לילי טומלין

לילי טומלין
Lily Tomlin
	לילי טומלין, 2011
לידה	1 בספטמבר 1939 (בת 85); דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
שם לידה	Mary Jean Tomlin
סוגה מועדפת	קומדיה ודרמה
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1965
מקום לימודים	אוניברסיטת ויין; סטודיו אייץ' בי; התיכון הטכני של קאס; Wayne State University College of Fine, Performing, and Communication Arts ;
בן או בת זוג	ג'יין וגנר (31 בדצמבר 2013–?)
פרסים והוקרה	פרס אמי בפריים טיים לתסריט למיני סדרה, לסרט או לספיישל דרמטי (1974); פרס לוסי (2003); פרס טוני מיוחד (1977); פרס אמי בפריים טיים לתסריט למיני סדרה, לסרט או לספיישל דרמטי (1976); פרס אמי לדיבוב הטוב ביותר (2013); Primetime Emmy Award for Outstanding Variety, Music or Comedy Series (1981); דוב הכסף לשחקנית הטובה ביותר (1977); פרס קריסטל (1992); פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים (2017); פרס טוני לשחקן הטוב ביותר (1986); פרס מרכז קנדי (2014); פרס מארק טוויין להומור אמריקני (2003); היכל התהילה של נשות מישיגן (1998); פרס גראמי לאלבום הקומדיה הטוב ביתר (1972); פרס דרמה דסק לשחקנית הטובה ביותר במחזה; גביע הכסף לנשות השנה של לוס אנג'לס טיימס ;
	http://www.lilytomlin.com/
	פרופיל ב-IMDb

מרי ג'יין "לילי" טומלין (באנגלית: Mary Jean "Lily" Tomlin; נולדה ב-1 בספטמבר 1939) היא שחקנית, קומיקאית, תסריטאית ומפיקה אמריקאית זוכת שישה פרסי אמי, פרס טוני ופרס גראמי. הייתה מועמדת לחמישה פרסי גלובוס הזהב ולפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעת הבכורה שלה כשחקנית קולנוע בסרט "נאשוויל".

ביוגרפיה

טומלין נולדה בדטרויט שבארצות הברית למשפחה נוצרית-בפטיסטית. הוריה הם לילי מיי (לבית פורד) וגאי טומלין. למדה תיאטרון באוניברסיטת וויין סטייט, ולאחר מכן עשתה מופעי סטנד-אפ במועדונים בדטרויט ובניו יורק.

קריירת משחק

קולנוע

בשנת 1975 עשתה טומלין הסבה מוצלחת מתוכניות טלוויזיה לקולנוע בסרטו של רוברט אלטמן "נאשוויל". הייתה מועמדת על הופעת הבכורה שלה כזמרת הגוספל לנאה ריס לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולשני פרסי גלובוס הזהב. ב-1977 זכתה טומלין בפרס השחקנית הטובה ביותר של פסטיבל ברלין ובמועמדויות לפרס גלובוס הזהב ובאפט"א על הופעתה בקומדיה של רוברט בנטון "המופע האחרון".

טומלין הייתה מועמדת בפעם הרביעית לפרס גלובוס הזהב על הופעתה הקומית בסרט "אני את ואני" בתור המיליונרית האובדנית אדווינה קאטווטר. התפרסמה בנוסף בקומדיה " 9 עד 5" בתפקיד האלמנה העצבנית ויולט ניוסטד. ב-1991 שיחקה בדרמה העצמאית "החיפוש אחר סימנים של חיים איטיליגנטיים בעולם". טומלין שזכתה בפרס הטוני על אותו התפקיד בגרסת התיאטרון גילמה מספר דמויות, זכתה בפרס הקומדיה האמריקאית והייתה מועמדת לשני פרסי אמי. ב-1992 זכתה טומלין בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע, וב-2003 בפרס לוסי למצוינות נשים בטלוויזיה.

