מטדור (סרט)
 | |
| עטיפת ה-DVD העברי של הסרט | |
| בימוי |
פדרו אלמודובר  |
|---|---|
| תסריט | פדרו אלמודובר, חסוס פררו |
| עריכה |
חוזה סלסדו |
| שחקנים ראשיים | אנטוניו בנדרס, אסומפטה סרנה, נאצ'ו מרטינס |
| מוזיקה |
ברנרדו בונצי |
| צילום |
אנגל לויס פרננדז סרנו |
| מדינה |
ספרד |
| חברה מפיצה |
Medusa Film, נטפליקס, וודו |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 1986 |
| משך הקרנה |
110 דק' |
| שפת הסרט |
ספרדית |
| סוגה |
מותחן ארוטי, סרט ארוטי, סרט רומנטי, סרט מתח, סרט דרמה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 matador88 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מטדור (בספרדית: Matador) הוא סרט קולנוע ספרדי משנת 1986, שביים פדרו אלמודובר, על פי תסריט שכתב ביחד עם חסוס פררו.
הסרט הוא מותחן העוסק בדייגו מונטס (נאצ'ו מרטינס), מטדור שפרש בטרם עת עקב פציעתו בזירה ועבר לעסוק בהוראת מלחמת שוורים למתחילים, בתלמידו אנחל חימנס (אנטוניו בנדרס) המודה בפשעים שלא ביצע, ובמריה קרדנל (אסומפטה סרנה), עורכת הדין המייצגת את אנחל. המטדור ועורכת הדין חשים זיקה הדוקה בין סיפוק מיני למוות[1].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתוביות הפתיחה של הסרט מוקרנות על רקע סצנה שבה גבר מאונן אל מול טלוויזיה המקרינה אוסף קטעי סרטים שבהם נשים נרצחות בשלל דרכים. הסרט עצמו מתחיל בשתי סצנות המשולבות זו בזו ומקיימות דיאלוג סמוי ביניהן: באחת מלמד המטדור דייגו מונטס (שהוא הגבר שהופיע בסצנה הקודמת) את תלמידיו, ובהם אנחל, צעיר בתחילת שנות העשרים שלו, את שלב הריגתו של השור במלחמת שוורים, ובפרט נעיצת החרב בצווארו, ובשנייה מפתה מריה קרדנל גבר לשכב אתה, ולקראת סוף המשגל רוצחת אותו בנעיצת סיכת שיער בצווארו, ורק לאחר מכן היא מגיעה לאורגזמה.
את האנלוגיה בין מלחמת השוורים לחיזור מדגיש דייגו בדבריו לאנחל לאחר השיעור: "לנשים יש להתייחס כמו אל שוורים: לתקוף אותן, לכתר אותן, בלי שישימו לב. אחר כך זה קל". לאחר שמתברר לדייגו שאנחל הוא בתול, הוא שואל את אנחל האם הוא הומוסקסואל. אנחל הנזעם מבטיח להוכיח שאין זה כך, וכהוכחה תוקף ברחוב את אווה, שכנתו של אנחל וארוסתו של דייגו, ואונס אותה. בתום האונס אווה מסתלקת, ובדרכה מחליקה ונפצעת בלחיה. למראה הדם אנחל מתעלף.
אנחל, שחש חרטה, ניגש לתחנת המשטרה ומתוודה על האונס, אך כאשר המפקח (אוסביו פונסלה) חוקר את אווה, היא מסרבת להגיש תלונה, אף שהיא מאשרת את פרטי האונס. בהמשך חקירתו מודה אנחל בארבעה מעשי רצח נוספים, של שני גברים ושתי נשים. מריה קרדנל מגיעה אל אנחל לתא המעצר, ומודיעה לו שהיא עורכת הדין שתייצג אותו.
מריה נפגשת עם אמו של אנחל, וכאשר היא יוצאת מהפגישה היא מגלה בהתרגשות שדייגו עוקב אחריה. השניים נפגשים, והולכים לביתו של דייגו, שם דייגו מחבק ומנשק אותה. מריה מנסה לדקור את דייגו בסיכת שיער שהיא שולפת משערה, אך דייגו מתגבר עליה, לוקח את הסיכה ומסביר לה: "זיכרי שכשמגיע הרגע להרוג, אסור לנו להסס".
