מרוץ גמלים
_-_TIMEA.jpg)
מרוץ גמלים הוא ענף ספורט פופולרי במערב אסיה, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואוסטרליה ובמדינות נוספות בו אדם או רובוט רוכב על גמל.[1] המנצחים בתחרות הם הגמל והרוכב שהגיעו ראשונים לקו הסיום של המרוץ.
מרוץ גמלים, כמו גם מרוץ סוסים, הוא אירוע להימורים ולאטרקציות תיירותיות. באיחוד האמירויות הערביות חל איסור להמר במרוצי גמלים.[2]
גמלים יכולים לרוץ במהירות של עד 65 קילומטרים לשעה בספרינטים קצרים והם יכולים לשמור על מהירות של 40 קילומטרים לשעה למשך שעה.
במרוץ מתחרים לעיתים קרובות ילדים, אך הטענות על פגיעה בזכויות האדם הובילו לאיסורים כלל-ארציים על עבודת וסחר בקטינים באיחוד האמירויות הערביות ובקטר.[1][3][4]
מרוץ הגמלים הגדול ביותר באוסטרליה הוא מרוץ "חולות המדבר של בוליה" והוא מתקיים בקווינסלנד. המנצח במרוץ זה זוכה בפרס בסך של 500,000 דולר.
אחד ממרוצי הגמלים המרכזיים הוא גביע הגמלים, שנערך באליס ספרינגס. גביע הגמלים הוא מרוץ הגמלים הארצי השני בגודלו באוסטרליה. הוא מתקיים מדי שנה וכולל לא רק את מרוצי הגמלים עצמם, אלא גם אוסף של דוכני שוק ובידור אחר.
במערב, "רוכב גמלים" הוא כינוי פוגעני לערבים.
במספר מרוצים מודרניים, אין רוכבים אנושיים על הגמלים אלא רובוטים הנשלטים בשלט רחוק.[5]
נכון לשנת 2015, יש מעל 14,000 גמלים המשמשים כגמלי מרוצים באיחוד האמירויות הערביות.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מרוצי גמלים קיימים כבר מאות שנים. הם ספורט מסורתי במזרח התיכון מאז ימי הביניים.
תיעודו הראשון של מרוץ גמלים הוא במאה ה-13, אצל הולאגו חאן, שליט האימפריה המונגולית.
אוסטרליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוצי הגמלים באוסטרליה החלו כתוצאה מייבוא גדול של גמלים לאוסטרליה, בשנות ה-40 של המאה ה-19. עם התקדמות ופיתוח הטכנולוגיה, הגמלים איבדו הרבה מחשיבותם ורובם שוחררו, מה שיצר את אוכלוסיית גמלי הבר הגדולה ביותר בעולם, בה מעל 200,000 גמלים.[2]
מרוצי הסוסים באוסטרליה התחילו יותר כאטרקציות תחרותיות ופחות בתור ספורט תחרותי.[2]
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, מרוצי הגמלים התפתחו והתקדמו מאוד באוסטרליה, עקב שיתופי פעולה וסחר עם איחוד האמירויות.[2]
סוגי גמלים במזרח אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במזרח אפריקה ישנם 3 סוגי גמלי מרוץ: גמלים סומליים, גמלי רנדיל וגמלי טורקנה.[2]
גמלים סומליים יכולים להגיע למשקל של 550 קילוגרמים והם בעלי צוואר עבה וחזה רחב. הם מייצרים חלב יותר לאט מאשר סוגי הגמלים האחרים.[2]
גמלי רנדיל הם הגמלים הכי מועדפים למרוצים במזרח אפריקה, בשל גודלם הבינוני. משקלם נע בין 350 ל-450 קילוגרמים. בכפות רגליהם יש כריות קשות יותר והפ מייצרי חלב מצוינים.[2]
גמלי טורקנה הם גמלים צרים יותר מהממוצע, בעלי רגליים קטנות וזריזות. משקלם נע בין 300 ל-375 קילוגרמים. גמלי טורקנה טובים בריצה והליכה על שטח סלעי והררי. הדבשות שלהם קטנות מהממוצע והם בעלי רגליים קשות.[2]
ילדים כרוכבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדים מועדפים לרוב כרוכבים בגלל משקלם הקל.
