לדלג לתוכן

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב – קווי מטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
מטרו תל אביב
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר תל אביב-יפו, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, ראשון לציון, בת ים, באר יעקב, רמלה, לוד, נתניה, נס ציונה, רחובות, פתח תקווה, גבעת שמואל, קריית אונו, אור יהודה
שם המערכת מטרו תל אביב
מפעיל נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים
מידע על ההקמה
עלות 150 מיליארד ש"ח
פתיחת המערכת פתיחה חלקית: 2034
פתיחה מלאה: 2037 (משוער)
מידע על המערכת
תחילת המערכת קו המטרו M1‏: כפר סבא – מזרח / דפו צפוני
קו המטרו M2‏: אזור תעשייה סגולה
קו המטרו M3‏: אזור תעסוקה הרצליה
סיום המערכת קו המטרו M1‏: לוד – צפון / קפלן
קו המטרו M2‏: בית חולים וולפסון
קו המטרו M3‏: נמל התעופה בן-גוריון / הקוממיות
סוג המערכת רכבת תחתית
אורך המערכת 145 ק"מ
צבע על המפה כחול (M1), כתום (M2), וצהוב (M3)
מספר נוסעים ביום 2,020,000 (משוער)
מספר הקווים 3
מספר התחנות 109
https://www.nta.co.il/metro
תרשים המערכת
לחצו כדי להקטין חזרה
דפו קריית אריהתחנת גשר אם המושבותתחנה מרכזית פתח תקווהתחנת פינסקרתחנת קרולתחנת דנקנרתחנת בילינסוןתחנת שחםתחנת שנקרתחנת אהרונוביץ'תחנת בן-גוריוןתחנת ביאליקתחנת אבא הללתחנת שאול המלךתחנת יהודיתתחנת קרליבךתחנת אלנביתחנת אליפלטתחנת שלמהתחנת אצטדיון בלומפילדתחנת ז'בוטינסקיתחנת בלפורתחנת יוספטלתחנת כ"ט בנובמברתחנת העמלתחנת הקוממיותתחנת הטייסיםתחנת ההגנהתחנת ארלוזורובהקו האדוםהקו הסגולהקו הירוקM1M2M3רכבת ישראל
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך הדנקל בגוש דן:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרו תל אביב (נקראת גם MetroTLV) היא מערכת רכבת תחתית של שלושה קווים שתהיה מערכת משלימה לדנקל (הרכבת הקלה). היא נועדה להרחיב את רשת הקווים לפרברים המרוחקים יותר – כפר סבא ורעננה בצפון, פתח תקווה במזרח, ורחובות ונס ציונה בדרום, ולקצר משמעותית את זמני הנסיעה למרכזי התעסוקה בתל אביב. הקווים נועדו בין היתר כתחליף לקווי הרכבת הקלה שהוקפאו: הקו הצהוב והקו הוורוד.

תוואי הקווים הוגדרו לפי שלושה "מסדרונות ביקוש":

  • קו המטרו M1 – קו מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב. זהו הקו שאמור להסיע הכי הרבה נוסעים והוא הארוך והיקר במערכת. עלותו היא 82 מיליארד שקל כאשר התחנות אמורות לעלות 20 מיליארד והמנהרות 13 מיליארד.[1]
  • קו המטרו M2 – קו מזרח-מערב שיספק שירות מדרום פתח תקווה דרך רמת גן לתל אביב.
  • קו המטרו M3 – קו בצורת חצי טבעת שיחבר בין כל קווי הרשת ויאפשר מעבר ביניהם.

ההערכה היא שבניית כל קווי המטרו תושלם עד לשנת 2037 כאשר הקטעים הראשונים יושלמו בשנת 2034.[2] משרדי הממשלה מעריכים שהתועלת הכלכלית מהקמת המטרו תהיה 390–550 מיליארד ש"ח עד 2040, ובלעדיו האבדן המשקי יגיע לכ-25 מיליארד ש"ח מדי שנה.[3]

התכנון הראשון של רכבת תחתית בתל אביב החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, שנים ספורות לאחר שתל אביב קמה, אך בעקבות מגבלות תקציב הפרויקט נדחה. הנושא חזר לדיונים בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר תל אביב הייתה עיר גדולה שצריכה פתרונות תחבורתיים. תוואי הרכבת תוכנן ונבנתה מתחת למגדל שלום קומה תת-קרקעית שתוכננה להיות אחת מתחנות המטרו, אך גם פרויקט זה נדחה.

