מיני (מותג מכוניות)

מיני
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1969–הווה (כ־55 שנים)
מיקום המטה	מינכן
ענפי תעשייה	תעשיית הרכב
	www.mini.com

מיני (באנגלית: Mini) הוא מותג בריטי המתמחה בייצור מכוניות קטנות ונמצא בבעלות חברת ב.מ.וו הגרמנית.

סדרת מכוניות המיני המקורית יוצרה החל מ-1959 על ידי תאגיד בריטיש מוטור, שהוקם ב-1952 כמיזוג של היצרנים הבריטיים מוריס ואוסטין. ב-1968 מוזגה החברה והפכה לבריטיש ליילנד ושנה אחר כך הפך מיני למותג עצמאי. הוא היה בבעלות של קבוצת רובר החל מ-1988 וב-1994 נרכשה רובר על ידי ב.מ.וו. ב-1995 החל תכנון של דור חדש למיני ולקראת השקתו הופסק בשנת 2000 ייצור המיני. באותה שנה מכרה ב.מ.וו את רובר, אך הותירה את המותג בידיה, והדגם החדש הושק בשנת 2001.

הסדרה המקורית של מיני כללה מספר דגמים כמו מוריס מיני מיינור, אוסטין סבן, קאונטרימן וקלאבמן. גרסאות ביצועים של דגמים אלו כונו קופר. הסדרה המודרנית עושה שימוש בחלק ניכר מהשמות ההיסטוריים או בוואריציה שלהם. גרסאות קופר S השתתפו המהלך השנים בתחרויות ספורט מוטורי וזכו בראלי מונטה קרלו ב-1964, 1965 ו-1967.

נכון ל-2013 כללה סדרת מיני את דגם ההאצ'בק שלוש דלתות (גם בגרסת קבריולה), קלאבמן (מיני וואן), קאונטרימן (כביש-שטח עירוני, חמש דלתות), דגם קופה/רודסטר, ופּייסמן (כביש-שטח עירוני, שלוש דלתות). רוב דגמי מיני מיוצרים במפעל באוקספורדשייר, אנגליה ודגמי הכביש-שטח העירוני, מיוצרים עבור מיני במפעל של חברת מגנה שטיר האוסטרית. בשנת 2012 נמכרו בסך הכל 301,526 מכוניות מיני.

החל מ-2011 משתתפים דגמי מיני בתחרויות באליפות העולם בראלי בקבוצת Prodrive WRC Team.

היסטוריה

1959-1990

המיני המקורית יוצרה על ידי BMC - British Motor Cooporation מ-1959 עד שנת 2000, והיא נחשבת אייקון מוטורי של שנות ה-60, הרכב תוכנן כך שינצל 80% ממידותיו, לנוסעים ולתא המטען, מה שהשפיע במידה רבה על תכנון רכבי העתיד.

בעיני רבים נחשבת המיני כמתחרה של החיפושית הגרמנית, וכרכב בעל השפעה דומה לזה של פורד מודל T. עיצוב המכונית היה בהשראתו של סר אלכס איסיגוניס.

ייצורה היה בעיקר באנגליה, בתחילת הדרך. לאחר מכן נפתחו מפעלים באוסטרליה, ספרד, בלגיה, צ׳ילה, איטליה, פורטוגל, יוגוסלביה, אורוגוואי וונצואלה.

למיני היו 4 גרסאות עיקריות מארק 1, מארק 2, מארק 3, וקלאבמן, בתוך גרסאות אלו היו מיני-פיקאפים (טנדרים קטנים), מיני-וואנים ומיני-מוקים (סוג של רכב שטח קטן).

דגם המבוסס על גרסת המיני המקורית הוא דגם דויד בראון מיני רימאסטר המיוצר בבריטניה משנת 2017.

מיני קופר ומיני קופר-S היו דגמים יותר ספורטיביים של מיני ונחלו הצלחה במסלולי הראלי מונטה קרלו בשנים 1964, 1965 ו-1967. בשנת 1966 כל הרכבים מתוצרת בריטית נפסלו עקב טענה כי פנסיהם היו בלתי תקניים. בתחילה רכבי מיני נקראו אוסטין ומוריס כמו אוסטין 7 ומוריס מיני מיינור, עד לשנת 1969 שבה שונה שמם למיני.

1990-2000

בשנות ה-90 ניסו בחברה להגדיל את היצע הדגמים, ולכן הוצעו כלי רכב עם מנועים חשמליים ומנועי אופנועים.

