מיקי בהגן

מיקי בהגן
לידה	2 בספטמבר 1952 (בן 72)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מספר צאצאים	4
	פרופיל ב-IMDb

מיקי בהגן (נולד ב-2 בספטמבר 1952) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע וטלוויזיה, כותב ומוזיקאי ישראלי.

ביוגרפיה

משפחת אביו של מיכאל בהגן שחיה בפולין על גבול גרמניה, הפכה אותו לשם הגרמני בהגן שמשמעותה "בנועם". מקור השם בהגן הוא צמד המילים "בן הגאון".

אמו ימימה לבית ישראלית הייתה בת למשפחה שעלתה מגאורגיה בשנות השלושים של המאה העשרים. מיכאל קרוי על שמו של מיכאל מזרחי, סבה של אמו, שהיה רב ידוע.

אביו, שלמה גדל בעיר קטוביץ שבפולין ובשנת 1939, בגיל 16, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, הצליח לעבור את קווי הגרמנים בפולין והגיע לליטא ובשנת 1941 הגיע לארץ ישראל. לאחר כמה חודשים התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי על מנת להילחם בגרמנים.

בתום מלחמת העולם השנייה ניסה לחפש את משפחתו, אולם גילה שכולם נספו בשואה, בהם ארבעת אחיו ואחיותיו ואביו, שנרצחו בגטו לודז'. זמן קצר לאחר מכן גילה שאמו, מרים בהגן, שרדה את אושוויץ ונמצאת במחנה מעבר בפולין. הוא נסע לשם ופגש את אמו ומספר חודשים אחר כך הגיע להתיישב בארץ.

מיכאל בהגן נולד וגדל בתל אביב להורים שומרי מסורת, למד בבתי הספר היסודיים לדוגמה ותל נורדאו ואת התיכון עשה בעירוני ה' במגמה הריאלית. עם הגיעו לתיכון קיבל מיכאל מהוריו שתי מתנות: האחת בגיל 14 והשנייה בגיל 16 שעיצבו את עולמו. גיטרה ומצלמת סופר 8.

בהגן התגייס לנח"ל לגרעין מרום גולן. בזמן השל"ת המוקדם יצר את סרטו התיעודי הראשון, באורך עשרים דקות. בסרט תיעד את התערות הגרעין במהלך צמיחתו של הקיבוץ. באותה תקופה הלחין מחזמר שהוצג בסיום השל"ת לפני תחילת הטירונות. בעת שהות הגרעין בהיאחזות נערן בבקעת הירדן צילם את סרטו העלילתי הראשון: "בסבך הפשע המתובלן" הסרט צולם במצלמת "סופר 8", הסאונד הוקלט ונערך בנפרד והסנכרון נעשה באופן ידני בזמן ההקרנה על ידי שליטה על מהירות המקרנה.

בצה"ל שירת בגדוד 50, נח"ל מוצנח. כמה חודשים לאחר גיוסו לנח"ל המוצנח ירדה יחידתו לפעילות מבצעית בתעלת סואץ שם צילם סרט על מעוז "אתונה" בו הוצב. הדוקומנט שסיפק מתעלת סואץ בתקופת שהותם בפעילות מבצעית בתחילת שנת 1973 הוא אחד הסרטים הבודדים הקיימים בצבע מתקופת המעוזים שלפני מלחמת יום כיפור. ^[1]

במקביל לכך צילם את סרטו "המכתב" (1972) יחד עם חבריו החיילים. סרט זה צולם במצלמת סופר שמונה והשתתפו בו לצד חיילים ישראלים גם שני אנשי או"ם. הסרט מספר על חייל המצפה למכתב מאהובתו, אולם ברגע שהוא מקבל אותו ולפני שהוא מספיק לקוראו, משב רוח קדים האופייני לתעלת סואץ בשעות אחר הצהריים מעיף את המכתב אל הצד המצרי. הוא נאלץ להשתמש בתיווכם של שני אנשי או"ם, המנסים לסייע לו.