בפברואר 1997 הציגה חברת התכנון PBS, תכנון ראשוני למערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, הכוללת שני קווי רכבת תחתית ושני קווי רכבת קלה, כאשר עלות הרכבת התחתית אז הוערכה בכ-3 מיליארד דולר ועלות הרכבת הקלה כמיליארד דולר.[4] התוכנית הראשונה למערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב גובשה כחלק מתוכנית מתאר ארצית 23א שאושרה ב-15 באוקטובר 1998.[5] בתוכנית הוצע לשמר רצועות דרך בצפון מטרופולין תל אביב בערים הרצליה, רמת השרון רעננה וכפר סבא ומזרח המטרופולין בערים רמת-גן ובני-ברק כדי לאכלס קווי רכבת קלה (LRT) במפלס הקרקע. התכנון כלל גם רצועות דרך לתוואי של "רכבת עירונית" (מטרו) שרובה נוסעת במנהרות מתחת לפני הקרקע בערים תל אביב, רמת-גן, יפו ובת ים. בשנת 2002, במסגרת העבודה על תוכנית המתאר המחוזית החל התכנון המפורט של המערכת.[6] במהלך התכנון התגלתה מחלוקת בין חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים לעיריית תל אביב לגבי אופי המערכת. עיריית תל אביב רצתה לקדם מערכת של רכבות תחתיות ונת"ע מערכת של רכבת קלה, על קרקעית שתשתלב עד כמה שניתן בתפקוד הרגיל של הרחוב, בגלל עלותה הנמוכה.[7] רק בקו האדום וקטע קצר בקו הירוק תוכנן לעבור במנהרה ותכנון לקווי מטרו (רכבת תחתית מלאה) נגנז.

בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של המערכת.[8]התכנון המפורט אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4[9] בתוכנית זו, משיקולי עלות, חלק מהקווים תוכננו כמערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) וחלק כרכבת קלה.

בחודש ספטמבר 2016, התברר כי מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המתוכננת לא תוכל לעמוד ביעדים שנדרשו לה (עקב הקיבולת הנמוכה של מערכת על קרקעית בתוואי הרחוב) והוחל בתכנון מערכת שתיתן מענה טוב יותר. חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון שלשה קווי רכבת תחתיים.[10] בחודש ינואר 2017 זכתה חברת סיסטרה (אנ') הצרפתית במכרז של נת"ע לתכנון קווי המטרו בגוש דן, בתקציב של כ-30 מיליון שקל.[11]

ביולי 2018 הוחלט במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתקצב את תכנון קווי המטרו בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים, אולם הקמתם, הנאמדת ב-100–150 מיליארד שקלים, לא אושרה נכון לזמן הזה. התכנון הוא להתחיל להקים ב-2022, כאשר תאריך היעד הוא 2026 לכל המוקדם.[12]

בפברואר 2019 נחשף התכנון הראשוני של מסלולי המטרו ופרטים נוספים לגבי הפרויקט. במסגרת הפרויקט מתוכננים בכל 3 הקווים מסילות באורך כולל של כ-145 ק"מ שיחלפו ב-24 רשויות מקומיות, וכן 109 תחנות. אומדן זמן הביצוע הוא כ-12 שנים (חנוכת הקווים ב-2032) ועלותו המשוערת כ-150 מיליארד שקל והתכנון הוא שניתן יהיה לבצע בו כ-450 מיליון נסיעות בשנה. כמו כן על פי התכנון, קרונות הרכבת יהיו אוטומטיים וללא נהגי קטר וניתן יהיה להפעילם בתדירות של מעבר רכבת בתחנות מדי 3 דקות.