טומלין זכתה בפרס השחקנית הקומית בפעם השנייה על תפקידה בסרטו של רוברט אלטמן "תמונות קצרות" בתור המלצרית דורין פיגוט. שיחקה בסרטיו של דייוויד או. ראסל "אני, אשתי ואמי החורגת" בתפקיד מרי שליצ'טינג אמו הביולוגית של מל קופלין (בן סטילר) ו"אני אוהב האקביז" לצידו של דאסטין הופמן בתור הבלשית ויויאן ג'פה. הופיעה לצידה של שר בקומדיה "תה עם מוסוליני" בתור הארכאולוגית הלסבית ג'ורג'י רוקוול. התפרסמה בקומדיות "הילד" בתור ג'נט המזכירה של יועץ התדמית ראס דוריץ (ברוס ויליס), "מחוז אורנג'" בתור יועצת בית ספרו של שון ברומדר וסרטה השלשי עבור רוברט אלטמן "המדריך לחיים בכפר" בתור רונדה ג'ונסון ששרה לצידה של אחותה יולנדה (מריל סטריפ). ב-2009 השתתפה בסרט "הפנתר הוורוד 2" בתפקיד הסוכנת המיוחדת ייבט ברנג'ר.

בשנת 2015 גילמה את אלה, משוררת לסבית בדרמה הקומית "סבתא" של פול וייץ. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי לשנת 2016.

הריב המתוקשר עם דייוויד או. ראסל

בשנת 2004 השתתפה טומלין בסרטו של דייוויד או. ראסל "אני אוהב האקביז", במהלך הצילומים התפתח בין השניים ריב מילולי על עשיית הסרט שכמעט התפתח לפיזי, כאשר טומלין ביקרה את עבודתו של ראסל. הריב בין השניים צולם והועלה לאתר יוטיוב.

טלוויזיה

התחילה את דרכה כשחקנית ב"מופע גארי מור" והתפרסמה לראשונה בסדרה הקומית "Rowan & Martin's Laugh-In", על הופעתה בארבע עונות התוכנית הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב ולפרס אמי. טומלין זכתה בארבעה פרסי אמי על הופעותייה בספיישלים הקומיים "לילי" ו"Lily: Sold Out" שנקראו על שמה ו"הספיישל של פול סיימון".

ב-1993 הופיעה בסרט הטלוויזיה "והתזמורת ממשיכה לנגן" הייתה מועמדת לפרס אמי על תפקידה בתור הפיזיקאית סלמה דריץ. טומלין דיבבה במשך שלוש שנים בסדרת האנימציה "אוטובוס הקסמים" את גברת פריזל וזכתה בפרס אמי היומי. בשנת 1996 הצטרפה אל שתי העונות האחרונות של הסדרה הקומית "מרפי בראון" בתפקיד המפיקה קיי קרטר שפליי.

הייתה מועמדת לפרס אמי שמיני על תפקיד האורח שעשתה עבור סדרת הדרמה "רצח מאדום לשחור". משנת 2002 הופיעה בתפקיד דברה פידרר העוזרת האישית של נשיא ארצות הברית ג'וזיה אדוארד "ג'ד" ברטלט (מרטין שין) בסדרת הדרמה "הבית הלבן".

בשנת 2008 הופיעה בשישה פרקים של הסדרה "עקרות בית נואשות" בתור רוברטה סימונס אחותה של קארן מקלאסקי. בשנת 2010 לוהקה טומלין לעונה השלישית של סדרת הדרמה "Damages" לתפקיד מרלין, אם משפחת טובין. בשנים 2011–2015 שיחקה בתפקיד ראשי בסדרה הקומית "טיפול אונליין" ברשת שואוטיים בכיכובה של ליסה קודרו. החל מ-2015 היא משחקת בסדרה גרייס ופרנקי, שם היא מגלמת את דמותה של פרנקי בעוד שג'יין פונדה מגלמת את דמותה של גרייס.