בהגן סיים את לימודיו בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודיו יצר את הסרט "השיר של שפירא" שזיכה אותו בפרס הבמאי הטוב ביותר בתחרות הסרט הקצר 1979.^[2]

בעת שירותו במילואים ביים עבור צה"ל כמאה סרטים. הוא צילם סרט עלילתי קצר בלבו של מחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה. חלק מהסרטים משמשים את הצבא עד היום.

ב-1993 הקים יחד עם שלמה רז את "סקולנוע" בית ספר לקולנוע באותה עת לימד גם בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. הוא עסק בהוראה במשך כארבע שנים.

ב-1987 החל ליצור את הסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת". תהליך היצירה של 13 הפרקים ארך 4 שנים.^[3]

בשנות השמונים והתשעים ביים קליפים ללהקת טנגו, דפנה ארמוני, קרח תשע, דורית ראובני, שלמה גרוניך, היהודים, גבי שושן ודורי בן זאב. כל הקליפים שודרו בתוכנית "עד פופ".

במשך שנות פעילותו המקצועית הראשונות שיתף בהגן פעולה עם הצלם גדי דנציג שצילם את כל סרטיו לרבות "האינסטלטור" שיצא לאקרנים בשנת 1986, וכן בסדרת המתח והמסתורין "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" בהפקת הערוץ הראשון החל משנת 1987, ורבים מהקליפים שביים בהגן. דנציג היה הצלם הראשון בישראל שצילם בסטדיקאם, אותה ייבאה החברה בה בהגן היה שותף, "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" הייתה הסדרה הראשונה בישראל שצולמה בסטדיקאם. ^[4]

ב-1995 פנו לבהגן זוג המפיקים דורון ערן וארנון צדוק בבקשה שיכתוב תסריט ויביים סרט עלילתי סביב מותם בתאונת דרכים על כביש הערבה של 4 צעירים שתיעדו את עצמם בווידאו עד הרגעים האחרונים. בשלב התחקיר הבין בהגן שהחומרים מהווים בסיס לסרט דוקומנטרי והחליט להפיקו לפני הפקת הסרט העלילתי. הסרט התיעודי "תאונה בערבה", הופק ב-1996 והסרט העלילתי, "צעירים לנצח", הופק באותה שנה, שניהם בבימויו של בהגן.

ב-2002 פרסם את ספר המתח "שיר ערש".

ב-2007 בעקבות מכתב שקיבל מבנו, חזר יחד עם משפחתו בתשובה. הוא תיעד את התהליך בסרט הדוקומנטרי "המכתב". בשנת 2009 השתתף בפסטיבל "עין יהודית" עם הסרט. ^[5] בריאיון לערוץ הראשון אמר בהגן: "אחרי 35 שנות בימוי, אני מפנה את המצלמה לכיוון משפחתי".

ב-2019 יצא לאור בגרסה אלקטרונית ספרו "הפולניה הטובה". ^[6]

בשנת 2020 ביים את הסרט הישראלי- צרפתי "היער". ^[7]

ב 2022 יצאה לאור הגרסה האנגלית של "הפולנייה הטובה" תחת השם : "בתו של הפרטיזן".^[8]

ב 2023 יצר את הסרט "עבודה מהבית"^[9]

מוזיקה

בין השנים 1990 ל-1995 בהגן עבד כקלידן מלווה זמרים. הוא הופיע עם אתי אנקרי בפאבים בתל אביב, עוד לפני שהתפרסמה ואף הופיע מספר פעמים עם שלמה גרוניך; אולם את עיקר ההופעות במשך תקופה זו ביצע יחד עם הזמר גבי שושן. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם כתב והלחין בהגן עבור גבי שושן את השירים "אדי עצור" ו"אסתר את עשר" ^[10] ויצר איתו קליפ ל"אדי עצור" בו שושן מופיע כמתאגרף, כהומאז' לאביו של שושן שהיה אלוף צפון אפריקה באגרוף. בהגן כתב גם את השיר "אסטרונאוט" אותו ביצע עוזי פוקס והלחין את שירה של לאה גולדברג "מחר", אותו ביצעה נורית גלרון.

ב-2012 במסגרת מארז ה-DVD המרובע של הסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", שולב דיסק שמע בן 60 דקות הכולל את הפסקול של הסדרה אותו הלחין בהגן.