בשנת 1994 קבוצת מיני נרכשה על ידי רובר מידי בריטיש תעשיות חלל, שיצרו מכוניות תצוגה ללא הצלחה רבה.

בשנת 1998 BMW רכשה את המותג מידי רובר והחלה בתכנון של מיני מחודשת, שבה המהנדסים התמקדו בעיצוב.

סה״כ הוצעו 15 גרסאות למיני מחודשת, ולבסוף נבחר העיצוב של פרנק סטפנסון מהסטודיו של ב.מ.וו בקליפורניה. עיצוב זה שימש ומשמש את הדגמים החדשים של מיני, מיני One ומיני קופר.

סטפנסון סיפר, כי רצה שהעיצוב יצביע באופן חד משמעי על שייכות רבה למיני המקורית.

2000 והלאה

המיני המקורית האחרונה יוצרה בשנת 2000, והייתה למכונית מספר 5,387,862 שיצאה ממפעלי מיני.

לאחר יציאת הדור החדש של מיני שזכה להצלחה רבה, בשנת 2005 הוחלט לשדרג את המפעל באוקספורד בהשקעה של 100 מיליון פאונד, כדי להגדיל את תפוקת העבודה ב-20%. בשנת 2011, BMW הודיעו כי הם מגדילים את ההיצע במספר דגמים נוספים: מיני פייסמן ומיני רודסטר. הם גם הודיעו כי ישקיעו 500 מיליון פאונד כדי להגדיל את ההיצע בשבעה דגמים נוספים.

דגמי מיני

מיני מרק 1 - 1959 עד 1967

עם תחילת יצורו בשנת 1959, הדגם נקרא ADO 15 וסווג כאוסטין 7 ומוריס מיני מיינור.

המאפיינים היו : צירי דלתות חיצוניים, חלונות הזזה, פנסים אחוריים קטנים מאשר בדגמים המאוחרים, גריל קדמי שדומה לשפם.

המנוע התחיל כמנוע 848 סמ״ק אולם נוספו גם דגמים של 997,998,1071,1275 סמ״ק, לדגמים אלה צורפו תיבות הילוכים ידניות, שנקראו ״מטה קסמים״ בעלי 4 הילוכים והילוך ראשון ללא סינכרון. דגמי הקופר היו בעלי בורר הילוכים מרוחק. בשנת 1965 הוצגה תיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבעה יחסי העברה. ב - 1960 הוצג מיני-וואן ומיני-פיקאפ בעלי שורת מושבים אחת.

מיני מרק 2 1967 עד 1970

הוספו שינויים מינוריים, עדיין נמכרו כמוריס מיני ואוסטין 7 .

מיני מרק 3,4,5,6,7 1970 עד 2000

מרק 3 הוצג ב 1969 כחידוש למרק 2, בדגם החדש הופיעו דלתות מוגדלות, צירי דלתות מוסתרים, חלונות רגילים עם ידית הרמה כדי לשלוט על גובה החלון. על תא המטען נוספה נורה חדשה שהאירה את לוחית הרישוי, ומערכת בלימת הזעזועים שודרגה למערכת מבוססת גומיות ולא הידרואלסטית, כפי שהיה בהתחלה. לדגם החדש קראו "מיני", והשם החליף את "אוסטין" ו"מוריס" שהיו לפני כן.

השינויים שהתבצעו במרק 4 שהוצג ב 1976 היו: פנסים אחוריים משולבי אור של הילוך אחורי, ובית בולם זעזועים קדמי שהוחזק על ידי בורג יחיד.

מרק 5 הוצג ב 1984, והגיע עם דיסק בלימה קדמי בגודל 210 מ"מ. כמו כן, נוספו כיסויי קשתות עשויים פלסטיק, למרות כל השינויים המכניים והעיצוביים, עיצובה המקורי של מיני נשאר בולט בדגם.

מרק 6 הוצג ב 1990, והגיע עם מערכת הזרקה אלקטרונית. בנוסף, תמכי המנוע זזו קדימה כדי לתמוך במנוע 1275 סמ״ק החדש. המנוע שנפחו 998 סמק ירד מפס יצור.

מרק 7 שהוצג ב 1996, כלל בתוכו מערכת הזרקה רב נקודתית, כרית אוויר לנהג ודשבורד שעוצב כיחידה אחת. זה היה הדגם האחרון של המיני המקורית.