בשנת 2018 השתתפה בסרט הדוקומנטרי של נטפליקס "פמיניסטיות: מה הן חשבו?".^[1]

חיים אישיים

טומלין היא לסבית מוצהרת משנת 2001, והיא מנהלת יחסים בני כ-40 שנה עם התסריטאית ג'יין וגנר. השתיים נישאו ב-2013. יחד איתה זכתה טומלין בפרס אמי על עבודתן, "לילי".

פילמוגרפיה

נאשוויל (1975) - בתפקיד: לינאה ריז.
המופע האחרון (1977) - בתפקיד: מארגו סטרלינג.
רגע אחר רגע (1978) - בתפקיד: טרישיה.
9 עד 5 (1980) - בתפקיד: ויולט נוסטד.
האישה המכווצת המדהימה (1981) - בתפקיד: פאט קריימר / ג'ודית' בייסלי.
אני את ואני (1984) - בתפקיד: אדווינה קאט ווטר.
עסקים גדולים (1988) - בתפקיד: רוז שלטון / רוז ראטליף.
החיפוש אחר סימנים של חיים איטיליגנטיים בעולם (1991) - בתפקיד: טרודי אשת התיקים/ אגנוס אנגסט/ קייט.
צללים וערפל (1992) - בתפקיד: פרוצה / זונה.
תפרנים מבברלי הילס (1993) - בתפקיד: מיס ג'יין האת'וויי.
תמונות קצרות (1993) - בתפקיד: דורין פיג'וט.
מוציאים עשן (1995) - בתפקיד: אוכלת הוואפלים.
לברוח עם רוצח (1996) - בתפקיד: אינגה מולר.
אני, אשתי ואמי החורגת (1996) - בתפקיד: מיס פריצל.
בשבט נאבוד (1998) - בתפקיד: רות' אלן.
תה עם מוסוליני (1999) - בתפקיד: ג'ורג' רוקוול.
הילד (2000)- בתפקיד: ז'אנט.
מחוז אורנג' (2002) בתפקיד: שארלוט קוב.
אני אוהב האקביז (2004) - וויויאן.
המדריך לחיים בכפר (2006) - בתפקיד: רונדה ג'קסון.
גיבור על נמלים (2006) - בתפקיד: דיבוב קולה של מומו.
ההולך (2007) - בתפקיד: אביגייל ד'לוראיין.
פוניו על הצוק ליד הים (2008) - בתפקיד: דיבוב קולה של טוקי.
הפנתר הוורוד 2 (2009) - בתפקיד: גברת ברגנר.
סבתא (2015) - בתפקיד: אלי.
ספיידרמן: ממד העכביש (2018) - בתפקיד: דיבוב קולה של הדודה (אנט) מיי.
ממשיכות הלאה (2023) - בתפקיד: אוולין.
החבורה של בריידי (אנ') (2023) - בתפקיד: לו.

טלוויזיה

המופע של גארי מור (1966) - בתפקיד: אורחת.
Rowan & Martin's Laugh-In‎ ‏ (1969) - בתפקיד: מבצעת רגילה.
לילי (1973) - בתפקיד: לילי טומלין.
הספיישל של לילי טומלין (1975) - בתפקיד: לילי טומלין.
סאטרדיי נייט לייב (1976) - בתפקיד: פארה פוסט ודמויות אחרות.
והתזמורת ממשיכה לנגן (1993) - בתפקיד: דוקטור סלמה דרייטץ.
אוטובוס הקסמים (1994) - בתפקיד: קולה של אדית אן.
רצח מאדום לשחור (1996) - בתפקיד: אינגה מולר.
מרפי בראון (1996) - בתפקיד: קיי קארטר שאפליי.
הבית הלבן (2002) - בתפקיד: דבורה פידרר.
ויל וגרייס (2005) - בתפקיד: מרגוט.
עקרות בית נואשות (2008) - בתפקיד: רוברטה סימונס.
Damages‎ ‏ (2010) - בתפקיד: מרילין טובין.
טיפול אונליין (2011 - 2015) - בתפקיד: פוטסי הודג'.
על הפנים (2012) - בתפקיד: תמי פאוורס.
גרייס ופרנקי (2015 - 2022) - בתפקיד: פרנקי ברגשטיין.
אוטובוס הקסמים נוסע שוב (2017 - 2020) - בתפקיד: קולה של פרופסור ואלרי פריזל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לילי טומלין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לילי טומלין