דייגו רואה את מריה בתצוגת אופנה שבה משתתפת אווה[2], ולאחר מכן מזהה אותה בקהל בקלטת וידאו שצולמה במלחמת שוורים שבה השור נגח בו והביא לפציעתו. הוא ניגש למשרדה של מריה, אך היא דורשת ממנו להסתלק.
המפקח עורך חקירה בבית הספר של דייגו, ומשוחח איתו ועם תלמידיו. הממצא העיקרי שלו הוא סיכת שיער שמצא בלוקר של אנחל.
אנחל מועבר להסתכלות פסיכיאטרית, ובמהלכה הוא סובל מחזיונות שבהם הוא רואה מקרי רצח רבים. בפגישה עם מריה בבית החולים הוא מתאר באוזניה כיצד רצח שתי תלמידות שהשתתפו איתו בקורס לחימת שוורים. המפקח, שהאזין לשיחה מאחורי הדלת, נכנס לחדר, ולוקח את אנחל כדי שיראה את מקום הימצאות הגופות. הם נוסעים לבית הספר, ושם אכן נמצאות שתי הגופות, במקום שעליו הצביע אנחל. חרף זאת, המפקח חושד גם בזיקה של דייגו לרצח התלמידות. גם מריה, שנכחה בגילוי הגופות, חושדת בדייגו, ומזמינה אותו לנסוע אתה. הוא מובילה אותו לביתה הכפרי, שם יש לה אוסף נרחב של חפצים הקשורים בו, ובכלל זה חליפת המטדור שלו, שאותה קנתה ממשרתו. היא מתוודה שאהבה אותו מאז הפעם הראשונה שבה ראתה אותו הורג שור, ומוסיפה: "חיפשתי אותך בכל הגברים שאהבתי, וניסיתי לחקות אותך כשהרגתי אותם".
המפקח משוחח עם אמו של אנחל, ואומר לה שלדעתו אנחל אינו אשם ברציחות שבהן הודה. הוא מבקש ממנה לנסוע לבית החולים כדי לשוחח עם אנחל ועם הפסיכיאטרית המטפלת בו על הודאותיו. כאשר הם מגיעים לבית החולים הם מוצאים שאנחל התעלף לאחר שהועבר לידו חולה מדמם. האם מסבירה שאנחל אינו מסוגל לראות דם. "איך יכול היה לרצוח אם אינו יכול לראות דם?" שואל המפקח, ורואה בכך הוכחה לכך שאנחל אינו אשם ברציחות.
דייגו מודיע לאווה על ניתוק הקשרים ביניהם, אך אווה אינה משלימה עם זאת, ובעזרת המשרת נכנסת לביתו. היא כותבת על הלוח: "דייגו היקר, אני אוהבת אותך, אווה". דייגו ומריה מגיעים לביתו של דייגו, ומשוחחים על כך שהמשטרה הולכת וסוגרת עליהם, כל אחד ורציחותיו. אווה, שנמצאת בבית, שומעת זאת בסתר. לאחר שמריה מסתלקת, דייגו, שלפי הכתובת על הלוח הבין שאווה בביתו, קורא לה. חרף כל מה ששמעה, אווה מביעה את אהבתה לדייגו, ומסרבת להיענות לדרישתו להיפרד ממנו.
דייגו מטלפן למריה ומספר לה שאווה שמעה הכל, והם קובעים שעליהם להזדרז בהגשמת תוכניתם. מריה מעבירה לתיקה את האקדח שבמגירתה ויוצאת מהמשרד. היא ניגשת לחנות התכשיטים וקונה סיכת שיער, ודייגו פוגש אותה שם.
