מתתיהו יחזקאל גוטמן
הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן (י"א בתמוז ה'תרנ"א – י' בכסלו ה'תשל"ג; 17 ביולי 1891 – 16 בנובמבר 1972) היה רב ישראלי, מראשוני חוקרי תנועת החסידות. מחבר סדרות "מגדולי החסידות" ו"מגבורי החסידות". מרבני תנועת המזרחי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת ה'תרנ"א (1891) ביאשי למשפחה חסידית מיוחסת.[1] אמו היא שיינדל (לבית דרברימדיגר) ואביו הוא הרב שלום גוטמן (נפטר ה'תרפ"ט), ששימש כרב העיר 36 שנה,[2] מחבר "תפארת בית לוי" על תולדות רבי לוי יצחק מברדיטשב (יאסי תרע"ט), שיצא לאור גם בעריכת הרב מתתיהו יחזקאל.
בין השנים 1914–1927, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה, שימש כרב בבוהוש. החל מ-1927 כיהן כרבה של לאובה (אנ'). באותה עת החל לההדיר ספרים, וכן לפרסם מונוגרפיות וקבצים על גדולי תנועת החסידות, וכן ספרי דרשנות משל עצמו. בשנות מלחמת העולם השנייה, לאחר הכיבוש הרוסי של עירו, נדד ברוסיה ועבר תלאות קשות. בשנת 1946 התיישב בבוקרשט ושימש בה ברבנות. בתחילת ה'תש"ח (1947), בדרכו לארץ ישראל, הגיע לקפריסין.[3]
לאחר עלותו ארצה שימש הרב גוטמן כרבה של שכונת גבעת עלייה ביפו, ושב להוצאת ספריו במהדורות חדשות.[4] היה פעיל בתחומי הדת והציבור בעיר.[5] התכתב בהלכה עם הרב יהודה ליב צירלסון,[6] הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל,[7] הרב מרדכי יעקב ברייש,[8] הרב שלמה דוד כהנא ועוד.[9] היה מרבני תנועת המזרחי ופעיל במפלגה.[10]
הרב גוטמן נפטר בתל אביב ביום י' בכסלו ה'תשל"ג (1972). חוקר החסידות ד"ר יצחק אלפסי ציין כי, הרב גוטמן "לא נספד כראוי לפעילותו ולתרומתו לחסידות".[11]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לינטע, בתו של הרב יעקב גוסטמן מזאסטוונה, בוקובינה.[12] בנותיהם הן רחל ידעיה וחיה שרה גרוסמן. ילד נוסף נפטר בילדותו.[13]
כל שלושת אחיו שימשו רבנות: הרב ישראל, מילא את מקום אביהם ברבנות יאשי ואחר כך שימש כרב שכונת נווה שרת בתל אביב; הרב ד"ר פנחס גוטמן, התגורר בניו יורק; הרב מנחם נחום גוטמן (תרס"ב-תשמ"ט), שימש כרב ביאשי, פעיל מרכזי בתנועת המזרחי, התגורר בירושלים ופרסם כאחיו חיבורים רבים בתחומי החסידות, ביניהם סדרת "אוצר אגדות החסידים".[14] אחותו היחידה אדל, בעלה יעקב שמאי אפרתי, רבה של בריטשן, ושני בניהם, גיסו הרב יעקב גוטמן וגיסו שמואל ואשתו מרים, נספו כולם בשואה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בכורי יחזקאל – על מסכת אבות, יאשי תרע"א ויפו תשי"ד
- דברי יחזקאל – דרושים למועדי השנה, קלוז' תרפ"ד[15]
- תחית לאומנו – דרשות לאומיות, דעווא 1928
- תורת רבי פנחס מקוריץ – תרצ"א, תל אביב תשי"ג (בסיוע מוסד הרב קוק)
- אמרי יחזקאל החדש – סאטו מארה תרצ"ז
- פרדס יחזקאל – דרשות ונאומים, מארגהיטא תרצ"ז
- עונג שבת – דרשות ביידיש, סאטו מארה תרצ"ז, ותל אביב תשי"ד (מהדורה חדשה)
- מגדולי החסידות – סדרת חוברות: א – רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בילגוריי תר"ץ; ג-ד – רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי מענדל מרומנוב, תרצ"א; ה – רבי נחום מטשרנוביל, תרצ"ב (מהדורה ראשונה בלודז' תרפ"ד); ו – רבי שלום מבעלז, תרצ"ה
- רבי ישראל בעל שם טוב – חייו פעולותיו ותורתו, בוקרשט תש"ז (יידיש), מהדורה חדשה תל אביב תש"ט[16]
- רבי פנחס מקוריץ – חייו, פעולותיו ותורתו, תל אביב תש"י
- קדש הקדשים – הוראות והדרכות בעבודה ובחיים מאת רבינו ישראל בעש"ט ממזבוז, תל אביב תשי"א (עם ברכות הרבנים בן ציון מאיר חי עוזיאל, איסר יהודה אונטרמן, שלמה יוסף זווין וצבי יהודה הכהן קוק)[17]
- גזע קודש – חייהם פעולותיהם ותורתם של רבי אפרים מסדיליקוב ורבי ברוך ממזיבוז, תל אביב תשי"א (מוקדש לכבוד הרב יהודה ליב מימון)
- בלז – רבי שלום רוקח, רבי יהושע רוקח, רבי ישכר דוב רוקח, חייהם פעולותיהם ותורתם, תל אביב תשי"ב[18]