מיני מחודשת MK1 האטצ׳/גג קשיח 2001 עד 2006

המיני החדשה, המוגדרת מכונית רטרו, שהוצגה ב-2001 כללה מספר גרסאות :

ONE- הגרסה הבסיסית.
Cooper- גרסה ספורטיבית עם 115 כ"ס.
Cooper S- גרסה עם מגדש על שהפיק 163–170 כ"ס
JCW- גרסת פרימיום עם מגדש על (ג׳ון קופר וורקס) -220 כ״ס.

עם תחילת השיווק הוצגו רק גרסאות one, cooper ו-cooper S. בחלק ממדינות אירופה גרסת הONE צוידה במנוע 1.4 ליטר טריטק, כאשר בכל שאר העולם המיני מונעת על ידי אותו מנוע בקונפיגורציה 1.6 ליטר.

הקופר והקופר-S, היו המשך משיתוף פעולה של מיני עם ג׳ון קופר ו- Cooper car company. נעשתה גם גרסה מיוחדת וספורטיבית במיוחד JCW עם אגזוז, בולמים ופילטר אוויר משופרים.

המנוע היה מנוע טריטק שנוצר משיתוף פעולה של קרייזלר-ב.מ.וו ונבנה בברזיל. החל משנת 2006 נבנו מנועי מיני במפעליה בבריטניה.

הגרסה האחרונה של המיני MK1 הייתה גרסת GP, גרסה יותר אקסטרימית של JCW שעוצבה על ידי ברטונה באיטליה, לא יותר מ 2000 יחידות נמכרו לקהל הרחב.

מיני מחודשת MK1 פתוחה 2006-2008

בתערוכת ז'נבה ב-2004 הוצגה גרסה פתוחה, ללא גג קשיח, לגרסאות המיני הקיימות.

הגג הנפתח היה עשוי בד עמיד במיוחד והפעלתו הייתה אוטומטית לחלוטין. כאשר הגג התקפל, הוא היה נכנס לחלל הפנימי של תא המטען. לדגם נוספו צירים חיצוניים המאפשרים פתיחת דלת תא מטען כלפי חוץ. החלונות האחוריים של המיני הפתוחה היו חשמליים ונפתחו אוטומטית עם הורדת הגג.

בשנת 2007 הוצגה מיני SIDEWALK פתוחה עם נתונים מרשימים של 0–100 ב 7.9 שניות ומהירות מרבית של 215 קמ״ש .

מיני מחודשת MK2 האטצ׳/גג קשיח 2007-2014

בשנת 2006 הוצגה מיני חדשה, שכללה הרבה פיצ׳רים ותוספות, ומנוע חדש מסוג פרינס שמבוסס על מנוע של פיג׳ו-סיטרואן ונועד להיות חסכוני ויעיל. גרסאות קופר S ו- JCW צוידו גם הן במנוע החדש, אך נוסף להן מגדש טורבו. הפתח לכניסת אוויר על מכסה מנוע נותר מסיבות אסתטיות.

הרכב זכה לתכנון מחודש על ידי מהנדסי ב.מ.וו בגרמניה, כמעט כל פאנל שונה ונוספו כ-60 מ"מ לאורך הכללי.

לדגם הייתה גם גרסה עם מנוע דיזל בנפח 2.0 ליטר שנקראה Cooper D, וגרסה ספורטיבית יותר שנקראה Cooper SD.

נבנו גם גרסאות פתוחות למיני וגרסת קלאבמן, וגרסה ספורטיבית של JCW שתוכננה על ידי מהנדסי BMW Motorsport.

מיני קלאבמן 2008-2014

מיני-וואן, שהתבסס על שלדת המיני שנוספו לאורך הכללי 240 מ"מ, ולבסיס הגלגלים 60 מ"מ, מה שהגדיל את הקיבולת של תא המטען ל 260 ליטר מעוקב. דלת תא המטען שנפתחה אנכית במיני הרגילה הוחלפה בשתי דלתות שנפתחו בצורה אופקית, ונוספה דלת נוספת מצידו השמאלי של הרכב. גם למיני קלאבמן היו גרסאות דומות למיני רגילה ONE,Cooper,Cooper S,Cooper D.

השימוש במילה קלאבמן, לא תאם את המקור. קלאבמן המקורי היה שינוי של החזית - לחזית יותר מרובעת. מלכתחילה הקלאבמן המחודשת הייתה אמורה להיקרא Traveler או Cantryman, אבל בב.מ.וו לא השכילו לרכוש את הזכויות לכל השמות.