הופיע בניגון מוזיקת חב"ד ביחד עם הרב לב לייבמן, בהגן ניגן בפסנתר ולייבמן בחליל. ^[11]

בשנת 2013 בהגן הוציא את הדיסק "לילה יהודי", מבחר של עשרה ניגוני חב"ד, שירי ערש המעובדים ומנוגנים על ידי בהגן. ^[12]

בשנת 2017 עבד על הוצאת שני דיסקים נוספים, אחד מהם עם לב לייבמן במקביל בהגן בתהליך עבודת הלחנה של שיריה של המשוררת החב"דניקית שרה זמירה אייזקס.

פעילות בהייטק

ב-1999 הקים יחד עם עירא דביר את חברת "מונלייט", ^[13] ^[14] על בסיס פטנט שרשמו במשותף ואיפשר צפייה ושליטה על המחשב הביתי מכל נקודה ברחבי הבית. ^[15] במשך שנות פעילותה גייסה החברה הון כולל של כשמונה מיליון דולר והעסיקה כשבעים עובדים בישראל ובטומסק, סיביר. בהגן שימש תקופה מסוימת כיו"ר מועצת המנהלים. בספטמבר 2020 הקים את AYAS, אפליקציה המאפשרת צפייה משותפת בתוכניות טלוויזיה עם חברים מאנשי הקשר.^[16]

חיים אישיים

בהגן הוא חסיד חב"ד, לו ארבעה ילדים משלוש נשים, נשוי מאז 1998 לז'ולי לבית בוסקה, מתורגמנית במקצועה והם מתגוררים כיום (2020) בבורדו, צרפת, ביחד עם שני ילדיהם.

יצירות עיקריות

השיר של שפירא (1978)

עלילת הסרט מתרחשת בזמן מלחמת ההתשה בגולן תחת הפגזות ואזעקות. שפירא (ישראל בורוכוב) מוזיקאי המכין את מקהלת הקיבוץ לביצוע שיר שכתב, לקראת חג המשק הקרב, ובד בבד מתאהב אהבה סהרורית ומרוחקת בגלית היפה (אילנה גרף), בת גרעין חדש המגיעה לקיבוץ. אט אט מתחוור לו שאיש אינו מגלה עניין בשיר אותו הוא מכין, ובמקביל הוא שומע רכילות שלילית על גלית בה התאהב, ואשר הוא איתה לא העז להחליף אפילו מילה. מתוך התפרצות יצרים רגעית, במקום לבצע את השיר במסיבה, הוא הולך ומפעיל את אזעקת המשק.

בסרט משחקים גם רנן שור ונתן הקייני. תסריט, בימוי ועריכה: מיקי בהגן, צילום: אמנון אוסמן, מוזיקה: נתן כהן. העבודה על הסרט ארכה שנתיים. הסרט זכה בפרס הסרט הישראלי הקצר ^[17] ^[18] והוקרן בטלוויזיה.

גידי אורשר, מעריב:^[19]

"לא לעיתים קרובות אתה נתקל בסרט קצר הממלא אותך, מהנה ומרגש אותך כמו סרט ארוך... סרטו של מיקי בהגן הוא אחד הסרטים הישראליים הקצרים המעניינים, אם לא היפים שפגשתי. זה סרט כן, רגיש ומלא המסתפק ברמזים ומציע תמונה שלמה ואמינה המעוררת יותר מסימפתיה לכיוון הגיבור כמו לכיוון יוצרו."

ברגע האחרון (30 דקות, 1979)

מחלק עיתונים מוזמן לדירתה של צעירה מסתורית, במסווה של פיתוי, הצעירה ביחד עם חברה הפושע מנסה לנצל אותו.