מעל 40,000 ילדים, שחלקם אפילו עוד לא בני שנתיים, נסחרים ממדינות רבות, בעיקר מאפגניסטן, בנגלדש, הודו, סרי לנקה, אתיופיה, פקיסטן וסודאן כדי לשמש כרוכבי גמלים במדינות ערב במפרץ הפרסי.[1][3][4] חלקם נפצעים באורח קשה בנפילה מהגמלים, אך לא מקבלים טיפול רפואי, ומכך נשארים נכים לכל חייהם ואף מתים לאחר זמן מה.[1]
ילדים רוכבים חיים במחנות המכונים אוסבה ליד מסלולי המרוצים.[1] רבים מהילדים הם קורבנות להתעללות. עד כה, מאות ילדים חולצו מחוות גמלים בעומאן, קטר ואיחוד האמירויות הערביות ונלקחו בחזרה לבתיהם, או הוחזקו בבתי מחסה, אולם רבים אינם מסוגלים לזהות את הוריהם או את קהילות ביתם בדרום אסיה ובסודאן.
מדינות מסוימות הוציאו עונשים לאנשים שסחרו בילדים בתור רוכבים, והורו על הבעלים להחזיר את הילדים לארצות מולדתם. עם זאת, הם מדווחים כי במקרים רבים הילדים שחולצו היו אלה שנמכרו על ידי הוריהם.
ישנם ילדים רבים שאינם דוברים את שפת האם שלהם או שאינם יודעים כיצד נראים החיים מחוץ לחוות הגמלים.
פעיל בולט נגד הסחר בילדים כרוכבים הוא עורך הדין הפקיסטני אנסאר בורני.[1][4]
החרמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איחוד האמירויות הערביות הייתה המדינה הראשונה שאסרה על שימוש בילדים מתחת לגיל 15 או מתחת למשקל של 45 קילוגרם כרוכבים במרוצי גמלים. כאשר השייח' חמד בן זאיד אאל נהיאן הכריז על האיסור ב-29 ביולי 2002,[1][4][6] אך על החוק עוברים בגלוי ארגונים ואנשים רבים ואף ילדים רוכבים מופיעים בטלוויזיה.[1] מי שיסחר וישתמש בילדים כרוכבי גמלים, צפוי לקבל קנס של 20,000 דירהם איחוד האמירויות הערביות.[7][6] בשנת 2009, הוקם באיחוד האמירויות הערביות מרכז שיקום לילדים ששימשו כרוכבי גמלים. 879 ילדים ששימשו כרוכבים קיבלו פיצוי מאיחוד האמירויות הערביות.[1][3][4]
אמיר קטר לשעבר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, אסר על ילדים לשמש כרוכבים בשנת 2005 וקבע כי עד 2007, בכל מרוצי הגמלים יהיו רובוטים ולא רוכבים אנושיים.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר על גמלים בעומאן
- מידע ומשאבים על מרוצי גמלים
- מרוצי גמלים באיחוד האמירויות הערביות
- אחרי הפוגת קורונה: מירוצי הגמלים חזרו לסיני, באתר ynet, 16 בספטמבר 2020
- היסטוריה בנגב: אלפים במרוץ הגמלים החוקי הראשון
- מרוץ גמלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Help for Gulf child camel jockeys" (באנגלית בריטית). 2004-12-02. נבדק ב-2021-08-16.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Camel Racing News - Information and Resource Guide to Camel Racing, web.archive.org, 2005-10-25
- ^ 1 2 3 Under-age camel jockeys get caring hand, gulfnews.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 "Child camel jockeys find hope" (באנגלית בריטית). 2005-02-04. נבדק ב-2021-08-16.
- ^ 1 2 "Robots of Arabia". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2021-08-16.
- ^ 1 2 (Wam), UAE enforces stringent steps to eradicate child jockeys, Khaleej Times (באנגלית)
- ^ "Help for Gulf child camel jockeys" (באנגלית בריטית). 2004-12-02. נבדק ב-2021-08-16.