ליפוט קצ'קמטי
לידה |
27 בפברואר 1865 קצ'קמט, הונגריה |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 1936 (בגיל 71) אוראדיה, ממלכת רומניה |
מדינה | הונגריה |
השקפה דתית | יהדות |
ליפוט קצ'קמטי (בהונגרית: Kecskeméti Lipót; קצ'קמט, 27 בפברואר 1865[1] – אוראדיה, 8 ביוני 1936) היה רב הונגרי בעל ידע רב, היסטוריון של תולדות הספרות, חוקר מקרא, וכן אחיו של הרב הראשי של העיר מאקו, ארמין קצ'קמטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליפוט קצ'קמטי הוא בנם של יעקב קצ'קמטי ושל רוזה וייס. כבר בצעירותו התעניין בקורותיהם ובשיריהם של משוררים יהודים מימי הביניים ואף תרגם כרך שלם משיריהם להונגרית ("משוררים יהודים", בודפשט, 1887). הוא כתב עליהם את עבודת הדוקטורט שלו בבודפשט (1888) וחלק ממנה פורסם בצורת ספר ("הגיהנום בשירה היהודית מימי הביניים". בודפשט, 1888). הוא תרגם כאמור משוררים יהודים מימי הביניים להונגרית וכתב מחקרי היסטוריה דתית יהודית. קצ'קמטי סיים את בית המדרש לרבנים בבודפשט וקיבל סמיכה לרבנות.
הוא נבחר לרב קהילת אוראדיה (1890); כרב ראשי הוא נודע כדרשן וכנואם מצוין, הוא היה אמן של השפה ההונגרית, לנאומיו הקשיב גם המשורר אנדרה אדי והוא הזכיר במאמר את הרצאתו בנושאי התנ"ך, אותה נשא בכנסייה האוניטרית בודפשט (1903). קצ'קמטי היה חבר באגודת סיגליגטי, אגודה ספרותית שרבים מחבריה היו יהודים. הוא התנגד לכל צורת של ניכור הדתי, ולא קיבל את הציונות. שתי יצירות היסטוריות ספרותיות על ספרי הנביאים ירמיהו וישעיה (בודפשט, 1932, אוראדיה, 1935) פורסמו בשיטת ביקורת המקרא. הנאומים שנישאו ביום הולדתו ה-70 נכללו בכרך חגיגי (אוראדיה, 1935).
לאחר כפיית חוזה טריאנון על הונגריה, הוא הקים בסתיו 1929 את הגימנסיה היהודית מתוך מורי ותלמידי הגימנסיה הריאלית הראשית ההונגרית, שנסגרה על ידי השלטונות הרומניים. הגימנסיה היהודית פעלה בהונגרית כשפת ההוראה במשך חמש שנים, לאחר מכן הם נאלצו להמיר את השפה לרומנית כשפת ההוראה ובזכות איסוף התרומות על ידי קצ'קמטי הבניין הוגדל בקומה אחת. לפיכך, ניתנה להם שוב הזכות להוראה בהונגרית. מאוחר יותר קיבלה הגימנסיה את שמו של מיטיבה: בית הספר התיכון ליפוט קצ'קמטי.[2]
אף על פי שנבחר לרב הראשי של פשט, ליפוט קצ'קמטי נשאר באוראדיה. מתוך ההספד עליו ב"עיתון העצמאי" לאחר מותו מצוטט משפט שאמר לשר ממשלת רומניה שהאשים אותו בסולידריות עם ההונגרים : “הייתי לצד ההונגרים כשמצבם היה טוב. עכשיו, במצבם הרע, שלא אעמוד לצדם? אני מכיר במצב החדש (העברת טרנסילבניה לרומניה), אבל לו הייתי מחר מסרב לקהילה ההונגרית, הייתם שופטים אותי והייתם מאשימים אותי באופורטוניזם!"[3]
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפת המקור (הונגרית):
- Zsidó költőkből (fordítások), Budapest, 1887
- Pokol a középkori zsidó költészetben, Budapest, 1888
- Halottas szertartások az ősi Izraelben, 1897
- Kánaáni bűvész alakok, IMIT Budapest, 1900
- A prófétai erkölcsvallásnak legelső községe, 1904
- Az Exilium első éveinek hatása Izrael vallására, IMIT, Budapest 1909
- Egy zsidó vallás van-e, több-e? Nagyvárad, 1913
- Vallási zsidóság és nemzeti zsidóság. Templomi beszédek, Budapest, 1922
- Jeremiás proféta és kora I., II., III. Budapest, 1932
- Ézsajás I., II., III. Budapest, 1935
- Halotti beszédek, Budapest, 1937
בתרגום לעברית בהתאמה:
- מכתבי משוררים יהודים (תרגומים), בודפשט, 1887
- הגיהנום בשירה היהודית מימי הביניים, בודפשט, 1888
- טקסי קבורה בישראל העתיקה, 1897
- דמויות קוסמים בכנען, פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית בודפשט, 1900
- היישוב הראשון של הדת על פי מוסר הנביאים, 1904
- השפעת השנים הראשונות של הגלות על דת ישראל, פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית, בודפשט 1909
- האם יש דת יהודית אחת, האם יש יותר? אוראדיה, 1913
- יהדות כדת ויהדות כלאום. דרשות, בודפשט, 1922
- הנביא ירמיהו ותקופתו. בודפשט, 1932
- ישעיה א', בודפשט, 1935
- הספדי הלוויה, בודפשט, 1937
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה. 1991. ISBN 973-26-0212-0
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת אגנש קניירש. ליפוט קצ'קמטי. 2009
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ליפוט קצ'קמטי
מתורגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפת המקור:
- Ady Endre: Rabbi a keresztyén templomban. (a-y) szignójú tárca a Budapesti Napló 1903. dec. 8-i számában; újraközölve Ady Endre összes prózai művei IV. 1964. 184–86.
- Kecskeméti Lipót és Ady kézszorítását idézi Gáll Ernő: Tegnapi és mai önismeret. 1975. 388.
- Gaal György: Magyar nyelvű zsidó irodalom Romániában. Évkönyv. Kiadja a Magyar Izraeliták Országos képviselete. Budapest, 1983/84.
בתרגום לעברית בהתאמה:
- אנדרה אדי: רב בכנסייה נוצרית. 1903. פורסם מחדש עם כל עבודות הפרוזה של אנדרה אדי. 1964.
- ארנה גאל מצטט את "לחיצת היד של ליפוט קצ'קמטי ואדי": המודעות העצמית של אתמול ושל היום. 1975
- ג'רג' גאל: ספרות יהודית ברומניה בשפה ההונגרית. ספר מחזור. הוצאת הנציגות הלאומית של היהודים הונגרים. בודפשט, 1984-1983.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליפוט קצ'קמטי ב-Le parisien
- יהודה קצ'קמטי (1865-1936), דף שער בספרייה הלאומית