לדלג לתוכן

מיגל דיאס-קאנל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיגל דיאס-קאנל
Miguel Díaz-Canel
לידה 20 באפריל 1960 (בן 64)
מחוז ויה קלרה, קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Miguel Mario Díaz-Canel Bermúdez עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת "מרתה אבראו" דה לאס ויאס (1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מועצת המדינה של קובה ה־17
19 באפריל 2018 – מכהן
(6 שנים)
סגן נשיא מועצת המדינה של קובה מנואל ואלדס מסה
פרסים והוקרה
  • עיטור המשחרר של ונצואלה
  • מסדר הנסיך אנריקה
  • Order of the Most Ancient Welwitchia Mirabilis
  • מסדר העיט האצטקי
  • מסדר הו צ'י מין
  • מסדר אגושטיניו נטו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיגל מריו דיאס-קאנל ברמודס (Miguel Mario Díaz-Canel Bermúdez; נולד ב-20 באפריל 1960) הוא פוליטיקאי קובני[1], המכהן מאפריל 2018 כנשיא מועצת המדינה של קובה במקומו של ראול קסטרו. לפני כן כיהן כסגן הנשיא הראשון של מועצת המדינה והקבינט הקובנים מאז 2013. הוא חבר הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של קובה מאז 1997 וכיהן כשר ההשכלה הגבוהה בין השנים 20092012. דיאס-קאנל נבחר כסגן נשיא הקבינט בשנת 2012 וב-24 בפברואר 2013 נבחר כסגן נשיא ראשון של מועצת המדינה[2]. מאז אפריל 2021, מכהן כמזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית, התפקיד הבכיר ביותר בקובה[3].

דיאס-קאנל סיים את לימודיו באוניברסיטת לאס וילאס ב-1982 בתור מהנדס אלקטרוניקה, עם סיום לימודיו הוא הצטרף לצבא הקובני. ב-1987 השלים דיאס-קאנל שליחות בינלאומית בניקרגואה כמזכיר הראשון של איחוד הצעירים הקומוניסטים של וילה קלרה.

ב-1993 התחיל דיאס-קאנל לעבוד במפלגה הקומוניסטית של קובה, ושנה לאחר מכן נבחר לתפקיד המזכיר הראשון של ועדת המפלגה של מחוז וילה קלרה. ב-2003 נבחר דיאס-קאנל לאותו תפקיד במחוז אולגין[4]. הוא גם הצטרף אל הפוליטבירו ב-2003[5].

דיאס-קאנל מונה לשר ההשכלה הגבוהה במאי 2009, תפקיד שסיים ב-22 במרץ 2012, כאשר מונה לסגן הנשיא של מועצת השרים (הקבינט)[6]. הוא האדם הראשון שנולד לאחר המהפכה הקובנית ב-1959 וממלא תפקיד זה[7]. באוקטובר 2019 נבחר מחדש לכהונה נוספת כנשיא מועצת המדינה של קובה.

ביולי 2021, המשבר הכלכלי החריף ומגפת הקורונה הוציאו אלפים לרחובות בהוואנה ובערים נוספות, במחאה הגדולה ביותר בקובה זה קרוב ל-30 שנה. הם קראו למיגל דיאס-קאנל להתפטר[8].

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיאס-קאנל שני ילדים מאשתו הראשונה מרת'ה והוא מתגורר כיום עם אשתו השנייה ליס קואסטה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיגל דיאס-קאנל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Damien Cave, Raúl Castro Says His Current Term as President of Cuba Will Be His Last, The New York Times, 24 February 2013
  2. ^ "Ratificado Raúl como presidente del Consejo de Estado y del Consejo de Ministros (+ Fotos)". Cubadebate.
  3. ^ תום עידן בקובה: ראול קסטרו פרש מהנהגת המפלגה הקומוניסטית, באתר וואלה, 17 באפריל 2021
  4. ^ "En sustitución de Juan Vela es designado Miguel Díaz Canel ministro de Educación Superior". cubaheadlines.com.
  5. ^ Ryan Villarreal, "Sustaining The System: Cuba's New VP Diaz-Canel Marks Ascent Of Younger Generation", International Business Times, 26 February 2013.
  6. ^ http://www.granma.cubasi.cu/2012/03/22/nacional/artic03.html
  7. ^ "Quién es Miguel Díaz-Canel, el sucesor de Fidel y Raúl Castro". 25 בפברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-2016-11-27. נבדק ב-12 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "מרעיבים אותנו, הוואנה קורסת": אלפים במחאה נדירה בקובה, באתר ynet, 12 ביולי 2021