בבימויו של רפי גינאי, בהפקת משרד התעשייה, מסחר ותיירות. תסריט: מיקי בהגן ורפי גינאי, צילום: נילי בהגן, מוזיקה: יצחק קלפטר. שחקנים: רפי גינאי, ריטה שוקרון ודב גליקמן.^[20]

שלמה גרוניך והתזמורת הקאמרית (1983)

הסרט מלווה את המיפגש של שלמה גרוניך עם התזמורת הקאמרית, שהגיע לשיאו בקונצרט משותף בניצוחו של מאיר ויזל במהלכו בוצע בין היתר הקטע "אבאל'ה בא ללונה פרק" ויצירות נוספות מתוך התקליט "צמר גפן מתוק". ^[21]

האינסטלטור (1987)

סאטירה פוליטית בהשתתפות טוביה צפיר, אבי קושניר, אבנר חזקיהו, יהודה אפרוני ואסי הנגבי. צפיר מגלם את דמותו של שרברב שכתוצאה מקומדיה של טעויות הופך להיות שר האוצר בישראל מוכת האינפלציה, ובאופן לא מפתיע מבצע עבודה יעילה ואפקטיבית הרבה יותר מקודמיו.

סיפורים לשעת לילה מאוחרת (1991-1987)

סדרת טלוויזיה בת 13 פרקים אותה כתב, הפיק וביים. הסדרה שודרה בערוץ 1.

אבנר שביט, וואלה:^[22]

"כיצד הצליחה הסדרה לעמוד במבחן הזמן? קודם כל, מפני שלא עסקה בסוגיות אקטואליות אלא בנושאים אוניברסליים ונצחיים בסדר הגודל של בוגדנות, תאוות בצע, שטחיות וכיוצא בכך. שנית, מפני שמלכתחילה בהגן כתב לה תסריטים שהתבססו על קונספטים מבריקים ופיתח אותם בצורה שהייתה משולחת רסן ובכל זאת נבונה והגיונית. כמו אצל היצ'קוק, הם היו מלאי שעשוע פנימי ביחס לאכזריות שטבועה בעולם בכלל ובמצלמתם בפרט, ועם זאת הקפידו לשמור על קשיחות כלפי גורל גיבוריהם. נוסף לזאת, הביצוע של התסריטים הללו היה מדויק ונטול שומן מיותר, והסתייע בתצוגות של כמה מטובי השחקנים בארץ. ששון גבאי ורונית אלקבץ, יוסי כרמון ועודד תאומי, יונה אליאן ושושיק שני, מוסקו אלקלעי ועדי עציון-זק ועוד ועוד: אלה לא הקלו ראש בפרויקט של בהגן והואילו להשתתף בו. אולי מפני שלא היו בזמנו דרמות מקוריות רבות לעבוד בהן והיה צריך לקחת את מה שיש, ואולי מפני שבאמת ובתמים האמינו באיכות ההפקה. זה לא משנה, כי כך או כך, הם נתנו את המיטב וקיבלו אותו בחזרה."

תאונה בערבה (1996)

סרט תיעודי אודות סיפור מותם בתאונת דרכים של ארבעה צעירים בכביש הערבה ב-6 בנובמבר 1993. הסרט הוקרן הסרט בטלוויזיה ובפורומים הדנים בתאונות דרכים בקרב צעירים ובני נוער. ^[23]

צעירים לנצח (1996)

סרט עלילתי המספר את סיפור "תאונה בערבה" בהשתתפות סער בדישי, מיכל זוארץ ואורי גבריאל. הסרט הסרט שודר לראשונה בערוץ 2, רשת והשתתף בפסטיבל הקולנוע הים תיכוני במונפלייה.

מנדל וגורנשטיין חקירות (1999)

קומדיית מצבים, בסגנון נוֹנְסֵנְס. שודרה בערוץ 1 (6 פרקים בני 25 דקות כל אחד). צמד חוקרים פרטיים, לא חכם, לעיתים מטומטם, שלומיאלי, פותר מדי פרק פרשיית רצח. הפתרון מגיע במקרה, באורח נס, מבלי שכלל מישהו מהם התכוון לכך. יוצרי הסדרה מיקי בהגן ויעקב מנדל, במאי מיקי בהגן. כותבי התסריטים: גיא מרוז ויוני להב. בתפקידים הראשיים מככבים שני חברי ילדות של בהגן. אלי גורנשטיין ויעקב מנדל.