ב-15 באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוואי הכללי של הקווים M1, M2 ו-M3.[13] ונת"ע יצאה לתהליך של פרסום תוכניות מלאות. התכנון התבצע תחת החלוקה הבאה:

  • תת"ל 101/א – קו M1 מקטע דרומי (מצומת חולון דרומה). באוקטובר 2021 הושלם תכנונו והוא יבוא לאישור ממשלת ישראל.[14]
  • תת"ל 101/ב – קו M1 מקטע מרכזי וצפוני[15] (מצומת חולון צפונה).
  • תת"ל 102 – קו M2.[16]
  • תת"ל 103 – קו M3.

בנובמבר 2020, פרסמה נתע מכרז לבחירת צוותי התכנון לשבעה מתח"מים (מרכזי תחבורה משולבים), שמהווים טרמינלים שיקשרו בין מערכות הסעת גדולות – הרכבת הקלה, המטרו, אוטובוסים ורכבת ישראל.[17]

בפברואר 2022 אישרה ועדת השרים את חוק המטרו לקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק היא לייעל את הליכי הקמת המטרו ולעקוף חסמים בירוקרטיים ותכנוניים. החוק קובע הקמת רשות שתנהל את הפרויקט, קובע רגולציה ותיאום תשתיות וכן עוסק באזורים בהם יעבור המטרו.[18] אף שהחוק היה מוכן, אישורו בכנסת נדחה למושב הקיץ.[19]

במאי 2022 אישרה הממשלה את תוכניות קווי המטרו M1 במקטע הדרומי וכן את קו המטרו M3.[20]

לפי התכנון העבודות יבוצעו בשלושה שלבים: תחילה יבצעו בנת"ע העתקת תשתיות, פינוי השטח, הפקעות קרקע ובדיקה של התשתיות הפרוסות מתחת לאדמה. לאחר מכן יתחיל השלב המכונה "אינפרא 1", שכולל את חפירת תחנות המטרו והמנהרות, ולבסוף יתחיל שלב "אינפרא 2" שכולל את עבודות התקשורת, התיאום והחשמול.[21]

בניגוד לרשת הרכבות הקלות, שבה השלביות בוצעה על פי הקווים, השלביות במטרו נקבעה על הרשת כולה מתוך ליבת הביקושים ברדיוס שגדל כלפי חוץ. למשל, ה"גזע" בקו M1 מתחנת הראשונים ועד לצומת גלילות צפוי להבנות ראשון. בדרום זרוע אחת של הקו ללוד, רמלה ובאר יעקב, והזרוע השנייה לנס ציונה ולרחובות יוקמו בשלב מאוחר יותר.[2]

ביוני 2022 התפרקה הממשלה בלי שהספיקה להעביר את חוק המטרו. הממשלה לא הצליחה לגייס רוב בשביל להעביר את החוק והחוק לא עבר.

בדצמבר 2022 נת"ע הודיעה על עיכוב בפתיחת הפרויקט, כך שהוא ייפתח חלקית ב-2034 ויופעל בצורה מלאה ב-2037.[22]

באוגוסט 2023 משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת נת"ע הכריזו על הזוכים במכרז לניהול התכנון ולניהול הביצוע של שלושת קווי המטרו.

הקבוצה הראשונה שזכתה במכרז מורכבת מיניב זוהר הנדסה בע"מ, דנה הנדסה בע"מ, MM S.P.A, לוי שטרק וזילבשטיין ייעוץ הנדסי בע"מ שינהלו את קו M1. הקבוצה השנייה שזכתה במכרז מורכבת מדוד אקרשטיין בע"מ, WSP UK LTD, דקר בנייה והנדסה בע"מ שינהלו את קו M2. הקבוצה השלישית מורכבת מדבלמן פרצלינה ניהול פרויקטים ומבנים[23] בע"מ, Artelia SAS, ומהוד הנדסה שינהלו את קו M3.[24] שלוש הקבוצות האלו היו בתפקידי מפתח בפרויקט הקו אדום בתל אביב, אשר כלל ביקורת ציבורית קשה עקב כשלים שעלו בפרויקט בדו"ח מבקר המדינה[25]. כמו כן, ההליך נמצא בשלבי ערעור מתקדמים[26], שכן במהלך בדיקת ההצעות הזוכות עלה חשש משמעותי לאי סדרים.

