/03 אנדה רמת השרון אליצור רמלה 3–2
2003/04 אליצור רמלה מכבי רמת חן 3–1
2004/05 אליצור רמלה אנדה רמת השרון 3–1
2005/06 הפועל תל אביב מכבי רמת חן 3–1
2006/07 אליצור רמלה אנדה רמת השרון 3–2
2007/08 אליצור רמלה בנות השרון 3–1
2008/09 אלקטרה רמת השרון אליצור רמלה 3–1
2009/10 אלקטרה רמת השרון מכבי בנות אשדוד 3–1
2010/11 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–0
2011/12 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–2
2012/13 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–2
2013/14 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–1
2014/15 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–0
2015/16 מכבי בנות אשדוד מכבי רמת חן 3–2
2016/17 מכבי בנות אשדוד מכבי רמת חן 3–1
2017/18 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–0
2018/19 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–0
2019/20 מכבי עירוני רמת גן מכבי בנות אשדוד בוטל[4]
2020/21 מכבי עירוני רמת גן מכבי בנות אשדוד 3–2
2021/22 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–2
2022/23 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–2
2023/24 אליצור רמלה הפועל לב ירושלים 0-3

אליפויות לפי קבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# קבוצה אליפויות עונות זכייה
1 אליצור תל אביב 14 1976/77, 1977/78, 1978/79, 1979/80, 1980/81, 1981/82, 1982/83, 1983/84, 1984/85, 1985/86, 1986/87, 1987/88, 1988/89, 1989/90
2 אליצור רמלה 13 1995/96, 1997/98, 1999/00, 2003/04, 2004/05, 2006/07, 2007/08, 2010/11, 2012/13, 2018/19, 2021/22, 2022/23, 2023/24
3 מכבי תל אביב 11 1957/58, 1958/59, 1963/64, 1964/65, 1965/66, 1966/67, 1967/68, 1970/71, 1971/72, 1972/73, 1975/76
4 הפועל תל אביב 7 1960/61, 1961/62, 1968/69, 1969/70, 1973/74, 1974/75, 2005/06
5 אליצור חולון 6 1990/91, 1991/92, 1992/93, 1993/94, 1994/95, 1996/97
א.ס. רמת השרון 6 1998/99, 2000/01, 2001/02, 2002/03, 2008/09, 2009/10
מכבי בנות אשדוד 6 2011/12, 2013/14, 2014/15, 2015/16, 2016/17, 2017/18
8 מכבי עירוני רמת גן 2 2019/20, 2020/21
9 הפועל ירושלים 1 1959/60
הפועל יגור 1 1962/63

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]