בפרק "רצח באופרה" השתתפה באחד התפקידים הראשיים, זמרת אופרה, אשתו של בהגן, ז'ולי. יובל סמו הופיע בסדרה בתפקיד קומי לראשונה בטלוויזיה כמפיק טקס בחירת מלכת היופי. ^[24]

נתן - איז’ק אלבז (2000, 34 דקות)

סרט על נתן איז’ק אלבז, עבריין החוזר בתשובה, שודר בערוץ 2. ^[25]

המכתב (2009)

סרט אוטוביוגרפי. בהגן קיבל יום אחד מכתב משחר-שמואל, בנו מאשתו הראשונה, שחזר בתשובה והלך ללמוד בישיבה. המכתב הגיע לאחר שבהגן נישא לאישה שפגש בצרפת והתגיירה גיור רפורמי. בנו כתב במכתב שכל עוד אביו נשוי לגויה הוא אינו מעוניין לראותו. בעקבות הטלטלה העוברת על המשפחה בעקבות המכתב והקרע האפשרי אשתו של בהגן עברה גיור אורתודוקסי הוא עצמו חזר בתשובה, והיחסים עם בנו שבו להיות חמים.

השורד (2013)

ירון לוין נולד במושב בחבל הבשור ונדד בין 14 בתים בישראל. בשנת 88 התגייס לצה"ל ונפצע אנושות במהלך גיבוש קומנדו ימי. לאחר השחרור חבר למאיר אריאל, חנוך לוין ומיקי בהגן והחל לכתוב שירים. אחר-כך עבר לארצות הברית, עסק בנדל"ן ובענף התובלה והמשלוח הבינלאומי. במקביל כתב במשך חצי יובל שירים שהולחנו על ידי שלמה גרוניך ונחום היימן, וכתב יצירה משותפת עם מאיר אריאל וחנוך לוין. הקליט דיסק שירים שכתב בסן דייגו. ב-2003 הוא ניצל כשמכוניתו הידרדרה והתרסקה לתהום בהרי הרוקי. ב-2004 תקף אותו בריון ששכר את אחת מדירותיו ופצע אותו אנושות. לאחר שיקום ארוך וקשה חזר לוין לתפקוד מלא ופרסם ספר שירה. בשנת 2004 בהגן החל לצלם סרט את הסרט "השורד", צילומי הסרט נמשכו מספר שנים.

חוצפה ד'קדושה (2013, 60 דקות)

סרט דוקומנטרי על שגיא גבעול שחלם להיות כוכב רוקנרול. בגיל 21 עזב לאוסטרליה, שם חזר בתשובה. גבעול שב לישראל, מתחתן, נעשה חסיד חב"ד. הוא מקים את להקת "חסידיקא". להקת רוק חסידית, אולם ההצלחה אינה מאירה לו פנים, הוא מתנסה בקשיי פרנסה, לבסוף הוא מקליט דיסק ונולדת לו בת. הסרט משובץ במוזיקה: שירים. הופעות חיות, הקלטות אולפן, קליפים ותוכניות רדיו.

"שהחיינו אמרת? - פעם ראשונה אצל הרבי" (2014, 30 דקות)

סרט דוקומנטרי אוטוביוגרפי על ביקורו הראשון של בהגן אצל הרב מנחם מנדל שניאורסון מחסידות חב"ד במרכז חב"ד העולמי – 770 בניו יורק ועל ההתעוררות הרוחנית שחש במהלך הביקור.

היער ^[26]