- מגבורי החסידות – סדרת חוברות: א – רבי אברהם יהושע השיל מאפטה; רבי דוב מליאובה, קלוז' תרפ"ו[19] ותל אביב תשי"ב;[20] ב – רבי אהרן מקרלין ורבי אפרים מסדילקוב; ג – רבי ברוך ממזבוז;
- רבי מנדל מרומנוב, תל אביב תשי"ג (בסיוע מוסד הרב קוק)[21]
- אגדות תלמוד ירושלמי, תל אביב תשי"ד[22]
- רבי פנחס מקוריץ, חכם הרזים – ההדרה, תל אביב תשי"ד
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן, 'בחירת ישראל', בתוך: הפוסק [יא, קטז], טבת תש"י, סי' תתלח עמ' א'תשפ"ט-א'תש"צ
- יצחק אלפסי, החסידות ברומניה, תל אביב תשל"ג, עמ' 121
- מאיר וונדר, 'הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן', בתוך: עיניך רואות, ירושלים תשס"ט, עמ' 69
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ. אונגרפלד, הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן – נוטר כרם החסידות, הצופה, 10 ביוני 1960
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשימת הייחוס המשפחתי נדפס בראש ספרו רבי ישראל בעל שם טוב, תל אביב תש"ט
- ^ על תולדות סבו הרב ישראל ראו: בית ישראל, תל אביב תשי"ד, עמ' 3–4
- ^ הרב מ. י. גוטמן בקפריסין, שערים, 27 בנובמבר 1947
- ^ א. א., ספריו של הרב גוטמן, שערים, 24 באוקטובר 1952
- ^ מטעם המחלקה לתורה ודת, הצופה, 23 באוקטובר 1953; עצרת מחאה בגבעת עליה נגד נגע החזיר, שערים, 18 בינואר 1954; במזרחי ביפו, הצופה, 13 ביולי 1954
- ^ גוטמן, מתתיהו יחזקאל, באתר הספרייה הלאומית
- ^ משפטי עוזיאל אה"ע תנינא, סי' צה, קא; שם ו, יו"ד סי' ע; שם ז, אה"ע סי' קא; שם ח, או"ח סי' נב; מפסקי הרב עזיאל במבחן הזמן, כרך ב, ירושלים תשע"ז, עמ' תרעו
- ^ חלקת יעקב ג, אה"ע סי' לח
- ^ נחמת שלמה, מכון ירושלים תרפ"ב, סי' לה; שו"ת בין הרב שלמה דוד כהנא והרב מ"י גוטמן, 'והיה אם שמע תשמעו', בתוך: הפוסק [יא, קיח], אדר תש"י, סי' תתנד עמ' א'תתי"ח-א'תתי"ט
- ^ לדוגמה: במזרחי בג'בליה, הצופה, 12 בנובמבר 1948; פתיחה חגיגית של מועדון סניף המזרחי בג'בליה, הצופה, 3 בדצמבר 1948; לוועידה הארצית התשיעית של המזרחי, הצופה, 25 בפברואר 1949; רשימת המועמדים לבחירות לועידה הארצית הי"א של המזרחי, הצופה, 17 ביוני 1953; במפלגה הדתית לאומית, הצופה, 29 ביוני 1958
- ^ החסידות ברומניה, תל אביב תשל"ג, עמ' 121. במקום נוסף ציין כי "תרומתו לתולדות החסידות חשובה ביותר" (אנציקלופדיה לחסידות, כרך ג, ירושלים תשמ"ו, עמ' תקמד)
- ^ ראו עליו: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ו, ירושלים תשס"ה, עמ' 313; ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך א, ירושלים תשע"ב, עמ' 370
- ^ הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן מבוהוש, וגבעת עליה יפו, באתר Geni
- ^ על אודותיו: יצחק גולדשלג, 'הרב מנחם נחום גוטמן', שנה בשנה – תש"ן, עמ' 543–535.
- ^ ביבליוגרפיה, העולם, 17 באוקטובר 1924
- ^ ש. א., ר' ישראל בעל־שם־טוב, דואר היום, 9 באפריל 1926; ב. י., מעל מדף הספרים, שערים, 21 במרץ 1952. ראו מכתבו של האדמו"ר מלובביץ' על הספר, בתוך: מנחם משיב נפשי, כרך א, ירושלים תשע"ב, עמ' 125
- ^ אברהם כהנא, "קודש קדשים", חרות, 23 בנובמבר 1951; מ. ש. גשורי, צלילים, הצופה, 15 בפברואר 1952
- ^ אריה אלברט, בלז, שערים, 5 בספטמבר 1952
- ^ מודעה עם צאת החוברת, מסורה בלעטער 1, לודז' אדר תרפ"ו 1926; מכתב הברכה של הראי"ה קוק על קבלת החוברת, בתוך: הסכמות הראיה, בית הרב תשע"ז, עמ' תיג-תיד. החיבור נחשב ל"ספר העיקרי לתולדות חייו" של נשוא המחקר (יצחק אלפסי, 'רבי דב בער פרידמן מליאובה', בתוך: אנציקלופדיה לחסידות, כרך א, ירושלים תשמ"ו, עמ' תמא)
- ^ מ. אונגרפלד, בלז ורבי דוב מליאווה, הצופה, 8 באוגוסט 1952
- ^ מ. אונגרפלד, מגיבורי החסידות, הצופה, 17 באפריל 1953; אברהם כהנא, מגיבורי החסידות, חרות, 29 במאי 1953
- ^ ראו: אבי מנחם, 'אגודות תלמוד ירושלמי', הכרם ב, סיוון תשט"ז, עמ' 37
בקרת זהויות  |
|
|---|