לילי טומלין, ברשת החברתית פייסבוק
לילי טומלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לילי טומלין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לילי טומלין, באתר AllMovie (באנגלית)
לילי טומלין, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לילי טומלין, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
לילי טומלין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לילי טומלין, באתר AllMusic (באנגלית)
לילי טומלין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לילי טומלין, באתר Discogs (באנגלית)
לילי טומלין, באתר Songkick (באנגלית)
לילי טומלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Robinson, Chauncey K. (17 באוקטובר 2018). "Netflix feminists: Film on 1970s women's movement shows work still to do". www.peoplesworld.org. נבדק ב-15 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)

[:0-1] Robinson, Chauncey K. (17 באוקטובר 2018). "Netflix feminists: Film on 1970s women's movement shows work still to do". www.peoplesworld.org. נבדק ב-15 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

פרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה
1947–1975	אינגריד ברגמן / הלן הייז (1947) • ג'ודית אנדרסון / קתרין קורנל / ג'סיקה טנדי (1948) • מרטיטה האנט (1949) • שירלי בות' (1950) • אוטה האגן (1951) • ג'ולי האריס (1952) • שירלי בות' (1953) • אודרי הפבורן (1954) • ננסי קלי (1955) • ג'ולי האריס (1956) • מרגרט לייטון (1957) • הלן הייז (1958) • גרטרוד ברג (1959) • אן בנקרופט (1960) • ג'ואן פלורייט (1961) • מרגרט לייטון (1962) • אוטה האגן (1963) • סנדי דניס (1964) • איירין וורת' (1965) • רוזמרי האריס (1966) • בריל ריד (1967) • זואי קולדוול (1968) • ג'ולי האריס (1969) • תמי גריימס (1970) • מורין סטייפלטון (1971) • סאדה תומפסון (1972) • ג'ולי האריס (1973) • קולין דיוורסט (1974) • אלן בורסטין (1975)
1976–2000	איירין וורת' (1976) • ג'ולי האריס (1977) • ג'סיקה טנדי (1978) • קונסטנס קאמינגס / קרול שלי (1979) • פיליס פרליך (1980) • ג'יין לפוטייר (1981) • זואי קולדוול (1982) • ג'סיקה טנדי (1983) • גלן קלוז (1984) • סטוקרד צ'אנינג (1985) • לילי טומלין (1986) • לינדה לאבין (1987) • ג'ואן אלן (1988) • פולין קולינס (1989) • מגי סמית' (1990) • מרסדס רוהל (1991) • גלן קלוז (1992) • מדלין קאן (1993) • דיאנה ריג (1994) • שרי ג'ונס (1995) • זואי קולדוול (1996) • ג'נט מק'תיר (1997) • מארי מולן (1998) • ג'ודי דנץ' (1999) • ג'ניפר אילי (2000)
2001–הווה	מרי-לואיז פארקר (2001) • לינדזי דאנקן (2002) • ונסה רדגרייב (2003) • פלישיה רשאד (2004) • שרי ג'ונס (2005) • סינת'יה ניקסון (2006) • ג'ולי וייט (2007) • דיאנה דונאגן (2008) • מרשה גיי הארדן (2009) • ויולה דייוויס (2010) • פרנסס מקדורמנד (2011) • נינה אריאנדה (2012) • סיסלי טייסון (2013) • אודרה מקדונלד (2014) • הלן מירן (2015) • ג'סיקה לאנג (2016) • לורי מטקאלף (2017) • גלנדה ג'קסון (2018) • איליין מאי (2019) • מרי-לואיז פארקר (2021) • דירדרה אוקונל (2022) • ג'ודי קומר (2023) ‏•‏‏ שרה פולסון (2024)