הסרט מתאר את מסעה של משפחה בת ארבע נפשות אשר עוברת לבית בלב יער בצרפת לצורך צילומי סדרת טלוויזיה על הצדיק הבעל שם טוב. מיכאל, המתמודד עם משבר אישי באמונתו, מקווה שהשהות בטבע והחיים בקרבת היער, כפי שחווה הבעל שם טוב, יעזרו לו למצוא כיוון חדש. המשפחה נהנית מנופים עוצרי נשימה ובקרים ערפיליים קסומים, אך השקט הזה מתערער כאשר מזמור, הבת, יוצרת קשר מיסטי עם בול עץ אותו היא מצילה מלהישרף באח המשפחת. מתברר שהוא מכיל ידע עתיק על הבעל שם טוב. העצים ביער מתקשרים ביניהם דרך מי התהום, ומעבירים סיפורים בני מאות שנים על כוחות נסתרים ואהבתם של הצדיקים לטבע. בהדרגה, מזמור מתרחקת מהוריה ומבלה את רוב זמנה בשיחות עם בול העץ. מיכאל וז'ולי, מודאגים מהשפעתו של בול העץ על בתם, מנסים להיפטר ממנו בכל דרך שהיא, אך מזמור מצילה אותו. לבסוף, ההורים מחליטים לעזוב את היער ולחזור לעיר. ביום העזיבה, מזמור נעלמת, אך אחיה נבו מוביל את המשפחה למקום בו היא נוטעת מחדש את בול העץ, ובני המשפחה מתאחדים סביב התחלה חדשה.^[27]

עבודה מהבית

סרט מתח העוקב אחרי צעירה שגרה בבית מבודד עם סבהּ. היא בוחרת לעבוד בחברת שירות לקוחות גדולה מתוך אמונה שהעבודה מהבית תעניק לה תחושת ביטחון גדולה יותר. עד מהרה היא מגלה שהאמירה "ביתי הוא מבצרי" מתנפצת מול המציאות. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בסינמטק תל אביב באפריל 2023.^[28]

פרויקטים בהפקה

in vino veritas (תיעודי) - סדרת טלוויזיה הבודקת את מקור המשיכה של היין, כיצד מחירו של בקבוק יין יכול להאמיר לאלפי יורו ומדוע בסולם המאכלים והמשקאות היהודים המותרים ניצב היין בקצה הפירמידה.^[29]
c'est pas fini (תיעודי) - סדרת טלוויזיה העוסקת ביהודי צרפת, מורשתם התרבותית ובטלטלה העוברת עליהם בשנים האחרונות בעקבות גלי הטרור הפוקדים את אירופה וצרפת ובמקביל העלייה לישראל.
היא תיקח אותך (תיעודי) - הסרט מלווה את דפנה ארמוני במישור האמנותי והן בחיי היום יום. דפנה היא אם חד הורית המגדלת שני תאומים, הסרט מתעד הופעות, הצגות ילדים, והקלטת התקליט השלישי.
כי תנעם (תיעודי) - סדרה תיעודית אודות מלחיני שנות החמישים בישראל והמהפיכה שיצרו. הסדרה מתמקדת במקביל במספר שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל: "ביתי אל מול גולן" של חיים ברקני, "עין גדי" של דב אהרוני, "מחול דייגים" של גיל אלדמע ו"ניגון עתיק" של אמיתי נאמן.
גב הגמל (תיעודי) - הסרט המספר על ד"ר אנדרה וייסמן, עולה מברזיל, שפיתח שיטה לגמילה מסמים אופיאטים ובראשם הרואין בטיפול בן 24 שעות בהרדמה מלאה שיטה המכונה "הזריקה".^[30]
כאב לב (תיעודי) - סרט אודות רציחתו הבלתי מפוענחת של פרופסור דייוויד ניב, מנהל היחידה לטיפול בכאב בבית החולים איכילוב, בשנת 2007.

גלריית תמונות

ד"ר אנדרי ויסמן מתוך הסרט "גב הגמל", 2012
מיקי בהגן עם טוביה צפיר על הסט של "האינסטלטור", 1987
מתוך הסרט "היער"
מיקי בהגן, "היער"
מיקי בהגן בשעת חזרות עם ששון גבאי ושרון הכהן, "סיפורים לשעת לילה מאוחרת"
מתוך "השורד", 2013
בהגן על הסט של "צעירים לנצח", מתדרך את נהג המשאית, 1995
בהגן עם שלמה גרוניך באתר צילומי "גרוניך והקאמרית", 1983
בהגן עם נתן זהבי על הסט של פרק "מוות בטוח", מתוך "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", 1989
סער מכטינגר ב"תאונה בערבה", 1995
מתוך הסרט "המכתב", 2006
מתוך סדרת הטלוויזיה c'est pas fini, ‏2015