משטרת חמאס ברצועת עזה
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| סוג | משטרה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 2007–הווה (כ־17 שנים) |
| מקים היחידה | סעיד סיאם |
| פיקוד | |
| יחידת אם | משרד הפנים של חמאס |
| מפקד נוכחי | תייסר אל-באח |
משטרת חמאס ברצועת עזה (בערבית: الشرطة الفلسطيني, "המשטרה הפלסטינית") היא המשטרה האזרחית הפלסטינית הפועלת ברצועת עזה, האחראית על אכיפת החוק והסדר ברצועה[1], תחת משרד הפנים של חמאס, מאז 2007.
שוטרי המשטרה לובשים מדים כחולים, ורבים מהם הם גם אנשי הזרוע הצבאית חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ועדות ההתנגדות העממית, או פלגים פלסטינים אחרים[2][3][4][5][6][7]. כמו כן, שוטרי המשטרה מצוידים במגוון נשקים, לרבות M-16, רובי קלאצ'ניקוב, רימוני יד וטילי נ"ט[8]. בשנת 2009 הוערך כי כלל כוחות הפנים של חמאס מונים כ-13,000 פעילים[5], ובשנת 2008 הוערך כי במשטרה עצמה בלבד משרתים כ-6,000 שוטרים[8].
אף על פי שגם המשטרה הפלסטינית הפועלת תחת הרשות הפלסטינית בשטחיה נקראת "המשטרה הפלסטינית", המשטרה בעזה פועלת תחת שלטון חמאס ובנפרד ממנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכוח המבצעי
המשטרה האזרחית בעזה נוסדה בחודשים אפריל-מאי 2006, בהוראת שר הפנים מטעם חמאס סעיד סיאם. בתחילה הגוף נקרא "הכח המבצעי", ופיקד עליו ג'מאל אבו סמהדאנה מטעם ועדות ההתנגדות העממית. הכח איפשר לחמאס להחיל את שלטונה אחרי שחברי פת"ח סירבו לעבוד תחת ממשלת חמאס[2][8].
העימותים התלהטו מאוחר יותר עם השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007.
במבצע עופרת יצוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בדצמבר 2008, החל מהלך הפתיחה של מבצע עופרת יצוקה שכלל הפצצה של מגוון מטרות מהאוויר, בניהם תחנת משטרה גדולה בעיר עזה בשם "ג'וואזאת". דווח כי בהפצצה נהרגו לפחות 89 שוטרים, כולל תאופיק ג'בר שהיה מפקד המשטרה המקומית[9][5][10]. כמו כן, במהלך המבצע חיסל צה"ל את סעיד סיאם, שהקים את משטרת חמאס ופיקד עליה מתוקף תפקידו כשר הפנים של חמאס.
לאחר המבצע, משטרת חמאס פרסמה רשימה של 232 אנשי מנגנוני ביטחון הפנים שנהרגו במבצע[5]. בזמן המבצע מפקד המשטרה היה ג'מאל ג'ראח[5].
במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל שוטרים רבים מטעם המשטרה פעלו על מנת לאבטח את שיירות הסיוע ההומנטירי שנכנס לרצועת עזה, וצה"ל פעל פעמים רבות כדי לפגוע בשוטרים אלו ובשוטרים אחרים בארגון. במהלך המלחמה דיווחה המשטרה על מאות הרוגים מבין אנשיה, כולל בכירים ומנהלי מחלקות[11][12].
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
המשטרה מחלוקת למחוזות המרכיבים את הרצועה: צפון עזה, העיר עזה, ח'אן יונס ורפיח[8].
כמו כן המשטרה מורכבת ממספר מחלקות, בניהם[13]:
- מחלקה לעניינים משפטיים
- מחלקת הנדסה וחומרי נפץ, האחראית על זיהוי וטיפול בעצמים חשודים
- מחלקת חקירות כלליות
- מחלקת מלחמה בסמים
- מחלקת פטרול והצלה
- מחלקת התערבות ושמירה על הסדר הציבורי
- מחלקת תנועה, האחראית על אכיפת עבירות תנועה בדרכים
- מחלקת שומרים
- מחלקה פיננסית
- מחלקת שיטור ימי
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של המשטרה בעזה (בערבית) (הקישור אינו פעיל, 6 ביולי 2024)
- המשטרה בעזה, באתר פייסבוק
- משרד הפנים של חמאס בעזה, באתר פייסבוק
- דף המשטרה בעזה, ברשת החברתית X
- ערוץ המשטרה בעזה, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ عن الشرطة الفلسطينية - الشرطة الفلسطينية, web.archive.org, 2019-07-19
- ^ 1 2 Civil Police – PA/Hamas, ECFR, 2018-03-21 (באנגלית בריטית)
- ^ Abigail Hauslohner / Gaza City, Gaza's Police Force: Between Hamas and a Hard Place, TIME, 2010-09-17 (באנגלית)
- ^ "הכובע הכפול" של משטרת חמא"ס ברצועה, באתר web.archive.org, 2011-03-10
- ^ 1 2 3 4 5 "עופרת יצוקה" - אנשי מנגנוני ביטחון הפנים של חמאס כמפקדים פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 24.3.2009
- ^ Hamas Casualties from "Operation Cast Lead - Initial Findings and Conclusions, המכון למדיניות נגד טרור, 2009
- ^ בן-דרור ימיני, כמה אזרחים נהרגו בעזה?, באתר NRG, 18.7.2009
- ^ 1 2 3 4 מרכז המידע למודיעין וטרור, Hamas’s military buildup in the Gaza Strip, 8.4.2008
- ^ שנתיים לעופרת יצוקה | בחזרה להפצצת בית הספר לשוטרים בעזה - כללי - הארץ, באתר archive.md, 2024-04-08
- ^ גנרל תופיק ג'בר: חייו ומותו, באתר משטרת חמאס בעזה, 18.2.2009
- ^ שחר קליימן, דיווח בעזה: זהו הבכיר במשטרת חמאס שחוסל, באתר ישראל היום, 19.3.2024
- ^ שחר קליימן, צה"ל חיסל שוטרי חמאס ברפיח, ארגון הטרור מדווח כי מאות מהם נהרגו מתחילת המלחמה, באתר ישראל היום, 6.7.2024
- ^ ادارات الشرطة الفلسطينية - الشرطة الفلسطينية, web.archive.org, 2019-07-04