אנחל נמצא בבית החולים עם הפסיכיאטרית המטפלת בו, ואומר לה שהוא חש שדבר נורא עומד להתרחש. באותה עת, אווה מספרת למפקח שדייגו ומריה אשמים בארבע הרציחות, אך המפקח מפקפק בסיפורה. הפסיכיאטרית מתקשרת אל המפקח ומספרת לו על החיזיון של אנחל, ומשכנעת אותו לנסוע על פי ההנחיות של אנחל. המפקח, אווה, הפסיכיאטרית ואנחל יוצאים לדרך בעקבות דייגו ומריה, על פי הנחיותיו של אנחל, הרואה את הדרך בחזונו.
דייגו ומריה מגיעים לביתה הכפרי של מריה, שם הם מקיימים יחסי מין, שבשיאם מריה הורגת את דייגו בסיכת שיער, ומתאבדת בירייה מאקדחה. המפקח וחבורתו מגיעים בדיוק ברגע זה לבית, מתעכבים לרגע לצפייה בליקוי חמה המתרחש באותו רגע, ושומעים את הירייה. הם נכנסים ורואים את גוויותיהם העירומות של דייגו ומריה שלובות זו בזו.
שחקנים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטוניו בנדרס: אנחל חימנס, צעיר הלומד להיות מטדור אך מתעלף למראה דם, מודה בפשעים שלא ביצע. הופיע גם בסרטים נוספים של אלמודובר: "מבוך התשוקות" (1982), "חוק התשוקה" (1987), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988), "קשור אותי! אהוב אותי!" (1990).
- נאצ'ו מרטינס: דייגו מונטס, מטדור שפרש בטרם עת עקב פציעתו ועבר לעסוק בהוראת מלחמת שוורים למתחילים.
- אסומפטה סרנה: מריה קרדנל, עורכת דין המגנה על אנחל ומאוהבת בדייגו מונטס.
- אווה קובו: אווה סולר, אהובתו הצעירה של דייגו מונטס.
- צ'וס למפראבה: פילאר, אמהּ של אווה. הופיעה גם בסרטים נוספים של אלמודובר: "הרגלים מגונים" (1983), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988),"דבר אליה" (2004) ו"לחזור" (2006).
- חולייטה סראנו: ברטה, אמו של אנחל. הופיעה גם בסרטים נוספים של אלמודובר: סרטו הראשון, פפי, לוסי, בום (1980), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988) ו"קשור אותי! אהוב אותי!" (1990).
- כרמן מאורה: חוליה, פסיכיאטרית המטפלת באנחל. הופיעה גם בסרטים נוספים של אלמודובר: "פפי, לוסי, בום" (1980), "הרגלים מגונים" (1983), "חוק התשוקה" (1987), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988), ו"לחזור" (2006).
- אוסביו פונסלה: מפקח משטרה החוקר את אנחל. גילם את התפקיד הראשי בסרטו הבא של אלמודובר, "חוק התשוקה" (1987).
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על הגבריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברבים מסרטיו של אלמודובר, לגברים מקום משני. בסרט שלפנינו פועלים גברים אחדים, שעיסוקיהם משקפים גבריות, אך הם רחוקים מלהלום את אידיאל הגבריות ההגמונית. דייגו הוא מטדור, פסגת הגבריות הספרדית, אך זהו מטדור שהפך נכה לאחר שהובס על ידי השור, והוא מובל אל מותו הטקסי על ידי אישה, מריה קרדנל. אנחל, המכשיר עצמו להיות מטדור, מתעלף למראה דם, ונשלט על ידי אִמו, ברטה. מפקח המשטרה, דמות שאף לה עיסוק גברי, נחשד בהומוסקסואליות, ואל פריצת הדרך בחקירה מובילה אותו אישה, חוליה, הפסיכיאטרית המטפלת באנחל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מטדור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מטדור", באתר נטפליקס
"מטדור", באתר AllMovie (באנגלית)
"מטדור", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "מטדור", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"מטדור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- Matador, Pedro Almodovar - official website
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זיקה זו זכתה לייצוג בולט נוסף בסרט הקולנוע "אינסטינקט בסיסי", שהופק שש שנים מאוחר יותר
- ^ בסצנה זו מופיע אלמודובר עצמו, בתפקיד מנהל תצוגת האופנה.
| סרטי פדרו אלמודובר | |
|---|---|
|