משרד התחבורה וכן חברת נמלי ישראל מגבשים הצעה לנצל את כמות העפר הרבה שתוצא בקידוחי מנהרות המטרו ותחנותיו (מעל 40 מיליון מטר מעוקב עפר), על מנת ליצור אי מלאכותי בעל תשתיות שונות מול חופי תל אביב בהתאם לתוכניות הוותיקות של העיר להקמת הפרויקט המורכב שיכול לשמש גם תשתית לנמל תעופה בינלאומי, נמל ימי ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הקרב על המטרו: המספרים של פרויקט הענק נחשפים, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2020
  2. ^ 1 2 "קריסה תחבורתית": מטרו בישראל - רק בשנת 2034, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2022
  3. ^ אסף זגריזק, ‏אנחנו תקועים בפקק ויש בכביש מסלול ריק: מירי רגב יוצאת נגד נתיבי התחבורה הציבורית. ומה היא חושבת על המטרו?, באתר גלובס, 2 בינואר 2023
  4. ^ עלות החלופה המומלצת של מערכת ההסעה בתל אביב - 4 מיליארד ד', באתר גלובס, 17 בפברואר 1997
  5. ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן
  6. ^ ענת ג'ורג'י, טענה: תוכניות במרכז חייבות להתחשב בתוואי הרכבת הקלה, אף שסביר כי ישונה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2002
  7. ^ המחלוקת בין עיריית ת"א לנ.ת.ע הולידה תוכנית חדשה לרכבת הקלה , באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2004
  8. ^ שרון קדמי, רכבת מאדום לירוק, באתר הארץ, 20 באפריל 2006
  9. ^ תמ"א 23א שינוי 4
  10. ^ אתר למנויים בלבד אורן דורי, משרד התחבורה מציע: קווים עיליים של הרכבת הקלה בת"א יוסבו לתת־קרקעיים, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2016
  11. ^ נתי יפת , ‏8 מתמודדות על הפעלת הקו האדום; סיסטרה תתכנן קווי מטרו, באתר גלובס, 14 בינואר 2017
  12. ^ איתי בלומנטל, לא רק רכבת קלה: תכנון קווי המטרו של גוש דן יוצא לדרך, באתר ynet, 15 ביולי 2018
  13. ^ רועי רובינשטיין, המטרו בגוש דן - צעד נוסף לקראת תחילת עבודות, באתר ynet, 15 באפריל 2019
  14. ^ אסף זגריזק, כ-45 ק"מ, עם 31 תחנות: הושלם תכנון הקו הדרומי בפרויקט המטרו בגוש דן, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
  15. ^ עמוד תכנית המקטע הצפוני באתר "מעירים" (ע"ר) המאפשר לדון ולעקוב אחר התקדמות התכנית
  16. ^ עמוד תכנית קו מטרו M2 באתר "מעירים" (ע"ר) המאפשר לדון ולעקוב אחר התקדמות התכנית
  17. ^ גיא נרדי, ‏נת"ע פרסמה את מכרז המתכננים לשבעת הטרמינלים של המטרו, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2020
  18. ^ יובל שדה, חוק המטרו אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2022
  19. ^ שירית אביטן כהן ואסף גריזק, ‏בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24, באתר גלובס, 28 ביוני 2022
  20. ^ יובל שדה, אמיתי גזית, לפני ההצבעה על חוק המטרו: ועדת השרים אישרה את התוכניות לשני קווי מטרו, באתר כלכליסט, 22 במאי 2022
  21. ^ מרימים לתחתית: פרויקט המטרו של גוש דן, באתר ynet, 13 ביולי 2021
  22. ^ אסף זגריגק, ‏המטרו כבר בעיכוב של 4 שנים: אלו התוכניות שיכריעו אם הפרויקט יתחיל להתקדם, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2022
  23. ^ אסף זגריזק, ‏חשש לניגוד עניינים בבניית הקו האדום והירוק ברכבת הקלה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022
  24. ^ יובל שדה, המטרו מתקדם: פורסמו החברות שינהלו את התכנון והביצוע, רגב חתמה על צווי הפקעת קרקע, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2023
  25. ^ התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, באתר www.mevaker.gov.il
  26. ^ אלמוג עזר, עתירה נגד מכרז המטרו: הזוכות נכשלו בפרויקט הקו האדום, באתר כלכליסט, 22 בנובמבר 2023