מיני מחודשת MK2 פתוחה 2009-2015

המיני המחודשת, הפתוחה, והחדשה הוצגה בתערוכת הרכב של דטרויט ב-2009, כמו כן הדגמים תאמו את הגרסה עם הגג הקשיח.

נוסף מכשיר אשר מדד את הזמן שבו שהתה המיני במצב פתוח.

מיני מחודשת קאנטרימן 2011-2016

המיני קאנטרימן שהוצג בתערוכת ג׳נבה ב 2010, היה המיני הראשון עם 5 דלתות בעידן BMW. וגודלו היה כג׳יפון עירוני, הקאנטרימן הגיע בקונפיגורציות שונות: הנעה לכל ארבעת גלגלים או הנעה קדמית, מנוע 1.6 ליטר בנזין או 2.0 ליטר דיזל.

לקאנטרימן אורך ומרחב פנימי יותר גדול משל מיני קלאבמן.

הדגמים תאמו את דגמי המיני, One, קופר, קופר S ודגמי הדיזל, רק עם אופציה להנעה מלאה (4 גלגלים).

כסטאנדרט, הקאנטרימן הגיע עם תיבת הילוכים ידנית אולם אפשר היה להוסיף את אופציית האוטומט.

מיני מחודשת קופה 2012-2015

המיני קופה הוצגה ביוני 2011, זאת המיני הסדרתית המהירה ביותר (בגימור JCW), כל שלושת התאים הופרדו (תא מטען, תא נוסעים, תא מנוע) 0-100 הושג תוך 6.4 שניות ומהירות מרבית של 240 קמ״ש .

המנוע 1.6 טורבו הפיק 211 כ״ס (בגימור JCW) .

מיני רודסטר 2012 -2015

הוצגה בתערוכת פרנקפורט ב-2009 וכללה 3 גימורים : קופר, קופר S ו-JCW.

מיני פייסמן 2013-2016

הוצג כרכב קונספט בדטרויט 2011, כגרסת 3 דלתות לקאנטרימן, התחילה להימכר ברבעון שני של 2013 ונהייתה הדגם השביעי של המותג מיני.

מיני מחודשת MK3 האטצ׳/גג קשיח 2014-הווה

הוצגה בנובמבר 2013, הרכב החדש ארוך יותר ב 88 ממ, רחב יותר ב44 ממ וגבוה יותר ב 7 ממ, מהדגם היוצא. מה שהגדיל את הקיבולת של התא מטען ל-211 ליטר.

לדגם זה נוספו 5 מנועים חדשים, 3 מנועי בנזין ו-2 דיזל.

1.2 ליטר טורבו בנזין לדגם ה One בעל הספק של 102 כ״ס

1.5 ליטר טורבו בנזין לדגם ה Cooper בעל הספק של 136 כ״ס

1.5 ליטר טורבו דיזל לדגם Cooper D ,One D בעל הספק 95 כ״ס

2.0 ליטר טורבו בנזין לדגם Cooper S, בעל הספק 192 כ״ס

2.0 ליטר טורבו דיזל לדגם Cooper SD, בעל הספק של 168 כ״ס

גימור Cooper S במרכב 3 דלתות ובעל תמסורת ידנית, האיץ 0–100 תוך 6.4 שנ׳.

התווסף לרשימת הדגמים דגם נוסף, מיני בעלת 5 דלתות, היא הייתה כבדה יותר, כ-90 ק״ג וארוכה יותר ב-120 מ"מ, מהדגם הסטנדרטי בעל 3 דלתות.

מפרט של הדגמים

R50: מיני One & קופר (2001–2006) - MK1
R52: מיני פתוחה (2004–2008) - MK1
R53: מיני קופר אס (2001–2006) - MK1
R55: מיני קלאבמן (2007–2014)
R56: מיני האטצ׳/גג קשיח (2006–2013) - MK2
R57: מיני פתוחה (2009–עד עכשיו) - MK2
R58: מיני קופה (2012–עד עכשיו)
R59: רודסטר (2012–עד עכשיו)
R60: קאונטרימן (2010–עד עכשיו)
R61: פייסמן (2013–2016)
F56/F55: מיני האטצ׳/גג קשיח (2014 - עד עכשיו) - MK3

ראו גם

ERA מיני טורבו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מיני (באנגלית)

מיני, ברשת החברתית פייסבוק
מיני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מיני, סרטונים בערוץ היוטיוב
השקת המיני מיינור, 1959, ארכיון הסרטונים של AP