לדלג לתוכן

מיכל פיינבלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל פיינבלט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוגוסט 1984 (בת 40)
בני ברק, ישראל
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משקל 52 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.62 מטר[1]
ספורט
ענף ספורט ג'ודו
משקל עד 52 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכל פיינבלט (נולדה ב-26 באוגוסט 1984) היא ג'ודוקא עבר ישראלית אשר התחרתה בקטגוריית המשקל עד 52 ק"ג. היא ארבע פעמים אלופת ישראל וייצגה את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004.[2] פיינבלט גם ייצגה את ישראל בתחרויות החתירה במשחקים הפאראלימפיים טוקיו (2020). היא הספורטאית הישראלית הראשונה שהתחרתה גם במשחקים האולימפיים וגם במשחקים הפאראלימפיים.

פיינבלט נולדה בבני ברק להוריה תמר וראובן. בגיל 4 החלה להתאמן בהתעמלות ובגיל 11 החלה להתאמן במקביל גם בג'ודו במועדון של המאמן רמז ממיסטבלוב. כשהייתה בת 13, החליטה להתמקד בג'ודו ובנערותה החלה להתחרות בתחרויות בינלאומיות יחד עם נבחרת ישראל.[3]

בשנת 2002, כאשר הייתה בת 18, פיינבלט זכתה לראשונה באליפות ישראל לבוגרים. בהמשך הקריירה היא הספיקה לזכות שלוש פעמים נוספות באליפות ישראל. בנובמבר 2002, פיינבלט התחרתה באליפות אירופה עד גיל 20 שנערכה ברוטרדם וזכתה במדליית הארד לאחר שניצחה בקרב על המדליה את מלגורזטה ביילק הפולנייה. שנה לאחר מכן היא זכתה שוב במדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 20 אשר נערכה בסרייבו.

בפברואר 2003 היא זכתה במדליה הראשונה שלה בתחרות בינלאומית לבוגרים כאשר זכתה במדליית הזהב בטורניר 'A-Tournament Sofia' לאחר שניצחה בגמר את ז'ואנה ראמוס הפורטוגלית. באליפות העולם באותה השנה שנערכה באוסקה שביפן היא סיימה במקום השביעי, בקרב הראשון היא ניצחה את שולפן קאלייבה מקזחסטן ובשמינית הגמר היא הפסידה לרי סאנג-רים הצפון קוריאנית. היא נשרה לקרבות בית הניחומים, שם גברה על צ'ארלי מינקין האמריקאית ונטשה ואן גורף ההולנדית אך הפסידה לג'ורג'ינה סינגלטון הבריטית. עוד באותה השנה היא זכתה במדליית ארד בטורניר 'German Open Braunschweig'.

פיינבלט השתתפה באולימפיאדת אתונה 2004 והייתה הג'ודוקא האישה היחידה במשלחת הישראלית. היא התחרתה בקטגוריית המשקל עד 52 ק"ג והתחילה בסיבוב השני מאחר שהייתה מדורגת, אך הפסידה כבר בקרב הראשון שלה מול תלמה מונטיירו הפורטגלית כאשר דקה ו-17 שניות לסיום מונטיירו ביצעה תרגיל קוצ'יקי טאושי אשר העניק לה איפון. באותה השנה היא זכתה במדליית ארד בטורניר 'A-Tournament Rome'.

בשנת 2007, במהלך אימון במרכז הספורט הדר יוסף, נפצעה פיינבלט בכתפה. היא עברה ניתוח בבית החולים מאיר בכפר סבא והליך שיקום שנמשך כחצי שנה, אך פציעה זו מנעה ממנה לשוב להתחרות בג'ודו. היא עברה קורס מדריכי כושר במכון וינגייט ובמקביל השלימה תואר ראשון ושני בחינוך גופני בסמינר הקיבוצים. היא החלה לעבוד כמדריכת כושר באוניברסיטת תל אביב ומאוחר יותר שימשה כעוזרת המאמן של שני הרשקו בנבחרת הנשים בג'ודו.

חתירה פראלימפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, עת לימדה בתיכון אהל שם ברמת גן, היא הזמינה את החותרת הפראלימפית מורן סמואל להעביר הרצאה לתלמידיה. בעצתה של סמואל, הגיעה פיינבלט למרכז דניאל לחתירה שבתל אביב ובסוף ינואר 2016 הצטרפה לנבחרת החותרים הפראלימפית.

פיינבלט החלה להתחרות בקטגוריית רביעיית חותרים מעורבת, אך לא הצליחה להשיג עם חבריה לנבחרת את הקריטריון למשחקים הפראלימפיים בריו 2016.

באליפות העולם בשנת 2019, לצד סימונה גורן, אחיה קליין וברק חצור, פיינבלט הגיעה למקום השישי בתוצאה של 7:43.510, הישג שהקנה להם את הכרטיס למשחקים הפאראלימפיים טוקיו 2020[4]. במשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020. את המוקדמות סיימה הנבחרת במקום השלישי במקצה בו התחרתה ועברו לשלב הניחומים בו סיימו את המקצה במקום השני ועלו לגמר, שם פיינבלט סיימה עם חבריה לנבחרת במקום השישי[5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]