ליפוט אשנר
 | |
| לידה |
25 בינואר 1872 נובה סאדי סלובקיה |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1952 (בגיל 79) בודפשט |
| מדינה |
 הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה  |
| מקצוע | תעשיין ואיש עסקים |
  | |
לִיפֹּוט אַשְנֶר (בהונגרית: Aschner Lipót; נובה סאדי (אנ') 27 בינואר 1872 – בודפשט, 18 בינואר 1952) היה איש עסקים יהודי-הונגרי, מפתח ומנכ"ל החברה ההונגרית נורות ליבון וחשמל מאוחדת, שהגה את השם המסחרי "טוּנְגסְרַם" (אנ'), נשיא ופטרון של אגודת הספורט וההתעמלות אויפשט (אנ'), ממייסדי טכנולוגיית התאורה הונגרית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של ליפוט (ליאופולד) אשנר עסק במסחר כללי, ומכיוון שלא הצליח להביא פרנסה מספקת הביתה הילד ליפוט השלים רק שמונה שנות לימוד והפך לשוליית סוחר. הוא נסע לבודפשט בשנת 1896 והתחיל לעבוד בפירמה שהפכה לימים ל"נורות ליבון וחשמל מאוחדת". הצעיר החרוץ, הרב לשוני שדיבר הונגרית, גרמנית, אנגלית ורוסית החל את דרכו כפקיד זוטר. בשנת 1904 היה כבר סגן מנהל המחלקה, כמה שנים לאחר מכן מנהל המכירות של תחום נורות הליבון, ובשנת 1918 נתמנה למנהל המסחרי של החברה. בשנת 1921 מונה כמנכ"ל הראשון של החברה. שמו קשור ליצירת המותג טונגסרם על ידי שילוב השמות האנגלי והגרמני של המתכת טונגסטן + וולפרם (טונגסטן ידוע בארצות סקנדינביה גם בשם Wolfram) והקמת מפעלי טונגסרם בבודפשט ובמרכז אירופה. באותה השנה הקים את מעבדת המחקר של החברה, שם העסיק מדענים צעירים מצטיינים ברמה בינלאומית תחת פיקוחו של פרופסור איגנץ פייפר. עבודתם של צעירים אלה הפכה למקור של מספר פטנטים והמצאות. הודות לשיטות העבודה המתקדמות שהכניס החברה התפתחה למפעל בינלאומי גדול ומודרני.
בשם "טונגסרם" הפכה החברה לחלק מקרטל עולמי, ביחד עם היצרניות הגדולות של נורות ליבון אז: ג'נרל אלקטריק האמריקאית, פיליפס ההולנדית, אוסראם הגרמנית וקומפני דה למפס בצרפת. בשנת 1936 יוצרו במפעלי טונגסרם כמעט 20 מיליון נורות ליבון וכ -2.5 מיליון צינורות קרני קתודה. אשנר הכיר בכך שאחת מאבני היסוד בהתפתחות של המאה העשרים היא הכשרה מקצועית שיש לתמוך בה כלכלית במידת הצורך. בשנת 1935 הציע לשר התעשייה תרומה שנתית של 2500 פנגו הונגרי בשנה, תוך התעקשות על אנונימיות. באוניברסיטת ההונגרית המלכותית למדעים הקים בתרומה של 300,000 פנגו מחלקה לפיזיקה גרעינית.
אשנר התרחק מהפוליטיקה היומיומית, אך היה איש ציבור במשך זמן מה. כאשר עבר המפעל לאויפשט (פרבר צפוני של בודפשט היום) הוא הפך לנציג במועצת העיר. בזכותו נבנה האצטדיון והוא התחיל פעילות בראשות סקציית ההתעמלות של המועדון. גם רגישותו החברתית הייתה ראויה לציון. הוא בנה בתים לעובדים, בריכת שחייה, אתר נופש לסופי שבוע ומרכז תרבות. הוא היה חבר במועצה המפקחת של בבנק המסחר ההונגרי שמניות הרוב שלו הוחזקו על ידי המפעל. הוא היה חבר דירקטוריון בכמה חברות תעשיות נוספות ועוד. יוקרתו הבינלאומית הייתה כה גדולה שהוא נבחר לנשיא הקרטל העולמי של יצרני נורות הליבון בשנת 1931, קרטל שהקיף עד 95% ממפעלי נורות הליבון בעולם.
ביום פלישת הגרמנים להונגריה ב-19 במרץ 1944 הוא נלקח על ידי הגסטפו למחנה הריכוז מאוטהאוזן. בעלי חברת טונגסרם שחררו אותו באמצעות כופר של 100,000 פרנק שווייצרי. הוא עבר לז'נבה בשנת 1945, שם המשיך לעסוק במפעל. ביוני 1947 חזר להונגריה בערבות סובייטית. וכיהן שוב כמנכ"ל החברה. למרות מחלתו המחמירה, הוא עבד במפעל כמעט כל יום עד מותו בשנת 1952.
אגודת הספורט אויפשט
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1895 היה אשנר מזכיר איגוד ההתעמלות של אויפשט, ובשנים 1921–1934 היה הנשיא. הוא פיקח על עבודתם של כל שש עשרה מחלקות המועדון, היה פטרונו הראשי והמועדון חב לו את האצטדיון ואת בית הסירות שלו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. 58. o
- הלקסיקון יהודי הונגרי. Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 62. o. Online elérés
- הלקסיקון של אויפשט. Újpest Lexikon
- הדמויות הבולטות של האלקטרו-טכניקה ההונגרית. Sitkei Gyula: A magyar elektrotechnika nagy alakjai. (Energetikai Kiadó Kht. 2005)
- ספר: חייו של ליפוט אשנר. Rojkó Annamária: Aki a korát megelőzte. Aschner Lipót élete. Budapest: Kossuth Kiadó, 2011
- ההיסטוריה הקצרה של טונגסרם (בהונגרית ובאנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרן ליפוט אשנר Aschner Lipót Alapítvány, 1989-2003 (MEK)
| בקרת זהויות |
|
|---|